ידי דוד נב

בא"ד וא"כ מאי היא דאדמר לעיל לאפוקי מהאי תנא וכו' בשלמא לפי' ר"ת ניחא אלא לפי' רש"י מאי מפקא ע"כ פי' דר"ת מפרש דהא דקאמר ולאפוקי מהא דתניא וכו' הכוונ' דתנא דהאי בריית' פליג אמתניתין דלית ליה הלכה היא בחייבי קינן כן מצאתי כתוב אבל קשה לי דאמאי פליג הא תנא דברייתא והא איירי לא בנזיר ולא בחייבי קנין אלא בדעלמא ומתניתין דידן איירי בנזיר כמ"ש ר' יוחנן הלכה היא בנזיר ודומה לו שהוא חייבי קינין ואיפשר דר"ת מפרש דכל דבר שהוא חייב חטאת ועולה אע"פי שאינם בני חד בקתא הרי הם דומים לנזיר ולחייבי קינין דלא דווקא הני וכיון דהאי תנא איירי בדבר שהוא חייב חטאת ועולה כחדא וקאמר דילכו לים המלח הרי דנא כמתני' ואם כך כוונת ר"ת ג"כ כהך ברייתא דקינין ברישא נמי דקתני חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא דלא כברייתא דקינין דקתני רצה להביא בהן חטאת בהמה יביא עולת בהמה יביא. והשתא אתי שפיר דלמתני' גם בזה שהוא מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי רצה להביא חטאת בהמה יביא עולת בהמה יביא כיון דס"ל דמעות סתומין יפלו לנדבה דהוא משום דאה רצה להביא עולת בהמה יביא וכמו שפס' הרמב"ם ז"ל שהאביתי דבריו לעיל אבל לפי דברי ר"ת גם בזה דאם מת יפלו לנדבה שלא כדברי הרמב"ם דפסק דילכו לים המלח לפי שלדברי ר"ת לאו דווקא נזיר וקנין אלא וכל הדומה הם כמ"ש אבל לדברי הרמב"ם דווקא נזיר וקנין כמ"ש לעיל:

ע"ב גמ' אבל נסכא לא פיר"שי אם הניח שלשה חתיכות כסף כדי לקנות באחת מהן חטאת ובאחת מהן עולה וכו' דמי חטאת ילכו לים המלח ע"כ. וקשה לי על פירוש זה דא"כ כשאמר ר"נ בר יצחק אפי' נסכא הוא באופן זה וכיון שכן אמאי הוו להו כסתומין דאפי' הם ראויין לעשו' מהן מעות דזה הוא טעמו כדפי"רשי והלא במעות עצמן קאמר רב אשי לעיל לא תימא עד דאמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי אלא אפי' אמר לו לחובתי הרי הן כמפורשין ופי' שם רש"י ודמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יקרבו עולה וסתומים כגון דהפרישן ביחד סתם ולא הוציא בשפתיו כלום ע"כ הא דפירש אפי' אמר לחובתי הרי הם כמופרשין כ"ש בהאי דאמר אחת לחטאת ובאחת מהן עולה ובאחת שלמים דכמפורשין הם אפי' אם היו מעות דבשלמא אם היה מפרש כמפורשין בתערובת וילכו כולן לים המלח וכמו שפירשו שם התו' הכא אמר ר"נ אבל נסכא לא כיון דפירש באחת מהן חטאת ובאחת מהן עולה הוי להו כמופרשין דמתני' דדמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יקרבו עולה ודמי שלמים יקרב שלמים דלא דמי לדלעיל דמעורבין הם אבל הכא מבוררין הם ור"נ בר יצחק אמר אפי' נסכא דהיינו כיון שראויין להיות מעות א"כ מה שאמר באחת חטאת ובאחת כאילו לא הוציא בשפתיו כלל וכסתומין דמי ואע"פי שזה דוחק לומר שכך כוונת ר"נ בר יצחק אבל עכשיו שפירש לעיל שמפורשין הוא כמו דמפורשין דמתניתין קשה כנז'. ונ"ל לומר דמה שכתב כדי לקנות באחת מהן חטאת ובאחת מהן עולה ובאחת מהן שלמים אין הכוונה דפירש כך אלא כיון שראינו שהניח ג' חתיכות כסף הוא ודאי כדי לקנות באחת מהן חטאת ובאחת מהן עולה ובאחת מהן שלמים והוו להו כמופרשים דמתני' ור"נ בר יצחק ס"ל כיון דראויים הם להיות מעות אינן כמופרשין והוה להו כמו מעות שהפרישן ולא הוציא בשפתיו כלום דהם מעות כתומים יפלו לנדבה. וראיתי להרמב"ם ז"ל מהל' נזירות דין ה' שכתב דהמפריש בהמה בעלת מום הרי היא כמעות סתומין וכן המפריש לשון של כסף ושל זהב או כלי אע"פי שאמר זה לחטאתי ולעולתי ולשלמי הרי זה כמעות סתומין ע"כ ומר"ן בכ"מ תמה עליו דלמה לא כתב דסוואר של קורות כמופרשין דמי ולא עוד לא שכתב דכלי דינו כנסכא ולפי מה שפירש המפרש נסכא דווקא מפני שראויין לעשות מהן מעות וצ"ע עכ"ל:

והלח"מ כתב לתרץ זה דרבינו אית ליה כפי' התוספות בתרא וכו' וכיון שכן לשון כסף וזהב שהוא מצוי לימכר מיד וכן כלי וכו' ולכן כתב רבינו ז"ל כלי ולשון כסף דווקא יעו"ש:

ודבריו קשים בעיני דא"כ הים לו לרבינו לפרש טעמא דהוא משום דהוא עשוי לימכר מיד כדי לידע דאבל בשאר דברים לא. דרבינו פוסק וצריך לבאר ולא לכתוב דבריו סתם:

עוד הקשה הלח"מ על דברי רבינו דלמה גבי לשון של כסף וכלי אע"פי שאמר אלו לעולה ולחטא' ולשלמי' הוי כסתומי' וכו' דכי היכי דבמנות אי אמר אלו לעולתי וכי' הוו כמופרשין הכא נמי בנסכא ע"כ ותרץ על זה וז"ל דאע"ג דהלכה נתקבלה במעות ונסכא ובהמה בעלת מום וכו אבל רבינו ז"ל לא איירי אלא בנסכא אחת ובכלי אחד ובבהמה אחת דכיון דהכל אחד אז אפי' שיאמר הרי אלו לחטאתי וכו' לא הוי כמפרש כיון דהכל גוף אחד ולא דמי למעות שהם מוחלקים ויכול לחלוק דמי חטאת בפני עצמה ודמי עולה בפני עצמה ודמי שלמים בפני עצמם עכ"ל. וקשה לי ג"כ על תירוץ זה כיון דבג' בהמות בעלת מום וג' נסכות הם דומים למעות ואם אמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי הם כמופרשין הו"ל לרבינו לבאר זה ואח"כ יאמר ואם באחת בהמה וא' נסכא וא' כלי אע"פי שאמר זה לחטאתי ולעולתי ולשלמי אעפ"כ יפלו לנדבה