ידי דוד קה
Yede David 105 · ידי דוד · free full Hebrew text
Open in the reader →דלא כתב במות וכתב במותם דאגב דכתב אביו ואמו כתב במותם אבל אידך ס"ל כיון דקרא איירי במותם ממש דליכא ביה פירוש אחרינא לא שבקינן ליה מפני קרא אחרינא הוא דמה דדרשת ביה הוא משום כתיב ביה ואי נוסף להכי משמע תרתי דלא דחינן פשטיה דקרא משום ואו הנוסף דהוא קאי על האדם הזה דעושה מעשה להתחלל ומינה משמע יצה זה שמחולל ועומד דהשתא אתי שפיר דמר עדיף ליה במותם ומר עדיף ליה להחלו ודו"ק:
לענין טמויי עד דנפקא נפשיה ע"כ אבל מאן דדריש לה מבמותם דדריש הכי לא יטמא להם במותם דמשמע דהלאו הוא משום הטומאה וכיון שעדיין לא מתו דליכא טומאה ליכא לאו כלל דלא כאידך דאע"ג דאינו מטמ' איכא לאו אחרינא דלא יחלל לדברי המפרש ולדברי התו' לאו דלא יטמא כאילו סמכו להחלו להזהירו אף גוסס משום חילול:
וקשה לדברי המפרש דהלאו הוא דלא יחלל ולהחלו אתא לגלויי דמשעה דהוא גוסס קאי בלאי דלא יחלל דכן משמע מדבריו הכא וכן בד"ה ור"ל אמר גוסס איכא בנייהו וכו' דא"כ מאי קאמר בש"ס להחלו להכי הוא דאתא במי שאינו מחולל יצא זה שמחורו ועומד וגם לאידך קאמר להחלו שמעת מינה תרתי והא האי דרשא דיצא זה שמחולל ועומד נפקא מלא יחלל מעיקר הלאו ולא מלהחלו דכך כתב לעיל בד"ה איתיביה אביי וכו' וכמו הגי' שלפנינו אבל להתו' דגרסי לעיל מלהחלו ניחא דהוא כמו הכא:
תו' בד"ה מהכא משמע דכהן אסור וכו' כתבו זה כמו פסק ואמרו מהסוגיא זו משמע דכהן אסור ליטמא לאחרים ואע"פ שהוא כבר טמא דהוא נטמא לקרוביו דלא עביד איסור בקרוביו אפ"ה אסור ליטמאות עוד לאחרים ואע"פי שהוא כבר מחולל ועומד שלא אמרו יצא זה שמחולל ועומד הוא דווקא למלקות אמרו דאף לדברי רבה דאית ליה אבל טומאה וטומאה לא מ"מ אם פירש ממתו וחזר ונגע חייב מלקות דהא רבה מיירי דווקא בחיבורין אבל אם פירש חייב מלקות ולא אמר רבה בחיבורין דמותר אלא דלא לקי דווקא ורבה סתם אמר דמשמע אע"ג דהיה כבר טמא מהקרובים כן נראה מדלא מייתו מהיכן משמע להו אף כי נטמא מקרובים וראיתי כתוב משום שהרי אמרו לה יטמא ולא לאחרים עמה ואח"כ אמרו התו' וכן שמעתי מאשילי רברבי דהיינו שכך שמעו מחכמים גדולים ועד כאן סוף הדיבור ומה שכתוב עוד לשון ר"י שהנזיר יושב בבית יכו' הוא דיבור אחר ותשלום ד"ה עד שעה שימות לשון ר"י שהנזיר יושב בבית אשר מת כעת כזאת בבית שהוא שם ע"כ דהיינו שיכול לישב באותה הבית עד אשר ימות המת ואח"כ אמרו להחלו בכהן הדיוט כתיב ולאפוקי מגוייד וכו' דהוא דיבור אחר:
ד"ה אמר ר' יוחנן משמעות דורשין איכא בינייהו וכו' דהיינו דלר' יוחנן תרוויהו ממעטי מגוייד דאף דדריש מלהחלו משמע לאחר שנעשה חלל דהיינו עד שמת לגמרי דליכא פלוגתא בינייהו לענין דינא אלא לענין הדרשא דווקא וק"ל. בד"ה מתיבי אדם איני מטמא וכו' והתם בפ' האשה בתרא דייק מהך ברייתא דמגוייד טמויי לא מטמא הא מיחייא לא חיי ופליגי תנאי התם ע"כ פירוש דהתם קא דייק מהך ברייתא דמגוייד לא חיי אלא דטמויי לא מטמא דמדקתני אלא דאינו מטמא עד שתצא נפשו משמע דאע"ג דמחייא לא חיי אפ"ה אינו מטמא אלא עד שתצא נפשו ודין זה אינו מוסכם דפליגי ביה תנאי התם דאיכא תנא אחרינא דס"ל דמגוייד חיי:
ד"ה ולמ"ד מלהחלו וכו' נ"ל שט"ס הוא וכצ"ל לעניין אתחולי הא איתחיל מ"מ נדרש לאו דלא יטמא כאילו סמכו להחלו להזהירו אף על גוסס משום חילול ע"כ פירוש אע"ג דאינו מטמא אלא עד שתצא נפשו וא"כ לכאורה ליכא לאו בהאי דלאו דלהחלו דרישא דקרא קאי על הטומאה דהא כתיב לא יטמא להכי אמרו דמ"מ נדרש לאו דלא יטמא כאילו קאי נמי על להחלו להזהירו אף על הגוסס שלא יעסוק בו דהוא מוזהר עליו ואח"כ אמרו דהיה מצי לשנויי דהך ברייתא וכו' עכ"ל ולא נמצא כתוב מה דהוא מצי לשנויי ולפי שאנכי איש צעיר הוקשה לי על הש"ס במאי קא פריך מתיבי וכו' דודאי הך ברייתא כאידך תנא דדריש מבמותם אמרתי שודאי דזה הוא מה שאמרו והוה מצי לשנויי דהך ברייתא כמאן דדריש מבמותם וק"ל:
בד"ה ומהכא שמעינן דכהן אינו מוזהר על הגוסס דקיימא לן כרבי יוחנן לגבי ר"ל פירוש דלר' יוחנן תרי ברייתות איירי עד שימות דהא הוא ס"ל דמשמעות דורשין איכא בינייהו וא"כ אין הכהני' מוזהר על הגוסס ואח"כ אמרו בה"ג גריס אביי במקום רבי יוחנן ורבה במקום ר"ל וכו' דהיינו דכד גריס רבא במקום ר"ל הרי עבדינן הלכה כרבא דגוסס איכא בינייהו דאידך ברייתא דדריש מהחלו דאסור גוסס היא מתניא בסתמא משמע דהיא רבנן א"כ ועבדינן כוותה דהלכה כרבי חבירו ולא מחביריו ויהיה הגוסס אסור וק"ל:
ע"ב אמר רב חסדא נקטע ראשו של אביו אינו מטמא לו כתב המפרש אע"פי שהראש בצד הגוף וכו' איכא לימדק דזה מנין לו דאפי' שהראש מונח בצד הגוף אין מטמא ואם משום שאמרו לאביו כשהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר אימא דהכוונה דנחסר ממש שאינו בכאן אבל כשהוא מונח לא מקרי חסר וכן נראה ממה דקא פריך עליה מתיבי לה יטמא לה וכו' אינו מטמא לאיברים וכו' לאו למימרא דאי מחסר פורתא ע"כ הרי דמשמע דחסר ואבד: