ידי דוד כד

העמדה לדבריהם דב"ש קאמרי ולדבריהם אינם צריכין לזה דבלאו הכי נזירות דבשר לאו כלום הוא א"כ משום זה לא היה צריך למתני פלוגתא דמאי נפקא מינה כיון דאפי' בפירוש אמר דנזיר מן הבשר לאו כלום הוא:

ואם משום דנפקא מינה היכא דנדר מן היין בפירוש ותלה נדרו בעמידת הפרה דלא חייל עליה נזירות לב"ה וכמ"ש התו' לקמן לא הוה לי לימתני בהאי גוונא דעדיף לימתני לה בפירוש ממה דנשמע לה מכללא:

אמר רבא מי קתני אם עמדה מעליה וכו' פירוש שלדברי רמי בר חמא האי דקתני מתניתין אם עומדת דהיינו שהוא אמר שיהיה נזיר אם יתקיים מחשבתה שאינה על יד אדם אלא מאליה תעמוד ועל זה קא פריך ליה רבא דמתני' לא קתני עומדת מאלי' דמשמע שכך היתה מחשבתה שאינה עומדת אלא מאליה אלא סתם קתני דמשמע דמחשבתה היתה שלא תעמוד בין מאליה בין על ידי אחרים ועל זה פירש הוא שמחשבתה היתה שלא תעמוד בין מעצמ' בין על ידי אחרים ועל זה הדיר עצמו שא' לא יעמד נ' הוא כדי לבטל מחשבת' ואח"כ עמדה מאליה הרי עכשיו חל עליו נדרו כיון שלא העמידה הוא כמו שאמר דהשתא לא תקשי מי קתני מאליה לפי שלדבריו הא דקתני אם עומדת שהיא מחשבתה היא בין מאליה בין על ידי אחרים וכמו שכתב רש"י לקמן:

בשלמא פרה בת קרבן היא אלא דלת בת קרבן היא ע"כ פירש כיון דרבא אמר דאיירי שאמר הרי עלי קרבן משמע דמשום זה מה שאמרו ב"ש הרי זה נזיר דשייך קרבן בנזירות כמו שפי"רשי לקמן ולאו משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכו' א"כ דלת לאו בת קרבן היא דאם היה משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה הוה ניחא גם גבי דלת כמו שפי"רשי הכי במתני' גבי דלת אבל עכשיו שאמר משום קרבן קא מקשה ליה וכי תימא והא גבי גרוגרות אע"ג דליכא קרבן וקאמרי הרי זה נזיר דהוא משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וא"כ ג"כ גבי דלת התה שאני דטעמא הוא משום דמחלף בענבים וכמו שכתב רש"י ז"ל לקמן:

תו' בד"ה פרה זו וכו' והה"ר יוסף איש ירושלים וכו' וקצת לתמוה על שטה זו וכו' דאין דבור מועיל כלוה ע"כ פירוש כיון שהאדם הזכיר נזירות על עצמו בפירוש מאי מועיל מה שאמרה הפרה נזירה ובלאו הכי הרי האדם קבל על עצמו נזירות בפירוש ופירשו שהאדם לא הזכיר נזירות על עצמו בפירוש אלא כיון שמספר מה שאמר' הפרה והפר' אמרה נזירה הוא קבל על עצמו נזירות והנזירות דפרה שלא יהנה מבשרה והאדם המספר הוא קבל על עצמו שלא יהנה מבשרה וכו':

בא"ד ומיהו צ"ע דמאי פריך והאמר ב"ש חדא זמנא וכו' הכי נמי לא שייך בשר לנזי' עכ"ל ולי נראה דלא קשה דכוונת הש"ס למה לי להזכיר חידוש זה במלתא דנדר מבשרה שהיא במחלקת שנוייה כבר בגרוגרות היה לו לימתני באופן אחר דאע"ג דלא הזכיר נזירות בפירוש אם יהיה אופן שבספורו' נראה שמקבל הנזירות יהיה נזיר אם לא בוודאי שצריך להזכיר ג"כ המחלוקת ולא סגי ההיא דגרוגרות ואגב אורחיה קמ"ל האי חידושא ועל זה אומר והא מארוה חדא זמנא דהיינו כדי לידע הצרכיות שלה:

בד"ה תרתין תלת וכו' וי"ל דאה"נ אלא אגב אורחיה קמ"ל פירוש דנקט באופן זה דפרה רבוצה לאשמועינן חידושא אגב אורחיה כשהוא אומר בלשון הזה משמע דמחשבתה של פרה שאינה יכולה לעמוד ותאיבה לעמוד והוא מקבל נזירות כשתעמוד מאליה לפי שמחשבתה שלא תוכל לעמוד מעליה ולכן אינו נזיר אלא אם עמדה מאליה:

בד"ה מי קתני מאליה וכו' ולכן הקשה לו שמוסיף על לשון המשנה מאליה פירוש כיון דחידושא דבאו לאשמועינן אגב אורחיה דבשמעות לשון זה הוא דבעינן דווקא מאליה הוה ליה לתנא לומר זה בפירוש עומדות מאליה כדי לידע דין זה ואם היה בפירוש היה מודה רבא לדברי רמי בר חמא אך מדלא קאמר בפירוש לא יפרש כמותו משום דאי כפירושו שלא יש מחלוקת התנאים בהעמדה למה להם לתלו' פלוגת' בהעמדה כיון דפלוגתייהו הוא דווקא בבשרה אלא בהעמדה דאם משום החדוש אגב אורחיה כמו שאמרת זה אינו כיון דלא תני ליה תנא בפירוש מאליה. ולמה לו להוסיף על לשון המשנה מאליה וכמ"ש אח"כ ודוק:

ע"ב גמ' ואמר הריני נזיר מיין וכו' כתב רש"י ז"ל בד"ה אלא אמר רבא וכו' ומתניתין דקתני אם עומדת הכי משמע היא סבור' שתהא מתעכבת שם הריני נזיר אם תתקיים מחשבתה שתהא עומדת שם אלא אעמידנה ועמדה מאליה ע"כ. לפי פירוש זה אין צריך להוסיף לא במשנה. שהוא מפרש אם עומדת דקתני במתני' הוא במה שסוברת הפרה ופי' עומדת הוא מתעכבת ומה דפליגי ב"ש וב"ה במשמעות אם לא עמדה הוא במה שאמר הוא אם לא עמדה:

עוד כתב רש"י ואמר שריני נזיר חיין וכו' אמר הכא מיין לאפוקי משינויא קמייתא וקא מהדר ליה ר' יאודה לתנא קמא לא כשאתה סבור דבמתפיס בפרה ליהוי נזיר וכו' גבי דלת כלל ע"כ הנה לפי גירסא זו אין שייכות לה בכאן דאף אם תפרש לה דקאי אשינוייא קמייתא דקאמר למה צריך לפרש דברי ר' יאודה כאן