ים של שלמה על גיטין שמט

בגט אחר ולפ"ז לא קשה מידי וכן נראה להחמיר שלא תנשא לכתחלה בשום ענין אלא שהלך למדינת הים ויש לחוש לעיגון

יב מתניתין כתב לשום מלכות שאינה הוגנת פי' מלכות רומי לשם פרס ומדי ולשם מלכות יון כלומר שלא כתב לשם שבאות' עיר שכותבין הגט לבנין הבית ולחורבן הבית הי' וכתב במערב תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה ואין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות לא על זה ולא על זה אם נטלה מזה ומזה תחזיר והולד ממזר מזה ומזה ולא זה וזה מטמאין לה פי' כגון שהראשון כהן והשני נזיר א"נ ישראל ואין מחוייבין לטמאות:

קאמר ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידי' ולא בהפרת נדרי' היתה בת ישראל נפסלת מן הכהונ' בת לוי מן המעשר בת כהן מן התרומ' ואין יורשין של זה ויורשין של זה יורשים כתיבתה פי' כתובת בנין דכרין ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים אלו בה ומסיק אמר עולא מפני מה תקנו מלכות בגיטין משום שלום מלכות ומשום שלום מלכות תצא והולד ממזר אין ר"מ לטעמי' דאמר רב המנונא משמי' דעולא אומר הי' ר"מ כל המשנ' ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר ומסיק לקמן אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים אפי' לא כתב אלא לשם סנטר שבעיר פי' זקן הממונ' להיות בקי בנחלות גבול שדה כל איש ואיש ה"ז מגורשת אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב הונא אמר רב זו דברי ר' מאיר אבל חכמים אומרים הולד כשר ומודים חכמים לר"מ שאם שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שהולד ממזר אמ' רב אשי אף אנן נמי תנינא שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה הא מאן קתני לה אילימ' ר"מ ליערבינהו וליתנינהו אלא שמע מינה רבנן היא ש"מ כתב הרא"ש פי' רש"י דהך מילתא דרב אשלום מלכות קאי כההיא דשמואל וכן משמע מתוך דברי רב אלפס ז"ל כי לא הביא דברי שמואל והביא דברי רב אמתני' דשלום מלכות והאי דלא קאמר וכן אמר רבי אבא וכו' משום דפליג ארב יהודה אמר שמואל דאיהו קאמר לרבנן אפי' לא כתב אלא לשם סנטר שבעיר מגורשת דמשמע שמותר לכתחלה לינשא בו אע"ג דהוי כאלו לא כתב בו מלכות כלל דזילו להו מילתא אבל רב קאמר הולד כשר משמע אבל לינשא לכתחלה אסורה והלכתא כרב באיסורי ור"ת פירש דמילתא דרב יהודה אבמזרח והי' במערב קאי ולא פליגי בשלום מלכות וכן מוכח מדקאמר ומודים חכמים לר"מ שאם שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה משו' דדמיא להי' במזרח וכתב במערב ע"כ ובתו' הוסיפו וז"ל ולא פליג ר' אבא ארב יהוד' דלעיל ומגורשת היינו שתתגרש בו לכתחלה קאמר אפי' נכתב לשם סנטר שבעיר דזילו בהו מילתא וכ"ש השתא שמותר לכתוב לבריאת עולם דלא זילא בהו מילתא כלל דלא מתקנאים בזה וק"ל כחכמים ואע"ג דסתם לן תנא כר' מאיר מ"מ מדקאמר לעיל משום שלום מלכות הולד ממזר אין ר"מ לטעמי' כו' דמשמע דלית הלכתא כוותי' ע"כ ועוד כתב הרא"ש וז"ל ור"ת כתב דהלכה כר"מ בהי' במזרח וכתב במערב מדחזינן לרב ורב הונא דחיישי להכי משמע דאיהו מפרש מילתי' דרב משום שלום מלכות ומה שפסק כר"מ משום דרב הונא ורב חיישי להכי אין נ"ל ראי' דגם רבנן מודו לכתחלה איכא למיחש אבל אין ראיי' משו' דהולד ממזר וכל הדרכים האלו בה ולענין שלום מלכות אין נפקותא האידנא בפסק זה דוקא בימיהם שהיו נכרים מונין בשטרות לשנות המלכים כדאמרינן בפ' גט פשוט כך מנהגה של אומה זו מלך שנה מונין לו שנים תקנו שגם הישראל יעשה כן משו' שלום מלכות אבל האידנא לא קפדי וליכא שלום מלכות ונהגו לומנות לבריאת עולם אבל הי' במזרח וכתב במערב לדברי ר"ת ז"ל הולד כשר אבל לא תנשא ולדברי ר"ח ז"ל הולד ממזר ולשאר מפרשים רבנן לא מודו לר"מ אלא בשינה שמו אבל הי' במזרח וכתב במערב מכשרי רבנן לגמרי וחלילה להקל כאותן מפרשי' דשרי לכתחלה להנשא בהי' במזרח וכתב במערב אלא כר"ת דהולד כשרולפי מה שכתב לקמן בפרק המגרש סי' ט"ו דכי פסלי רבנן אם נשאת תצא באין לה בנים ה"נ דינא הכי

