ידי דוד יב

שתק גם לרב מתנא לא הוה ליה להקשות עליו ונ"ל דגם רש"י ז"ל יסבור דהא דמקשה ומתרץ כמו דלעיל הוא כדי להקשות הא אמרה חדא זמנה ולאשמועינן חידושא דלמה אמרה עוד אלא כד תריץ על רב מתנא כדקתני סיפא וכו' מהו דתימא וכו' לא צריך להקשות על כבר פדא הא תני חדא זמנ' דמתרוץ דרב מתנ' דאיכ' חידושא ג"כ ידעינן דלבר פדא איכא חידושא דאע"ג דתחילת היום הוא עסוק בתגלחת דנזירות ראשונה עולה לו לנזירות שניה ואע"ג דכל נזירות בחצי היום חייל. הכא שאני דהוה עסיק בתחילת היום בנזירות ראשונה והוה אמינא דגרע מתחילת נזירות בחצי היו' קמ"ל דמתחיל נזירו' שניה גם בהאי ודוק ע"ב גמ'. אמר לך בר פדא וכו' אי סלקא דעתך ל' יום בעינן נסתור כולהו ע"כ כתב רש"י אינו סותר אלא ז' כנגד אותן ימים שמונה בהן שלישי ושביעי מחמת טומאה. פירוש דמאי דאמר דא' סותר ז' אינן הימים ז' שמונה בהן ג' וז' מחמת טומאה אלא לאחר אותן ז' מגלח תגלחת טומאה ואח"כ מונה ז' ימים אחרים כנגדן ומגלח תגלחת טהרה ומביא קרבנות נזירות טהרה כדי שיותר ביין וליטמא למתים ומפרש בדבור שאחריו הטעם משום דתגלחת טומאה היא לאחר הזאת ג' וז' כדכתיב וביום הז' יגלחנו וא"כ תגלחת זו של טומאה היא וצריך תגלחת אחרת של השלמת הנזירות וקים להו לרבנן דאין שער מתגדל כדי לכוף ראשו של זה בצד עקר של זה בפחות מז' ימים כדי ליקריביה תגלחת להכי צריך למנות ז' ימים אחרים. שזה הוא שאמר ר"א סותר ז'. דהיינו שסותר ז' ימים מנזירות ומונה אח"כ ז' ימי' אבל התוס' מפרשי דאינו סותר כלל למפרע נזרו. אלא פירוש סותר שאין יכול להביא קרבנותיו עד שיטהר מטומאה זו שצריך להזות שלישי וז' להביא קרבנותיו בטהרה והיינו סותר ז' שאסור לשתות יין וליטמא למתים עד שיביא קרבנות וזה הוא כוונת נ"א שכתב רשי' אח"כ כמו שמפרשי התוספות כמ"ש ודוק:

אלא דקשה על דבריו דמשמע דרב פד' דאמר כ"ט יום הוא אמר כדברי ר"א וא"כ רב מתנה דאמר ל' יום כרבנן וכיון שכן קשה אמאי בר פדא פסק כר"א ולרב מתנה דפסק כרבנן אמאי דחיק לעיל לאוקים הנך מתני' דלעיל לאוקים להו כרבנן כיון דרבנן גופייהו ס"ל דלא אמרינן מקצת היום ככלו דהא קתני נטמא יום ל' סותר הכל הו"ל לומר דהנך ר"א ומפרש להו כמו שפירש בר פדא לעיל דיותר טוב לומר כך ממה שנאמר דרבנן תרי נינהו דרבנן דהנך מתניתי' סברי מקצת היום ככלו ורבנן דהאי מתני' ס"ל לא אמרינן מקצת היום ככלו כמו שכתב רשי' ז"ל בד"ה תנן מי שאמר הריני נזיר וכו' דבשלמא לפירוש התו' דמפרשי דהנך רבנן אינהו דרבנן דר"א ומחלקי שפיר יעו"ש וגם מפרשי דבר פדא נמי סבר כרבנן אתי שפיר וגם מפרשי דלרב מתנה ס"ל דגם ר"א ס"ל דנזירות ל' יום להכי שפיר דקאמר הש"ס קסבר ר"א מקצת היום ככלו דודאי דכל חד קאמר דבריו בין לת"ק בין לר"א אבל לדברי רשי' ז"ל דבר פדא אמר כר"א דווקא א"כ מאי צריך הש"ס לומר דרב מתנה אמר דגם ר"א כוותיה הוא דבעי ל' כיון דודאי רבנן כוותיה:

