ידי דוד נא

אח"כ עולה ע"כ דהיינו דלא כמ"ש מעיקרא דמעיקרא כתב שגירסת רבינו בתרוייהו יביא ולפי דבריו אלו שבחטאת גריס יביא ובעולה לא יביא כמו הטעם שנתן דלא שביק איניש מלהביא מה שהיה חייב מקודם שהוא חטאת. אלא דקשה שלפי דבריו האחרונים היה לו לומר שיש לגרוס בדברי רבינו עולת בהמה לא יביא דלא כגירסא שלפנינו ועוד קשה דאיך איפשר לומר כך שרבינו גריס הכי דברייתא דתוספתא שהביא הש"ס הוא כמו שאמר מעיקרא דגריס בתרוייהו יביא ולא כמו שאמר אח"כ דגריס בחטאת בהמה יביא ובעולת בהמה לא יביא. דהא הש"ס קאמר ולאפוקי מהאי דתניא וכו' שמא בהאי תניא גרסי' לא יביא כיון דבברייתא ראשונה קתני רצה להביא בהן חטאת בהמה יביא עולת בהמה יביא וקאמר עלה ולאפוקי מהא דתניא אלמא הך תניא ס"ל דבעולה לא יביא דלא כברייתא ראשונה דהא קאמר הש"ס תנא נזיר וחייבי קינין דדמו ליה דהיינו דר' יוחנן דקתני הכא בנזיר הוא הדין בקנין כמו הך ברייתא ולאפוקי מהא דתניא וכו' אלמא האי תנא ס"ל דלא יביא פחות בחדא דאל"כ הרי כהך ברייתא דבתרוייהו יביא. וכי תימא דמה שאמר הש"ס ולאפוקי וכו' הוא דווקא על מה שקתני לבסוף מת והיו לו מעות סתומים ילכו לים המלח דהוא לאפו' דקאמר שבנזיר יפלו לנדבה והכא ילכו לים המלח מ"מ הדבר מובן מעצמו דס"ל שאינו יכול להביא עולת בהמה והיינו טעמא דלא יפלו לנדבה דאם היה יכול להביא עולת בהמה למה לא יעלו לנדבה. שכך נראה מדברי רבינו שכתב שם בההיא דקנין וז"ל לפיכך אם הפריש מעות לקנין סתם ומת יפלו כל אותן המעות הסתומין לנדבה שהרי כולן ראוין לבוא עולה עכ"ל דמשמע דאם יכול להביא עולה לא ילכו לים המלח וגם על גי' הכ"מ נ"ל דדוחק הוא דבתוספתא ובש"ס גריס רבינו דלא כגי' שלפנינו ונאמר דרבינו סובר דעולה לא יביא דלא כגירסתנו בדברי רבינו דיותר טוב אם נאמר דדברי רבינו ט"ס וגריס בתרוייהו לא יביא כדי להעמיד הגירסא דתוספתא ודהש"ס כמו גירסתנו. ומה שנלע"ד הוא דרבינו מפרש דמה שאמר הש"ס ולאפוקי מהא דתניא וכו' דדברי ר' יוחנן דס"ל נזיר וקנין דדמי להו דהוא מסכים והולך על הך ברייתא דקתני ושאר חייבי קינין וכו' רצה להביא חטאת בהמה יביא בהן ואם נשארו כך ומת יפלו לנדבה ואע"ג דהשתא מיהא מעורבין בדמי חטאת משום דהלכה כך בנזיר ובקינין ועל האי קאמר לאפוקי מהא דתניא וכו' דמשמע מהא תניא דכל דיש לו דמי חטאת ילכו לים המלח דלית ליה שום חילוק גם בנזיר ובקינין מדקתני חטאת בהמה לא יביא וכו' משום עירוב ולהכי ילכו לים המלח ומשמע ליה לרבינו ז"ל דלאו דווקא קינין הוא דמה שירצה יביא אלא גם בכל קרבנות דמחוייב חטאת ועולה מה שירצה יביא דלא כהאי דתניא וכו' להכי פסק דמה שירצה יביא כמו ברייתא דקנין ומה דפסק דאע"ג דמה ירצה יביא אם מת ילכו לים משום דהלכה בנזיר ובקנין דווקא אבל שאר קרבנות סתומין ילכו לים המלח משום דחטאת מעורב בהם דאע"ג דאם היה סי היה יכול לעשו' בהן כמו שירצה השתא שמת ולא עשה הרי הן כמו שמופרשין מעיק' דהוא גם לחטאת ואין להקשות על זה דא"כ אמאי קא יהיב טעמא רבינו בקינין שאין הקינין מתפרשין אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית כהן דמה דקא יהיב טעמא הכי הוא על מה שאמר אפי' אמר אלו דמי חטאתי ואלו דמי עולתי וכו' דבכי האי גוונא בקרבן בהמה אינו יכול לקנות בכלן אחד או חטאת או עולה אבל בשהפריש סתם ולא פירש גם לבהמה יכול להביא כמו שירצה כיון שלא אמר בפירוש. וגם אין להקשות דרבינו כתב כאן בהאי דמחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה וכו' דאיירי באמר אלו לחובתי ובפ"ט מהל' נזירות כתב דאם אמר לחובתי הרי אלו כמפורשים דמשמע לכל קרבנותיו וכיון שכן היאך יביא בכלן חטאת או עולה. דהכא נמי בשמת אמרינן הכי אבל כשהוא חי ממה שהוא רוצה עושה לפי שהוא יודע שלזה אמר לחובתי שהרי שני מיני חובות ובודאי שלחובה זה אמר כיון דעשה כך דחובתי דהכא כמו מפריש מעות לנזירותו סתם דהתם:

