ידי דוד מט

והכוונה דאין להעמיד קרא כפשטיה דהוא ציווי להביא הקרבנות לבית המקדש דכבר נצטוו בויקרא וא"כ מוכרח לומר דאוולדות ותמורות קאי דלא כתיב בויקרא. אבל קשה לי דא"כ אמאי אצטריך לומר דאתא קרא שלא לומר דימותו כדרך שעושין בולד חטאת ובתמורת חטאת שימותו אימא דאצטריך קרא לומר דיקרבו כיון דלא כתיב בויקרא הולדות והתמורות. ועוד דאיך שייך לו' אח"כ יכול אף ולדחטאת ותמרות אשם כן ת"ל רק והלא כל כמה דאצטריך לומר דיקרבו הוא שלא תאמר דימותו כולד חטאת ותמרות חטאת א"כ אי איפשר לומר דגם הם יקרבו דבשלמא לפירוש המפרש אתי שפיר דהוא משום דכתוב יהיו משמע אולדות ותמורות קאי וכתב עלייה תשא ובאת וגו'. ואי לא כתיב עוד ועשית עולותך וגו'. הוה אמינה כיון דכתב קרא תשא ובאת דווקא משמע דלא יקריבום כשאר קדשים ולא משום דגמרינן מולד חטאת ותמורת חטאת דלהכי פריך ליה אמאי וכו' דאז אי איפשר לפרש כך ואתי שפיר יכול אף ולד חטאת ותמרות אשם כן. דגמרינן מנייהו ת"ל רק מיעט ואתי שפיר דקא מקשה הש"ס דלמאי אצטריך רק הא מהלכתא גמרינן ועסקינן דאי מקריב ליה קאי בעשה אבל לפירוש התוספו' קשה:

וי"ל דס"ל להתו' דאי איפשר לפרש תשא ובאת דיעלם לבית הבחירה בשביל שימותו אי לאו דגמרינן מהילכתא בולד חטאת ותמורת חטאת דימותו. דמהיכא תיתי שימותו ואי מדכתי' תשא ובאת דווקא הרי הדבר מובן שביאתם שם הוא להקרבה אלא ודאי דהוה גמרינן מולד חטא' ודרשי' הכי מדכתב עוד ועשית עולותיך אלמא דהוה מפרשינן תשא ובאת שימותו וא"כ לא אתי קרא משום הולדות דיקרבו משום דלא כתיבי בויקרא אלא משום דהוה אמרינן דימותו כמו ולד חטאת ותמורת חטאת וזה אחר דמוקמינן קרא לולדות ותמורות דהוא משום דלא איפשר לומר כפשתיה דקרא דלעולה ושלמי' דהם כבר כתובים בויקרא וכיון דהוא ודאי לולדות ותמורות אזי דדייקנן דלמאי אחר דכתיב תשא ובאת עוד כתב ועשית עולותיך וגו' דהוא משום דהוה מפרשי' תשא ובאת וגו' דועל' לבית הבחי' וימנע מהם מים ומזון בשביל שימותו דהוא משום כמו ולד חטאת ותמורת חטאת ומאי דקאמר יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן לאו דווקא אלא הכוונה דהוסיף הכתוב עליו לב מיהלכתא איסור עשה כמו דאוקים במסקנא דהעיקר לומר דרק בא למעט ולד חטאת ותמורת אשם דאי מקריב להו קאי בעשה ונקט לישנא הכי כי היכי דאתי לישנא דרק למעט ודו"ק:

קתני יכול יעלם לבית וכו' אמאי הא ולד חטאת הוא דגמירין ביה מיתה. פירוש דאיך שייך לומר דפירוש תשא ובאת וגו' הוא דיעלם וכו' בשביל שימו' והא לא גמרינן מהילכתא דימותו אלא בולד חטאת אבל בולדות אחרים לא ימותו דנמצא דמפרשינן לקרא היפך הילכתא וא"כ אי אי איפשר לפרש כך וכיון שכן למאי אצטריך ועשית עולותיך ומשני אי לאו קרא וכו' דהיינו דמה שבאה הילכתא הוא דווקא בכ"מ אבל שאר ולדות ותמורות בבית הבחירה כדאמר קרא תשא ובאת קמ"ל קרא ועשית עולותיך וגו' דשרו להו לשאר ולדות קדושים:

תו' בד"ה ואמאי הא גבי ולד חטאת וכו' ומשני דודאי לחטאת נמי צריך קרא לומר שאם קרב חטאת ואשם קאי עליה בעשה וכו' קריב לשם עולה לפי' ר"ת דבסמוך ולאו הבא מכלל עשה עשה ע"כ פי' דעשה הוא. דמשמע הא ולד חטאת ותמורת אשם לא תשא ותקריב לשם חטאת ותמורת אשם לשם אשם ולאו הבא מכלל עשה עשה:

בא"ד ואי מקרא ה"א לא יקריבה חטאת ואשם אבל יקריבה עולה ושלמים אם ירצה קמ"ל הלכתא חטאת מתה ותמורת אשם קריבה עולה דווקא עכ"ל פירוש דאי מקרא לבד ולא אתא הלכתא הוה דרשינן מיעוטא דרק הכי תשא ובאת ועשית עולותיך הבשר והדם כדין עולה וכדין שלמים הא ולד חטאת ותמור' אשם לא תשא ותקריב לשם חטאת ותמורת אשם לשם אשם אלא תקריבם עולה ושלמים אם תרצה דהעיקר הוא שלא יקריבם כדין חטאת וכדין אשם. ואע"פי שאם לא היתה הילכתא לא הוה מפרשינן תשא ובאת יכול יעלם וכו' לפי שלא הוה מפרשינן הכי אלא עד שבאה הילכתא והוה אמרינן גם תמורת עולה וולד שלמי' דינם נמי שיעלו לבית הבחירה וימותו כמו שפירשו הכי לעיל:

מ"מ הוה דרשינן תשא ובאת ועשית עולותיך וגו' כוליה כדי ליקרב הולד והתמורה כמו העיקר ועלה כתיב רק למעט שאלו הם שנקרבים כך אבל ולד חטאת ותמורת אשם לא יקרבו כעיקרם אלא יקריבם כמו אחרים או עולה או שלמים:

ע"ב גמ' ר"עק וכו' וכי אתא קרא לדרב וכו' כתב המפרש ואי קשיא לר"ע וכולי אבל לר"ע ליכא למימר הכי דהא לא כתיב עשה בקרא ולא כתב הוא קרב בקרא אלא הוא לחודיא עכ"ל הנה טעמא רבא כתב אדלא משני הכי דהוא לא כתיב ביה עשה אבל התו' כתבו דהוא לא משמע עשה כ"כ ולא ביארו אמאי לא משמע עשה. ולא ידעתי מה ישיב בקושיא שהקשו התו' דמאי קאמר ר"ע לר"יש אינו צריך הא אצטריך שפיר קרא דר"יש לעשה דלא משמע מהאי. וגם אף למה שתירצו התו' דר"ע מטעה קא טעי במילתיה דר"יש וכו' קשה לי שאע"פי שמטעה קא טעי וכו' מ"מ כיון דמקרא דרק הוא משמע עשה נמי אי אקריב להו א"כ הדבר מובן