יג פיסקא היה במזרח וכתב במערב. מאן אלימא בעל היינו שמו ושמה שם עירו ושם עירה כו' וכתב הרא"ש מדברי התוס' ותימא אמאי לא מוקי לה בבעל ושם עירו היינו מקום דירתו והיה במזרח וכת' במערב היינו מקום עמידתו ביום הכתיבה דומיא דהא דמוקי לה בסופר ומדלא מוקי לי' הכי משמע שאין צריך לכתוב מקום עמידת הבעל והאשה ביום הכתיב' דכל גיטין הבאין ממדינת הים מי יודע באיזה מקו' האשה עומדת וה"ה באיש נמי וגם מקום הלידה א"צ לכתוב דעירו ועירה אמקום עיקר הדירה קאי ביהודה וגליל דלעיל בפ' השולח וגם עירו ועירה אין עיכוב בכתיבתו דמתני' לא קאמר אלא שינה אבל לא כתב כלל לא מיפסיל גיטא בהכי ונהגו באשכנז ובצרפת לכתוב מקום הלידה והעמידה ודירה היכא דיודעין משום חששת דשני יוסף בן שמעון ואם טעו ושינה מקום הלידה מעשה הי' והכשירו ר"ת ז"ל דדוקא שינה מקום הדירה הוא דהוי חששא משום שהוא ידוע לכל שכל אדם נקרא על שם מקום דירתו פלוני ממקום פלוני וכשרמאין שינוי המקום אומר לא גירש זה אלא אחר הוא שגירש אבל מקום לידת האדם אינו ידוע וגם אינו נקרא על מקו' לידתו וליכא חששא ומשו' העדים אין לפוסלו דחתימי אשיקרא דכיון דא"צ לכותבו לא קיימו סהדי עלי' כדאמרינן בכתובות דאין מעלין משטרות ליוחסין אם הי' כתוב בן איש פלוני כהן דעדים אמנת שבשטר קא מסהדי ולא אפלוני כהן דאין צריך לכותבו ע"כ והאידנא אפי' מקום דירה נמי אינם כותבין כדי שלא יבא לידי תקלה וכותבין המקום שכותבין ונותנין בו הגט ועומד שם הבעל בשעת כתיבת הגט וכן כותבין על האש' העומדת היום וכו' אם היא אצלו בשעת כתיבת הגט וא"ל דאין מזכירין כלל מקומה בשום דבר והיכא שלא הזכיר שם העיר כלל כותבין רוב הפוסקים שאין לפסול גט בהכי ומ"מ נרא' היינו בדיעבד ובפרט מאחר שכתב המרדכי בפ' השולח אשה וכי בשביל שאנו מדמי' נעשה למעשה ומ"ה אפי' כבר נתנו הגט אם נוכל להשתדל לגט אחר חשוב כלכתחל' שלא תנשא אבל היכא דאיכא למיחש לעיגון כדי הוא ר"ת וכל הנמשכי' אחריו לסמוך עליהם בשעת הדחק. נחזור לסוגיא אלא הי' במזרח כו' קאי אסופר כדאמר להו רב לספרי כי יתביתו בשילי כתובו בשילי אע"ג דמימסרי לכו מילי בהיני וכי יתביתו בהיני כו' פי' שתי מקומות הי' סמוכות זו לזו ולרבותא נקטינן הכי דאע"פ שאין דומה כ"כ לשיקרא כיון שיכול לבא מזה לזה ביום א יש להחמיר וכתב הרא"ש וז"ל והא דקאמר אלא אסופר לאו דוקא אלא משום חששת העדים דצריך לכתוב בשטר שם העיר שהעדים חתומים בו אפי' נכתב בעיר אחרת שלא יאמר עמנו הייתם באותו יום במקום אחר ואין חוששין אם שנה בשטר הכתיבה תדע דאמרינן לעיל מלאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר לר"מ ואמאי לא חיישינן שמא לא נכתוב מקום הכתיב' ונפסל וזרקו לאשפה אלא ודאי אין חשש בזה ע"כ וכן נוטה דברי הרמב"ם אכן התו' כתבו דקאי אסופר וה"ה אעדים כו' משמע דסופר ג"כ בעינן שלא לשנות ואם שינה פסול וכ"כ הס"ת שצריך להזכיר בו ג"כ מקום עמידת הסופר ולכך אמר שם שצריך שיעמדו הסופר והעדים במקום אחד וכן דעת הרמ"ה וכן דעת הסמ"ג והג"ה מיימוני וא"כ מי יעלה על דעתו להקל נגד כל אלו הגאונים עוד כתבו התוס' בשם ר"י דוקא בגיטין הוא דפסלינן היה במזרח כו' אבל בשאר שטרות אם כתב שילי בהיני כשר כדאמרינן באחד דיני ממונות שטר שכתבו באחד בניסן בשמיטה ובאו עדים ואמרו באחד בניסן עמנו הייתם כשר דחיישינן שמא איחרוהו וכתבוהו אלמ' אע"פ שלא הי' בעיר ביו' הכתוב בשטר כשר מ"מ אומ' ר"י שאין עושין יפה אותן שרגילין לכתוב כתובה בעיר אחרת שאין מקום החופה אע"פ שלא יהי' הסופר שם ביום החופה דלכתחלה צריך ליזהר אף בשאר שטרות כדאמר לי' רב לספרי' כי יתביתו בהיני וכו'