ועוד קשה לי על דברי רשי' ז"ל דכתב ואי קשיא אמאי לא מתרץ בר פדא הכא ברישא וכו' דקסברי דכיון דטעמא לאחר כ"ט יום לא מדחינן ליה מקרבן כולי האי עד שלשי' אחריני דילמא אתי למעבר על גזריה ואתי לידי תקלה ע"כ דמשמע שאין סברא לימגזר בענין הנזירות לסתור דלהכי אמר שהוא כר"א א"כ קשה לרב מתנה דסבר דת"ק דר"א לא אמרינן מקצת היום ככלו כמו שפי"רשי ז"ל אמאי אם נטמא יום מאה ואחד סותר שלשים דבשלמא לפירוש התו' דהוא מדרבנן ולא חיישי לתקלה שפיר אבל לפי דברי רשי' דמשמע דאין סברא יגזרו לסתור משו' דחייש' לתקלה אמאי סותר שלשים וכי תימא דטעמא דר"ל דקאמר לר"א גם לרבנן נמי ולהכי ביום מאה וא' דהוא יום מלאת לרבנן דלא ס"ל מקצת היו' ככולו סותר (שלשים א"כ בתחלה כדמקשה לבר פדא נטמא יום שלשים וכו' וקאמר דלרב ניתנה ניחא ואכתי לא ידע האי טעמא דר"ל אמאי לרב מחנה ניחא אע"ג דלא תקשי מרישא משום דת"ק דר"א ס"ל דלא אמרינן מקצת היום ככלו תקשה ליה מהא דנטמא יום מאה ואחד:

וג"כ תקשי לרב פדא דתרץ דהוא ס"ל כר"א דאם לא נגזור בנזירו' לסתור וכמ"ש רשי' אמאי אמרי רבנן דסותר שלשים בנטמא ליום מאה ואחד דבשלמא לדברי התו' ניחא דפירשו דס"ל לבר פדא נמי שהוא מדרבנן:

ועוד קשה מה שכתב בד"ה זאת תורת הנזיר וכו' בין לנזירות שלשים בין לנזירות מאה תן לו תורת נזיר דהיינו שלשים ע"כ ואם לנזירות שלשים נמי יתן לו תורת הנזיר שהוא שלשים אמאי קאמר ר"א דאם נטמא ביום שלשים אינו סותר אלא שבעה:

ונ"ל לומר דרשי' ז"ל סובר דכיון דלא ביאר בש"ס דגזרינן גם בענין דליסתור אי איפשר לומר כדברי התו' ועוד דלא מתרץ דטעמא דסותר הכל משום דנעשה באומר שלמין דודאי דלא דחינן ליה מקרבן כולי הא. דילמא אתי לידי תקלה כמו שכתב בפירוש ופירוש הסוגיא לדעתו כך היא שכד פריך ליה לבר פדא תנן מי שאמר הרני נזיר נטמא יום שלשים סותר את הכל הרי לרב מתנה ניחא דמשמע דסתם נזירות ל' יום ואע"ג דיש להקשות לרב מתנה דאמר לעיל מקצת היום ככלו ואמאי יכתור לזה יכול לדחות דהאי תנא קמא דר"א לא ס"ל מקצת היום ככלו דלא