ים של שלמה על קידושין פ

מיוחסות שבישראל שנאמר בעת ההיא נאם ה' אהיה להם לאלהים לכל משפחות ישראל פי' משפחות שהם ישראלים גמורים ועוד אית' הרבה בסוגיא וכאלו חרשו לעולם כולו וזרעו מלח כלומר שמביא שממה לעולם והויין לו בנים שאינן מהוגנים ואליהו כופתו והקב"ה רוצעו והנה מה שפי' הרא"ש שאינה הוגנ' לו פסול קהל הוא מפירש"י שפי' אינה הוגנת פסולה לו. וקשה פשיטא שלא ישא מה שאסרה עליו התורה אלא נראה לפרש שהיא ממשפחת ספק שנתער' בה פסול קהל ואפ"ה לא ישא אם הוא ממשפחת המיוחסים ואף שמדברי הטור לא משמע הכי שכתב לא ישא אדם אשה שאינה הוגנת לו שלא יהא בה שום פסול כו'. ואח"כ כת' ומ"מ משפחה שנתערב בה ספק פסול אין צריך לרחקו שכולן טהורין לעתיד לבא ואפ"ה נראה בעיני דלא בפסול ודאי איירי אלא ג"כ בספק פסול דאזלינן לחומרא בספק איסור דאורייתא אבל תערובו' ספק פסול דס"ס היא משרי מ"מ מה שאני פרשתי דאפי' בתערובו' ספק פסול דשרי אפ"ה קאמר דלא ישא אם אינו הוגנת לו אם הוא מוחזק שהוא ממשפח' המיוחסים וידועים מכמה אבות אבל בסתם בני אדם אין צריך לרחוק כדברי הטור

דין דלעתיד לבא הקב"ה מטהר ממזרים ועבדים וחללים אפי' ודאין ואפי' לא נתערבו ובזמן הזה אסור על כל אדם להתחתן במשפחה שנתערב בה פסול ודאי ואין מכירין אותו אם לא שהוא ס"ש כגון ספק פסול שנתערב במשפחה ואין מכירין אותו או פסול ודאי שנתערב בב' משפחות ואין ידוע בהי מינייהו מותר להתחתן בהם ואין צריך לברר אחר הפסו' אפי' הוא בידו לעיין במשפחות ולברר הפסול. אבל וודאי פסול צריך לברר אחריו ולגלות למי שאינן יודעין אותו אם לא שהו' משפחה גדולה ויש סכנה דאז אין מגלין אל' לצנועי' פעם א' בשמיטה

ג גרסינן בסוגיא אמר ר' יהושוע בן לוי כסף מטהר ממזרי' שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף פי' מטהר ממזרי' המטמעים בישראל מחמת ממונם והיא גורם להם שיטהרו. שלעתיד לבא אין הקב"ה מבדילן מאחר שנדבקו בהם משפחות ישראל הרבה שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף פי' אותם שנטמעו מחמת עשרם וסיפא דקרא והיה לה' מגישי מנחה בצדקה צדקת של הקב"ה היא שאינ' מבדיל' אלא הואיל שנטמעו נטמעו. וריב"ל ס"ל האי מטהר לאו מבדיל פסולים הן אלא מטהר' ומכשירם כולם. ע"כ. תו מסקינן א"ר יהוד' אמר שמואל כל הארצות עיסה לא"י וארץ ישראל עיסה לבבל עד שהגיעו לסכנה פי' עיסה שהיא מעורבת ומסיק שישבו ובדקו במשפחות א"י לברר שהיא עיסה לבבל עד שהגיעו לסכנה ופרש"י ז"ל לפסול משפחה אנשי זרוע שיהרגום מ"ה פירשו א"ר יוחנן היכלא בידינו הוא פי' שבועה בהיכל של מקום ובידינו הוא לגלות פסול משפחו' א"י אבל מה אעשה שהרי גדולי הדור טמעו בה סבר לה כר' יצחק דאמר ר' יצחק משפח' שנטמעה נטמעה אמר אביי אף אנן נמי תנינא משפחה בת הצריפה הית' בעבר הירדן וריחקה בני ציון בזרוע עוד אחרת היה וקירבה בני ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב כגון אלו דידעין. אבל משפחה שנטמעה נטמעה