ידי דוד קלג

ב"ש משני איברים לאו דווקא דתלתא בעי ועוד לדבריו דמה שאמה ב"ש משנים או משלשה איברים קאי על רוב הבנין או מרוב המנין אבל התוס' כתבו ויש מפרשים דשני שוקים וירך אחד קרי שנים וכו' ושני יריכים ושוק אחד הרי שלשה וכו' דהיינו שאז דברי ב"ש בדווקא ולפי דבריהם נמי דרוב המנין לא דברו ב"ש דלא אמרו אלא ברוב הבנין וב"ה אמרו ברוב המנין ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:

ונראה לי דמה שפירשו הכי משום דלא אתי עליה מה שאמרו ב"ש משנים או מג' בין לפירוש (דלאו דווקא לא אתי על רוב המנין כמו על רוב הבנין דהוא גובה אדם יריך על שני ושוקים בין לפירוש דיש מפרשים דשני שוקים שירך אחד קרי שנים וכו' דהך טעמא לא אתי ברוב המנין דהם ידים ורגלים ודו"ק היטב:

לא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דשמאי אלא בעצם אחד דאתי מן השדרה ומן הגולגלת אבל היכא דאיתיה בעיניה אפי' חדא מנהון ע"כ לפי פירוש התוספות לא נפשטה הבעיא ובעיני תימא דאיך איפשר לומר דב"ש ס"ל דאפילו עצם משדרה או מגולגלת מטמא וב"ה בעי שדרה וגולגלת שלימים:

ונראה לי דמשום זה הוא דהרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' נזירות כתב ועל השדרה הבאה ממת אחד ועל הגולגלת של מת אחד שנראה שלדעתו ז"ל הופשטה בעיא זו דעל שדרה לחוד מגלח ועל גולגלת לחוד מגלח וכן כתב בפירושו למשנה שעל כל אחד מהם מגלח דהוא מפרש דמה שאמר הש"ס לא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דשמאי אלא בעצם אחד וכו' אבל היכא דאיתיה בעיניה אפי' חדא מנהון ע"כ הוא פישוט דלאו דחייה הוא כדברי התוספות משום דסברא דהוא פישוט כי היכי דלא ליהוי כולי האי בין ב"ש לב"ה דלב"ש אפי' עצם מן שדרה מן גולגלת מטמא ולב"ה בעי תרוייהו שלימים:

בעי רמי בר חמא רובע עצמית מן שדרה וגולגולת מאי וכו' כתב המפרש ליתני בה בהדיא ועל רובע עצמות הבא נין השדרה של שני מתים ומן הגולגולת של שני מתים שר"ע מטמא וחכמים מטהרין וכו' אין הכי נמי דמעיקרא וכו' ורוב מניינו בין בשדרה וגולגולת ע"כ:

הנה פשט הדברים דרכא בא לומר דעצמות של שדרה וגלוגלת אינן חמירי משאר העצמות שבפלוגתא של רע"ק ורבנן לענין שני מתים נקטו שדרה וגלגולת ואם כך הוא דעצמות שדרה וגולגולת הם חמירי משאר העצמות למה להו לימנקט פלוגתייהו בשדרה וגלוזלת שהם שלימים הזה להו לימנקט ברובע עצמית משדרה מגולגולת דרע"ק מטמא אף אם יהיו משני מתים וחכמים בעו עד שיהיו המת אחד ומדלא נקטו הכי משמע דבעצמות שלהם הרי הם בכל העצמות של שאר איברים שאינן מטמאין ברובע ורובע דקתני התם בהך פלוגתא הוא איירי ברוב הבנין או מרוב המנין כמו שמבואר בראש הפרק דעליה קא מיפלגי אם בא משני מתים וכיון דלא נקטי רובע עצמות משדרה וגלגולת אלמא משמע דהם כמו שאר עצמות של שאר האיברים דאינן מטמאין באהל והדר דיניה לענין נזיר דאינו מגלח עליהן אלא בחצי קב כמו דקתני מתניתין:

ונראה דלפי זה מוכרח לומר דלרבא ס"ל דליכא שדרה וגולגולת דליכא בהו רובע דאל"כ מאי קא מכריח רבא מדלא תני רובע עצמות משדרה וגולגולת דאימא נקטי שדרה וגולגו' אעפ"י דליכא בהן רובע דמטמו ועל זה קא פריך הש"ס והא רבא הוא דאמר לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת שאין בה רובע עצמות:

דהיינו כיון דאמר רבא לעיל על הך קישיא דר' מאיר תני מגלח על המת דתרץ רבא לא נצרכא אלא לרוב בניינו או לרוב מניינו שאעפ"י שאין בהן רובע עצמות הנזיר מגליח עלי' א"כ כיצד יאמר הכא הכי רכא והא עצמות שדרה וגולגולת הם חשיבי כמו רוב בנינו או רוב מניינו דגם שאין בהם רובע מגלח עליהם מכ"ש היכא דאיכא רובע וכיצד יאמר רבא דהרי הם ככל עצמות שאר האיברים שאף ברובע אין מגלח עליהם:

ותרץ לו דאה"נ מעיקרא כך היה סובר דלהכי תרץ כנז' אבל אחר מה דשמעה להא דרע"ק דנקט דבריו שדרה וגולגולת ולא נקט רובע עצמות משדרה וגולגולת להכי קא פשיט ליה הכא דלא מהני רובע משדרה וגולגולת דהרי הס ככל העצמות דהשתא כל העצמות שוים דליכא חשיבות לא בעצמות שדרה וגולגולת ולא ברוב בניינו ולא ברוב מניינו דכלם שוים ובעי חצי קב לגלח עליהם הנזיר כך נראה לפרש דברי המפרש אבל קשה לי דלמה לו לרבא לימפשט מהך פלוגתא דרע"ק הוה ליה ליפשוט ממתניתין דידן גופה דקתני שדרה וגולגלת ואם רובע עצמות משדרה וגולגלת מגלח עליהם הוה לה לימתני רובע עצמות משדרה וגילגולת דהוא רביתא דאע"ג שהם שבורין מגלח עליהם ובודאי דמה שמפרש הכי המפרש הוא משום לפי הגירסא דאית ליה בש"ס בתר דמשמע מר"ע דמשמע דהדיוק דרבא היא מרע"ק אבל זה אי איפשר להיות דרבא קא מדייק מדברי רע"ק ויניח מתני' דידן דודאי שצריך להגיה בש"ס כמו שכתבו התוספות דהקושיא ממתני' דידן דהם מפרשי דרבה איירי על מתניתין דידן דלמה ליה לימתני' השדרה הגולגולת דהם שלימין ליתני רובע הבא מן השדרה והגולגלת דהא ליכא שדרה וגולגולת דלית בהן רובע עצמות שא ודאי דעל רובע עצמות משדרה וגולגולת אינו מגלח עליהם ופריך הש"ס דהא אמר רבא לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת דלית בהן רובע וא"כ ליכא דיוקא ממתני' דנקטא שדרה וגלג' אע"ג דליכא בהן רובע ולעולם בעצמות בבאין מהם סגי ברובע לגלח עליהם ותרץ לו כמו שהגיהו בש"ס או כמו שפיש רבי יעקב מש: