ים של שלמה על גיטין שמג

אחת דמי ואיכא למימר דלכ"ע דלענין ממונו סתם כמפרש כל ימי חייו ולא פליג רב אשי אלא לגבי גיטין דלצעור' קא מיכוין והרי ציער' יום א' או שעה א' והדבר צריך תלמוד ע"כ ולי נראה פשוט שלא יכול להוציא הבי' מן חזקתו אם טעון לא כוונתי אלא כל ימי חייו ואף אם מת הנותן אין להוציא הבית מחזקתו וטענינן ליתמי כמו שהיה טוען אביהן וגם אומדנא דמילתא דאין אדם נותן בית כ"א בעבור דבר חשוב וכתב הטור וז"ל ולדעת א"א הרא"ש ז"ל צריכה לשמש את אביו כל ימי חייו ולהניק את בנו כ"ד חדשים ללידתו וכ"כ הרמ"ה ותוך הזמן אינ' רשאי לנשא שמא לא תתקיים תנאי וה"מ דלא בעי ב' שנים שלימים אלא עד שיהא הוולד מב' שנים היכא דאתני מקמי' דשלמו לי' ב' שנים אבל לאחר ששלמו ב' שנים ע"כ לאו לשעורא זוטא דהיינו ב' שנים איכוין אלא כ"ז שהתינוק ראוי להניק כר' יהושע דאמר אפי' ג' וד' שנים ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל אלא אפי' לא הניקתו אלא שעה אחת קיימה תנאה כיון ששלמו ב' שנים כתב עוד הרמ"ה א"ל ע"מ שתשמשי ושתניקי את בני יום אחד צריכ' לעשות מאז כליל שבת ויומו ה"ז גט ואם לאו אע"פ שתעשה מעת לעת ומת הבן או האב אינו גט והוא שיהא יום א' בתוך ב' שנים של הנקת הולד ע"כ ונרא' לי שאם אמר לה ע"מ שתניק לבני ו' חדשים רואין אם נשאר לזמן הנקת העובר דהיינו עד שתהי' לו שני שנים יותר מו' חדשי' אז ודאי לאו לצעורה קא מיכוין אלא להקל מעליה שלא תניק עד שישלמו כ"ד חדשים וא"כ אם מת הבן תוך ששה חדשים אחר שהניק מעט הוי גט אבל אם לא נשאר ששה חדשי' להניק העובר אז ודאי כיון שפירש ששה חדשי' לצעורה קמיכוין ואם מת תוך ששה חדשי' אינו גט ע"כ ודברי' של טעם הן תו מסיק ת"ר ה"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא ב' שנים ע"מ שתניקי את בני ב' שנים אע"פ שלא נתקיים התנאי ה"ז גט לפי שלא אמר לה אם תשמשי אם לא תשמשי אם תניקי אם לא תניקי דברי ר"מ וחכ"א, אם נתקיי' התנאי ה"ז גט ואם לאו אינו גט וכתב הרי"ף וז"ל הלכתא כרבנן ואע"ג דק"ל דבעינן תנאי כפול ה"מ באם תשמשי ואם לא תשמשי כענין שנאמר אם יעברו בני גד ובני ראובן ואם לא יעברו וכדאתקין שמואל בגיטא דש"מ אבל בע"מ לא דק"ל כל האומר ע"ע כאומר מעכשיו דמי וכתב הרא"ש וכאשר כתבתי לעיל כן עיקר ע"כ פי' שהכריע כר"ת דאפי' בע"מ ובמעכשיו בעי תנאי כפול וכל דברי' הצריכים בתנאי וכאשר פי' לעיל. תו מסיק ת"ר אמר לה בפני שנים ה"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא ב' שני' וחזר ואמר לה בפני שני' ע"ע שתתן לי מאתים זוז לא בטלו דבריו האחרוני' את הראשונים רצתה משמשתו רצתה נתנ' לו מאתים זוז ופירש"י שלא מסר לה הגט מיד אלא כך אמר בפני שנים כשאמסור יהי' ע"מ כן דאי מסר לה הגט ואמר התנאי לעולם לא נתבטלו דבריו הראשונים וכן דעת הרמב"ן וכתב הר"ן על פי' רש"י שבתחלה לא מסר לה הגט אלא אמר כשאמסור לידך יהא גט כו' שכך היא שנויה בתוספתא דתניא התם אמר לשני' תנו גט לאשתי ע"מ שתתן לי מאה זהובים לא בטלו דבריו האחרונים את הראשונים רצתה תמתן רצתה תתן אמר לב' תנו גט לאשתי ע"מ שתמתן לי ב' שני' וחזר ואמר תנו גט לאשתי ע"ע שתמתין לי ג' שנים בטלו דבריו האחרונים את הראשוני' ואחד מן הראשונים וא' מן האחרונים מצטרפין לתת לה גט ע"כ ואע"פ שאין זה שוה לגמרתי' מ"מ נראה דלאו כשנתן לה גיטא בתנאי הראשון עסקינן ועוד נרא' ממ"נ דאפי' בשעה שאמר תנאי שני לא מסרו אלא לאחר מכאן שלא כדברי רש"י ז"ל שכתב וחזר ואמר בפני שנים ומסרו לה ואפשר דבכה"ג תנאי דבשעת מעשה מבטל דבריו הראשונים ואע"פ שבתחלה אמר בפני שנים כשאתן גט לאשתי ע"מ כן אתננה לה ולא דמי' להאי דתניא בתוס' דקידושין זה אומר מאתי' כו' והלך זה לביתו ואח"כ תבעו זה את זה וקידשו אם האיש תבע את האשה יעשו דברי האשה דאלמא על דעת הראשון גמרו מעש' דשאני התם דסתם הוא אבל התנה תנאי אחר אין לנו ולפיכך לפי דרכו של רש"י ז"ל כך יש לאומרה שאמר בפני שנים ע"מ כן אתן לה ולא מסר לה וכן בפני האחרונים ולא מסר לה וכשמסר לה לאחר כן מסרו לה בפני כלם סתם על תנאין הראשונים מסרה והא דקתני ה"ז גיטך ע"מ כו' לאו דאמר הכי בפי' אלא דהוא כמאן דפירש וכן פי' רב אחא משכחא דאיירי בלא מטא גיטא לידה כו' וכפירש"י פי' הטור להדיא ויש עוד פי' אחר ונלאיתי לכתבו כי אין בהם ממש. נחזור לברייתא אבל אמר לה בעני שנים ה"ז גיטך ע"ע שתתן לי מאתים זוז וחזר ואמר ע"מ שתתן לי ג' מאות זוז בטלו דבריו הראשונים את האחרונים ואין א' מן הראשונים ואח' מן האחרוני' מצטרפין ומסיק תלמודא אהייא אילימא אסיפא הרי בטל אלא ארישא פשיטא מ"ד כל לקיומי תנאי מצטרפין קמל"ן. כתב הרמ"ה ה"ה איפכא שאמר תחלה ג' מאות זוז ואח"כ אמר מאתים זוז ע"כ וזהו פשוט ועוד נכתוב יתר מדיני ביטל לקמן גבי וליחוש שמא פייסו

יב מתניתין ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום והיה הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס וחזר בטל תנאו ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן עד ל' יום והי' הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי וחזר בטל תנאו ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן ועד ל' יום והי' הולך למדינת הים והגיע לעכו וחזר בטל תנאו פי' אנטיפרס בסוף מצר יהודה וכן כפר עותנאי בסוף מצר גליל וכן עכו בסוף א"י ומפרש בגמרא דמתני' בהכי איירי ששני תנאים התנה עמה אם לא אתינא מכאן ועד תלתין פי' שמשהה בדרך ל' יום להוי גט