ידי דוד פא

וגם על קושיא זו נלע"ד דלא קשה על דברי רש"י דמאי קושיא זו אם זעירי לא יסבור לא כאביי ולא כרבא דמפרש לה הכי דהברייתא באה לומר דהיתר מצטרף לאיסור. ומכ"ש שנאמר דרבא הכי נמי ס"ל דלהיתר מצטרף לאיסור אתייא ומפרש לה כזעירי והא דנקט בלשונו אין לי אלא קומץ חצי קומץ מניין הוא כדי ליפלוג אאביי דאמר אין לי אלא כזית חצי זית מניין נקט הכי לומר דהוא ס"ל דאין קומץ פחות משני זיתים להכי לא נפקא לן מהתם דתהוי הקטרה בפחות מכזית וזעירי כוותי' ס"ל מדאוקים קרא לחצי זית להיתר מצטרף לאיסור דבעי כזית עכ"פ דהוא משום דאין הקטרה בפחות מכזית. וגם מה שהקשו עליו דמאי פריך כמאן כר"א גם לרבנן יכול להיות וכו' רבנן דרשי לה מכי כל ע"כ אינה קושיא משום דהך ברייתא דשאור בל תקטירו דהיא דומה לדברי זעירי קא מוקים לה הש"ס התם בפסחים כר"א משום דמדכר בה דדריש כל דהוא ר"א להכי קא פריך התם כמאן כר"א וכו' ותרץ אין הכי נמי וכו' וג"כ הכא קא מייתי מה דפריך התם ותרץ כהתם. ועוד דרבנן דדרשי כי כל אינו מבואר בשום מקום אלא דהתם בפסחים מכח פירכת הש"ס קא דחי ליה כל לא דרשי כי כל דרשי להכי ניחא ליה להה"ס לומר כמאן כר"א דהוא מבואר להדיא דדריש כל ותרץ עלה אין הכי נמי וכו':

גם מה שהקשו עוד עליו בפסחים דבחמץ מנ"ל תערובת כיון דצריך קרא להיתר מצטרף לאיסור ע"כ הרי כבר פירש שם רש"י על הך קושיא אפי' חמץ נמי והיינו נמי היתר מצטרף לאיסור. וכי תימא דמוקמינן ליה דווקא היכא דהם ניכרים ולא מעורבים אבל מעורבים אימא דיתבטל האיסור אגב ההיתר זה אינו כיון דמצינו דבשאור גילה קרא דהיתר מצטרף לאיסור בין בכל אחד ניכר לעצמו בין במעורבין גם בחמץ דגילה קרא דהיתר מצטרף לאיסור הוא בכל מידי להכי דריש מכל גם בעירובו גם מה שהקשו עליו התם דלקמן גבי חטאת משמע דאין היתר מצטרף לאיסור אם לא שיתערב האיסור וההיתר יחד דהא אמר עד שיבלע בבשרה ע"כ נמי לא קשה דבשאר איסורין דהוא איסור אכיל' כיון דנתנן בבת אחת בתוך פיו אמרינן דהיתר מצטרף לאיסור ואע"פי שאינן מעורבין ביחד ואיני דומה לחטאת דהוא תלוי בבלי עה כדי להיות כמותה שאם לא נבלע בה מגוף החטאת הרי כאלו כל אחד לעצמו דלהכי כתב רחמנא בבשרה עד שיבלע בבשרה וילפי לה אף כשמקום המגע מועט עד שאין לשער בו כזית בליעה ומצטרף של היתר עמו להשלימו אבל אם היה דבנגיעה לבד תהיה כמותה לא הוה ילפינן מנה דהיתר מצטרף לאיסור אלא דגזרת הכתוב כך הוא דבנגיעה לבד תהא כמותה ודו"ק. בינייהו אביי סבר וראיתי להרמב"ם בפ"ה מהל' איסורי מזבח שפסק כהאי ברייתא דשאור ואע"ג דהכא מוקמינן לה בש"ס כר"א וכן נראה בהל' חמץ ומצה דפסק כר"א דעל עירובו דדריש כל וכיון שכן קשה לי דאמאי כתב בפ"ה מהל' נזירות דאין היתר מצטרף לאיסור והלא בין לדברי רש"י בין לדברי התוספות דברייתא זו משמע מינה דהיתר מצטרף לאיסור בשאור כדברי זעירי וזעירי קא מוסיף על דברי ר' אבהו דאמר דבנזיר היתר מצטרף לאיסור ואמאי לא פסק כזעירי גם בנזיר אבל בשאור נראה דפסק כזעירי שהרי כתב שם או המקטיר תערובת שלהן לוקה וכתב אח"כ ואין הקטרה פחותה מכזית דמשמע דגם בתערובת סגי בכזית לחיוב מלקות דהוא ודאי משום דהותר מצטרף לאיסור וג"כ הכי משמע דעל התערובת קאי שכתב בתחלה נפל מהם כל שהוא בקטרת נפסלה ואם הקטיר ממנה בהיכל לוקה ועלה קאמר ואין הקטרה פחותה מכזית. ונראה דבנזיר לא פסק דהיתר מצטרף לאיסור משום דלקמן קאמר כי קאמר ר' אבהו לדברי ר"ע משמע דלרבנן דנזיר הוא כמו שאר איסורין להכי פסק כרבנן בנזיר דאין היתר מצטרף לאיסור ואם והיה רבי אבהו מפיק ליה מכל היה קשה כיון דדריש כר"א דדריש כל אבל הוא דריש לה ממשרת ורבנן דרשי לה לטעם כעיקר כמ"ש בש"ס. וראיתי מה שיוקשה על דברי הרמב"ם וכמו שהקשה הכ"מ שם וע"ש מה שתרץ ואנכי איש צעיר נ"ל דמה שכתב רבינו שאור ודבש אסורין לגבי המזבח ואיסורן בכל שהוא לאו למלקות קאמר אלא לענין איסור דווקא ולענין שאם נפל מהם כל שהוא בקטרת נפסלה אבל לענין מלקות בעי כזית שאין הקטרה בפחות מכזית והכתוב אמר לא תקטירו וכיון דאיכא כזית אע"ג דאין בה שא מעט משאור ודבש חייב מלקות וזהו מה שאמרו כאן כמאן כר"א דדריש כל בענין חמץ ללקות על עירובו דהוא כזית דהוא דומה לחמץ דאף בכל שהוא אסור והמלקות בכזית וקאמר לאפוקי מדאביי דמחייב אף בלא צירוף דגם בחצי זית מחייב מלקות ומדלא קאמר לאפוקי מדרבא נמי משמע דכרבא אתי דהוא נמי ס"ל דהיתר מצטרף לאיסור דגם אם אין בו כזית שאור והמצה משלימו לכזית חייב מלקות ולא בעי שזהא כזית שאור. אח"כ ראיתי להרל"מ בפי"ג מהל' מעתק דפיר' דברי רבינו כיוצא בזה יעו"ש. הן אמת נתפלאתי הרבה על תירוץ הכ"מ דאמר שרבינו מפרש דרבא לא פליג אאביי דדריש מכל לרבויי חצי זית דשאור לא פליג והלא במנחות להדיא אמרו מאי בינייהו איכא בינייהו אביי סבר יש קומץ פחות מב' זיתים דיש הקטרה פחותה מכזית ורבא סבר אין קומץ מפחות מב' זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית ע"כ הרי להדיא דפליגי וג"כ מדברי רבינו שכתב ואין הקטרה