ידי דוד סט
Yede David 69 · ידי דוד · free full Hebrew text
Open in the reader →ונ"ל. שדעת רש"י ז"ל דהש"ס לא קאי על דברי ' האמוראי' דלעיל אלא דנקט על פשט דברי המתני' דקאמרי ב"ש דהקדש טעות הקדש דאע"ג שלא נתקיימו דבריו כיון שיצא לבן ראשונה נתקדש כמו שאמר שיצא ראשון ומזה קא פריך על רב חסדא דקס"ד כי מקדיש בעין רעה הוא מקדיש ואם הלבן הוא גרוע ניחא דקתני מתני' דהלבן קדוש שזה הוא טעמא דב"ש דקדוש הלבן שודאי דעתו על הלבן להקדישו במה שאמר ראשון והא דאמר שחור בטעות הוא שסבור שיצא ראשון אבל דעתו היתה דאם יצא הלבן ראשון הוא קדוש משום דהכי ניחא ליה משום דמקדי' בעין רעה הוא מקדיש אבל לדברי רב חסדא דאמר דלבן עדיף אין אנו אומרים דדעתו היתה דיוקדש הלבן אם יצא ראשון והלא כל המקדי' בעין רעה הוא מקדיש ולהכי אמר שחור שלא נתכוון להקדיש כי אם השחור הגרוע ולא על הלבן היפה אלא ודאי דליתא לדרב חסדא והשחור עדיף ולהכי כד נפק הלבן הגרוע אמרינן דודאי מה שאמר א' הוא גם הלבן דהכי ניחא ליה אלא שסבו' דיצא השחור בראשונ' הוא דקאמר שחור ועכשיו דיצא הלבן דהוא הגרוע אמרינן דדעתו להקדישו אם יצא ראשון דזהו מה שס"ל לב"ש דקדוש הלבן דעכשיו רצה הש"ס לומר דטעמא דב"ש הוא משום זה דאיכא הוכחה דמקדיש ללבן משום דהמקדי' בעין רעה הוא מקדיש ואין אנו צריכין לכל שקל וטריא דקאמרי האמוראי' לעיל. וקאמר ואלא מאי בעין יפה הוא מקדיש וכו' דהיינו דלדעת רב חסדא דהמקדיש בעין יפה הוא מקדיש דלהכי קאמרי ב"ש דהלבן הוא קדוש דהיינו דמשום דהמקדיש בעין יפה הוא מקדיש הוא דאמרי דהלבן קדוש אע"ג דאמר שור שחור דהוא בטעות אמר שחור דהיה ס"ל דיצא שחור ראשונה והקדש טעות הוי הקדש ואסיק דבעין רעה הוא מקדיש והלבן הוא גרוע ומשום זה קאמר ב"ש דלבן קדוש דזאת הוכחה היא דראשון דקאמר הוא אם גם יצא לבן ומה שאמר שחור הוא בטעות שסבור שיצא שחור תחלה וגם רב חסדא הכי ס"ל שהוא לא אמר על כל לבן שהוא עדיף משחור דהוא לא אמר שא בתורא דקרימנאי אבל בשאר שוורים עדיפי וב"ה ס"ל דאפי' בהאי אינו הקדש כיון דהוא בטעות שכל שהוא בטעות אינו הקדש הן. שהאחד יתר מחבירו הן שחבירו יתר ממנו ואין דנין בזה מצד מקדיש בעין יפה הוא מקדיש או בעין רעה הוא מקדיש. ומ"מ אנו צריכין למה דאמרו בש"ס בתחלה דטעמא דב"ש דהקדש טעות הקדש הוא משום דילפינן מתמורה דאי לאו הכי כיון דהוא בטעו' לא קדיש כלל הלבן אע"פי שבדעתו להקדישו כיון דאמר שחור שסבור שיצא ראשונה הרי הקדש זה בטעות הוא ולא חייל ההקדש:
