ידי דוד קכז

שיש בכללותם יותר מחצי קב אם בחצי קב היה מכל עצם ועצם אע"פי שאינן כולם מקרי רוב מניינו כיון דכל רוב מניינו איכא הכא דלא בעי שיהו כל רוב מניינו אלא מעט מכל עצם ועצם:

ונ"ל דהטעם משום דלא הזכירו חסרון בעצמות אלא בשדרה וגלוגלת כמו שמבואר באהלות פ"ב יעו"ש. ואח"כ אמרו וליכא לפרושי חצי קב משאר עצמות שאינו מרוב בניינו ולא ברוב מניינו דהא באהל נמי לא מיטמא וכו' פירוש מדלא קתני שם נמי חצי קב שאינו מרוב מניינו או מרוב בניינו דמטמא באהל משמע דלא מטמא באהל דאי לאו הכי היה לו לתנא להזכירו ג"כ וכיון דאינו מטמא באהל מהיכא תיתי דהנזיר יגלח על טומאתן באהל והא הם אינן מטמאין באהל ולכאורה דבריהם אלו תמוהים דהא אמר רבא לקמן לא נצרכא אלא לרוב בניינו ולרוב מניינו שאין בהן רובע קב עצמות וא"כ קשה כיצד יאמר כך רבא והא במתני' קתני דבעי' חצי קב דאפי' ברובע קב לא יגלח:

ונראה דמשום זה פירשו בדברי רבא לקמן דחצי קב דקתני במתני' איירי דליכא רוב מנין או רוב בנין דהם בתחלה פירשו למתני' הכי משום דאם לא איירי ברוב בנין או רוב מנין אינו מטמא באהל כיון דלא קתני לה באהלות כמ"ש אבל. לדברי רבא מוכרח לומר דהכי יפרש רבא למתני' דס"ל דרבא הוא דיפרש הכי אבל לרבי יוחנן יפרש למתניתין ודאי כמו שפירשו הם למתני' דמלתא בטעמא איכא אבל אכתי קשה דמדלא חש רבא להאי מלתא דלא הזכיר לה באהלות הוא משום דס"ל דהדבר הוא מבואר מעצמו כיון דקתני באהלות שיעור המועט ובתנאי שיהיה רוב מנין או בנין משמע דבשיעור גדול מזה אינו צריך לשום תנאי:

ועוד כיון דבמתני הכא לא הזכיר מזה דרוב בנין או רוב מנין כמו דהזכיר באהלות מוכרח דאיירי מתני' אע"ג דליכא לא רוב מנין ולא רוב בנין הנזיר מגלח משום דהוא מטמא באהל אבל ברובע הקב כיון דאינו מטמא ודאי דאין הנזיר מגלח עליהם אם נכנס לאהלן. אלא דקשה לי דמנין לו לרבא לומר דברוב מנין או בנין מגלח אע"פ שאין בו רובע עצמות והא לפי מתני' דאהלות דאינו מטמא באהל אלא ברובע קב עצמות:

ועוד כיון דמפרש למתני' דחצי קב הוא בלא רוב בנין ובלא רוב מנין א"כ מה דקתני מתני' אח"כ אבל וכו' ורובע עצמות וכו' הוא בשאין בהם לא רוב מנין ולא רוב בנין דומיא דחצי קב דקתני' עלה אבל רובע קב אינו מגלח משום דאין בו לא רוב מנין ולא רוב בנין אבל אם יש בו רוב בנין או רוב מנין מגלח כשיש רובע הקב דווקא:

ונ"ל דרבא דייק מתני' דלקמן דקתני אבל הסבכו' וכו' ורובע קב עצמות משמע דרובע קב עצמות מטמא באהל דאי לאו הכי מהיכא תיתי דנימא דיגלח על אהלן והרי לא נטמא באהל זה אלא מוכרח לומר דמתני' סל דרובע קב עצמות מטמא באהל אע"ג דליכא לא רוב בנין לא רוב מנין דלא כמו הך מתני' דאהלות וכיון שכן משמע אבל אם היה רוב מנין ורוב בנין אע"ג דליכא רובע קב מטמא באהל לתנא דמתני' וכיון שכן גם הנזיר מגלח עליהם דלא קא מימעט מתניתין אלא רובע קב עצמו' דלאו מרוב מנין או מרוב בנין דאי לאו הכי היה לו להזכיר גם זה דאע"ג דמטמא אין הנזיר מגלח עליהם אלא ודאי דס"ל לתנא דמתניתן דגם דאין רובע הקב מרוב הבנין או מרוב המנין דנזיר מגלח עליהם ולהכי מפרש רבא דמת דקתני מתני' הוא לרוב מניינו או לרוב בניינו אע"ג דאין בהם רובע הקב:

ומכ"ש שלדברי הרמב"ם ז"ל ברפ"ב דאהלות הביא הכ"מ בפ"ב מהל' טומאת המת דבריו בגירסא מוגהית וז"ל הנה אלו ג' שעורים בעצמות הערומים מן הבשר א' מהם שיהיו באלו העצמות רוב גודל הגוף אשר הוא עצמותיו ואע"פי שלא שלא יהיה בהם רובע הקב השני שיהיה בהם רוב המנין והוא קכ"ה איברים ואע"פ שלא יהיה בהם רובע והשלישי שיהיה בהם רובע עצמית או יותר אע"ג שלא יהיה בהם רוב בניינו ולא רוב מניינו הנה אלו העצמות יטמאו באהל הואיל ויש בהם רו' ע"כ שלפי דבריו אלו גס כן מתניתין דאהלות נמי אתי כמו שפירשתי בדברי רבא וכן פסק הוא ז"ל בהל' נזירות ובהל' טומאת מת כמו שפירשתי לדברי רבא:

ועוד אכתי תמיה אני על דברי התו' דהכא דתפסו להאי סברא עוקר דמי הכריחם לזה עד שלקמן דנ"ב ע"ב בד"ה רמי בר חמי וכו' אנהו אכתי קיימי בשיטתייהן דהכא דחצי קב דקתני הוא מרוב הבנין או מרוב המנין וקא מפרשי לבעיא דרמי בר חמא דמה דקאמר דחמירי וכו' דחמירי מרובע מרוב הבנין או מרוב המנין והא בכל מקום שוים הם דחשיבי כי הדדי נינהו:

וי"ל דהתו' דייקי דברי רמי בר חמא דקאמר כי קתני חצי קב עצמות היכא דאיכא משאר איברים וכו' דמשמע דלא בעי אלא בשדרה וגולגלת אבל בשאר איברים אפי' יש בהם רוב בנין או רוב מניין הוא בעי חצי קב דחמירי שדרה וגלגולת גם מעצמות דיש בהם רוב בנין ורוב מנין והוא כמו פירושם דפירשו הכא. הדרינן למאי דאמרינן לעיל דהתו' שפירשו הכי הוא דלא כרבא דבאמת דוחק הוא דכל כולי האי חולק רבא על רמי בר חמא דמפר' למתני' דחצי קב הוא מרוב בנין או רוב מנין דברוב' אינו מגלח ורבא סובר אפי' אין בו רובע קב הוא מגלח ומתני' איירי בחצי קב שאין בו רוב מניין או רוב מנין לכן נלע"ד דכוונתם דרבא איירי במת שלא נתפרקו איבריו ולכן כשיש בו רוב מנין או רוב בנין אע"פ שאין בו רובע הקב הוא מגלח דכמת שלם חשבינן ליה אבל בנתפרקו עצמותיו דהם עצמות דווקא בעי חצי קב מרוב בנין או