ידי דוד יח

דגזירות חדא אריכא קביל עליה דההיא דלא כרבי יהודא ג"כ ובאמצעיתא דמלא הבית או מלא הקופה היא כרבי יהודא משום דלא הזכיר מנין וג"כ ההיא דכמנין ימות החמה היא כרבי יהודא משום דהזכיר מנין וכיון שכן קשה דאיך הוו סתמי ופליגי דרישא קא תני לדברי ת"ק בסתם דלא כרבי יהודא וא"כ קתני תרי סתמי דלא כת"ק ומיהו כבר כתבתי סיפא דגם לת"ק צריך כמנין משום דאיהו אית ליה קציבתא אבל מאמצעיתא קשה דסתם לה כרבי יהודא וכרבי דההיא לית ליה קציבתא וא"כ נזירות הרבה קביל לדעת רבנן ואמאי לית ליה תקנתא דבשלמא כאוקמתא דחזקיה אתי שפיר דאה"נ דנזירות הרבה קביל עלויה אבל כיון דמספקא לון אי נזירות דקשואין קביל עליה או נזירות דחרדל קביל עליה אמרינן דספק נזירות להחמיר כר"ש. ויהיה כל ימיו לנזירות שמא דחרדל נזר. אבל מגלח בכל שלשים יום משום דנזירות הרבה קביל עליה כרבנן. אבל למסקנא שהיא כדברי ר' יוחנן דר' יהודא ס"ל דנזירות ארוך קביל עליה קשה דהיא דלא כת"ק דרבי:

ומיהו נראה דרישא לא סתמא מקריא כיון דהביא דברי רבי דפליג עליה:

אבל ראיתי להרמב"ם בפ"ג מהל' נזירות הל' י"ח פסק כת"ק דרבי וז"ל האומר הריני נזי' כשער ראשי וכעפר הארץ וכו' הרי זה וכו' לפיכך יגלח כל שלשים יום ע"כ דלא בעי לומר כמנין ולמעלה פסק בההיא דקופה דנזיר כל ימיו ויגלח משנים עשר חדש לשנים עשר חדש. אלמא דלא כת"ק דרבי דס"ל דנזירות הרבה קביל עליה אלא חד נזירות ארוך קביל עליה ועבדינן דיניה כדין נזיר עול' והיא כמזכה לסתרא לבי תרי וכן ראיתי שהקשה קושיא זו בהגה שם. אבל מהך דדין ז' דהאומר הריני נזיר כמנין ימות החמה וכו' דמשמע דבעי כמנין. דהיא דלא כת"ק דרבי לא קשה שכבר כתבתי לעיל דגם לת"ק דרבי צריך לומר כמנין משו' דאית ליה קציבתא והוא נזירות ארוכא גם לת"ק להכי צריך לומר כמנין:

ומה שנלע"ד הוא דהרמב"ם דייק לישנא דמתני' דברישא דהריני נזיר כשער ראשי דהוא משמע כמנין דער שאשי קאמר דגם ת"ק דרבי בעי לישנא דמנין כדי שנאמר דנזירו הרבה קביל עליה שעל זה הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום ובהך דמלא הקופה דקתני ונזיר כל ימיו דמשמע דהוא נזיר עולם ומגלח לי"ב חדש כמ"ד דנזיר אבשלום מגלח לי"ב חדש דהכי פירוש מתני' דזה משום דאמינא מלא חרדל קאמר דהוא נזיר עולם משמע ועל זה פריך הש"ס ולחזייה כאילו מלאה קשואין דאינו נזיר עולם. ותרץ חזקייה דמתני' ר"ש וכו' ור' יוחנן ס"ל אפי' תימא ר' יאודה וכו' וכד פריך ליה אמאי לא וכו' קא פשיט ליה דר' יאודה כרבי סבר לה דתנן וכו' דהיינו דר' יאודה נזירות אריכא ס"ל כרבי. וא"כ גם בהך דהריני נזיר כשער ראשי דהוא כמנין מקרי דהא קאמר כשער ראשי ס"ל מנין אריכא נדר כ"ש בהא דחרדל דהוא נזירות אריכא שזה ודאי דעת הרמב"ם ז"ל שכתב הרי זה כמו שאמר הרי נזירו' עלי כמנין שער ראשי ע"כ אלמ' דמשום זה הוא דאמרינן נזירות הרבה קביל עליה דגם ת"ק ס"ל דבעי כמנין או הדומה למנין שהוא הכ"פ ולפי זה ר' יאודה חולק על ת"ק דרבי בודאי אבל כשאמר אח"כ מנין שאני וכו' ר' יאודה סבר לה כוותיה בחדא וכו' דאילו ר' יאודה שני ליה מונה רבי לא שני ליה מונה א"כ ר' יאודה ס"ל כת"ק דרבי משום דהוא כמנין כמו כמנין ימות החמה וכמנין הלקט קייץ וכו'. ופליג ארבי ולא סבר כרבי דאמר נזירו' אריכא קאמר אלא בההיא דחרדל ולאו דווקא ר' יאודה דגם ת"ק דרבי דהריני נזיר כשער הכי ס"ל כיון דלית ביה מנין. ולהכי פסק כמתני' כולה ודלא כרבי וכן הרע"ב פסק בכולהו דלא כרבי דהוא מפרש ודאי הכי ואזדא לה קושית התי"ט ודו"ק כן נ"ל לדעתם ז"ל. דף ט' גמ' הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה בש"א נזיר פיר"שי דכיון דאמר הריני נזיר חל עליה נזירות וכי הדר ואמר מן הגרוגרות ומן הדבילה לא אמר כלום ע"כ משמע מדבריו דכי אמר נזיר הוא הוא נתפס בנזירות מיד ולא מצי לאהדורי ביה:

וקשה לי דהא הוא נחית לפרושי מהיכא נדר ואמאי אמרינן דבאמירתו הריני נזיר הוא נתפס דודאי דליכא שום תנא דס"ל דמיד הוא נתפס אע"ג דנחית לפרושי. ועוד. מאי מקשה הש"ס לדברי ב"ש מכל אשר יעשה מגפן היין אמר רחמנא והלא טעמו דב"ש משום דכאשר אמר הריני נזיר הוא נתפס בנזירות:

ועוד ליתרץ ליה הכי ואם כוונתו היא כמו דמוקמינן בש"ס משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה ולא ימצא לימהדר ביה משום דאין שאלה בהקדש היה לו לפרש כמו דמסקינן בש"ס:

וי"ל דפי' כך לתקן דברי המקשה דקא מקשה ואמאי מכל אשר יעשה מגפן היין אמר רחמנא דמשמ' דקא ס"ד דב"ש ס"ל דגם מגרוגרות ומן הדבילה הוי נזיר דאיך שייך לומר דב"ש יסבור כך להכי פירש הכי במתניתין דהו"א ס"ד דמקשה ועל זה פריך כיון דליכא נזירות מן הרו' ויין הדבילה לא יהיה נתפס במה שאמר הריני נזיר כיון דנחית לפרש ולא פירש מן היוצא מן הגפן ודוחק דר"שי' ז"ל לא הזכיר מזה כלל בפירוש הקושיא זאת: