ידי דוד עה

דלא ידעינן ליהו נזיר מספיקא ומדקתני מתניתין לא הוי נזיר משמע דאינו נזיר כלל אלימא ר' טרפון מכ"ש דתגדל התימא דאפילו תפרש למתני' במאי דקתני לא הוי נזיר הכוונה דלא הוי נזיר בודאי אלא מספיקא אפ"ה לדעת רבי טרפון לא הוי נזיר מספיקא כיון דבשעה שנדר לא הוי ידע אם פלוני או לא גם בודאי לא הוי נזיר א"כ גם בספק לא הוי ספק נזיר והכוונה דהמקשה בעי לצדד לידע מי הוא תנא דמתני' והש"ס נקט ר' טרפון דהוא בעדיפ' דאף אם תדחק למתני' לפרושי ספק נזיר הן אמת דהלשון מגומגם וזהו מה שנראה לפרש אע"ג דקשה דאיך שייך לומר לא אב"ה ולא ארבי טרפון דמה דקתני מתני' לא הוי נזיר הוא נזיר בודאי שא נזיר בספק דא"כ היינו ר"ש דקתני אח"כ דהמקשה קא פריך דאפי' לא הוה פליג ר"ש במתניתין ודוחק:

מתני' ראה את הכוי וכו' הרי כולן נזירים ע"כ כתב רש"י ואליבא דב"ש דאמר הקדש בטעות דהוי הקדש וכו'. נראה דהטעות הוא שהראשון שאמר שזה חייה דהיינו שאינו חיה והשני שאמר שזה אינו חיה שא חיה וה"נ שאמר שזה בהמה אלא שאינו בהמה וה"ד שאמר שאין זה בהמה. אלא בהמה וה"ה שאמר שזה חייה ובהמה דהיינו שאינו לא חיה ולא בהמה והוא שאמר שאין זה לא חיה ולא בהמה הכוונה שלא כדבר ה"ה שאמר לא זה ולא זה אלא או זה או זה שכל אחד לפי דעתו שכך הוא ולא נזר אלא לפי דעתו אפילו שכולם טועים לבד אחד מהם שהוא כדבריו כן הוא מ"מ הותפסו תכף במה שאמרו הריני נזיר ואע"פי שזה הנזירות היא בטעות שכלם אינם רוצים להיות נזירים שלא קבלו הנזירות ברצונם אלא לאמת דבריה' כך אומרים ואעפ"כ נתפסים במה שאמרו הריני נזיר דנזירות בטעות הוי נזיר להתפס בה. ונראה דהכא לא שייך לימתני וב"ה אומרים אינו נזיר אלא מי שנתקיימו דבריו דבכוי לא הוברר דלא הכריעו חכמים בו ואם דליהוו כלם נזירים מספק מי שנתקיימו דבריו כולי האי לא עבדי משום דכולם בטעות נדרו ובשלמא לעיל דהוברר דבריו דליהוי נזיר כולי האי לא עבדי לפוטרו כיון דנמצא כדבריו בקבלת נזירות כמו דפירשתי לעיל על דברי ב"ה בפירו' המשנה הקודמת אבל בכאן שכולם בטעות ולא הוברר בשום אחד מהן שהרי לא הכריעו בו חכמים מודים ב"ה דאינם נתפסים משום זה דהוא עצמו בטעות נדר ודייני להתפס אם נמצא כדבריו בנזירות בבירור:

