ידי דוד עד

דקתני מתנ' הוא איירי שאין אחד מהם נזיר אבל חבירו מיהא נזיר וכמו שכתבו מקודם דעליה נמי הוא דקאמר ר' טרפון דאין אחד מחם נזיר:

והנה לפי דברי התו' הללו דאם אמר הריני נזיר שאין שום אחד מכם נזיר הוא נזיר לדעת ר' טרפון שהרי בהפלאה דבר שאין שום א' מהם נזיר:

ולכאורה קשה לפי זה לדברי רש"י דפירש דם רביעי אמר הריני נזיר אם אין א' מכם נזיר כיון דלדעת ר' טרפון שהב' ראשונים אינם נזירים א"כ יהיה הרביעי נזיר שהרי בהפלאה דבר שאם אינם נזירים שניהם יהיה נזיר וכך הם אינם נזירים:

אבל האמת אין זה כלום לדברי רש"י דלא אמרו התוס' כך אלא לפי דעתם שפירשו שכולם רוצים לנדור בנזיר ולפי דעת כל א' שכך הוא בבירור תפסו בו הנזירות ולהכי חשיב הפלאה בכי האי גוונא וצריך להיות נזיר אבל לדברי רש"י שפירש שאין כוונתם לנדור ותפסו הנזירות בדבר שאינו כך לפי דעתם א"כ רביעי שאמר הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר שברור לו שאחד מהם נזיר בודאי ולהכי תפס הנזירות באין שום אחד מהם נזיר לפי שלדעתו שזה אינו נזיר הרי ודאי ליכא הפלאה דהפלאה היא שיברר דעתו ויכוין לנדור:

אבל אין אנו צריכין לזה שהרי פירש רש"י במתניתין על דברי ר' טרפון וז"ל שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה שיהיה מברר דבריו יאמר הריני נזיר ולא יהיה תולה נזירותו בדבר אחר דלפי דבריו אלא אף אם אמר אהיה נזי' ורצונו להזיר כדברי התוספות. ואמר הרביעי לשנים הראשונים הריני נזיר שאין שום א מכם נזיר אין זה נזיר כיון דתלה נזירותו בדבר אחד דלא בהתו וזה ברור ודוק ולפי דברי רש"י לא דפי' במתני' אתי שפיר דלא תקשה לדברי אביי דאמר אי נמי לאו פלוני וכו' וא"כ אף בזה ר' טרפון ס"ל דלא הוי נזיר ואמאי והר' מפרש דבין כך ובין כך הוי נזיר אבל לפי פירוש רש"י כיון דתלה נזירותו בדבר אחר לא יהא נזיר:

ולפי דברי התוספות דפירשו בדברי ר' טרפון כיון דאין ברור לו בשעת נדרו לא הוי נזיר דלא הוי הפלאה א"כ כיון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא הרי כמו ברור לו ואמאי אמר ר' טרפון דאין אחד מהם נזיר:

ונראה דמשום זה הוא דפירשו בדברי אביי דמיירי דחזר בו תוך כדי דיבור ואגב אורחיה קמ"ל דתוך כדי דיבור כדיבור דמי ודבריו האחרונים עיקר עכ"ל. דהרי הוא אינו ברור אצלו בשעת נדרו בין בדבריו הראשונים בין בדבריו האחרונים:

והשתא דבין לדברי רש"י בין לדברי התוס' לא תקשה דמאי אתי לאשמועינן דמלתא דפשיטא דהאומר הריני נזיר שזה פלוני וחזר ואמר אי גמי לאו פלוני הוא אהא נזיר דפשיט' דהוי נזיר ממ"נ דודאי חידושא אתא לאשמועינן דלא נאמר כדברי ר' טרפון:

אלא דעדיין לפי דברי רש"י דפירש בדברי אביי דהז' נזיר משום דבריו האחרונים דממ"נ הוא נזיר א"כ אמאי אם הרתיע לאחוריו אינו נזיר הרי ממ"נ הוא נזיר אי משום דבריו הא' אי משום דבריו האחרונים דבשלמא לדברי התו' אתי שפיר משום דחזר בתוך כדי דיבור ודבריו האחרונים עיקר להכי כי הרתיע לאחריו לא ידעינן אם הוא כדבריו האחרונים:

ונ"ל לומר דאביי דאמר הכי הוא משום כדי שלא להגיה המתני' כדברי רב יהודא ולהכי דחק עצמו לפרש כך אבל אם אמר א"נ לאו פלוני וכו' ונתקיימו דבריו ודאי דב"ה מודים דהוא נזיר דאדרבה היא עדיפא וכמו שכתב רש"י ז"ל לא מיבעיא כי נתקיימו דבריו הראשונים הוי נזיר וכו' וכיון שכן האי דקתני הרתיע לאחריו לא איירי בדאמר א"נ לאו פלוני וכו' שא בשאמר הריני נזיר שזה פלוני דווקא וזה פשוט לדעתי שמוכרח כך לדברי אביי לפי דברי רש"י ועוד נ"ל דגם לדברי התו' מפרשים כך בהאי דהרתיע לאחוריו היא כך אף לדברי אביי דמי הכריחנו לאוקמה בדאמר א"נ לאו פלוני וכו':

דף ל"ג ע"א גמ' אלימא ר' טרפון וכו' כתב רש"י ור' יהודא דבר פלוגתיה דר"ש וכו' פירוש דלכאורה קשה דאיך שייך לומר ר' טרפון והא קאמר ר' טרפון דאין שום אחד מהם נזיר ואם כך היא כוונת הקושיא במה שאמר כיון דבשעתא וכו' א"כ למה לו להאריך בלשונו כולי האי. וכך הו"ל למימר והאמר ר' טרפון אין שום אחד מהם נזיר:

ועוד למה לו לומר והתניא רבי יהודא וכו' דממתני' היה לו למפרך להכי פי' דכוונת המקשה א"ר יהודא בר פלוגתיה דר"ש דהוא מתיר בספק דהוא טעמא דס"ל כר' טרפון דבעי שיהא הדבר מפורש דכי יפליא כתיב ולא בספק ועל זה קא פריך הא אתי לקמן הוי נזיר והתניא דרבי יהודא ס"ל כר' טרפון לגמרי דאין שום אחד מהן נזיר ומשני ליה ר' יהודא דכרי דהיינו לאו משום דר' טרפון נקיט לה אלא משום דהוא ספק. דומיא דכרי דמתיר משום דלא מחית איניש נפשיה לספיקא ושיבא דב"ה קאי דאה"נ אי הוה אתי לקמן הוי נזיר וק"ל. אבל התוס' כתבו מני אי כב"ש וכו' אלימא ר' טרפון וכו' הוי ספק נזיר וכו'. ונראה דפירו' דבריהם כך הוא דכוונת הפירכא דאי כב"ש אפי' בהרתיע לאחוריו הוי נזיר משום דהוא ס"ל דכולן נזירים ואי כב"ה דס"ל דמי שנתקיי' דבריו הוי נזיר א"כ כשהרתיע לאחורו