ידי דוד ל

היא דמצד משמעות הלשון אגופיה משמע אבל מצד אחר לא כל באנפיה כסיפא ליה מילתא אלא שלא בחר דבריו עד בעיא דאם אמר ואני וכו' ואמר ואת"ל כל באנפיה כסיפא ליה מילתא אעפ"כ אין דרך הש"ס לעשות את"ל ולהפילו אח"כ ועוד דהוה ליה לפרש דבריו כי היכי דלא לטעות ולומר דלא אמר כל באנפיה כסיפא ליה מילתא אלא באם אמר ואני:

תו' בד"ה חזרה וילדה פי' מהריון אחר ולד קיימא הרי זה נזיר ודאי וכו' וכאילו לא הפילה כלל עכ"ל פירשו מהריון אחר דאם מהריון זה, בעיא היא דר' אבא לקמן כמו שפירשו הם ז"ל וגם דאם אמרינן דקרבן דהפריש הוא קדוש לאו בודאי ולילקי אלא מספק קדוש לגיזתו ולעבודתו:

בד"ה והפילה אשתו וכו' או דילמא אף בכי האי גוונא דאיכא הוכחה לר' יהודא וכו' ומסיק הש"ס ואזיל דלר"י קמבעיא ליה וכו' והשתא כי ילדה ליה מי הוי קדוש מספק וכדפרשית ולא דלילקי אהאי משום דליכא כי הך סברא דולד אחר משוי ליה בודאי דאי מספקא ליה להש"ס דשמע לילקי בודאי מדשני בר קיימא הראשון אינו נפל א"כ לר' שמעון מצי למיבעי למלקות דאי לא ילדה ליכא קדושה ודאית אלא ספק לר"ש והשתא דילדה יקדש בודאי אלא שמע מינה דלא משמע ליה להש"ס דלקי דקדושה ודאית אין בו כי נמי ילדה אפי' לר"ש ע"כ כצ"ל והדברים מובנים מעצמם ודוק:

ע"ב גמ' אמר הריני נזיר לכשיהא לפלוני .בן וכו' מי אמרינן שלא בפניו אנפשיה קאמר או דילמא הכי קא"ל רחימנא ליה כוותך לפי פירוש רש"י ז"ל דפירוש רחימנא ליה כוותך הוא לאותו בן לכשיולד יהיה נזיר ולא על עצמו אמר לכשיהיה לו בן כיון דאמר את"ל כל באנפיה כסיפא ליה מלתא א"כ כיון דחזר וקא בעי לכשיהא לפלוני בן כיון שלא בפניו הוא הוה הבעיא או דילמא דגם בזה אמרינן דרחמינא ליה כוותך ועל בן כשיולד לפלוני קאמר ולפי זה היה צריך הש"ס לומר או דילמא דגם בזה הכי קא"ל דרחימנא ליה כוותך אח"ז ראיתי לכל הפירושים כלם מוכרח לומר דהכי כוונת הש"ס במה שאמר או דילמא הכי קאמר ליה רחימנא ליה כוותך דהיינו הכי נמי קאמר ליה וכו':

וראיתי להרמב"ם בפ"ב מהל' נזירות דבבעיא א' פסק דהוא נזיר מיד ונקט לה בשאמר ואני ובבעיא שנית נקט לה שאמר לחבירו הריני נזיר כשיהיה לך בן ופסק שלא נתכוון זה האחרון לנזירות ובבעיא ג' דסלקא בתיקו ספק לא נתכוון אלא להיות נזיר כמותו או לומר שאני אוהב אותו כמותך וספק נזירות להקל וכתב מרן בכ"מ שרבינו לא היה גורס כגירסתינו אלא היה גירס בבבא דרישא ואמר ואני במקום ואמר עלי ובבבא שנית במקום לכשיהיה לי בן גריס לכשיהיה לך בן ופירש דברי רבינו לפי גירסא זו כמין חומר יע"ש והרב מש"ל ז"ל הקשה על דברי מר"ן הכ"מ על מה שכתב דכי צדדו בגמרא באומר הריני נזיר לכשיהיה לך בן ושמע חבירו ואמר ואני אי אנפשיה קאמר כלומר שהוא מתפיס עצמו בנזירות כשיהיה בן לחבירו דמיין לו זה דכיון דבתחלה נסתפקו אם האומר ואני קאי לכל דברי הנודר בתנאיו או דילמא לא קאי כי אם לעיקר הנדר ולא לתנאיו וחזרו ואמרו את"ל אגופיה משמע באומר הריני נזיר לכשיהיה לך בן מהו מי אמרינן דכיון לנזירות או לא וא"כ כפי הצד דכיון לנזירות אין חילוק בין זה לאומר הריני נזיר לכשיהיה לי בן דכי הכי דהתם הוי נזיר בלתי שום תנאי הכא נמי באומר הריני נזיר לכשיהיה לך בן כפי הצד דכיון לנזירות הוי נזיר מיד וכו' יע"ש באורך:

ואני אומר דאם כדברי המש"ל דפירש בבעיא שנית דצד א' הוא שמא קבל נזירו' מיד כמו את"ל דקאמ' אגופיה משמ' מנין לומר דבצד שני דלא קבל נזירות כלל אלא שמח גם הוא בטובת חבירו דווקא משום דכסיפא ליה מלתא. אימא משום דכסיפא ליה מלתא די לנו שנאמר שלא קבל נזירות מיד אבל להראות שהוא אוהבו ג"כ ושמח בטובתו יעשה כמו חבירו דקבל נזירות כשיהא לחבירו בן ולהכי מוכרח לומר כיון דזה השני עושה הוא דווקא בשביל להראות גם הוא שמח בטובת חבירו משום דכסיפא מלתא דאם הוא ג"כ לא יראה ששמח בטובת חבירו די לנו שנאמר דאם כיון לנזירות הוא כשיהיה לו בן כמו שאמר הראשון ולא יוסיף לעשות שיקבל הנזירות מיד דבשלמא בבבא ראשונה שהוא אינו עושה בשביל להראות גם הוא כמו חבירו ששמח בטובתו אלא בשביל חיבתו של האומר הריני נזיר כשיהיה לי בן אמרי' דמקבל עליו נזירות מיד. אבל זה שעושה אינו אלא לפנים כדי שלא להראות שהוא אינו שמח בטובת חבירו ג"כ אין הסברא להוסיף על חבירו ולומר שהוא מקבל נזירות מיד וזאת סברא אמיתת היא. והכי דייקי דברי רבינו דמפרש אנפשי' הוא כמו שמפרש הכ"מ כלומר שהוא מתפיס עצמו בנזירות כשיהא בן לחברו. שהרי בבעיא ג' שהיא סלקא בתיקו כתב רבינו ה"ז ספק שמא לא נתכוון אלא להיות נזיר כמותו דמשמע כמוהו שאמר כשיהא לפלוני בן. דזה צד א' שאמר הש"ס מי אמרינן שלא בפניו אנפשיה קאמר דודאי דזה כוונת כמותו דאמר רבינו. דאי איפשר לפרש הכוונה אם כיון בנזירות כמו הנודר והוי נזיר מיד כמו שפי' הוא הרב מש"ל דאם כדבריו הו"ל לרבינו לומר כך ה"ז ספק שמא נתכוון להיות נזיר כמותו אבל כד נקט בלשון זה פסק שמא לא נתכוון אלא להיות נזיר כמותו דמשמע דיש צד אחר חמור יותר מזה דהוא הנזירות מיד ולזה בודאי ליכא ספיקא כיון דהוא אינו עושה אלא כדי להראות שהוא שמח ג"כ