ידי דוד מב

דלא דמי לנזיר בבית הקברות ממש וב"ה ס"ל דקנסינן ליה בעיקר נזירות דחשבינן ליה כנזיר בבית הקברות ואפי' דמשום גושא גזרו וכיון שכן גם לב"ש כיון דגזרו עליו חכמים למנות שלשים ובתוך ל' נטמאת לא חשבינן לה אחר מלאת. והצריכוה עוד לישב שבע שנים דסתרה הקודמין ופשיט ליה ת"ש עלתה לארץ וכו' י"ד שנה ול' יום מבעי ליה ופיר"שי שהרי בתוך ל' נטמאה וסתרה כל שלמפרע ז' שנים ול' יום א"כ ז' שנים ול' יום היה לה למנות תחתיהן ע"כ משמע דאי תני י"ד שנים ושלשים יום הוה ודאי כב"ש עבדה. וקשה לי דהיה צריך לימתני י"ד שנים וששים יום דהוא צריך לסתור הכל כנראה מדבריו לכן נ"ל שט"ס וצ"ל א"כ ז' שנים היה לה למנות תחתיהן דודאי דאין צריך למנות עוד שלשים אחרים כיון דשלשים שמנתה הוא כמו סוף שבע שנים וכיון דסתרה ותחזור למנות לא תמנה אלא שבע שנים דווקא. עוד כתב רשי' ז"ל ע"א וכו' נ"ל דלהאי לישנא ס"ל דאם נטמאת בתוך שלשים שמנתה בא"י אין צריך לסתור ז' שנים שמנתה בח"ל אלא דווקא שלשים ומשום זה מפרש דנטמאת בסוף שבעה ראשונים שמנתה בח"ל ואמר לא ביום מלאת דביום מלאת אינו סותר אלא שלשים כר"א וכשנטמאת עלתה לא"י ומנתה ז' שנים אחרים אליבא דכ"ע שהרי נסתרו של ח"ל והבעיא כך היא אם ר' יהודא כדברי ב"ש ואיירי בנטמא' בח"ל וחזרה ומנתה ז' שנים ובסוף ז' שנים לא נטמאת עוד כדברי המשנה לת"ק ולהכי לא מנתה אלא י"ד שנים או איירי בשלא נטמאת כלל והני י"ד שנים הם כדברי ב"ה צריך למנות עוד ז' שני' בא"י ופשיט ליה ת"ש עלתה לא"י וכו' ואי דנטמאת ואליבא דב"ש בסוף ז' ראשונים כיון דר' יהודא קאי אדברי ת"ק לפלוג דלא הייתה נזירה אלא י"ד משמע דהוא איירי על האופן דת"ק דנטמאת בסוף ז' שנים דעשתה בא"י ואם ר' יהודא איירי דנטמאת בתחלה נמי בסוף ז' שנים של ח"ל הרי מ"מ צריך י"ד שנים ושלשים יום היתה נזירה שהרי כשנטמאת ביום מלאת צריך לסתור שלשים יום דהא ס"ל דכי נטמאת ביום מלאת מונה ל' תניא נמי דלר' יהודא אית ליה דכי נטמאת ביום מלאת מונה ל' וכיון שכן ודאי דר' יהודא דאמר לא היתה נזירה אלא י"ד שנים הוא שלא נטמאת ואליבא דב"ה דפליג את"ק דאמר דבסוף ז' שנים שמנתה בא"י נטמאת ודו"ק:

