ים של שלמה על גיטין שנז

בתשובות וז"ל גט שלא נכתב בכתב אשורית מרובעת פסולין בארצינו אבל במקום עיגון שבא מארץ רחוק ואין שיירות מצוי להביא אחר לא הייתי פוסלו עכ"ל. והנה מהרא"י כתב בת"ה סי' ר"ל בשם הא"ז שצריך לכתוב כתיבה גסה ולא משוי"ט אפי' קוצו של יוד מעכב גם בכל בו כתב שצריך לכתוב כתיב' גסה דבעינן כתיבה תמה והנה רבו בה התשובות מן האחרונים והעיקר נראה בעיני שכל כתב וכתב של כל אומה ואומה נקרא כתב בפני עצמו וכשר חוץ ממשוי"ט שלנו שהוא כתב שאינו מתוקן אלא חצי כתב שבור ומקולקל ואינו דומה לשאר כתבי' שכך הם תולדות' מעיקרו ואל תשגיח במה שכת' הרא"ש בתשובה שאם הי' כתב וישראל באל"ף למ"ד ביחד דכשר שאני התם שאינו מעיקר ותורף הגט א"כ היכא דתינוק דלא טיפוש ולא חכים קורא שפיר כשר אבל חלילה להכשיר בתורף ותדע דהא הרא"ש גופא כתב דבעינן כתב אשורי מרובעת

דקדוק בכתב דאתא לידן נימא ביה מילתא

כד פסק מצאתי כתוב בליקוטי גיטין וז"ל ראיתי שמהר"י מרפורק צוה לסופר רגל החי"ת והתי"ו להיות מחוברים וגוף אחד קודם חתימת הגט לאחר הכתיבה ואמר שאם יו"ד שעל האל"ף מחובר בב' מקומות כזה א שאינו מזיק וכשעשינו הנפק על הגט לא חתם שמו ישראל בן פתחי' אלא צעיר שבישראל כמו על איגרת שלומים אבל בגט אחר לפני כמה שנים הייתי אצלו וחתם ישראל בר פתחי' ואח"כ אמרתי לו הרי בגיטין מוכח דרב צייר כוורא אפי' בגיטין לפי שנזכר יותר עוד הייתי אצלו בנייא"ו שט"ט והיה אצלנו גם מהרר אלי' מצרפתי וחתמו העדים ראובן בן שמעון והיה הנון שלם כמו זה בן וצוה לעד להאריך הנו"ן שתה' נרא' יפה ואח"כ ראה שהי' דבוקים פ' ויוד של נהר פישון והעידו כלם שמתחלה לא הי' כן רק ע"י שהקלף היה דק מאד וגם הדיו הי' קלוש ולא עב לכן נתפשט שחרורי' הדיו בלע בקלף צו וולוסי"ן ונסכמנו לגרור בינו ובינו להבדיל מאותיות אף לאחר החתימה וצוה לסופר לגרור בפני עדים וכן עשה ולא הועיל הגרירה לפי שהי' נבלע בקלף עצמו והסכמנו כלנו יחד שאין מזיק כלל כיון שניכרים האותיות ונקראים יפה ונכתבים בשור' ואין כאן אלא התפשטות לחות הדיו ונרא' שהיא לבן יותר מכתב האותיות לכן הכשרנו לגרש בו לכתחלה וכן עשה מעש' ובאותו גט בסוף השיט' ומאתים והארי' המ"ם בתרא כזה ם והיינו מגומגמים על המ"ם שלא היתה סתומה בשוה כזה ם ולא הקפדנו ונתן הגט לכתחלה ובאותו גט הי' כתב שבוקין וגט פטורין סמוכין כזה שבוקין וגט והוי"ו של וגט הי' סמוך לנו"ן כמו לג' והכשיר. שוב באה מעשה לידי וכתבתי אנא יעקב וכל שום וחניכה דאית לי בן נפתלי הכהן המכונ' הירץ כו' עד אנתתי הנלין בת חיים הלוי המכונה ויבש ובאותו גט כתוב בסוף שיטה כזה ותרוכית וחצי תי"ו הי' חוץ לשיטה ולא הקפדתי ואפשר אפי' הי' כל אות התי"ו חוץ לשיטה לא מנעתי מליתן בדיעבד לפי שהי' גט של משומד ואיתא בירו' אין מדקדקין בגיטין משום עיגונא פי' היכא דשייך עיגונא כמו במשומד אבל בסתם אני מקפיד ולפי שדרש ר' יוחנן בפ' בא סי' ובפרק זה בורר מכשיר סומא גמור לדיני ממונות ואפי' למתני' יש כשר לעד ואין כשר לדון לרבות סומא אחת בעיניו וחתם יעקב בן שמואל ויו"ד אמצעי' של שי"ן לא נגע בגוף השי"ן למטה רק כחוט השער ותקנוהו ולא הקפדת ואפשר אפי' לא נגע כלל לא הייתי מקפיד וכן שמעתי מפי מהררי"ש שהעיד על מהר"ש ז"ל וכן עשה גם הוא מעשה נאום ישראל מברונאי עד כאן ועיין מה שכתבתי לעיל בפרק המביא שני סוף סימן כ"ד