כי אמרי בתורא דקרימנאי פיר"שי דקרימנאי של חרישה חיוורא מעלי טפי וכו' משמע דפירוש קרימנאי הוא חרישה והכוונה שאם היו שוורים שחורים ולבנים והם לחרישה עומדים השחורים גרועי' לענין חרישה אבל אם היו עומדים לבשר אוכמא עדיף והמתני' איירי בשעומדים לבשר דהלבן גרוע וק"ל:
תו' בד"ה אמרו להם ב"ה לב"ש וכו' וב"ש היו יכולין להשיב דהכ' גרע מהקד' טעות כדפרישית ולא חשו להתיבם אמיתות החילוף והשיבו לפי דבריהם וכו' פירו' שלא חששו לזה שהרי הפרש בניהם ידוע לכל שני האי גוונא לא חל הנדר כלל אפי' רגע א' והשיבו לפי שהם מדמי' שהם שוים וא"כ היה להם לחזור ולומר שהקדש בטעות אינו הקדש לזה אמרו שיש לנו טעם דגמרינן ממעשר בהמה שהקדש בטעות הקדש לחזק דבריהם בהקדש טעות שהוא הקדש. אלא דקשה לי כיון דזה הטעם הוא דחוי ועיקר טעמם דילפינן מתמורה כמ"ש בדיבור שאחר זה אמאי לא השיבו אותם מתמורה:
ואמר רב חסדא אוכמא למשכיה וכו' והאמר רב חסדא אוכמא בחיוורא לקי ע"כ. פיר"שי דמשמע בין למשכא בין לרדיא הוי אוכמא גרוע ע"כ איכא לימדק דאיך משמ' בדברי רב חסדא דגם למשכא אוכמ' גרוע והא כבר אמרו דרב חסדא בתורא דקרימנאי דלבשרא אוכמא עדיף וא"כ כ"ש דלמשכא אוכמא עדיף שלא יש עדיפות לחוורא כי אם לרדיא דכן משמע לדברי רב חסדא שהרי במקו' אשר אמר רב חסדא דבשרו גרוע לגבי סומק והשביח את עורו על כלם והוה איפשר לומר דבשרו שוה ללבן הרי אמרו דאינו כן אלא דלרב חסדא דבשרו הוא חשוב יותר מלבן כ"ש דשמעינן מינה דעורו חשוב מלבן כמו שגילה דעתו כפירוש רב חסדא. ונ"ל לומר דכוונ' הש"ס כיון דתרץ על רב חסדא דדבריו איירי בתורא דקרימנ' קאמר דודאי תירוץ זה אמתי וכך צריך דהא קשה דברי רב חסד' דבריו אדבריו וצריכים אנו לתרץ בתורא קרימנאי כמו שתירצנו הכא בתורא קרימנאי דלא אמר אלא לרדיא אבל למשכיה אוכמא עדיף. אמרו להן לב"ש אי אתם מודים אין לדקדק דכפי מה שפירש רש"י דנשאל לחכמים והתירו לו מפני שטעה ובנזירות וכו'. א"כ ודאי דב"ש לא יודו לב"ה דהא ס"ל ב"ש דאין שאלה בהקדש דחכם לא יתיר לו בודאי דבשלמא לדברי התו' שפירשו שלא נדר בלשון טוב אתי שפיר שלא חל עליו נזירות אפי' רגע אחד וכמ"ש בד"ה נשאל לחכם והתירו וכו' דפירוש התירו שאמר לו שאותה קבלה לאו כלום היא. דמוכרח דכוונת רש"י כך דלשון הנזירו' שקבל לא טוב הוא כמו שפירשו התוספות ולהכי כתב מפני שטעה בנזירות ולא כתב מפני שנזירות בטעות ומכ"ש שהש"ס קאמר הכי להדיא:
תו' בד"ה והאמר רב חסדא אוכמא בחיותא לקי וכו' ס"ל למקשה דאינו מעולה