תו' בד"ה בשנטמאת ואליבא דב"ש וכו' והיינו דווקא לב"ש דאין צריך למנות בא"י רק ל' יום לבד דאי לב"ה זקוקה לחזור ולמנות בא"י ז' שנים אחרים פירוש דבשנטמאת הוא דווקא אליבא דב"ש דאין צריך למנות בא"י רק ל' יום לבד וא"כ כשנטמא' היא סותרת ז' שנים שמנתה בח"ל והרי היא נזירה י"ד שנים ול' יום אבל לב"ה אי איפשר לאוקמיה בנטמאת ובתחלת המנין של ארץ ישראל כגון שמנתה ב' או ג' ימים ונטמאת ואז אתי ר' יהודא גם לב"ה ובנטמאת שהוא בתחלה דאז לא הייתה נזירה אלא י"ד שנים דודאי נטמאת הוא בסוף מנין איירי דומיא דלעיל שהוא בסוף ולא בתחלה וכשנטמאת בסוף מנין בודאי דצריכה להיות נזירה כ"א שנים וא"כ בנטמאת לא איפשר לאוקמה אליבא דב"ה אלא אליבא דב"ש או דילמא ר' יהודא איירי אליבא דב"ה ובשלא נטמאת ולא פליג ר' יהודא את"ק אלא בעיקר המעשה. שר' יהודא אומר שכך היה המעשה שלא נטמאת ולהכי לא הייתה נזירה אלא י"ד שנים. דבלא נטמאת אי איפשר לאוקים דברי ר' יהודא אליבא דב"ש. דבלא נטמאת סגי בז' שנים. דח"ל ושלשים יום דארץ ישראל וק"ל:

בד"ה תא שמע וכו' ולא גרסינן מה שכתב בספרים ועוד מתניתא ע"כ פירוש דלפי פירושם בדיבור הקודם דפירוש בשנטמאת ואליבא דב"ש הוא דבאשר תעלה לא"י צריכה להיות נזירה ל' יום וא"כ כאשר נטמאת הוא לבסוף ל' אלו שאז סותרת ז' שנים שמתנה בח"ל דשלשים אלו הוא כמו סוף ז' שנים א"כ נמצאת נזירה י"ד שנים ול' יום בעי דז' שנים של ח"ל ול' של כניסתה לא"י וז' שנים שמנתה אחר שנטמא' בסוף ל' הנז' דנמצא לפי זה לא אתי גירסת הספרים שגרסי ועוד מתניתא נמי הכי ר' יהודא אומר משום ר"א משום דשלשים דקאמר י"ד שנים ושלשים בעי הם שלשים ראשונים דכניסתה לארץ דקאמרי ב"ש דצריכה להיות נזירה ולא קאי על שלשים אחרים דלאחר י"ד שנים דאז אתיא הך גירסא ועוד מתניתא נמי הכי וכו'. דהיינו שצריך למנות שלשים אחרים משום דנטמא ביום מלאת דבהאי לא איירי הש"ס דלא איירי אלא על שלשים דהצריכוה ב"ש למנות כשעלתה לארץ ישראל:

וראיתי להרמב"ם בפירוש המשניות דפירוש דברי ר' יהודא משו' שכל מי שנטמא ביום מלאת אינו סותר הכל אלא ל' בלבד ולכך לא היתה נזירה אלא י"ד שנה ולא מנה הל' יום אחר שלא השלימה השנה וכן כתב הרע"ב ז"ל ותימא דזה דחק הש"ס משום דהיה לו למנות ג"כ השלשים ומה ראו דפירשו בהפך מהש"ס דהא לכל הפירושים דלמסקנא דלא נטמאה כלל אלא דעשתה כב"ה דמנתה צ' שנים כשעלתה. ונ"ל דהרמב"ם ז"ל פירש הכי משום דכך משמעות דמתני' דרבי יאודה קאי אדברי ת"ק דנטמאת אחר שמנתה ז' שנים בא"י כדברי ב"ה ואפ"ה לא היתה נזירה אלא י"ד דהוא משום כדבעי בש"ס לומר דהוא ס"ל כר"א דביום מלאת אינו סותר אלא שלשים והא דקא מקשה הש"ס לפי האי גירסא דתניא נמי הכי וכו' די"ד שנה ושלשים יום מיבעי ליה לדעת רבינו אין זה