ידי דוד פב

פחותה מכזית משמע דפסק דלא כאביי דאמרן דיש הקטרה פחותה מכזית אלמא פליגי. ועוד איך תתורץ הקושיא שהקשה שדברי רבינו סותרים זה את זה דמתחלה אמר בכל שהוא ואכ"כ אמר דאין הקטרה פחותה מכזית. ונ"ל דכוונת הכ"מ לאו למימרא דלא פליגי דודאי פליגי בהאי דאביי ס"ל דיש הקטרה בפחות מכזית דהך ברייתא משמע מינה דיש קומץ פחות משני זיתים דקתני מקצתו מניין דמשמע מקצתו אפי' חצי זית דאם ס"ל דאין קומץ פחות מב' זיתים וכוונת מקצתו הוא על חצי קומץ דהוא כזית הו"ל למימר חצי קומץ מניין ומדנקט הכי משמע דיש פחות מב' זיתים וא"כ מקצתו דקתני דאתא קרא לרבות חצי שיעור הוא חצי זית כמו שכתבו התו' שם במנחות ורבא מודה לאביי דמשמעות הברייתא דקתני מקצתו הוא משמע חצי זית דאל"כ הוה לה למימר חצי קומץ אלא דמסיף לידרוש חצי קומץ נמי דהיינו דלא תידוק מכאן דיש קומץ פחות מב' זיתים מדנקט מקצתו שהוא חצי זית ולא קתני חצי קומץ דאה"נ הברייתא כך כוונתה דלרבות גם חצי זית אבל לא תידוק מינה דיש קומץ פחות מב' זיתים דאע"ג דאין קומץ פחות מב' זיתים גזירת הכתוב חייבו על כל שהוא מכל שאור ולעולם אין הקטרה פחות מכזית ונפקא מינה שהם יהיה מעורב עם דבר אחר אזי לא לחייב על כל שהוא שבו כיון דהוא מעורב עם דבר אחר שהוא מצה אלא צריך שיהא בו כזית בין הכל כשאר הקטרה דעלמא דאין הקטרה פחות מכזית דהא ברייתא קא מרבייה עירובו מבי כל וכן מתמ' דברי הכ"מ שהרי אחרי שכתב דתרוויהו משמע דכתב תכף אחריו וז"ל ומ"ש ואין הקטרה פתוחה מכזית היינו בתערובת וצריך שיהא כזית אע"פי שאין בו אלא כל שהוא משאור ודבש ע"כ להורות כמ"ש ודו"ק:

והוינן בה מקום מגעי אמאי פסול פירש"י אמאי פסול במקום מנעו דאין טומאת אכלין פחות מכביצה ע"כ פירוש דהשום והשמן ודאי אין בהן כבצה. וכיון שהן של תרומה לא בטלי אגב מקפה אבל ברישא דהמקפה היא של תרומה היא עיקר וכאילו נגע בכולה אבל בזה דלא בטלה אגב מקפה הוי מה שנגע הוא דווקא בדבר שאין בו כבצה וזה לפי איכא דאמרי דכתב רש"י אבל לפי דאית דאמרי מאי במקצתן אפי' במקפה של חולין דכיון דעריבי כחד מנא דמי ליה כמאן דנגע בתרומה מצמה ע"כ והרי יותר מכבצה איכא צ"ל דסוף סוף התרומה שבה אין בה כבצה. ולהכי קא פריך דאמאי פסול מקום מגעו כיון דליכא כביצא אבל ברישא דהמקפה של תרומה אפי' דלא נגע אלא בחולין הוא בטל לגבי מקפה וכאילו נגע נגע במקפה עצמה ויש בה יותר מכביצה ולהכי פסל את כולן כן נ"ל אלא דאיכא לימדק אע"ג דאין בהם כביצה מ"מ נראה דמדרבנן מקבל טומאה בפחות מכביצה וי"ל כיון דאינן מקבלין טומאה שא מדרבנן לא היה לנו להחמיר כ"כ אלא אמרינן דבטילי אגב מקפה ודוק ולפי פירוש רש"י זה לא גרים אמר רבה וכו' מדאורייתא היא:

הואיל וזר לוקה עליה בכזית לפי דברי רש"י הנ"ל קא מתרץ אע"ג דאין בה כביצה כיון דאם זר אבל משני' יחד דהיינו התרומ' והחולין כזית הוא לוקה עליה ג"כ חשבינן להו לענין ליפסל ולא אמרינן דבטילי אגב מקפה ואמר מאי טעמיה לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור דהיינו דאותו כזית דאוכל דקאמר הואיל וזר לוקה עליה כיון דהיא משניהם יחד הרי ליכא שיעורא מתרומה כדי להתחייב עליה אלא ודאי דהוא משום דהתר מצטרף לאיסור הרי גם בשאר איסורין היתר מצטרף לאיסור:

תו' בד"ה ה"ג רש"י מקום מגעו וכולי והא דתרומה בחד ומאה דרבנן הוא ע"כ ואע"ג דמדרבנן מיהא מטמא מ"מ בהאי דהם תבלין בטלי ברובה אגב מקפה:

בד"ה אמר רבה בר בר חנה וכו' וי"ל דלישנא דפסל משמע מדאורייתא ע"כ לא ידעתי אמאי לא מתרץ כמו ושכתב' לעיל לדברי רש"י דהכא בד"ה והוינן בה וכו' יעי"ש:

בד"ה משום דהיתר מצטרף לאיסור וכו' וא"ת ולימא הואיל וזר לוקה עליו בכזית אם היה מלקט וצובר משם כזית ע"כ פירוש אילו היתה תרומה דאורייתא כמ"ש לעיל. והיה מלקט ממנה כזית ואוכלו וחייב עליו דלהכי כאן לא יתבטל אגב מקפה ואמאי תפרש לה דאיירי שנטל ממנה שהם מקפה ושום ושמן דליכא כזית מתרומה אלא בהצטרף המקפה שהיא חולין כדי שתדוק מינה דהית מצטרף לאסור ותרץ ר"י דאם משום הליקוט ואכיל כזית כיון דאין דרך אכילה בכך לא אמרינן בשביל זה דלא יתבטל אגב המקפה אלא איירי בשדרך אכילת שהוא נטל מהן כשהן יחד ואכל כזית דהיה חייב אם היתה תרומה דאורייתא להכי לא יתבטל כאן אגב מקפה ודו"ק:

ע"ב גמ' אמר ליה לא מאי כזית דאיכא כזית בכדי אכילת פרס ע"כ משמע דבא לומר שלעולם לא יהיה היתר מצטרף לאיסור ושאני הכא משום דאית ביה כזית בכדי אכילת פרס דהוא חשוב כאוכל כזית איסור בעיניה שזה ודאי הוא חמור להתחייב עליו אבל להיתר מצטרף לאיסור לא אמרינן כיון דלית ביה כזית איסור נמצא לפי זה דאם אמרינן היתר מצטרף לאיסור ולקי עליו כ"ש דלקי בכזית בכדי פרס. ולכאורה קשה דא"כ מאי קא מותיב ליה עוד ואכילת פרס דאורייתא היא דהיינו דאינו עליו והרי כ"ש הוא דאם היתר מצטרף לאיסור כמו סברתו כ"ש דאכילת כזית בכדי אכילת פרס דלוקה עליו דהוא מדאורייתא. אבל נ"ל דלא קשה דאביי קא מקשה על דברי ר' אבהו שאמר משם ר' יוחנן דלבד נזיר לא אמרינן היתר מצטרף לאיסור דהרי מקפה קא