כה מתניתן איש פלוני עד כשר בן איש פלוני עד כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין כך גירסת רש"י וספרים שלנו וה"פ נקיי הדעת שבירושלים שלשונם קצר' ולא היו חותמין אלא פלוני בן פלוני וז"ל הטור כשחתם העד צריך לפרש שמו ושם אביו כגון יוסף בן יעקב עד כ' יוסף בן יעקב ולא כתב עד כשר אבל כתב יוסף לבד ולא כתב עד פסול וכ"ש אם כתב בן יעקב ולא כתב עד דפסול מיהו אם היו שני גיטין בשני דפין זה בצד זה וחתם באחד יוסף לבד וחתם בשני בן יעקב עד שניהם כשרים שהעד שכתוב בשני חוזר ג"כ על הראשון ע"כ וכ"כ הריב"ש וז"ל ומה שלא כתבו העדים בחתימתן עד אלא כתבו שמם ושם אביהן אין לחוש לזה כלל כי אין צריך עד רק כשאין מזכיר שם אביו בחתימות אלא שמו לבד או שמזכיר שם אביו ולא שמו ואז אם לא יכתוב עד הוא פסול לפי שנראה שלא חתם לשם עדות אבל כשחתם שמו ושם אביו אף אם לא כתב עד כשר דלהכי צריך לכתוב שמו ושם אביו לפי שמכוין לעדות ומשנה שלימה שנינו בפ' המגרש איש פלוני עד כשר בן איש פלוני עד כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא עד כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין ר"ל שהיו מפרשים שמם ושם אביהם וקוצרים בזה יותר משיכתבו עד עם שמם או עם שם אביהם לבד כדי שהרוצה לקיים חתימתן ידע מי הם וילך אחר קרובים ושכיניהם לקיים חתימתן עכ"ל וזה הפי' של נקיי הדעת עולה יפה לפרש יותר מפי' רש"י ותמה אני על מה סמכו המחברים לכתוב שלכתחל' יחתום ראובן בן שמעון עד מאחר שהיו לו די בראובן עד לחוד ואין לי ישוב כ"א לפירש רש"י שפי' נקיי הדעת שבחרו בלשון קצרה היו חותמין ראובן בן שמעון בלא עד ממילא אנחנו גסי הדעת צריכין לבאר היטב חותמין ג"כ עד אבל לפי' הריב"ש שהוא עיקר בעיני שנקיי הדעת האריכו וחתמו שמם ושם אביהם ובהא סגי וכו' א"כ למה לנו לחתום נמי עד ואפשר לגירסת רי"ף ור"ת והרא"ש שגרסו נקיי הדעת אסיפא כתב חניכתו וחניכת' דכשר שאין לנו ראיי' כלל שלבד חתמו נקיי הדעת א"כ מאחר דקתני מתני' כל ג' בבות כשר כגון כתב איש פלוני עד בן פלוני עד איש פלוני בן פלוני ולא כתב עד כשר משמע כולהון כשר בדיעבד ולא לכתחלה וטעם לדבר מה שחותמין ממי עד כתב רבי שמעון מקינון בתיקון גיטין הא דכתבינן על אותה עדות שבגט יותר משאר שטרות משום דשאר שטרות כתב מתחלה זכרון עדות או בפנינו ח"מ ונמצא שעדי' מדברי' הכל בשטר איך שהי' המעשה וא"כ אין צריכין למיכתב עדים אבל הכא איירי מן הבעל שאמר הכל וא"כ צריכים העדים שיחתמו ויכתבו כל אחד עד שאנו יודעים שהן עדים ועתה אפרש זה היטב מה שאין כותבין הגט כשאר שטרות בפנינו ח"מ בא פלוני ואמר לנו הוו עלי עדים וכו' וזה אינו כן שהבעל מדבר ולא העדי' וטעמא הוי משום שאם לא חתם עד משמע שהחותם הוא המגרש אבל בשאר שטרות השטר מדבר בלשון עדים ולכך אין כותבין ואע"ג שכתב עד לסוף אביו כגון יששכר בן יעקב הלוי עד מ"מ קאי איששכר כמו שאול בן קיש מלך ישראל דקאי מלך אשאול אכן אין להקשות לכתוב פלוני עד בן פלוני כגון יששכר עד בן יעקב הלוי דהשתא ליכא למיטעי דקאי אאביו כמו שאנו כותבין בתוך הגט פלוני המכונה פלוני בן פלוני ולא כתבינן פלוני בן פלוני המכונ' שהמכונה קאי על הבן ולא על האב. ותירץ בני שי' והודיתי לדבריו משום הא דתנן במתני' בפ' התקבל אם לא כתב רק פלוני עד כשר ואכן לא בהא נהיגינן הכי אלא פלוני בן פלוני כדי לברר הדבר בפירוש ואי כתבינן פלוני עד א"כ יטעו שבזה מהני עדות והא דכתב בן פלוני ליתורא דעלמא ואתו למשרי בעלמא לפעם אחר בפלוני עד הלכך כתבינן פלוני בן פלוני עד וליכא למיטעי מאחר דעד קאי נמי אבן כמו דלעיל משאול בן קיש מלך ישראל ע"כ. ואף שאין משיבין האר"י לאחר מותו מ"מ תורה היא ללמוד אני צריך במה שכתב שאם כתב איש פלוני דלא נהגינן כמתני' תימא הוא בעיני איך לכתוב לא נהיגין על הדיעבד שמאחר שנהגו לחתום בשלימות ממה ידע המנהג אם אירע בדיעבד בדבר דלא שכיח אחד מאלף וגם למה לא נהיגין כסתם משנה בפרט היכא דליכא מחלוקת לא במשנה וברייתא גם למה לא מסתבר' שאנו גוזרין שלא לחתום איש פלוני עד ושוב יבא לחתום איש פלו' לחוד וזהו גזירה לגזירה ובפרט מילתא דלא שכיח' גם עיקר הקושיא שבנה עליו היסוד אמאי לא נחתם שני פעמים הוא הבל בעיני דלמה לנו להאריך לא אם חתם עד בגט שני בשמאלו קאי נמי על איש פלוני פלוני דימינו בגט אחד ובשם אחר שאין בו שום ספק שלא צריך לכתוב עוד פעם אחר' ולרווח' דמילתא אכתוב מה שמצאתי בתו' וז"ל להכי חותמין העדים עד משום דמעידים שהן עדים דוקא ולא אחד מהן סופר דחתם סופר ועד פסול משום אומר אמרו כו' למקצת גאונים

