ידי דוד קיז

ביש לו שער בהדיא כתוב בהעברת תער דאין לו נמי צריך להעביר תער וב"ה היא וכו' פי' דקאמרי דאי איפשר לבית שמאי להשוות יש לו לאין לו בכל גוונא בין יש לו לאין לו בין אין לו ליש לו בין לר"א בין לרבנן וקאמרי הכי במה שאמרו עוד בין לב"ש לומר דלבית שמאי בכל גוונא בין לב"ה בצד אחד ומפרשי כיצד דאי לבית שמאי יש לו שע' יש לו תקנה ובאין לו אין לו תקנה וא"כ איך איכשר להשוותם בכל גוונא דאי לשוות יש לו לאין לו הרי אם יש לו תקנה ובאין לו אין לו תקנה גם להשוותם להפך דאין לו ליש לו לא שייך שהרי אמר דאין לו אין לו תקנה וכיצד שוה ליש לו דיש לו תקנה נמצא דלבית שמאי אי איפשר להשוותם בכל גוונא ואי לב"ה לענין מה בא להשוותם מוכרח הוא לזה דאין לו ליש לו דמכו דיש לו צריך להעביר תער גם אין לו צריך להעביר תער ונמצא דהברייתא היא לב"ה דבאה להשוות אין לו וכמו כן הך ברייתא דכפים היא להשוות אין לו ליש לו כמו דיש לו צריך להניף גם באין לו צריך להניף על זרועו כך נ"ל כוונת דבריהם לפי גירסא זו ג"כ אבל נ"ל דצריך במקום לב"ש ראשונה לפרש דהיינו דאי איפשר לפר' הדאמרי תורת נזיר וכו' בין לב"ש בין לב"ה דאי לב"ש יש לו שער וכו' דהינו דאי איפשר להשוותם בכל גוונה ולב"ה בצד יש לו לאין לו איפשר אלא להשוות אין לו ליש לו וכמו שפירשית ודלא. כמו שרצית לפר' בהך ברייתה דכפים להשוות אין לו ליש לו בדי שתקשו מינה לרב דאדרבא דבין לב"ש בין לב"ה לכולהו מעכבא תנופה לר"א דלב"ש אין לו תקנה ולב"ה יש לו תקנה להניף על זרעו ובלאו הכי מעכבא דומיא דאין לו שער דכולהו אית להו כרב ודו"ק:

בד"ה ומי לא מעכבא וכו' ולהאי לישנא ס"ל דאף שבאין לו כפים דין הוא שתעכב דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת ה"נ תנופה מעכבת פירוש דלפי זה מדמה יש לו לאין לו כפים דבאין לו כפים פשיטא דמעכב ולילף מינה שיש לו כפים דמעכבת התנופה. דזה ודאי לרבנן מתניא מתניתא דאע"פ דדינא הוא לידידהו אחר מעשה יחידי דווקא בתנופה גלי קרא דמעכבא דאי לר"א לא אצטריך קרא דהא כתיב אחר כל המעשים כולן הרי דלרבנן נמי מיעכבה תנופה ועל זה קא מקשה לו ואלא הא דתנ' בין יש לו שער בין לו שער ה"נ דמעכבא דיליף יש לו שער מאין לו שער דהוא ודאי מעכב משום דכל שאינו ראוי לבילה וילפי מניה שיש לו שער במעכב לרבנן והתניא נזיר ממורט וכו' ואמר רבינא מאי צריך לב"ה דאין לו תקנה דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת. הא לב"ש יש לו תקנה דב"ש מקיש אין לו ליש לו שהממורט יעבור תער על ראשו ולפי זה הך ברייתא דיש לו שער וכו' דקא מקשה זה לזה היא ב"ש דלב"ה לא מקיש דהוא קאמר דאם אין לו שער לית ליה תקנה משום דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו וכיון שכן הך ברייתא דכפים כך היא עבדא היקשא אין לו ליש לו דלא מעכבא דיכול לעשות על זרועו וא"כ לא תכריח מזאת הברייתא דרבנן אית להו דתנופה מעכבא דהברייתות לא באו אלא לומר שלא תאמר דבאין לו כפים ובאין לו שער לית להו תקנתא משי' דכל שאינו ראי לבילה בילה מעכבת אלא לא ליעכב דהוקשו ליש לו:

ואח"כ קאמרי ויש לתמוה וכו' ונראה לי שצריך לגרוס כך ויש לתמוה דלמה צריך להקשות על אם אמרינן דבא להשוות יש לו מבריית' דנזיר דבלאו הכי היה להקשות דלרבנן תגלחת לא מעכב' ולר"א מאחר כל המעשים נפקא ע"כ הדבר מבואר מעצמו דאם כוונת הברייתא דשער לומר דלהשוות יש לו דהיינו דתגלחת מעכבת זה אי איפשר דאי לר"א מאחר כל המעשים נפקא ולמה צריך קרא דוזאת תורת הנזיר אלא ודאי דרבנן היא ואם הוא האמת כך דהיא להשוות יש לו לאין לו דתגלחת מעכב' זה אי איפשר דרבנן ס"ל דתגלח' לא מעכבא אלא ודאי דכוונת הברייתא להשוות אין לו ליש לו דהיינו באין לו כדי שלא נאמר דמעכב משום דכל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו להכי בא וזאת תורת הנזיר להשוותו ליש לו מה יש לו תגלחת אינה מעכבת בו גם באין לו אין תגלחת מעכבת דקשה מינה ובה זה כוונת דבריהם:

אבל פשט דבריהם דקא מקשו מדאמרו ביש לו תקנה אלמא דמקיש אין לו ליש לו א"כ גם בברייתא הוא דקא מקיש אין לו לו ליש לו ועל זה קא מקשו ויש לתמוה דלעולם דהבריית' בא להשוות יש לו לאין לו וכב"ה דסברי דאין לו תקנה דלהכי אתא קרא דזאת תורת הנזיר וכו' להשוות לאין לו דמעכבא תגלחת כיש לו וכך צריך לגרוס נמי וכי תימא שזה אי איפשר לר' דהא אמרי תגלחת מעכבא ולר"א מאחר המעשים נפקא א"כ אמאי מייתו מברייתא דנזיר ממורט דמברייתא גופה הוה יכול לדייק כך דאי איפשר לפרש דמעכבא בהך ברייתא דשער וכו' משום זה ידו"ק:

בא"ד ל"א א"ר אבינא וכו' כך אין לו כפים מניף בזרוע ע"כ פירוש ואלא הא דתני בין יש לו שער דהוא בא לומר כמו שפירשת בהך דאין לו כפים וכו' והתניא וכו וב"ה אומרים צריך וקס"ד צריך ויש לו תקנה וכו' דאז ודאי דהברייתא דאם יש לו שער וכו' אתיא לומר דברי ב"ה דצריך להעביר דיש לו תקנה דברבנן למצוה ולר"א לעיכובא וכיון שכן גם הך דכפים הוא לומר דינא דב"ה דבאין לו כפים יש לו תקנה דמניף על זרועו לרבנן למצוה ולר"א לעיכובה ולא בא להשוות כמו שאמרת כן נראה לי דבריהם אבל ממה שנקטו בהך דכפים למצוה דווקא ולא בזכירו לעכב לר"א כמו הך דשער נראה דרצו לומר דכפים גם לר"א למצוה ונראה לי דהכוונה דבתנופה כיון דלאו מצוה היא אלא שיודי מצוה אינה מעכבת לר"א דעל זה לא אמר קרא אחר כל המעשים כולן דכל כמה דמצינן לומר דלא פליגי עדיף ודחי רבינא דמהכא לא תוכח