ידי דוד סא

דף ל' ע"א גמ' אי אייתי שתי שערות מעיקרא וכו' ואי אייתי במצעי מאי הניחא וכו' כתב רש"י אי אייתי שתי שערות מעיקרא כלומר הניחא דמתרצתא מתניתא כוותיה דר' דלא מחייב אלא בחדא נזירות וכו' ואי אייתי באמצע דלא ידעינן אי בההיא שעתא דהדירו אביו אייתי ב' שערות אי לא וכו' אמרי לר' לית בה תקנתא עד דעביד דליה ודאבוה ע"כ כוונת דבריו כך דנראה מהאי מתניתא דאמר אל תצטער לבדקני' וכו' דממה נפשך אני מקבל נזירות דהוא נזירות אחת שלא יטרח לבדקו ועל זה קא פריך הש"ס לרבי דמתרץ למתניתא כוותיה הניחא אלו נמצא דאייתי ב' שערות קוד' שהזירו אביו הרי נתפס בנזירות משום דאמר אהא בשביל עצמי ואם היה שלא הביא שתי שערות אלא עד דגמר הנזירות הרי הנזירות הזאת היתה משום אביו כיון שאותה שעה היה ברשות אביו שעדיין לא הביא ב' שערות ואינו צריך נזירות אחרת בשביל שאמר אהא בשביל עצמו שלא קבל נזירות עצמו אלא אם אינו נתפס בשביל נזירות אביו והרי הוא עכשיו נתפס בשביל נזירות אביו ואה"נ דמתרצה למתניתא כוותיה אבל היכא דאייתי שערות באמצע הנזירות שהתחיל לעשות מי ניחא וכי מתרצה למתניתא כוותיה והא כיון דהביא שתי שערות פקע לנזירות דאביו. וכמאן דליתיה דמי ואפי' היה ביום אחרון אותו נזירות כמאן דליתיה דמי ואם היה הבן שהגיע לעונת נדרים ביום שאמר אהא בשביל עצמי הרי נתפס בשביל עצמו כיון שלא נתפס בשביל אביו. וכיון שכן עכשיו דנמצא דנזירות אביו בטלה חל עליו לעשות נזירות אחרת בשביל עצמו ומה שעשה בתחילה בשביל אביו כיון שאותה שעה עדיין לא הביא שתי שערות א"כ מה שעשה הוא בשביל אביו ואינו עולים לו בשביל עצמו דנתחייב עכשיו. וזהו שכתב וחל עליו נזירות שלו ונזירות של אביו דהיינו שבאותה שעה שהדירו עדיין לא הביא שתי שערות חלה עליו נזירות אביו מאותה שעה וחלה עליו נזירות עצמו כאשר תתבטל נזירות אביו. וכיון שכן צריך לעשות נזיר ות עצמו כאשר נתבטלה נזירות אביו בהבאת שתי שערות במצעי ומתניתא אמרה דבנזירות ראשונה דיו דכן משמע ממה שקתני אל תצטער לבדקני אהא בשביל אבא אהא בשביל עצמי דהיינו דמ"מ תחול עלי נזירות זה מה שהדירני אבי דהיא נזירות ראשונה והניחא לר' יוסי דאמר דאין האב מדירו אלא עד שהגיע לעונת נדרים הבדיקה היא אם הגיע לעונת נדרים וכל שלא הגיע לעונת נדרים בשעה שהדירו אביו והרי הנזירות בשביל אביו אפי' הגיע לעונת נדרים באמצע נזירות אביו לא פקעה נזירות אביו דגם הוא ס"ל דלא פקעה נזירות אביו אלא בהבאת שתי שערות כדקתני בתוספתא דהביא התוספות לעיל דלא תני אלא הבאת שערות דווקא וא"כ ממ"נ ליכא אלא נזירות אחת אבל לרבי אי אייתי שתי שערות באמצע צריך לעשות נזירות אחרת וכמ"ש ומ"ש רש"י דלא ידעינן אי בהאי שעתא דהדירו אביו הכוונה דאף בדלא ידעינן ניחוש לכך ומשני דודאי לרבי לית ליה תקנתא עד דעביד שתי נזירו' דהיינו דאם לא ידעינן דאייתי קודם יום אחרון צרי' נזירות אחרת דעבד שתי נזירות ואם ידעינן באיזה יום הביא באמצע אזי מאותו יום הוא דעביד נזירות:

