ידי דוד קי

הא דלא טבל בשביעי ודלא כמו שכתב התי"ט דנראה לו דהרמב"ם יפרש כך דהוא אמתני' ואינו מביא קרבן אלא א"כ היה מעורב שמש דליתא כמ"ש לעייל:

וכן נראה להדיא מדברי התוספות דגרסי בהך ברייתא דת"כ אינו מביא קרבנותיו בשמיני וזהו שכתבו שמעתי ממך דמצורע שגילח בשמיני יביא קרבנותיו בתשיעי וכיון שכן למה תעשה הפרש בין המצורע לנזיר שאמרת בנזיר שאם גילח בשמיני יביא קרבנותיו בו ביום וג"כ בהך ברייתא דת"כ דאמר רע"ק במצורע שאם גילח בשמיני אינו מביא קרבנותיו בשמיני אמר להו ר"ט מה בין זה לנזיר דהיינו ששמעתי עליך שאמרת בנזיר שגילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום ולמה תעשה הפרש בין זה לזה והשיב לו כמו הכא שהנזיר טהרתו תלויה בימיו וכו' ואינו מביא קרבן אלא א"כ היה מעורב שמש ועל המצורע קאי כמו שכתבו להדיא ודו"ק:

אמר אביי וכו' אלמא קסבר טבול יום של זב כזב דמי פירוש דברייתא קתני אימתי הוא בא כשטבל מבעוד יום ועשה הערב שמש ע"כ דמשמע דהברייתא באה לומר דווקא דעשה הערב שמש דהוא בא לפני ה' הא לא עשה הערב שמש והם חברייא דר' נתן קאמרי אלמא קסבר דטבול יום דזב כזב דמי כן נראה ריהטא דש"ס כיון דברייתא איכא דקתני הכי וכמו שהביאו התוספות בד"ה אמר אביי ולפי דקשה לפי זה כיון דהאי ברייתא להדיא הכי משמע מינה א"כ מאי קאפריך אביי אחברייה דר' נתן בר הושעיא דאמרי אלמא והא ברייתא הכי קתני וקא מפרשי כיצד פריך אביי וכמו שאפרש בדבריהם לקמן אבל מדברי המפרש נראה דלאו קאמרי דבריהם אברייתא אלא דאינהו קא דרשי לקרא הכי דודאי כך כוונת הכתוב ועל זה קא פריך להו אביי דא"כ דנדרוש לקרא הכי אלא מעתה גבי נזיר דכתיב ביה נמי הכי נדרוש הכי נמי אימתי הוא בא בזמן שטבל והעריב שמשו אבל מקמי הכי לא מכדי שערי ניקנור היכא הוו קיימי בשערי לויה ומצינו במחנה לויה אפילו מת עצמו היה יכול ליכנס והאי נזיר טמא מת הוא. ואמאי אינו יכול ליכנס עד דעביד הערב שמש אלא מוכרח לומר בנזיר דלא נדרוש הכי דלאו דווקא. וכיון שמצינו דבנזיר לא נדרוש הכי אלא לאו דווקא קרא גם בזה אמרינן לאו דווקא קרא אלא אפילו לא העריב שמשו כיון שטבל יכול ליכנס ודלא כמו דדרשתם בהאי קרא דקא סתר להאי דינא דבעו לימעבד חברייא דר' נתן דאתי שפיר כיון דלאו ברייתא היא אלא דברי חברייא קא סתר לדבריהם כמו שכתב כך המפרש לקמן בד"ה היכא הוו קיימי ואם הוא סובר ג"כ דקאי אברייתא דקתני אימתי כדברי התוס' היאך אביי קא פליג אברייתא דקתני הכי אה"נ דהוה פריך אברייתא כדי לידע מה כוונת הברייתא ולא ליסתור לגמרי כמו שנראה מדברי המפר' ידאבי בא ליסתור דין זה אלא דגם לגבי זב אפילו לא העריב שמשו כיון דטבל יכול ליכנס לשם וגריס לעולם טבול יום של זב כזב דמי וכו' דחברייה דר' נתן בר' הושעיא קא מהדרי ליה לאביי דעדיין עומדים במה שדרשו דטבול יום דזב כזב דמי ולא הוי דיוקא דשמעתא על הטבילה והערב שמש אלא על הכפר' דהכי דרשי ובא לפני ה' דהיינו במחנה לוית בזמן שראוי לבא לפני ה' דהביא כפרתו הא לא הביא כפרפו לא וכמו שהאריך המפרש בדבריו דודאי לפי הך גירסא אתי שפיר דברי הש"ס וכמו שפירש הוא ז"ל. אך קשה לי על דבריו אלו והלא חברייא קאמרי בפירוש אימתי הוא בא בזמן שהוא טבל והערב שמש אלמא אע"ג שהוא מחוסר כפרה יכול ליכנס במחנה לויה דלא כמו דמהדרי ליה עכשיו:

