ידי דוד כב

דרבנן וגם צריך להבין דבריו מה שאמר ורבי' ז"ל וכו' שדבריו סתומים הס':

ונ"ל שכך כוונת דבריו דטעמו של רבינו משום דאמרו בגמרא וב"ה סברי כר"ש דהיינו דלא סגי במה שאמרו מעיקרא כרבי יוסי ס"ל וכמו שפירשתי לעיל משום דמתנית' קתני דאינו נדור ולהכי הוצרך לאוקומי כר"ש דה"ול אינו נדור וכמ"ש התוס' וכיון דזאת הסברא דב"ה היא כר"ש מוקים לה בש"ס דמשמ' דלר' יוסי הוי נדור אע"ג דאית ליה דבגמר דבריו אדם נתפס א"כ מכ"ש לרבנן דפליגי אר"ש דס"ל דתפוס לשון ראשון כפשט דבריהם וכיון שכן כיון דרבינו לא פסק כר"ש בההיא דמנחות אלא כרבנן ואע"ג דהוא פסק כרבי יוחנן דמוקים לרבנן גם לב"ה מ"מ כיון דהש"ס מוקי דליהוי נדור לב"ה הוא כר"ש משמע דבכל גוונא לא מתוקם כשום תנא. דאין במשמעות לשום תנא דלא ליהוי נדור כי אם לר"ש דנקט טעמיה משום דלא התנדב כדרך הנודרין. דמשמ' דהנדר מעיקרא ליתיה להכי לא ליהוי נדור כלל אבל לרבנן אף אם תפרש להו כדברי ר' יוחנן באומר אילו הייתי יודע וכו' דמשמע אבל אם לא אמר כך לא יביא מן החטין הוא משום דכיון דמן השעורים נדר ושעורים לאו בר מנחה לא יביא מן החטים אבל בגרוג' דשייך בה לשון נזיר דהוא מופרש קאמר אע"ג דאינו נזיר מ"מ נדור הוא. ולהכי רבינו לא פסק כמתניתין דידן דב"ה איירי שאינו נדור ג"כ אלא כרבי נתן דס"ל דב"ה אית להו נדור כיון דהוא כר"ש דלא כהלכתא בהא. דרבנן פליגי עליה:

ואח"כ נתן טעם להראב"ד דהשיג על רבינו דהוא דמה דמוקים לה הש"ס כר"ש דווקא הוא מקמי דלייתי רבי יוחנן אבל ר' יוחנן אמר בתר הכי דאפי' תימא וכו' דהיא אליבא דכ"ע גם לב"ה א"כ אזדא ליה מה שאמר הש"ס מעיקרא דהיא כר"ש אלא גם לרבנן אתו דברי ב"ה וכיון שהוא פסק כרבנן בההיא דמנחות א"כ הו"ל לפסוק כב"ה דאינו נדור ג"כ ועל ההשגה הזאת קאמר ורבינו ז"ל סובר וכו' שר' יוחנן לא אמר כך אלא משום דהוא אית ליה כסתם מתני' דאינו נדור ואינו נזיר וכיון שאינו גדור כלל יכול לאוקומי ב"ה גם כרבנן שרבנן איירי באומר אילו הייתי יודע וכו' שלהכי מביא מן החטים כמו שהיה בלבו לעשות מן הראוי הא אם לא אמר כך פטור כמו הכי לב"ה דפטור לגמרי אבל אם היה ס"ל דנדור ואינו נזיר לא היה יכול לאוקמנהו כרבנן דרבנן איירי באומר אלו ידעתי וכו' משום דאי הוי ס"ל כרבנן דרבנן איירי באומר אילו הייתי יודע וכו' הא לא אמר הכי פטור לגמרי וא"כ לא דמו לההיא דנזיר דההיא דמנחות כשלא אמר הכי לא נתנו דבריו ליתפס לגמרי שהוא פטור לגמרי אבל בההיא דנזיר אע"ג שלא אמר אילו הייתי יודע לא אמר ליפטר לגמרי כמו התם אלא לפחות יהיה נדור ומוכרח לומר דלאו כרבנן ובאומר וכו' אלא כר"ש דדברי רבנן כפשט דבריהם שהוא בלא אמר ואעפ"כ מחייבין אותו להביא מן החטים. שהוא כנגדו בנזיר להיות נזיר גמור ובדברי ב"ש ודברי ב"ה שאמרו שאינו נזיר הם כדברי ר"ש. שפוטרו מן החטים שהוא דומה לנזיר:

ולהכי לא פסק כוותייהו דב"ה דאיירי בלא נדור ג"כ אלא כדברי ר' נתן דלדברי ב"ה נדור מיהא הוי אלא דלא הוי נזיר משום דס"ל כרבי יוסי דבגמר דבריו אדם נתפס ובהך דמנחות פסק כרבנן. וכמו דמוקים לה ר' יוחנן כי היכי דלא למיקם להו כב"ש דהרי חזקיה עצמו הדר ביה משום דמתניתין קשיתיה:

והכוונה כיון דלדברי ר' יוחנן לא העמיד דברי ב"ה כרבנן אלא בצד אחד דווקא אם נאמר דלא נדור ולא נזור אבל באם היה סוברי דנדור ואינו נזיר מוכרח ולא מוקים להו אליבא דרבנן אלא אליבא דר"ש דווקא ולא עשה האי פירושא אלא משום דאית ליה כסתם מתני' עדיף ליה דברי ר' נתן דמוקים לב"ה כר' יוסי ומתני' דמנחות הוא כמו דמפרש לה ר' יוחנן באומר אלו הייתי יודע וכו' לדעת סתם מתני' אלא דלית הילכתא כב"ה במה דמוקים להו מתניתין כן נראה פירוש דבריו לפי הגירסא שבידינו:

וכבר כתבתי דרבינו לא יפרש במתני' כדבריו אלא יפרש במתני' דלב"ה נדור מיהא הוי דלא כדבריו וכן ראיתי לרבינו בפי' המשניות וז"ל וב"ה אומרים אחד שלא נדר כדרך הנודרים אינו חייב נזירות אבל אסור בגרוגרות ובדבילה ע"כ ומ"ש בש"ס וב"ש כר"ש לאו לענין דלא להוי נדור קאמרי אלא לענין שלא יתחייב בנזירות אע"ג שהוא אמר הריני נזיר משום כיון דאמר מן הגרוגרות ומן הדבלה לא התנדב כדרך הנודרין כמ"ש:

שם אחר חזקיה במחלוקת שנויה וכו' הכי נמי כי אמר מן השעורין יביא מן החטים ע"כ פירוש דגם כי אמר מן השעורים לאתשולי הוא דאתא דמעיקרא כי אמר מנחה הוא מנחה כהלכתה ושעורין דאמר הוא לאתשולי הוא דאתא ואין שאלה בהקדש:

ור' יוחנן אמר אפי' תימא דברי הכל וכו' אלא כך ע"כ פי' דגילה דעתו שנדר כמו שנדרי אינשי ולהכי מביא מן החטין אבל במתניתין אע"ג דאמר אלו ידעתי וכו' אינו נזיר דבהא לא טעו אינשי דשאני שעורים דאיכא מנחה מן השעורים ובהא אין נזירו' מן הגרוגרות ולא טעו אינשי ולאו כלום הוא ולפי מה שפירשתי לעיל דהרמב"ם ז"ל מפרש למתני' דנדור מהא הוי לאו כלום הוא לענין נזירות אבל נדור מיהא הוי דנזיר משמע מופרש הוא ולמען דמפרשי מתני' דגם נדור לא הוי כיון דמשמעות נזיר דקאמר