ידי דוד קנה

ע"ב גמ' חומר בעבדים מבנשים וכו' כתב המפרש ואי זה חומר בעבדים מבנשים שאם היפר לה עולמית וכו' אבל בעבדים אינו כן וכו' משלים את השאר ע"כ פירוש דמה דקתני היפר לאשתו היפר עולמית וכו' הוא לפרש החומר שיש בעבדים מבנשים שכשהוא מיפר לאשתו הוא מופר עולמית שאפי' נתארמלה או נתגרשה וכו' דזהו דקתני ברישא שהוא מיפר נדרי אשתו דהיינו לגמרי כמו שמפרש בסיפא אבל בעבדים אינו כן אינו מופר לגמרי דהיינו אעפ"י שמחה בו רבו ופהו לשתות ביין ולטמאת למתים אם שחררו יו אח"כ משלים נזירותו שקבל וזהו מה דקתני רישא ואינו מיפר נדרי עבדו אבל מדברי התוספות אה שהם מפרשים דמה דקתני שאינו מיפר נדרי בדו דהיינו שאף אם מחה בו וכפה אותו לשתות ין אם אח"כ נתרצה שוב לא יכול להתיר כי אם אתרת חכם דווקא ולפי זה יהיה פירוש שהוא מפיר נדרי אשתו דרישא הוא דאם היפר לה אף אם נתרצה אחר ההפרה שתקיים את נדרה אין ליה תורת נזירות שכבר נתבטל הנדר כן נ"ל:

מאי שנא גבי נזיר דאמר רחמנא לאסור איסר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד אין נפשו קנויה לו וכו' משמע שדרשינן האי רשה לעבדים לענין נזירות ולכאורה קשה דהא עיל קאמרי בש"ס על מה שהקשו למאי אצטריך אמרת אליהם לרבות את העבדים והא כל מצוה והאשה חייבת בה עבד חייב בה תירצו שאני הכא דקאמר קרא לאסור איסר וכו' ופירש המפרש דאי לאו דאתי קרא אחרינא לרבויי עבדים לא הוה אמינא דעבדים מחייבי בנזירות משום דאמר קרא לאסור וכו' קמ"ל ואמרת אליהם לרבות את העבדים ע"כ אלמא דלא דרשינן לאיסור איסר מי שנפשו קנויה לו דאתא ואמרת אליהם לרבות העבדים:

ונ"ל דרשינן להאי דרשא מי שנפשו קנויה לו יצא עבד גם עכשיו אלא דאם לא אתא ואמרת אליהם לרבות העבדים הוה אמינא דעבד לא חל עליו נזירות כלל אף בלא מחאת רבו וגם כשישתחרר לא יאסר ביין כלל להכי אתא ואמרת אליהם לרבות העבדים דחלה עליהם נזירות ואז מוקמינן לאסור איסר וכו' יצא עבד שאין נפשו קנויה לו הוא לענין שרבו יכול לכופו וקאמר הש"ס משום דאמר רחמנא לאסור איסר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד שאין נפשו קנויה לו. אי הכי אפי' גבי נדרים נמי פירוש דהאי קרא בנדרים כתיב אלא דמשמעות לאסור איסר דהוא גם על נזירות או משום דמקשינן נזירות לנדרים כמו שכתבו התו' לעיל והכא:

אמר רב ששת וכו' גבי נדרים דכי מיתסר בהא לא מיתסר באחרינא. לא מצי כפי ליה וכו כתב המפרש משום דלא מכחיש כלל דאיפשר ליה באחריני וכו' הכא נמי גבי אשכול וכו' יכול לכופו להאכילו בעל כרחו מה שהזיר ממנו דהאי קרא בנזיר קאי עכ"ל פירוש כיון דבנדרים דאיפשר באחריני מוכרח לאוקים קרא דלאסור איסור אנזירו' קאי וכך נראים דברי התוספות ג"כ:

אלא אמר אביי למה רבו צריך לכפותו וכו' כתב המפרש שהם נדר בנזיר ואין רבו כופהו הרי זה אסור ביין כל זמן שאינו כופהו לפי שאמרה תורה ואמרת אליהם וכו' ואיכא הפסד לרבו לא חיילא עליה שבועה עכ"ל נ"ל דכוונת דבריו כיון דכתיב להרע או להטיב וכו' משמע יצא נשבע אחרים שהם הרשות בידו וגם נדרים כשבועה להכי ודאי דאין צריך כפיה אבל נזירות לא יוכלל גם הוא בזה לפי שמרבה להו לנזירות מואמרת אליהם וא"כ יצאו מדין זה בודאי אבל הובא שכפה אותו רבו יכול לשתות ביין שהרי אית לן מיעוטא לאיסור איסר וכו' מי שנפשו קנוייה לו וכו' וכו' דלנדרי' ושבועו' לא צריך דבלאו הכי איכא מיעוטא מלהרע או להטיב ומוקמינן ליה לנזירות שיכול רבו לכופו אבל התו' כתבו דנזירות דאין להקישן לנדרים הוא כמו שפירש הר' יצחק משום דנזירות חל ואפי' על דבר שאין הרשות בידו וכגון דאמר שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר וכו' ולכאורה קשה על זה למה צריכים לטעם זה והא איתרבו מואמרת אליהם וא"כ ודאי לא נקיש להו לנדרים וכמו שכתב המפרש אבל כד דייקנן נראה שכוונת דבריהם דנקיש להו לנדרים שאין צריך כפיית רבו וואמרת אליהם מוקמינן ליה לכשישתרר ועל זה אמרו דלא נקיש להו לנדרים דלא צריך כפיית רבו כיון דאשכחן דחל נזירות על דבר שאין הרשות בידו ולכך יחול נזירות העבד כל זמן שלא ימחה האדון אבל אי איפשר לומר דגם במחיית האדון אסורים נמי דהא כתיב לאסור איסר וכו' יצא עבד שאין נפשו קנוייה לו דלנדרים לא צרי' ותנהו לנזירו' שאם מחה האדון מהני כן נ"ל וסברא היא שמה שכתב המפרש שמו אמרת אליהם נפקא דכל זמן שאין רכו כופיהו הרי זה אסור ביין שאין זה הכרח דאימא דואמרת לרבות עבדים הוא איירי לאחר שישתחרר אבל בעודו עבד א"צ כפייה דלא חל הנדר דאיתקש לנדרים וא"כ צריכין לטעמא אחרינא והוא משום דנזירות חל על דבר שאין הרשות בידו וכמו שכתב התוספות:

ואיפשר לומר דס"ל להמפרש דמשמעו' ואמרת אליהם לרבות העבדים הוא משמע דגם בזמן שהוא עבד חל נזירות עליו ולא עד שישתחרר ודו"ק:

ר' יוסי לית ליה דשמואל כתב המפרש ור' יוסי דאמר ישתה לית ליה דשמואל דאכתי ברשות רבו קאי ולאו כל כמניה שלא לשתות משום דקמכחיש ואיכא הרעה לרבו ע"כ פירוש דודאי דהיה רבו כופהו לשתות ביין אם נשאר אצלו כי היכי דלא ליכחיש ואינו יכול לעשות מלאכה וחשיבנן ליה כאילו כפהו רבו לשתות כן נראה פירו'