ידי דוד קט

וזהו מה שאמר בד"ה אלא שזה הנזיר טהרתו תלויה בימיו בשביעי כיון שהוזה וטבל הוי טהור כדכתיב וגילח ראשו ביום טהרתו דמשמע שכבר היה טהור והוזה כשהוא מגלח ואפי' אינו מגלח בו ביום וע"כ דהיינו אלא עד יום שמיני מביא קרבנותיו בשמיני ומה שבא ליפלוג ר' טרפון הוא שהוא סובר שאם גילח הנזיר בשמיני אע"פי שהוזה וטבל בשביעי אינו מביא קרבנותיו אלא עד יום התשיעי דבעי הערב שמש חוזר הגילוח. ונראה דבמצורע שגילח ביום שמיני לדעת ר"ט אינו צריך הערב שמש דלא פליג חנא בנזיר דכן נראה מדבריו של המפרש שכתב בד"ה חמר לו ר"ט מה בין זה למצורע שאף כן שנינו במצורע וכו' ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בשמיני ע"כ. אלא דקשה לי דלא אתי לישנא דקאמר ר"ט מה בין זה למצורע דמשמע דצריך שלא יהיה הפרש בניהם וכמו דין המצורע דין הנזיר ואם היה דין המצורע שגילח בשמיני יביא בתשיעי ניחא דקאמר מה בין זה למצורע אבל עכשיו דמצורע לא בעי הערב שמש של שמיני לא יחול עליו לישנא דמה בין זה למצורע. ועוד דלפי פירושו זה דמשמע דקא מקשה לו שאף במצורע שנינו כן כמו שפירש לעיל וא"כ ר"ע כשהוא משיב לו הוא לבאר לו ההפרש שבניהם שהוא שהנזיר שאם לא הוזה ולא טבל עד יום השיני צריך להערב שמש של שמיני ולא יביא קרבנותיו אלא עד יום התשיעי מה שאין כן במצור' וזה אינו מבואר במשנה. ועוד קשה דמה דקתני במתני' ואינו מביא קרבן אלא א"כ היה מעורב שמש הוא מפרש לה אנזיר ואין זה שמעות אלא דקאי אדסמיך ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו. ועוד מאי קבעי בש"ס קיבלה מנה או לא כיון דקאמר ליה ההפרש שבניהם ודאי יקבל אבל אף אני אומרים דודאי דמצורע דלא גילח עד יום שמיני שצריך, הערב שמש עד יום התשיעי הוא שמביא קרבנותיו הכל יבא בטוב דר' עקיבא אמר דאם גילח בשמיני דהינו הוזה וטבל בז' מביא קרבונותיו בשמיני ואמר לו ר"ט מה בין זה למצורע דאם גילח בשמיני אינו מביא קרבונותיו אלא עד יום התשיעי דמה הפרש בניה' ואמר לו זה טהרתו תלויה בימיו וכיון שהוזה וגילח בשביעי הוי טהור כשהוא מגלח ואפי' אינו מגלח בו ביום אלא עד יום השמיני יביא בו ביום קרבנותיו אבל המצורע טהרתו תלויה בתגלחתו ואם טבל קודם התגלחת אינו טהור ואם איחר התגלחת עד יום השמיני צריך לטבול אח"כ ובעי הערב שמש ונמצא דמה דקתני מפני' ואינו מביא קרבן אלא א"כ היה מעורב שמש הוא קאי אמצורע ולפי זה הכל מבואר במתני' דמתני' קתני' גילח בשמיני דאיירי לאחר שהוזה וטבל ועל זה אמר לו ר"ט מה בין זה למצורע דהיינו מצורע שעשה כמו נזיר אחר התגלחת עד יום השמיני למה לא יביא קרבנותיו עד יום התשיעי והשיב לו זה טהרתו תלויה בימיו וכו' וכמו שפירשתי דהו מבואר הכל דמתניתין ועל זה קא בעי הש"ס אם קיבלה מניה כיון דהוא ידע דעל הנזיר שהוזה וטבל בז' קאי אלא ששהא הגילוח עד יום השמיני ועלה פריך ומה בין זה למצורע והשיב לו ר"ע מלתא בטעמא על זה קא בעי הש"ס קיבלה מניה או לא קיבלה מניה. דהשתא הכל מודים דבמצורע אינו מביא קרבנותיו עד יום התשיעי שאף אם טבל בים הז' כמאן דליתא דמיא וצריך טבילה אחרת לאחר התגלחת וכיון שהוא ביום שמיני צריך הערב שמש כדין כל טבילה דטהרה דעלמא דמאי שנא דודאי לדברי המפרש קשה טובא דאיך שייך לומר דלא בעי הערב שמש להך טבילה:

הן אמת דהמפרש כיון דמצא כך הגירסא בת"כ דאם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בשמיני להכי הוא פירש מה שפירש:

אבל ודאי לפי מתניתין דידן והך כל קושיות דלעיל אמרינן דהברייתא ט"ס וצ"ל אינו מביא קרבונותיו בשמיני:

וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה שהמצורע בעי הערב שמש אחר הטבילה שתהא חוזר התגלחת דנראה שהוא מפרש כמו שפירשתי וכן כתב בחבורו בפ"ד מהל' מחוסרי כפרה דין ב' נתאחר ולא גילח בשביעי וגילח בח' או אחר כמה ימי' ביום שיגלח יטבול ויעריב שמשו ולמחר יביא קרבנותיו ע"כ. הרי להדיא דצריך במצורע הערב שמש אפי' אחר כמה ימים דהוא מפרש דמתני' דקתני ואינו מביא קרבן אלא א"כ היה מעורב שמש קאי אמצורע דלא כדברי המפרש ובודאי דהיה גורס בברייתא דת"כ דאם גילח בשמיני אינו מביא קרבנותיו בשמיני:

ואתי שפיר נמי מאי דכתב בהל' נזירות בפ"י דין יא ואם גילח בשמיני מביא קרבנותוו בו ביום דהיינו אם הוזה וטבל בשביעי כמו דקתני במתני' דידן ואח"כ בדין י"ג כתב הרי שהזה בשלישי ובשביעי ולא טבל ונתאחר כמה ימים כשיטבול יעריב שמשו ויביא קרבנותיו למחר דודאי כיון דלא טבול בעי הערב שמש דלא קתנו במתני' מביא קרבנותיו בו ביום אלא כשטבל בז' דהגילוח לא בעי הערב שמש כמו דקתני זה טהרתו תלויה בימיו לאפוקי מצורע אע"ג שטבל בשביעי כיון דלא גולח קודם הטבילה כמאן דליתא דמיא דבעי טבילה אחר הגילוח וצריך הערב שמש ומ"ש הרמב"ם שם בפירושו ואם לא טבל בשביעי אלא בשמיני הרי זה לא יביא עד שיעריב שמשו רוצה לומר בתשיעי ע"כ אין הכוונה דהוא מפרש למה שקתני במתני' ואינו מביא קרבן אלא היה א"כ מעורב שמש אלא הכוונה דהוא קא משמע לן האי דינא דמתני' לא איירי אלא בשטבל בש אבל אם לא טבל בשביעי אלא בשמיני הרי זה צא יביא עד שיעריב שמשו וכמו שאמר רבא בש"ס הא דטבל בשביעי