ועוד קשה לי דהא ברייתא איתא בת"כ וז"ל מניין שהוא טובל בבעוד יום ת"ל ובא לפני ה' פתח אהל מועד כיצד הוא בא אל אהל מועד אלא א"כ היה מעורב שמש מלמד שהוא טובל מבעוד יום עכ"ל דנראה להדיא דהכוונא שהוא מבעוד ביום השביעי ולא משחשיכה ת"ל ובא לפני ה' דהוזקק הכתוב לבא ביום ה"ח להביא קרבנותיו לעזרה שהוא חייב בטיפול הבאתן וא"א לו לבא לעזרה ביום הח' אלא א"כ טבל בז' מבעוד יום והערי' שמש דאי טבל משחשיכה צריך הערב של יום הח' והוי טבול יום ואינו יכול לבא לעזרה לפני ה' אלמא טבול יום דזב כזב דמי וא"כ מאי קא פריך אביי אחברייא דר' נתן בר' אושעיא והר וברייתה הכי קתני להדיא כדבריהם:

תו' בד"ה ומגלח בשביעי וכו' שמעתי עליה דמצורע יגלח בח' ויביא קרבנותיו בתשיעי ע"כ ולמה תעשה הפרש בין זה לזה שהנזי' היא קרבנותיו בשמיני שצריך הוא כמו המצורע שלן יביא קרבנותיו אלא עד התשיעי וא"ל שזה טהרתו תלויה בימיו וכו' דהיינו דמה דקתני במתניתין ואיני מביא קרבן אלא א"כ היה מעורב שמש קרא אמצורע אדסמיך ליה וקאמרי שהרי הקפיד הכתוב שיטהר מטומאת מצורע בהבאת קרבנותיו א"כ אין בידו לשלח קרבנותיו ע"כ פי' אינו מביא קרבנותיו אלא א"כ מעורב שמש שהרי הקפיד הכתוב שיהא טהור לגמרי בהבאת קרבנותיו וכשאינו מעורב שמש אינו נקרא טהור לגמרי וכמו שאמרו בש"ס לקמן טמא יהא לרבות טבול יום וא"כ דקפיד קרא שיהא טהור ממילא משמע דג"כ אינו יכול לשלוח קרבנותיו על ידי אחרים ודו"ק:

בד"ה אלמא קסבר טבול יום כזב דמי וכו' ואני שמעתי שמצי לדקדק טבול יום כזב הואיל דטומאה יוצאה עליו מגופו אפילו בבעל. ראיות שאינו מחוסר כפורים דאסור ליכנס במחנה לויה עכ"ל פי' דקאמר בעל התוספות דמצינן דהא דקאמר טבול יום דזב כזב דמי איירי בבעל שתי ראיות דאינו מביא קרבן הואיל וטומאה יוצאה מגופו דאם איירי בבעל שלש רמיות שהוא