כו מתניתין כתב סופר ועד כשר אמר רבי ירמיה חתם סופר שנינו דכשר אבל לא כתב א"ר חסדא הא מני ר' יוסי היא פי' דפוסל אומר אמרו ומ"ה ליכא למיחש לתקלה ומסיק האי כתיבת חתנים דאתיא לקמי' דר' אבהו דהוו ידעי לי' לטופסא פי' שהיו מכירין כתיבת הסופר וחתימת עד אחד סבר לאכשורה א"ל ר' ירמיה חתם סופר שנינו. וכבר כתבתי בפ' האומר סי' י"ד וממילא כתב סופר ועד שנינו דכשר ואף שלא מלאני לבי להקל לעניין גט ומ"מ בכתיבת חתנים הייתי מכשיר. תו שנינו כתב חניכתו כשר ולגירסת ר"ת ורי"ף והרא"ש וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין וכתב הרא"ש וז"ל חניכת' פירש"י שם לווי של משפחה כולה וכן משמע בגמרא חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות ור"ת ור"ח ז"ל מפרשים שם לווי של האיש עצמו או של האשה וכך היו נקיי הדעת כו' פי' שלא היו כותבין אלא חניכתה לבד וא"כ לפי גירסת הגאונים כתב חניכת' לחוד אפי' לכתחלה כשר וכאשר כתבו התו' בפ' השולח אבל לפי' רש"י וגירסתו אינו כשר אלא בדיעבד דנקיי הדעת לא קאי אחניכה ומ"מ אפי' לגירסת הגאונים שדית בי' נרגא לשם סי' י"ד ע"כ צריך לכתוב שנית וחניכת אבות דגמרא היא חניכה אחרת ולא איירי בשם לוויי ומסיק ת"ר חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות רשב"א אומר עד שלשה דורות כשר מכאן ואילך פסול כמאן אזלא הא דאמר ר' חנינא חניכת אבות בגיטין עד שלשה דורות כמאן כרשב"א וכן הלכה אמר רב הונא מאי קראה כי תוליד בנים ובני בנים, מצאתי בהג"ה של ליקוטי גיטין וז"ל היכא שראובן אבי המגרש של שמעון הוא משומד לכתוב שמעון נין יעקב וגם אם כתב בן יעקב אע"ג שלא הזכיר נין כשר מדאיתא בפ' המגרש חניכת אבות עד ג' דורות ואי איירי בדכתב נין פשיטא דכשר וגם נ"ל דדעת המשנה שם כן חניכת אביו כגון דשם משפחה זבילוני וזה נינו וכתב ראובן הזבלוני וכן משמע שמפורשים שם שהוא יחוס המשפחה דזיבלוני לבד לא הוי ניכר ע"כ ולענין משומד נוהגין לכתוב שם המשומד לא שם אביו וכתבתי לעיל בפ' השולח סי' כ"א

כז מתניתין גט המעושה בישראל כשר ובנכרים פסול ובנכרי חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך פי' ר"ת הא דקאמר ובגוים חובטין אותו קאי אהא דאמר ובנכרים פסול