ידי דוד עג

מקיל בו דאינו צריך לעשות כמו הנך. דמשמע דאינו צריך הפרה אלא בהשאלתו לחכם יאמר לו שמותר אתה אבל עכ"פ בעי השאלה לחכם לידע אם זה נולד. דכן נראה מדבריו כפ"ט מנדרי' יעו"ש והשתא לפי פירו' זה בדברי הרמב"ם הנז' לא קאמר שחכמים ס"ל בדעת ר"א בנולד. אלא הכוונה מה שעשה ר"א בנולד שהוא אחר הנדר עשו חכמים דין זה דווקא בחרב קודם הנדר דלא מקרי נולד כנז' דנמצא דמתני' לא הוי כר"א וכיון שכן לא קשה מה שהקשה הל"מ על דברי הרמב"ם הנז' דשלא כדבריו נתכוון הרמב"ם ז"ל אלא כמו שכתבתי יאתו דבריו על נכון. וג"כ שלא כדבריו דכתב דלדעת התו' בעי דיתיר לו חכם כמו שנראה שכך דבריהם דאיפשר לפרש דבריהם כמ"ש לעיל דודאי דדוחק לומר דס"ל התוספות דאע"ג דהוו נדר טעות ולא חל מעולם אפ"ה צריך התרה דדברי ב"ה יוכיחו כמ"ש לעיל דהוא דומה לנדר' שוגגות דקתני מתני' בפ"ג דנדרים דלא הוי נדר. כן היה נ"ל לומר לדברי התוספות כנ"ל:

אח"כ ראיתי מה שאמר בד"ה אבל פותחין בנולד וז"ל וזה דומה לחרטה וכו' שאין לחלק מאיזה טעם יהיה הפיוס וכו' דמשמע דזה כמו פתח דעלמא דהוא על ידי חרטה ואזי מפירין לו ודו"ק:

מתני' היו מהלכין בדרך וכו' כתב רש"י לעי' דף ל"א בפירו' המשנה דהכוונה שלא ירבו להיות נזירים אלא כיון שכל אחד מהם הוא ברור לא שכדבריו כן הוא ולכן הוא אומר שאם לא ימצא בדברי אהיה נזיר ב"ש ס"ל שכולן נזירים ואפי' ההוא שימצא כדבריו והוא לא קבל נזירות כי אם דווקא אם לא ימצא כדבריו אפ"ה נתפס בדיבורו א' שאמר הריני נזיר אע"ג שאח"כ אמר אם כך הוא ואע"פי שנזירות אחד שאמר היא בטעות שכל א' לא הוציא נזירות מפיו אלא משום שהוא סבר שכדבריו כן הוא ואם ידע שלא כדבריו לא היה מוציא נזירות מפיו וא"כ ההוא שנמצא כדבריו למה יתפס בנזירות והלא לא הוציא נזירות מפיו אלא משום שברור לו שכדבריו כן הוא ולא נתכוון לקבל נזירות כלל שאפי' שאם ימצא שלא כדבריו מ"מ נזירות בטעות היא שלא אמר הריני נזיר שא משום שלא היא סבור שהוא כדבריו וא"כ למה יהיה נתפס בהאי נזירות אלא משום דב"ש ס"ל דנזירות בטעות הוי נזיר דהיינו שכל נזירות שיצא מפיו של אדם ואפי' שאין כוונתו להזיר אלא משום שהיה סבור כן הוא בודאי הוא דקאמר הריני נזיר. אע"פי שימצא כדבריו הוא נתפס בנזירות זה משום דנזירות בטעות הוי נזירות ונזירות מעלייתא הוציא מפיו. גם עתה שנמצא כדבריו הרי הוא נתפס בנזירות זה כיון שאם לא נמצא כדבריו נתפס בנזירות זה גם עתה שנמצא כדבריו הוא נתפס בנזירות זה ועיין עוד לעיל מ"ש שם. עוד כתב רש"י לעיל ובא אותו אחד ואמר הריני נזיר אם אחד מכם נזיר משמ' לפי שמפרש שאין כוונתו לנדור בנזיר דהכוונה בדברי זה השלישי לומר שודאי שאין שום אחד מכם נזיר וכיון שכן לכאורה זה הוא דבריו של החמישי שאמר הריני נזיר אם שניכם נזירים דודאי אינכם נזירים דמשמע שאין שום אחד מהן נזיר:

ואיפשר לומר דכוונת החמישי לומר הריני נזיר אם שניכם נזירים שברור לי ששניכם יחד אינן נזירים אבל איפשר להיות אחד מכם נזיר ואינו ומה לדברי הרביעי שהרבועי הוא אומר שברור לו שא' מהם ודאי נזיר עכ"פ ואיפשר להיות ששניהם נזירים ודוק:

תו' בד"ה ששה שהיו וכו' והיינו כדברי הג' וכו' אלא שהפכו דבריה' ע"כ פי' שהשלישי אמר הריני נזיר שאני יודע שאחד מכם נזיר שהוא אותו שימצא כדבריו שתלה נזרותו בזה שהוא ודאי נזיר שימצא כדבריו אבל הרביעי תלה נזירותו במי שלא ימצא כדבריו דהיינו שאמר הריני נזיר שודאי שאותו שלא ימצא כדבריו אינו נזיר וקל:

בד"ה ר' טרפון אומר וכו' והשלישי וכו' והרביעי נמי שאמר אין אחד מכם נזיר משמע נמי שאין אחד מהן נזיר וחבירו מיהא הוי נזיר ולא שאין בשנים הראשונים שום נזיר דא"כ לר' טרפון ליהוי נזיר שהרי שניהם אינם נזיריה לדידי' ושפיר הוי חשוב להפלאה כצ"ל דהיינו שאם הכוונה הוא שאין שום אחד מהן נזיר א"כ אמאי אמר ר' טרפון שאין שום אחד מהן נזיר אפי' ברביעי והלא הד' דבר בטוב והפלאה שאין שום אחד מהם נזיר דכך הוא הדין לדעת ר' טרפון שאין שום אחד מהם נזיר שהרי ליכא הפלאה בהם שניהם וא"כ זה הרביעי שאמר שאין שום אחד מהם נזיר כך היא הדין וקבל נזירות על זה הרי איכא הפלאה וצריך להיות הרביעי נזיר אלא ודאי שכוונתו לומר שחבירו מיהא נזיר וק"ל:

ולפי הגירסא שיש לנו בגיליון קאמרי הכי שהרביעי משמעות דבריו שאין אחד מהם נזיר וחבירו מיהא הוי נזיר ולפי זה הלא אין בשני' הראשונים שום נזיק שהרי לא נתנה נזירות אלא להפלאה וכיון שזה אמר שאחד מהם מיהא נזיר להכי קאמר ר' טרפון שכולן אינם נזירים שגם הרביעי נמי אינו נזיר:

וקאמרי אבל אם אמר הרביעי לב' הראשונים הריני נזיר שאין שום אחד מכם נזיר ודאי דהרביעי יהיה נזיר דשנים הראשונים אינם נזירים לר' טרפון ושפיר הוה חשוב הפלאה א"כ דמתני' לא איירי בהכי ומהאי טעמא ניחא דלא תנא נמי שאין שניכם נזירים שאין כולכם נזירים דבכי האי גוונא מודה ר' טרפון דהוא נזיר שהאמת הוא הכי ומתני' לא איירי אלא בהיכא דפליג ר' טרפון דס"ל דאינו נזיר דימצא דרביעי