ידי דוד קנז

שתאמר דזה שנטמא בודאי איירי כמו שכתב ונודע שהיה טמא ולמעלה שלא בודאי כמו שמבואר בדבריו ובהל' נזירות אחר מה שכתב כנז' עוד כתב דין כ' שהבאתי לעיל נזיר שנטמא במת וכו' דהיינו שמתחלה כתב דין טומאת התהום דעלמא דלאו בהאי דירד לטבול אלא שנטמא בטומאה שלא הכיר בה אדם דעלמא והודיע לנו דדין זה מפי הקבלה ואח"כ כתב בהאי היכא דירד לטבול דיש בה חילוק בדין כמו שקתני במתני' דאם היה טמא וירד לטבול אע"פי שהיא טומאת התהום סותר כיון שהיה טמא והוחזק לטומא' אין עולה מטומאתו עד שיטהר בודאי אבל אם ירד להקר שלא היה טמא הרי זה טהור עד שידע שנגע הכוונה כיון שהיה טהור וירד להקר הרי הוא בחזקתו שהוא טהור עד שידע שנגע וכל זמן שלא ידע הרי הוא טהור ולכן כיון שגילח תגלחת טהרה בזמן שהיה בחזקת טהור הרי זה אינו סותר שההלכה באה כך כיון שבאותו זמן שגילח היה בחזקת טהור הרי מה שעשה בדין תגלחת טהרה הרי כאילו נעשו בטהרה ואע"פי שאח"כ ידע בודאי שנטמא ולא כמו שפירשתי מקודם דודאי כך דעת רבינו כדי לישב כל דבריו אהדדי אלא דלכאורה אכתי קשה כיין דרבינו מפרש להך ברייתא הכי שהיא דלא איירי שנטמא בודאי דלהכי עושה פסחו לכתחלה מאי קא מותבו מינה על דברי רב אשי דאמר בפסחים בדף הנז' על מתני' דקתני הציץ מרצה וכו' לא שאנו אלא שנודע לו לאחר זריקה אבל נודע לו לפני זריקה לא מרצה מתיבי המוציא מת וכו' והא הך ברייתא איירי שלא ידע שנטמא בודאי ולהכי טהור הוא אבל מתני' איירי בשנודע בודאי שנטמא ולהכי בעי עד שיזרק הדם:

ונ"ל דרבינו סובר דהמקשה דקא מותיב על דברי רב אשי מהך ברייתא הוא משום דקס"ד דלא יש לחלק בין נטמא בודאי בין שלא נטמא בודאי ודוחק עצמו כדי שלא תקשה עליו מתניתין עד שלא גילח נודע לו וכו' דכיון שנשחט יש לו להשלים כמו שתרצו בתוספות כמ"ש לעיל דזה החילוק לא נזכר בש"ס כלל דבכל מקום דבעי קרבן הוא שיזרק הדם וכל זמן שלא נזרק הדם כאילו עדיין לא נשחט להכי עדיפא לפסוק דבכל מקום שאמרו עד שיזרק הדם הוא עד שיזרק ממש כפשט זריקה בכל מקום והך ברייתא שאני כיון דלא ידע שנטמא בודאי כפשטא דברייתא מחלק בסיפא דברייתא בד"א במהלך ברגליו דהוא קאי ארישא בודאי ולא להניח פשטא דברייתא ופשט כל משניות וברייתות שהזכירו זריקה דווקא משום האי דסברא דהאי אימורא דקא סבר הכי כן נראה לי ברור לדעת רבינו ודבריו חיים וקיימים ודו"ק:

מנא הני מלי אמר ר"א דאמר קרא וכו' במחוורת לו לכאורה קשה) כיון דסבר דמקרא הוא דילפינן לטומאת התהום דבעי טומאה ידועה כדי שיהא טמא וסותר אמאי בטומאה שאינה ידועה, דווקא בשגילח והא קרא לא קרי טומאה אלא בטומאה ידועה דווקא:

ואיפשר לומר כיון דידע לה קודם גילוח דעדין בתוך ימי נזירותו מקרי ברורה לו:

מאן תנא א"ר יוחנן דאמר תגלחת מעכבא כתבו התוספות תימא דבפ' כיצד צולין זכו' והשתא אי אליבא דר"א אפילו לאחר זריקה סותר קודם גילוח פירוש דלר"א גם בזריקה לא מהני אלא לאחר גילוח וכ"ש דלא מהני קודם זריקה והכוונה אע"ג דהתם בפסח ליכא גילוח מ"מ אם היה דמהני דציץ מרצה אמאי התם לא מרצה אפי' לאחר זריקא עד שגילח ותרצו דלגבי פסח דלא שייך גילוח אה"נ דהוא מרצה על זריקת דם וכיון דנשחט והדם עומד ליזרוק הוה ליה כאילו נזרק אבל הכא דבעי תגלחת ומעכבת לא מהני לה אפי' לפי שהיא מצו' בפני עצמה ואינה גמר הזריקה כדי שנאמר שאם התחיל הוה ליה כאילו גמר:

ועוד תירצו דהא דאמרינן התם טומאת התהום מרצה היינו על ידי רצוי ציץ והציץ מרצה על הקרבן ואף אם יהיה קודם זריקה כיון שהקרבן הוא לפנינו וזה הוא טעמא דהתם בין לרבנן בין לר"א נמי כיון דלא שייך גילוח אבל הכא לר"א דתגלחת מעכבא לא שייך ריצוי ציץ:

בעי רמי בר חמא נטמא בתוך מלאת וכו' כתב המפרש מהו בתר ידיעה אזלינן כלומר מי אמרינן וכו' היכא דידיעה הויא לאחר מלאת אפי' היכא דנטמא בימי מלאת וכו' פירוש מי אמרינן דהעיקר הוא הידיעה וכיון דהוא אחר מלאת אע"ג שהטומאה היא בתוך מלאת. או דילמא כיון דהטומאה בימי מלאת אע"ג דהידיעה אחר מלאת ואפי' לאחר הבאת קרבנותיו סותר:

וקאמר ולרמי בר חמא דקמבעיא לי הכי לא שמיע ליה מתני' וכו' דהיינו דממתני' מוכח כמו דפשיט לה רבא אח"כ ומאי בעי רמי בר חמא לזה אמר דרמי בר חמא לא שמיע ליה מתני' להכי קאמיבעיא ליה:

אבל קשה לי כיון דהבעיא היא אם ידיעה היא עיקר ואפי' נטמא בתוך מלאת אינו סותר או דילמא כיון דהטומאה היה בתוך מלאת לא מהניא ידיעה שהיא אחר מלאת ואפי' לאחר הבאת קרבנותיו אמאי כתב לעיל מזה בעי רמי בר חמא וכו' ונודע לו לאחר מלאת קודם הבאת קרבנותיו והלא אף לאחר הבאת קרבנותיו קאמיבעיא כיון דנטמא בתוך מלאת לכן נ"ל דצ"ל אחר הבאת קרבנותיו וקודם גילוח:

ע"ב אמר רבא ת"ש וכו' מדקתני מתני' אם נודע לו עד שלא גילח וקחזינא מהא דקפסיק ואמר כל אימת דאיטמי בין בתוך ימי מלאת בין לאחר ימי מלאת דסותר פי' מדקאמר אם עד שלא גילח משמע מקודם הגילוח ולמעלה דמשמע בין אם נטמא בתוך ימי מלאת או לאחר