ידי דוד קכד

לי חד לאו מה לי תרין לאוין אלא ודאי משום דאינו מוזכר בקרא זה דנזיר אצטריך לג"ש דלאמו דאינו דומה לרע"ק דמוזכר בקרא זה כ"ג דאז אינו צריך לקרא אחרינא ולפי שראה הש"ס דרי"ש דריש פרטים דקרא זה לאביו ולאמו לאחיו א"נ מוכרח דידרוש לאחותו ג"כ ואם הוא ידרוש לה כמו דדריש לה רע"ק א"כ לכאורה תקשי דלמאי צריך הא כיון דאית ליה רי"ש מה לי חד לאו מה לי תרין לאוין א"כ למה לי אצטריך אחותו למשרי פסח ומילה ומתרץ ס"ד אמינא וכו' דאלו דהם בכרת שאני להכי כתיב אחותו למשרי גם אלו אע"פי שהם בכרת:

ואח"כ אמר הש"ס ורע"ק מכדי לא שנא כ"ג וכו' לאביו ולאמו למה לי פירוש דלמה לי תרוייהו דכן משמע מדקאמר צריכי וכו' דאי כתב אביו וכו' ואי כתב רחמנא אמו וכו' אלמא משמע דעכ"פ אחת מיהא צריכא והכוונה דלמה צריכי תרוייהו למת מצוה דבשלמא לרי"ש דלאביו לגופה אתא ניחא דלמת מצוה נפקא מלאחיו ואמו לג"ש אבל לרע"ק דאית ליה דלא שנא כ"ג לחודיה ול"ש כהן גדול והוא נזיר תרוייהו נפקי מלאחיו דבשביל זה לא אצטריך ג"ש דאמו דהא כתב עליה גמי במותם וכו' א"כ אם בשביל דרשא דאבל הוא מטמא למת מצוה היה די בחדא אם יכתוב לאביו או לאמו דווקא ואמר דצריכי דאי כתב אביו וכו' דהיינו דאי כתב אביו הוה אמינא דלא למעט מ"מ אלא אתא למעוטי אמו דהיא יטמא לה דידעין דלידתיה ואי כתב אמו הכי נמי אמרינן דלא אתא בשביל מ"מ אלא אתא למעוט אביו דהוא יטמא ליה דהוא זרעיה דאזיל בתריה להכי כתיב תרוויהו דהשתא דתרוייהו כתיב א"כ הם מיותרים דהא כתיב על נפש מת לא יבא נפשות אלו הרחוקין מת אלו הקרובין דאז אי איפשר לומר דהייתי אומר דלאביו ולאמו לא יטמא דהא כל קרובין במשמע וכיון דהם מיותרים אתו לומר כדי דליטמא למת מצוה. ואח"כ אמר הש"ס ועל כל נפשות מת לא יבא למה לי להודיענו דגם בכ"ג ידרוש כמו דדריש בנזיר ונפשות דקאמר לשון רבים לאפוקי רביעית דם שיצאה משני מתים שמטמאין באהל כן נ"ל לפרש דלא כדברי המפרש ולא כדברי התו. ומעתה לא תקשה מה שהקשו התו' בד"ה ולאחתו כדתניא וכו' ואת' ואכתי אינו מופנה אלא מצד כ"ג דאילו בנזיר צריך למת מצוה ע"כ דלפירושי הנז' לא מג"ש יליף לא אלא מקרא דנזיר גופיה כיון דכ"ג מוזכר שם. וג"כ מה שכתבו בד"ה ולרע"ק לשי כהן גדול לחודיה וכו והוא הדין נמי דיש להקשות לאביו ולאמו דכ"ג למה לי תרוייהו לא ליכתוב אל' א לאמו לג"ש דאביו לא אצטריך לגופיה בכ"ג וכו' הנה כתבו זה לפי פירושם דלרע"ק אביו דכ"ג אינו צריך למת מצוה דהא בנזיר מצי נו דאפי כ"ג ונזיר מטמא למת מצוה כ"ש כ"ג גרידא ולא צריך אלא אמו לג"ש דבמותם וכו' דלהכי אמרו כאן והיא הדין נמי דיש להקשות לאביו ולאמו דכ"ג ולמה לי תרוייהו דלאביו למ"מ לא צריך דהכא מצינו כ"ג ונזיר מטמא למ"מ כ"ש כ"ג גרידא ולא הוה צריך אלא אמו לג"ש דבמות' קא וכו' ועלה כ"ג עביד צריכות' דהיינו דאם אמר לאמו בשביל ג"ש הוה אמינא דלא אתא בשביל ג"ש אלא כדי לומר אבל אביו דהוא זריעה אזיל אבתריה יטמא לו להכי צריך לכתוב לאביו גמי כדי שלא נטעה בכך:

