ידי דוד לג

המורה היה לו לפסוק דלא חיילי מעכשיו כלל כמו שאמר הש"ס את"ל נזירות מועטת וכו' וכמו שפירשתי לדעת המורה דהא הוא ז"ל ס"ל את"ל הוא פישוט:

ואם משום דכתב הש"ס לקמיה את"ל הכא כיון דאיפשר לאיתשולי חיילא ומפרש כמו שפי"רשי ז"ל דלענין כולהו שאילתא לענין נזירות מועטת לנזירות מאה או לנזירות עולם. דהשתא נפשוט דחיילי כלם א"כ בהא דנזירות מועטת צריך לפסוק רבינו דלאחר הנזירות שלאחר כ' שמגלח וחוזר ומונה שלשים לנזירות דמעכשיו כיון דהלין עשרה לא מצטרפי עם ה"כ הראשונים שמנה דלית בהו גידול שער וג"כ קשה אמאי בנזיר עולם כתב שלא חלה עליו נזירות שנדר בראשונה והרי הבעיא היא כיון דאיפשר לאיתשולי תחול עליו מעכשיו ואמר את"ל כיון דאיפשר לאיתשולי עליו חיילא שכל זה הוא על זה שאמר מעכשיו אבל על לאחר כ' יום ליכא בעיא דהיא חיילא דאע"ג דיחול מהשתא נזיר עולם דכי אתי עשרים ימנה נזירות שלשים ומגלח למ"ד נזיר עולם מקיל א' לשלשים יום או לאחר שנה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכמ"ש התו' שם יעו"ש. ומיהו לזה יש לומר שרבינו סובר שכוונת הבעיא שאם חל נזירות אולם מעכשיו שידחה נזירות שלאחר כ' יום לגמרי לפי שכיון שהתחיל נזירות עולם אינו יכול לגלח עוד לכן ידחה נזירות שלאחר כ' ומה שמקיל בתער אינו מקרי תגלחת דנזירות להכי כד אמרו את"ל הכא כיון דאפשר לאיתשולי חיילא הרי פשיט דנזירות עולם חיילא וידחה נזירות האחרת שלאחר עשרים:

ונ"ל שרבינו סובר כד אמר הש"ס את"ל הכא כיון דאיפשר לאיתשולי חיילא הוא על כולהו כמ"ש לעיל לדעת רש"י ז"ל וכמו בנזיד עולם לפי שאינו יכול לגלח ודחה נזירות שלאחר כ' גם בנזירות מועטת שאם אנו אומרים שחיילא עכשיו אם לא ידחה נזירות שלאחר כ' יום ויגלח לסוף שלשים הרי כד משלים נזירות ראשונה ליכא גידל שער ואינו יכול לקיים הנזירות של מעכשיו לכן ידחה נזירות שלאחר כ' יום עד שיקיים נזירות של ועכשיו כדינה ואח"כ מנה נזירות האחרת ולא אמרינן שתדחה לגמרי כמו בנזיר עולם דהתם שאני כד חיילא נזירות עולם ליכא תגלחת כלל ולכן תדחה לגמרי אבל בנזירות מועטת לא תדחה לגמרי שאיפשר לקיימה לאחר שלשים וכיון שכן רבינו יפרש הבעיא דמאה יום כיון דלא שלמין ק' יום ב"כ לא חיילין עכשיו עד אחר תשלום הנזירות שלאחר כ' יום או דילמא כיון דאיכא גידל שער לבסוף חיילא דלא חייש להפסקה ובנזירות מועטת הכי נמי כיון דל' בכ' לא שלמי ולא חיילי אלא עד אחר גזירות שלאחר כ' או דילמא כיון דאמר מעכשיו חיילא ותדחה נזירות שלאחר כ' עד שיגמור כל גזירות זה והשיב לו חדא מגו חדא קא מבעיא ליה וכו' דהיינו דאת"ל דבנזירות מועטת כיון דעשרה יומין דווקא נותרים לאחר שמנה נזירות האחרת וליכא בהו גידול שער והוא יודע זה ודאי שכוונתו במה שאמר מעכשיו הוא שעכשיו הוא מקבל נזירות זה לאחר שימנה נזירות שלאחר עשרים דלפי זה לא חייל' עכשיו אבל בנזיר מאה יום דאיכא גידל שער לבסוף ודאי שמעכשיו שאמר הוא עכשיו ממש דלא חייש להפסקה וכדאמר את"ל הרי הופשטה לדעתו ז"ל ועוד דהש"ס פשיט ליה להדיא וכד בעי על נזיר עולם ומשום טעמא דאיפשר לאיתשולי כד פשיט ליה ואמר את"ל כיון דאיפשר לאיתשולי חיילא אזי כל שאלתא הופשטו דחיילי אפי' בנזירות מועטת דאמר את"ל מעיקרא דלא חיילי לפי זה טעם זה חיילא עכשו ותדחה נזירות האחרת עד שיגמור זה שמעכשיו. וכמו שכתבתי לעיל זה מה שנלע"ד וראיתי למרן בכ"מ מה שפירש לדעת רבינו יע"ש ודבריו קשים אצלי במ"ש שרבינו מפרש דהבעיא היא אם עולים לו להצטרף עם נזירותו וכו' דאיך שיך לומר בבעיא דנזירות מועטת דעולם לא להצטרף והרי הפסיק בניהם תגלחת דנזירות שלאחר כ' יום ואיך אופשר להצטרף אטו המבעי לא ידע זה:

ועוד דלפי דבריו מה דקא בעי מהוא כיון דהלין ק' בעשרין לא שלמין לא חיילן הכוונה שמונה הגזירות שנזר מעכשיו בשלימות. ואין זה משמעות לא חיילין אלא לא חיילין עכשיו כמו דקא בעי בנזיר עולם. ועוד קשה לי על מה שאמר דרבינו פסק בנזירות מועטת כאת"ל דאמר הש"ס מעיקרא דלהכי מונה גזירות גמורה. ואח"כ מונה הנזירות שנדר לאחר כ' יום לפי שצריך לקיים הנזירות של מעכשיו להיות נזירות גמורה ואעפ' שדוחה מה שמקבל נזירות תכף אחר כ' יום וא"כ מהאי טעמא נמי כדי לקיים הנזירות של מעכשיו כדינה תדחה הנזירות שלאחר כ' יום ואין צריך לטעם דמצי לאיתשולי דאין חילוק בן שתדחה לגמרי או לידחות בזמן דמ"מ אינו מקיים נדרו במה שנדר לאחר כ' יום:

דף י"ד ע"א גמ' אמר כמשה בשבעה באדר מאי פיר"שי דמשמ' כמשה שנפטר בשבעה באדר ושוב לא שתה יין מי הוי לשון נזירות ע"כ לפי זה משמע דגה אמר הריני כמשה ביום מיתתו שלא שתה יין יש להסתפק אם זה לשון נזירות וקשה לי פי' זה דא"כ היה לו לימנקט הבעיא באם אמר בפירוש שלא שתה יין דבשלמא לפי פירוש התוספות ניחא דהבעיא היא אם על מיתתו קאמר או על לידתו קאמר ועוד קשה לי דאמאי נקט משה משאר מתים דהו"ל לומר הריני כמת אחר מותו דמשמע ששוב לא שתה יין ואם לא היה כתוב בדברי רש"י ושוב לא שתה יין דהוא