יד כתב סופר וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה ולאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת יד איש ושובר מתחת יד האשה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ר' אליעזר אומר אם לאלתר יצא אינו גט אם לאחר זמן יצא ה"ז גט לא כל הימנו מן הראשון לאבד זכותו של שני ה"ד לאלתר וה"ד לאחר זמן אמר רב יהודא אמר שמואל כל זמן שיושבין זהו לאלתר עמדו זהו לאחר זמן ורב אדא בר אהבה אמר כל זמן שלא נשאת זהו לאלתר נשאת זהו לאחר זמן וכתב הרי"ף והרא"ש אחריו מדקא מפרשי אמוראי דברי ר"א שמעינן דהלכתא כוותי' ומסתברא כדקא מפרש רב אדא בר אהבה דדייקא מתני' כוותי' פי' דקתני לא כל הימנו לאבד זכותו של שני משמע בנשאת איירי אע"ג דפרי' שמואל שינוייא בעלמא הוא ולא סמכינן אשינוייא ועוד דלא מסתבר טעמא דשמואל כלל לאחר שעמדו אמאי חייש ר"א מאי קנוני' שייך הכא אם הם מתחרטין על הגט יכול לקדשה פעם שנית ע"כ וכן פסק הרמב"ם וכתב הרשב"א דלאו דוק' נשאו ה"ה נתארסו וכן אית' בירושלמי אכן ראיתי להקשות על דברי הרי"ף שבא לפסוק כר"א משום דאמוראי קמפרשי דבריו ומה ראיי' יש זו וכי בעבור שאין הלכה כמותו לא יוכלו האמוראים לפרש התנאי ובפרט כה"ג שצריך פירוש דלא ידעינן מהו לאלתר ומהו לאחר זמן וכמו שהשיג הרא"ש על הרי"ף בפ' הניזקין ונ"ל דדייק מלישנא דתלמודא מדקאמרי כל זמן שיושבין זהו לאלתר עמדו זהו לאחר זמן וכן אידך דכוותי' ולא, קאמר לאלתר כל זמן שיושבין כו' אלא ש"מ דלאו כלישנא דפרושי קאתי אלא כל שיושבין זהו לאלתר כלומר זהו דין ופסק הלכה שהולד ממזר עמדו זהו דין ופסק הלכה שלאחר זמן

טו מתניתין כתב לגרש את אשתו ונמלך ב"ש אומרים פסולה מן הכהונה ובה"א אפי' נתן לה הגט על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה והלכה כב"ה וכתב הרי"ף והרא"ש אחריו והיכא דכתב גיטא לדביתהו ואמר הרי את מגורשת ואי את מותר' לכל אדם אע"ג דלא אישתרי לעלמא פסלה מן הכהונה ע"כ מסקינן שלח לי' רב יוסף ברי' דרב מנשיא מדויל לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליו קול איש פלוני כהן כתב גט לאשתו ויושבת תחתיו ומשמשתו מהו שלח ליה תצא והדבר צריך בדיקה קודם שיוציאנה מבעל ופריך הדבר צריך בדיקה מאי האי אילימא דאי מבטלינן קלא או לא מבטלינן קלא והא נהרדעי אתרי' דשמואל היא ובנהרדעא לא בטלו קלא אלא דאי קרי לנתינה כתיבה וכי קרו לנתינה כתיבה לכתיבה גופא מי לא קרו לה כתיבה אין דאי מיגליא מילתא דקרי לנתינה כתיבה דלמא נתן קאמרי תצא והאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן לה מאי תצא דקאמר שמואל משני פי' אם מת כהן זה ונשאת לכהן אחר שאז תצא משני ופריך א"כ אתה מוצא לעז על בניו כיון דמשני הוא דמפקינן לה ומראשון לא מפקינן לה אתי למימר סמוך למיתה גרשה לפיכך חכמים