פי' תניינא דכל משפחה שנטמעה נטמע' דאין להפריש' ולהרחיק' ולברר ספק מטומעיהן מי נטמע ומי לא ניטמע אלא יניחם ספק והם כשרים לעתיד לבא. דידעי' פירש"י שהכל מחזיקים אותם בפסולים שנתקרבו בזרוע אבל משפחה שנטמעה מחמת שלא נודע פסולה נטמעה. עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלות אבל חכמי' מוסרו' אותה לבניה' ולתלמידהון פעם א' בשבוע כו'. וכת' הר"ן וז"ל ומכאן נראה שאף בזמן הזה משפחה שנטמעה נטמעה כלומ' שמי שיודע פסולה אינו רשאי לגלותו אלא יניחנה בחזקת הכשרה ולעתיד לבא אעפ"י שיוד' בדבר תהא מכשרה ומיהו אפשר שראוי לגלות לצנועין כדי שלא ידבקו בהם. אעפ"י שהיו נדבקין בהם בלא ידיעה לא היה שם איסור כלל אבל מפני שאין הזרע מוכן לקדושה ולטהרה שאין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחו' מיוחסות שבישראל כשר הדבר לגלותו לצנועין והיינו דגרסינן בגמרא תניא עוד אחרת היתה שם ולא רצו לגלותו אבל חכמים מוסרים אותו לתלמידים פעם א' בשבוע. ונ"ל שהוא מן הטעם שכתבתי ומ"ה היוד' עכשיו פסול משפחה שנטמעה אינו חייב לגלותו ואינו רשאי לגלות אלא לצנועין. ותמהיני דמשפחה שנטמעת מוישב מצרף ומטהר כסף ילפינן לה וקרא ודאי לעתיד הוא דכתיב כדאמרינן בגמרא כשהקב"ה משרה ומטהר את השבטים שבטן של לוי מטהר תחילה שנאמ' וישב מצרף ומטהר כסף והיינו לעתיד אבל בזמן הזה מנלן ע"כ ויפה תמה לפי פירושן שאפי' יודעין פסול הטימוע שאין רשאי לגלותן ולא כן עמדי לפי שגם הלשון שבידינו לא משמע כך וא"כ ה"ל למימר יודעים אנו אלא שאין בידינו הוא לחפש ולברר פסולי' מי הוא הנטמע ואז יהיה הוא לבדו פסול ושאר המשפחה כשירה אלא מאחר שלעתיד לבא אין אליהו עתיד לגלותם אעפ"י שידוע לפניו א"כ אין לנו לבדוק ולברר אחריה ונעמידנה אחזקת כשרות ואין צריכי' להרחיק ממנה אבל בידוע פשיטא שאין להכשיר הידוע ולעבור על לא יבא בקהל ה' וצריך להפריש את האינו ידוע מן האיסור אם לא במקום סכנה שמוטב יהיו בשב ואל תעשה ואל יהרג או קרוב לוודאי שירדו לתרבות רעה כה"ג אין מוסרין אלא לצנועין פעם א' בשבוע והא משפח' שנטמעה דקאמר היינו שנתערב בה ספק פסול וכמ"ש הטור להדיא דכה"ג שרי' אף האידנא. אבל משפחה שנתערב בה ודאי פסול אסור להתחתן בה אף שלעתיד לבא אין אליהו עתיד לגלות מ"מ הוא אסורה לנו משום ספק ולא מצינו היתר אלא בספק ספיקא ומ"ש בטור סי' ז' שאפי' משפח' שנתערב בה ספק איסור שאסור לישראל לישא מהן והולד הוי ספק ממזר ט"ס הוא לשם כאשר כתבתי באריכות בפ"ק דכתובות סי' ל"ג. וה"ה אם יש שתי משפחות שנתערב באחת ודאי פסול ולא ידעינ' בהי מינייהו דג"כ ס"ס הוא ומותרים שניהם ואין אנו צריכים לבדוק אחריה' ולברר מאחר שאין אליהו עתיד לגלות. תו מסקינן לקמן בסוגיא ת"ר ממזרי ונתיני טהורים לעתיד לבא דברי ר' יוסי ר' מאיר אומ' אין טהורים אמר לו ר' יוסי והלא כבר נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. אמר לו ר"מ כשהוא אומר מכל גילוליכם וטומאתיכם ולא מן הממזרת אמר לו ר' יוסי כשהו' אומר אטהר אתכם הוי אומר אף מן הממזרת אמר רב יודא אמר שמואל הלכה כר' יוסי אמר רב יוסף אי לאו דאמר רב יודא אמר שמואל הלכה כר' יוסי הוי אתי אליהו מפיק מן צוורני. צוורני פי' חבורות חבורות ל"א קולרין והוא לשון מעשה בקולר של בני אדם. סוף דיבמות ע"כ:

