ידי דוד קמז

דאפי' לאו ועשה דחי א"כ ודאי דאייתר ליה ראשו דהקפה ואם אינו ענין לשאין שוה בכל תנהו ענין לשוה בכל. לזה אמרו דסוגיא דיבמות ס"ל דראשו לא מייתר דאתי לומר דהקפת כל הראש שמא הקפה. ולהכי לא אמרינן אם אינו ענין לשאינו שוה בכל תנהו ענין לשוה בכל דלהכי לא יליפי מיניה התם דדחי עשה את לא תעשה בשוה בכל אבל הכא במסקנא ס"ל דהקפת כל הראש שמא הקפה ילפינן לה מסברא. וכמו שכתבו לעיל וא"כ מייתר ראשו ואמרינן תנהו ענין לשוה בכל ויליף מניה לעלמא דאתי עשה ודחי ל"ת:

אבל קשה. לי דאם כך כוונת הש"ס א"כ מאי קא פריך אח"כ ומאן דמפיק ליה להאי ראשו ללאו גרידא למה לי למכתב ראשו ולמה לי למכתב זקנו וכו' והלא אצטריך למכתב כדי למילף לעלמא דאתי עשה ודחי ל"ת באם אינו ענין וכו' תנהו ענין ללאו השוה בכל למילף לעלמא מניה:

ונ"ל דקושטא הוא מה שכתבו כך לפי ריהטא דש"ס דפשיטא ליה לש"ס דדחי דקאמר האי תנא וכו' וא"כ מה שכתבו כך הוא דלא יליף מגדילים קאמר הש"ס מקודם. אבל במסקנא ניחא ליה דקושטא הוא דיליף מגדילים ולהכי קא עביד פירכא כי הך כדי לומר דתרווייהו קראי צריכי לגופיהו וא"כ בעלמא לא ילפינן מנייהו והכוונה דילף מגדילים דקושטא הכי הוא וכן דרך הש"ס דליעבד שקלא וטרייא כי הך ולבסוף אומר האמת:

נפקא ליה מזקנו דתניא זקנו מה ת"ל לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו יכול אף כהן מצורע ת"ל זקנו ע"כ פירוש והשתא נפקא לן מזה דאתי עשה ודחי ל"ת דכהן והוא הדין דנזיר דאית ביה עשה ולא תעשה דכך נראה ממה שאמר דאתי עשה ודחי לא תעשה ועשה מנלן דהוא מה דמדכר ליה לעיל שהוא גזיר דאידך תנא מפיק ליה מראשו:

לכאורה קשה דאיך שייך למילף נזיר מכהן והאי כהן שאינו שוה בכל דהא מאן דמתרץ הכי הוא עצמו קא מתרץ על הך קושיא דקא מקשה אח"כ ומאן דמפיק ליה לראשו לעשה ול"ת לילף מזקנו וכו' קאמר נזיר מכהן גמי לא יליף שכן לאו שאינו שוה בכל:

אבל זה אינו לפי דמה דקא מתרץ הש"ס הכי לפי סברת הך תנא דמפיק מראשו נזיר ולא יליף מזקנו משום דס"ל נזיר מכהן לא יליף שכן לאו שאינו שוה בכל. אבל להך תנא דדריש ראשו ללאו גרידא וזקנו לכהן ודאי דנזיר יליף מכהן ואע"ג דכהן לאו שאינו שוה בכל והנזיר שוה וכל מ"מ הוא גרוע שכן ישנו בשאלה וא"כ יליף מכהן וזהו שכתב המפרש בד"ה אלא מכהן לא ילפנן וכו' ולאידך סבירא ליה דנזיר מכהן עדי פי' משום דכהן אינו בשאלה דומיא דשאר מצות מה שאין כן בנזיר עכ"ל אבל למסקנא קאמר דלא ילפינן זה מזה ודו"ק:

ע"ב אלא מכהן לא ילפינן מה לכהן שכן לאו שאינו שוה בכל נזיר מכהן נמי לא יליף שכן לאו שאינו שוה בכל ע"כ כתב המפרש לכך הוצרך הכתוב ראשו גבי נזיר למדחי את ל"ת ועשה שבו ואפי' הכי בעלמא לא ילפינן מניה כדלקמן מה לנזיר שכן ישנו בשאלה ע"כ פירו' כיון דעדיף נזיר מכהן דלהכי לא יליף מניה א"כ אמאי לא ילפינן מנזיר לעלמא דאתי עשה ודחי עשה ול"ת דבשלמא מכהן לא ילפינן לעלמא כדקאמר שכן שאינו שוה בכל אבל בנזיר דשוה בכל אמאי לא ילפינן מיניה לעלמא להכי אמר דגם הוא יש בו צד גרוע שכן ישנו בשאלה כמו שאמר במסקנא אלא דעכשיו הש"ס קא מצדד אצדודי טעמא דהנך תנאי וזאת היא קושית התו' בד"ה נזיר מכהן לא יליף וכו' ותירצו ג"כ הכי דלמסקנא ניחא דפרכינן בסמוך מה לנזיר שכן ישנו בשאלה ע"כ:

וכתב עוד המפרש אבל כהן מיהא מנזיר גמרינן וכו' בפי' הכי עדיף טפי למילף כהן מנזיר וכו' דלאו דשאינו שוה בכל הוא ע"כ פירוש דהש"ס קא פריך אח"כ ומאן דמוקים להאי ראשו בנזיר למה לי זקנו וכו' ומאי קא פריך הרי נזיר איתיה בשאלה והוא קיי דהרי לא ילפינן מניה לעלמא וא"כ כהן לא נילף נמי ותרץ לזה דלענין דנילף כהן מיניה מצינן למילף דכהן גרוע יותר משום שהוא לאו שאינו שוה בכל דנזיר עדיף שלא בהפך. ולהכי קאמר דלא יליף ליה זקנו לכהן אלא דליבעי תער אתא ולא אמרינן דיליף כהן מזקנו אלא לאידך תנא דמפיק ראשו ללאו גרידא ואצטריך זקנו לכהן דאית ביה עשה ול"ת ויליף נמי נזיר ג"ש דס"ל דכהן עדיף שכן אינו בשאלה כ"ש נזיר דישנו בשאלה דדחי עשה שלו את עשה ול"ת שלו וכמו שכתבתי לעיל ומאן דמוקים להאי ראשו בנזיר למה לי זקנו וכו' כתבו התוספות לחינם פירש הש"ס כן דכוותיה קיימא וכו' פירוש דלחנם קאמר הש"ס דבשביל לימילף תגלחת מצורע הוא דאתא דלגופיה דלידחי את עשה ול"ת לא אצטריך בקושטא הוא דאצטריך לכהן דלא אתי מנזיר שכן ישנו בשאלה כמו דעביד הש"ס לבסוף למאן במפיק ליה לראשו ללאו גרידא דאצטריכו דכהן מנזיר לא אתי ונזיר מכהן לא אתי דהא בהאי לאו גרידא משמע נזיר נמי קאמר דאמרינן הכי דלא אתי זה מזה:

ונ"ל דכך דרך הש"ס כל כמה דמצי לשנויי בדרך אחרת קא משני ואע"פי שאינו צריך:

עוד כתבו וצ"ע כי פריך זקנו למה לי אמאי לא משני ליה וליטעמיך הא קיימא לן דאין עשה דוחה ל"ת ועשה נילף מנזיר וכו' שכן ישנו בשאלה ע"כ ונ"ל דהכא שאני כיון דידע להאי דכהן קיל שכן לאו שאינו שוה בכל א"כ גם אם מצינו דנזיר קיל נמי שישנו בשאלה הרי הם לפחות שקולים ויבואו זה מזה אבל לימלף לעלמא ודאי לא כיון שישנו בשאלה והוה מצי הש"ס