אלא דאכתי קשה דגם לר' יוסי בר חנינא אי אייתי שתי שערות באמצע נזירות הרי נתבטלה נזירות אביו כמ"ש לעיל וא"כ צריך שתי נזירות:

וצ"ל כיון דר' יוסי בר חנינא מפרש למתניתא דהבדיקה היא אם הגיע לעונת נדרים משמע דהוא בזמן קודם זמן הבאת שתי השערות ולא חיישי אלא לזמן עונת נדרים דבזה הוא דמשמע מהמתניתא דאינו עושה אלא גזירות אחת דאף אם יגיע לעונת נדרים באמצע נזירות אביו לא פקעה נזירות אביו:

וזה כתבתי אם היה הדין דשערות באותו זמן מקרו שערות אבל פשוט דשערות הבאים בזמן עונת נדרים שהיא שנת י"ב לא מקרו שערות דכן הוא הדין בעלמא דשערות בשנת י"ב לא מקרו שערות אלא שומא בעלמא נינהו ודו"ק:

עוד כתב רש"י לישנא אחרינא אלא לר' דאמר וכו' ואפי' לא הביא שערו' ואהדירו אבוה הוא דפליגי הכוונ' בקושי' כך הוא דלר' דאמר מדירו עד שיביא שתי שערות א"כ כשאמר אם קטן אני אהיה בשביל אבא אם גדול אני אהיה בשביל עצמי דמשמע דאם קטן אני שאיני יכול להדיר את עצמי אלא מחמת אבא אהא בשביל אבא ואם גדול שאוכל להדיר את עצמי אהא בשביל עצמי הרי שתי נזירות חיילי עליה לפי כשאמר אם גדול אני אהיה בשביל עצמי משמע דבזמן שהוא יכול להדיר את עצמו קבל עליו נזירות של עצמו והוא היה בסמוך לשערות שכבר בא לעונת נדרים הרי נתפס משום עצמו. וג"כ נתפס משום אביו שהרי יכול להדירו עד שיביא שתי שערות ואמאי קתני מתניתא דחד נזירות הוא דעביד דכן משמע כמ"ש לעיל והכוונה כיון דלא אטריחיה למבדק ליה איפשר שהדיין לא הביא שתי שערות והוא קבל של עצמו ג"כ א"כ שתי נזירות חייליה עליה ומשני אלא דאמר בלשון אהא בשביל אבא וכו' דהיינו דמשמע דאם אבא מצי להדירני אהא נזיר בנדר אבא ואם לאו שהוא הביא שתי שערות הוא נזיר בשביל עצמי וא"כ למאי ניחוש אם לא הביא שתי שערות אע"פי שמצי להדיר את עצמו הרי לא קבל עליו בזמן שאביו יכול להדירו ולא קבל נזירות עצמו אלא בזמן שאין אביו יכול להדירו שהוא בהבאת שערות:

בא"ד ולבסוף לאחר שבא לב"ד קאים בנזירות דאבוה וכו' פירוש לאחר שבא לב"ד ואמר אהא בשביל אבא אהא בשביל עצמי דהוא לא קביל עליה של עצמו היכא דמצי אביו להדי' והכא באותה שעה שהדירו אביו עדיין להביא שתי שערות נמצא דהוא בנזירות של אביו קאים. ואי דאייתי במצעי אחר שהדירו אביו דהיינו שלאחר הדירו אביו ראינו