וכתב הרי"ף בשם הרמב"ן דהא דתנן כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לקרב ולרחק משום פסולי עבדות וחללי' קאמר עבדים לפי שאינן מכלל ישראל וחללין לפי שמטהר שבט לוי ואינן נידחין מקהל ופסול עבדות קרוי טומאה ופסול כהונה קרוי רחוק כדאמרינן ורחקוהו בני משפחה הכהנים שומעין לרחק אבל לא לקרב אבל פסול ממזרת ונתיני' הא איפסקא הלכת' כר' יוסי דאמר שהן טהורות לעתיד לבא ומשמע אפי' בידועין דאלו אותם שנטמעו השתא נמי טהורין הם שאפי' הידועין בהן אינן מעידין בהן לפי שהן טהורין מן התורה וכן משמע כל הסוגיא דר"מ ור' יוסי בידועין הן והיינו הן דמקשי' ומתרצי' וישב ממזר באשדוד ע"כ ותמיהני דמדאמר רב יוסף אי לאו דאמר ר' יודא אמ' שמואל הלכה כר' יוסי הוה אתי אליהו ומפיק מינן צוורני צוורני משמע דפלוגתייהו בשאינן ידועין היא דאי בידועין מאי את' לאשמעונין והיכי שייך למימר ומפיק מינן אלא וודאי משמע דלר"מ יבא אליהו ויפסול אותן שהן מוחזקין אצלינו בהכש' ובודאי דכיון שהן בחזקת כשרות הרבה מטמעין בהן ומאי דאמרינן בשלמא לר"מ היינו דכתי' וישב ממזר באשדוד ה"ק בשלמא לר"מ היינו דקא מגלי לן קרא שאליהו יפסול אותן שמחזקין אצלינו בכשרות ויבדילה אלא לר' יוסי הרי המוחזקין בכשרים יהיו בחזקתן ולמוחזקין עכשיו בפסולין קרא למה לי דפשיטא דמצות לא יבא תנהוג לימות המשוח כדרך שהוא נוהגת עכשיו ועוד תמיהני דודאי ר' יהושע בן לוי דאמר כסף מטהר ממזרים לית לי' דר' יוסי אי דר' יוסי אפי' בממזרין ידועין קאמר כסף למה לי ונטמעה למה לי וכולה סוגיא כפשוטה עלה רהטא דמשפחה שנטמעה במעידין קאמר ושמא תאמר משום דקי"ל כר' יוסי דאפי' ממזרין ודאין טהורין לעתיד לבא מוקמינן לה קרא דוישב מצרף וטהר כסף במשפחה שנטמעה בעבדי' ודלא כר' יהושע בן לוי דאלו לנטמעה בממזרין אין אנו צריכין לטמוע אלא לכסף ואפי' ודאין טהורין ושנדחק לומר דכל מאי דאמרינן במשפח' שנטמעה בעבדי' היא א"כ מנלן דאף בזמן הזה אם נטמעו בעבדי' נטמעו דלמ' כשם שלעתי' לבא יטהר הקב"ה ממזרי' ודאין וידועין כך יטהר המטומעים בעבדים. אבל בזמן הזה לא אלא וודאי משמע דפלוגתייהו דר"מ ור' יוסי במטמעין היא פשיטא לן שאין בין עה"ז לימות המשיח לענין מצות כלום וכי היכי דחזינן שאליהו לא יגלה משפחות אעפ"י שכולן יהא גלויות לפניו אף אנו אין עלינו לגלותן ולא רשאין בכך ואף להרב ר' יונתן הכהן ז"ל מצאתי בפירושה הלכה כר' יוסי דמשפחה שנטמעה נטמעה ע"כ. והנה הרא"ש תפס פי' ר' יונתן שכתב וז"ל אמר ר' יהודא אמר שמואל הלכה כר' יוסי ובפסול מדומע איירי כדאמרינן לעיל משפח' שנטמעה נטמעה ע"כ ודוחק הוא בעיני דא"כ ריב"ל לא אתיא אפי'