ידי דוד קלה

תו' בד"ה זקנים הראשונים וכו' שהם האהיל עליהם טמא לתרומה וקדשים ופליגי:

אמתני' דמ"ס אהלות ע"כ פי' דהם אמרו דגם לענין אהל דמטמא דיוקא בחצי קב וגם חצי לוג בעי אבל במ"ס אהלות קתני דברובע מרוב הבנין או מרוב המנין סגי לטומאת אהל וג"כ רביעית לוג סגי לטומאת אהל:

והנה לפי זה הם מפרשים דחצי קב דאמרו הוא הבא מרוב הבנין או מרוב המנין דלהכי הוא מה שאמרו דפליגי אמס' אהלות לפי שהם לעיל במתני' פירשו דחצי קב דקתני הוא הבא מרוב הבנין או מרוב המנין. דאם אינו מרוב הבנין או מרוב המנין אינו מיטמא באהל ולהכי דלענין הנזיר הם אמרו כמו מתני' דידן ולא פליגי אלא אמתני' דאהלות:

אבל איכא לימדק דמנין להו לפרש דחצי קב דאמרו הוא בבא מרוב הבנין או מרוב המנין דאימא דאיירי בלא רוב הבנין או מרוב המנין דס"ל לזקנים הראשונים דחצי קב אפי' אינו מרוב הבנין או מרוב המנין נזיר מגלח עליו וג"כ מטמא באהל ודלא כמתני' דידן ודלא כמתני' דאהלות דלא קתני חצי קב משאינו רוב הבנין או רוב המנין:

וי"ל דאם קאי על שאינו מרוב הבנין או מרוב המנין א"כ ומקצתם שהיו אומרים אף רובע עצמות ורביעית דם לכל הוא בלא רוב בנין או רוב מנין וזה לא שמענו מי שמחמיר כ"כ דברובע בלא רוב בנין או רוב מנין מיטמא באהל ונזיר מגלח. דב"ש דווקא הוא דס"ל דמיטמא באהל ולא אמרו דהנזיר מגלח עליו:

ועוד כי היכי דב"ד אחרון סבר כתנא דמתני' וכתנא דאהלות וכמו שכתבו בד"ה ב"ד של אחריהם וכו':

בא"ד ומקצתם היו אומרים אף רביעית דם ורובע עצמות לכל אף לנזיר ופליגי אמתני' דהכא עכ"ל פירוש דמתני' דהכא קתני דאין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג דווקא ועל חצי קב עצמות דווקא:

אין עליהם בשר כראוי מאי מוכרח לומר דקא בעיא ליה אם מטמא במגע ובמשא דאם על אהלו הא קתני מתני' דאין מגלח גם על אהלו אלא בשיש עליו בשר כראוי וכיון שכן ודאי הוא דאיירי בשאין בו עצם כשעורה דאל"כ ודאי על מגעו הוא מיטמא דבמתני' קתני דעצם כשעירה הוא מיטמא על מגעו ועל משאו דמשמע דבאין בו אינו מטמא לגלח והוא פשוט:

ולכאורה קשה דמאי קא מיבעיא ליה דודאי כיון דאין בו עצם כשעורה אינו מיטמ' גם על מגעו ועל משאו דמתני' לא קתני דמטמא על מגעו ועל משאו הוא דווקא בשיש בו עצם כשעורה:

ומכ"ש לדעת המפרש לעיל בד"ה חצי קב עצמות דמה דקתני במתני' הוא דמיטמא על מגעו ועל משאו ועל אהלו ומה שאין בו מה דקתני במתני' גם על מגעו ועל משאו אינו מטמא דלהכי פירש שם דעל רובע עצמות אינו מיטמא אפי' על מגעו ועל משאו:

ומוכרח לומר דהש"ס כיון דידע להאי פלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל קא עביד דרך בעיא כדי לומר פלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל וקא מצדד אצדודי ואסיק דפלוגתייהו היא דרשב"ל ס"ל דרבייה רחמנא להאי דתניא וכל אשר יגע על פני השדה וכו' דהיינו דרחמנא רבייה הואיל ועצם האבר שלם ויש בו קצת בשר אע"פ שאין בו כראוי ור' יוחנן ס"ל כל שאין בו בשר כראוי נפק ליה מתורת אבר וקרא איירי בדאית ביה עצם כשעורה ולמשא ונראה דה"ה לתרומה וקדשים נמי דקרא על כל טומאה קאי ורשב"ל מוקים ליה באין בו כשעירה והנזיר נמי מגלח עליו למגע ולמשא ולרבי יוחנן דווקא בשיש בו עצם כשעורה איירי קרא ולענין משא:

ור' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח עליו דהא קתני ברישא וכו' אבל אין עליהם לא ע"נ הנה לדברי המפרש דלעיל אתי דברי ר' יוחנן כפשטיה כיון דלא קתני מתני' דמגלח על כלן אלא בשיש עליו בשר כראוי משמע דאם אין עליו בשר כראוי גם על מנעו אינו מטמא ורשב"ל ס"ל נזיר מגלח על מגעו ועל משאו מדלא קתני בסיפא דאף על מגעו אינו מטמא ומה שכתב המפרש ש"מ דאע"ג דאין עליו בשר כראוי שהנזיר על אהלו ט"ס הוא וצ"ל על מגעו ועל משאו משום דאי איפשר לומר משום דלא חזר ותנייה בסיפא יהא מגלח על אהילו דהא ברישא קתני דבעי דיהא עליו בשר כראוי ועוד דא"כ יהא כ"כ פלוגתייהו דלר' יוחנן גם על מגעו ועל משאו אינו מיטמא ולרשב"ל מיטמא גם על אהילו וכי תימא דס"ל להמפרש דר' יוחנן דאמר אין הנזיר מגלח עליו הוא לענין אהילו אבל מגעו ולמשאו מגלח עליו דלא פליגי אלא לענין אהל א"כ מאי האי דקא משיב ר' יוחנן על הך קושיא דהקשו עליו והא חצי קב עצמות וגו' וקתני בסיפא וכו' דקא משיב לו ר' יוחנן התם אי לאו רובע עצמות הוה אמינא אפי' על מגעו ועל משאו לא ע"כ דאיך שייך לומר דאפי' על מגעו ומשאו לא והרי הוא לא איירי אלא על אהל דווקא ואין להאריך בדבר הברור דפלוגתייהו היא לענין מגעו ומשאו ובפרט שכבר המפרש כתב למטה בד"ה ואפי' רבייה למגע עכ"ל אלמא דרשב"ל איירי לענין מגעו ומשאו דווקא וכמ"ש ור' יוחנן אמר לך כל היכא דמשמע מכללא לא קתני בסיפא פירוש דלא צריך למתנייה בסיפא דגם על מגעו ומשאו לא משום דמשמע דכללא דרישא שאם אין עליו בשר כראוי אינו מטמא גם על מגעו ומשאו ועל זה קא פריך ליה הש"ס והא חצי קב עצמות דמשמע חצי קב עצמות אין רובע לא וקתני בסיפא רובע עצמות דהיינו דאם כדבריך דמה דמשמע מכללא לא אצטריך תנא למתנייה בסיפא למה חזר ותנא רובע עצמות דלא והא משמע מכלל דרישא והשיב לו דברובע צריך למתנייה בסיפא משום דאי לא תנייה והוה משמע מכללה