ידי דוד קיא

בקרבן בלא דייקא דחברייא ודאי שאינו יכול ליכנס במחנה לויה כדאמר לקמן עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפרה שאינו יכול ליכנס במחנה שכינה וא"כ מאי דקתני בברייתא ובא לפני ה' דקודם הערב שמשו אינו יכול ליכנס איירי מחנה לויה וכיון דזה שאסר הכתוב לאו משום מחוסר כפרה ליכא חילוק בין זב בעל שלש ראיות לזב בעל שתי ראיות:

בד"ה שער ניקנור וכו' ועל כרחך הא דכתב ובא לפני ה' שער ניקנור הוא דאין לומר לפני ה' בעזרה ממש שהרי מחוסר כפרה ע"כ פי' דודאי דכל דכתב ובא לפני ה' דהיא איירי לומר לן לענין שהוא מביא הקרבן ליכא למימר דלפני ה' הוא במחנה שכינה שהוא מחוסר כפרה ואינו יכול ליכנס שם כדאמרינן עוד טומאתו בו לרבית מחוסר כפורים ומוכרת לומר שאיירי קרא בשער ניקנור מכדי שער ניקנור וכו' וכי היכי דהתם בנזיר לא תוכל לדקדק מכלל דעד יום השמיני אסור ליכנס דטמא מת עצמו מותר ליכנס במחנה ואפי' מת עצמו ומוכרח אתה ל מר דמה דכתיב ובא לפני ה' הוא להודיע לנו זמן הקרבנות שהוא בשמיני יביא גם גבי זב נמי דמה שכתב ביה ובא וכו' הוא להודיע לנו זמן הבאת קרבנו ומנין לו לתנא לאסרו ליכנס שם קודם הערב שמש שודאי התנא אין כוונתו כמו שאתה מדייק בדבריו:

קאמרי וה"ה דאיכא למימר פתח אהל מועד ויש לפרש פתח ההיכל וכו' כוונת דבריהם על מה שאמרו דהא דנקט קרא וביום השמיני יביא להודיע לנו זמן הבאת הקרבנו ולא בא לאסור ליכנס שם קודם לכן על זה אמרו דה"ה אם אתה בא לומר דלא קשה מנזיר דמה שכתב בו פתח אהל מועד אנו מפרשין פתח ההיכל כדאשכחן גבי שלמים ושחטו פתח אהל מועד ודרשינן בזבחים שיהיו דלתות ההיכל פתוחין אלמא דפתח אהל מועד וא"כ הרי מצינו למדרש הך דרשא ג"כ בנזיר טמא מת דהוא אסור ליכנס שם טבול יום דהוא לא מקרי מחוסר כפרה דאין טומאה יוצא מגופו ואה"נ בזב דרשינן ליה למחנה לויה דלמחנה שכינה אי איפשר דהוא מחוסר כפרה ואינו יכול ליכנס במחנה שכינה ובודאי דבא הכתוב למחנה לויה דהוא אסור משום טבול יום ולהכי אמרינן טבול דזב כזב דמי דאין הפרש בזה בין שלש ראיות לשתי ראיות על זה אמר דאי איפשר לומר כך דיש לדחות דלהא לא אצטריך קרא דטבול יום לענין מחנה שכינה אסור ליכנס מקרא אחרינא דכתיב טמא יהיה לרבות טבול יום וא"כ ודאי דבא הכתוב לומר זמן הבאת קרבנו בשמיני ולא קודם לכן ולא לאסרו ליכנס קודם לכן למחנה לויה ג"כ בזב לא בא הכתוב לאסור ליכנס קודם לכן אלא לומר דזמן הבאת קרבנותיו בשמיני וכמו שאמרו מעיקרא כנ"ל פירוש דבריהם ודו"ק:

ד"ה ה"ג אלא אמר אביי טבול יום דזב לאו כזב דמי וכו' פירוש חלק על חברייה דר' נתן דקא דייק מברייתא דטבול יום דזב כזב דמי גם לענין בעל שתי ראיות אלא אמרינן דטבול יום דזב לאו כזב דמי אלא כוונת הברייתא לומור דטבול יום דשלש ראיות אסור ליכנס במחנה לויה משום דהוא מחוסר כפורים דהוא מביא קרבן אבל אמרינן לאו כזב דמי לענין דשוחטין וזורקין עליו ומפרשין דברי הש"ס לפי זה בדיבור שאחר זה וז"ל ואי במחנה לויה קאי כלומר דאם מותר ליכנס במחנה לויה וכו' הכוונה התנא לא איירי אלא בזב בעל שלש ראיות דהוא מחוסר כפוים דאסור ליכנס במחנה לויה דפשיטא ליה לתנא דעל כרחין במחנה לויה קאי דאי במחנה שכינה הא בלאו הכי אסור ליכנס מעוד טומאתו בו אלא ודאי דאיירי במחנה לויה אבל לא עבדינן קרא אלא בזב שלש ראיות דאית ביה נמי מחוסר כפורים משום דקרא כתיב אהל מועד ואמאי כתיב הכי והלא במחנה לויה איירי קרא על כרחין כמ"ש אלא לומר לן דמה אהל מועד מחוסר כפורים אסור אף במחנה לויה מחוסר כפורים לא עייל דלא אתא קרא אלא לזב בעל שלש ראיות דהוא מחוסר אבל בעל שתי ראיות מותר ליכנס למחנה לויה דהשתא קא דייק מדכתיב פתח אהל ואע"פ שהוא איירי במחנה לויה דמזה הוא דקאמר תנא דברייתא אימתי הוא בא וכו' אבל גבי נזיר דכתיב ביה פתח אהל מועד פירושו בעזרה ממש שהוא יכול ליכנס לעזרה דלא חשיב מחוסר כפרה כיון דאין הטומאה יוצאה מגופו דאהל מיועד דנזיר לאו כאהל מועד דזב כנ"ל כוונתם ז"ל עם היות דדבריהם סתומים ודו"ק היטב:

דף מ"ה ע"א גמ' תגלחת טהרה כיצד וכו' ושוחט את השלמים ומגלח עליהם כתבו התוספות ונראה דטעמא וכו' אחר שאמר הכתוב שעל השלמים יגלח דין הוא שיקדימו ע"כ דהם מפרשי דמה דקתני ושוחט את השלמים ומגלח עליהן הכוונה דשוחט את השלמים תחלה וכ"נ מריהטא דמתני' ר"א אומר לא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכל מקום דמשמע דמה דמגלח עליה היא קודמת וכן כתב המפרש וז"ל אף כאן בנזיר תהא קודמת כדי שיהא נזיר מגלח עליה ע"כ ולהכי הקשו התוספות א"כ למה הקדים חטאת ועולה לשלמים:

וראיתי להרמב"ם בהל' נזירות פר' דין ב' שכתב ושוחט החטאת תחלה ואח"כ העולה ואח"כ שלמים ואח"כ מגלח ועיין מ"ש שם בכ"מ והלמ"מ כתב דרבינו ז"ל פסק כרבי יהודה וכו' ואחר שישחוט את השלמים יגלח כלו' אחר ששחט כולם יעו"ש דמפרש למה דקתני מתניתין שהחטא קודמת בכל מקום שהכוונה יש לה מעלה שהיא קודמת בכ"מ וכיון שיש לה מעלה זו ראוי שיגלח עליו יעו"ש ונראה דכוונתו דאם ממה שקדם החטאת כאן אין זה מעלה שבשביל כך יגליח עליה דלפי זה לא תקשי מה שהקשה התי"ט וז"ל מאי בכל מקום דקאמר לא לימא אלא שחטאת קודמת