ואגב ראיתי לפרש דברי הכ"מ שם שכתב וז"ל ומ"ש הראב"ד בשם התוספתא שאם מת יפלו לנדבה מפני שכלם ראויים לבא עולה הוא בפ"ק דמעילה ומסיים בה מת הדמים ילכו לים המלח מפני שדמי חטאת מעורבין בהם עכ"ל דהינו שנראה מדברי הראב"ד שמבואר מדברי התוספתא הא דאמר שאם היו ראוים לעולה אמאי ילכו לים המלח דמשמע דאם יפלו לנדבה הוא משום דכלם ראויים לבא עולה על זה אמר שזה מובן מדברי התוספתא דמסיים בה מת הדמים ילכו לים המלח מפני שדמי חטאת מעורבין בהן הרי להדיא שאם אין דמי חטאת מעורבין בהן שכלן ראויין לבא עולה יפלו לנדבה כן נ"ל אם באמ' דמסיי' בתוספת' הכי שכעת אין לי התוספתא:

תו' בד"ה הגהה איכא דאמרי כי אמר לחובתי וכו' אבל אמר לנזירותו גרידא שלא הזכיר יוכל להביא בכלן קרבו אחד דלמקצ' נזירותי משמע ואם מת הלכה נתקבלה בנזיר יפלו לנדבה שהרי יכול להביא בכלן עולה ע"כ נ"ל שט"ס הוא וצ"ל ואם מת בלא הלכה בנזיר יפלו לנדבה שהרי יכול להביא בכולן עולה לפי שהתוס' ס"ל דהלכה באה דאם אמר לקרבנו' נזירותי דמשמ' לכל קרבנות קאמר ודמי חטא' מעור' בהן אבל אם אמר לנזירותי סתם משמע לקצת נזירותי ויכול להביא עולה ולא דמי חטאת מעורב בהן וא"כ לא צריכה הלכה בנזיר ולא נרא' לומר דהגהה זו ס"ל כתירוץ ראשון שכתבו בד"ה יפלו לנדבה דהוא משום דמימלך וכשמת לא שייך למימר מימלך וכו' דלפי תירוץ זה גם לזה באה הלכה יעו"ש דהא כבר כתו' בהגהה זו דסתומי' היינו כי אמר לקרבנות וכו':