וקשה על זה דבכ"ג לא ליכתוב אלא לאמו בשביל ג"ש דבמותם ולא נטעה לומר דאבל אביו יטמא לו להכי הוא דכתיב אמו דהא בנזיר לא קעביד דחמנא חילוק בין אביו לאמו דמשום זה אצטריכו תרוייהו ובודאי דלא את אמו אלא לג"ש אבל לפי מה שפירשתי בש"ס דלרע"ק דלית ליה ג"ש לנגע' ולזבתם דבקרא דנזי' הוא מוזכר כ"ג וקאי עלי' ג"כ במות' וכו' והיה סגי חד מנייהו למת מצוה וכדי שלא נטעה אצטריכו תרוייהו אתי שפיר דהש"ס הכא לא קעביד צריכותא אלא אנזיר אבל בכ"ג תרוייהו לא צריכי כיון דבנזיר מוזכר דאף אם הוא כ"ג נמי דליטמא למת מצוה כ"ש כ"ג גרידא דהש"ס לא קא עסיק למעבד צריכות' בכ"ג דאיפשר דפשיטא ליה לש"ס דלא דריש רע"ק הכא לאחיו אפי' כ"ג ונזיר אלא משום דאייתר לאביו בכ"ג כדי שנדרוש ליה למ"מ אזי דריש בנזיר לאחיו אפי' כ"ג ונזיר וכ"ג לא דריש מלאחותו אפי" כ"ג ונזיר והולך לשחוט פסחו ולמול את בנו דרע"ק דריש לאמו לכ"ג שהולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו אזי דריש ולאחותו הרי שהיה כ"ג ונזיר דיש בו כל הקדושות האלו ועוד דלפי פירושם מוכרח לומר דסבירא ליה לרע"ק מופנה מצד אחד למידין ואין משיבין כמו שכתבו בד"ה ולאחותו וכו' ואדרבה בפרק המפלת להדיא איפכא דלרי"ש למידין ואין משיבין ולרבנן למידין ומשיבין אמאי מוקמי רע"ק דלא כרבנן אבל לפי מה שפי' ניחא דלר"ע לית ליה ג"ש כן נ"ל פירוש הסוגיא דלא כדברי התוספות וגם דלא כדברי המפ' דנראה מדברי המפ' דמה דהקשה הש"ס ולרע"ק מכדי לא שנא כ"ג לחודיה ולש כ"ג והוא נזיר נפקא מלאחיו לאביו ולאמו למה לי וכו' הוא לאביו ולאמו דכתיב בכ"ג דהא הוא פי' דבנזיר דאמו אגררא נסבא כנ"ז לעיל ועוד דהוא כתב בפירוש הקושיא וז"ל ולרע"ק מכדי וכו' כ"ש כ"ג לחודיה ע"כ אלמא דעל מה שבא לאביו ולאמו דכ"ג דאם למ"מ אתו למאי אצטריכו דהא מלאחיו דכתיב בנזיר משמע דאפי' כ"ג ונזיר כ"ש כהן גדול גרידא וכן נראה מדכתב עוד ולאביו נמי דאינו מיטמא משמע ליה מעל כל נפשות מת כדלעיל הא דכתב רחמנא לאביו ולאמו לבתר הכי למה לי הא שמעינן מעל כל נפשות מת עכ"ל דמשמע דתרוייהו מיותרים ואם על קרא דנזיר לאו תרוייהו מיותרים דחדא מיהא צריכא כדי שנדרוש הא מיטמא