ודלא כמ"ש הרע"ב ז"ל הכוי יש בו ג' ספיקות אם בהמה אם חיה אם בריה בפני עצמם דלהכי לב"ה הוי נזירות מספק דליכא מאן דאמר הכי כלל ודלא כמ"ש לקמן משם המורה דספק אם חיה אם בהמה דלהכי מודו ב"ה דזה מקרי ספק הקדש. ובאמת דקשה לי על פירוש המורה כיון דהספק הוא אם מין חיה אם בהמה א"כ החמישי שהוא אמר שזה חיה ובהמה דמשמע דאין זה לא חייה ולא בהמה יהיה לב"ה נזיר בודאי שנתקיימו דבריו ועוד אמאי יתפס הו' לב"ה והלא אמר שאין זה לא חיה ולא בהמה דהיינו שאינו נזיר אלא אמ לא חיה ולא בהמה שאם יהיה נזיר וכיון דכוי הוא ספק חיה ספק בהמה ולא בריה בפני עצמה לא יהיה נזיר. ועוד דהתשיעי אמאי יתפס והלא הוא אמר הריני נזיר שכלכם נזירים דהכוונה שאם כלכם נזירים יהיה נזיר ואם חסר אחד לא יהיה נזיר ובכאן הששי לדעת ב"ה לא יהיה נזיר שלא קבל נזירותו אלא אם יהיה לא חיה ולא בהמה אלא בריה בפני עצמה וכי תימא דרש"י הכא אינו מפרש כמו הך דלעיל דהיו מהלכין בדרך אלא הכי הריני נזיר כאשר יהיה זה חיה הריני נזיר כאשר יהיה שאין זה חיה שרצונו לקבל נזירות כאשר יהיה כמו ששופט בדעתו אכתי קשה דא"כ שהחמי' שאמר שזו חיה ובהמה הכוונה שזו או חיה או בהמה. וג"כ הששי שאמר שאין זו חיה ולא בהמה שאינו נזיר אלא כשאין זו לא חיה ולא בהמה הא אם יהיה או חיה או בהמה לא יהיה נזיר וא"כ אמאי יתפס לב"ה והלא לא קבל הנזירות אלא כשלא לא חיה ולא בהמה. ועוד דדוחק לפרש דברי ה"ה חיה ובהמה או זה או זה אלא ששניהם ביחד וכיון שכן איך שייך שניהם ביחד אבל אם תפרש כמו דבריו דהיו מהלכין בדרך דהוא כך הריני נזיר אם יהיה חיה ובהמה דודא' אינו לא חיה ולא בהמה אלא בריה בפני עצמה אתי שפיר הלשון וכיון שכן חזרה קושיא למקומה לדברי המורה כמ"ש. ועוד בכריתות בריש פ"ה קא פריך אצטריך קרא למיסר ספיקא ומשני אלא קסבר כוי בריה בפני עצמה דהיינו שאינו לא חיה ולא בהמה דהיינו דלא כההיא דחולין דאמרו שלא הכריעו בו חכמים אי חיה אי בהמה וכיון שכן מאי דוחקיה לפרש האי מתני' כי הך דחולין כדי לומר דמתני' מתוקמא גם לב"ה והרי ניחא לפרש מתני' דווקא לב"ש דהקדש בתעות הוי הקדש. דהשתא אתיא מתני' בין אם תפרש דס"ל דכוי בריה בפני עצמה בין אם לא הכריעו חכמים אם חיה אם בהמה. דלב"ש כולן נזירים דהקדש בטעות הוי הקדש. אבל לב"ה גם ספק נזירו' ליכא כיון דעיקר הנזירו' בטעות שלא רצו לנדור בנזירות ומה שהדירו הוא כדי לאמת שפיטתם דווקא ולהכי לא חלה נזירות כלל בשום אחד אפי' בההוא דנתקיימו דבריו כיון שלא הוברר אכתי מי שנתקיי' דבריו וכמו שפירשתי לעיל. אלא דקשה לי לפי דברי רש"י דמתני' זה היא אליבא דב"ש דאיך קא סתם לן כב"ש ועוד דבמסכת בכורים קא תני בסתם ג"כ אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה וכו' הרי זה נזיר ובשלמא לפי פירוש הרמב"ם ניחא משום דהכוי יש בו דרכים שוים וכו' ועיין בפירושו ובחיבורו שלא