ואם אבא לגליל אפי' לאלתר להוי גיטא הלכך כי הלך לאנטיפרס וחזר דלגליל לא הלך וגם שלשים יום לא שהה בטל התנאי ואינו גט אבל אי מתנה חד תנאי אם לא אתינא מכאן ועד תלתין יומין והי' לו להלוך מיהודא לגליל אם הגיע לכפר עותנאי שהוא בתחלת גליל וחזר תנאו בטל שהרי הלך לגליל ושוב לא יכול לקיימה אבל לא הגיע לגליל אין התנאי בטל ושוב יכול לקיימה כשילך לגליל וישהה וכן איפכא מגליל ליהודא והגיע לאנטיפרס וכתב הר"ן דהאי משנ' שנוי' שלא בדקדוק וכן הרבה כיוצא בזה דהא בעינן תנאי קודם למעשה והכא מעשה קודם לתנאי הוא ובס"פ השוכר את הפועלים הארכתי שם. נחזור למשנה ה"ז גיטך כ"ז שאעבור מנגד פניך שלשים יום והי' הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה ה"ז גט והא לא עבר אמר רב הונא מאי פניך תשמיש ואמאי קרי לי' פניך לישנא מעליא נקט ר' יוחנן אמר לעולם פניך ממש מי קתני ה"ז מגורשת פי' מיד ה"ז גט קתני דלא הוי גט ישן ולומר שלא תנשא בו לכתחלה ולכי מלו תלתין יומי הוי גיטא תניא כוותי' דר' יוחנן ה"ז גיטך כ"ז שאעבור מנגד פניך ל' יום והי' הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה ה"ז גט ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה וליחוש שמא פייס אמ' רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מרי משמי' דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי ופי' רש"י שמא פייס כשבא אצלה פייס קטטה שהיתה ביניהן ונתייחד עמה ואחר זמן אתי בעל ואומר פייסתי וכתב הר"ן עליו וז"ל ורש"י פירש וליחוש שמא פייס ונתייחד עמה הבעל והוי לי' גט ישן ואע"ג דק"ל בפ' הזורק שאם נתגרשה בו תנשא לכתחלה ה"ק היכי אמרת דה"ז גט דמשמע גט שראוי להתגרש בו לכתקל' ליחוש שמא יבא הבעל ויערער ויאמר שפייס וה"ל גט ישן ומפרקינן באומר בשעת התנאי ע"מ כן אני מוסר לך שתהא נאמנת עלי ה"ק כ"ז שתאמר שלא באתי ונתייחדה פייסתי ולא נהירא דאם איתא דאיכ' למיחש לגט ישן כי המני' מאי הוה וכי נפקא מידי חששא דגט ישן בהכי ואפשר דכל היכא דבעל לא מערער לא חיישינן וכיון דהימה תו לא אתי ומערער אבל הרי"ף ז"ל פי' בתשובה דה"ק כיון שהי' הולך ובא אע"פ שלא נתייחד עמה ניחוש שמא פייסה בדברים ומחלה התנאי ויש נוסחאות שגרסו בהך ברייתא ע"מ שאעבור וכתב הרמב"ם ז"ל שלפי גירסא זו למדנו בפי' שהנותן גט לאשתו אע"פ שאמר לה מעכשיו אם התנה עלי' התנאי ובטלוהו בפני שנים בטל הגט שאינו תנאי מאח' שבטלו אותו ואינן רוצין שיהא תנאי דהא הכא ע"מ קאמר שהוא כאומר מעכשיו ואפ"ה פרכינן וליחוש שמא פייס ולפי' האומר לאשה ע"מ שתתני לי מאתים זוז ובטלו התנאי הגט בטל אע"פ שנתנה לו אח"כ שכל זמן שלא קיימתו לתנאי אפשר לבטלו מדעת שניהם וכשנתקיי' התנאי אח"כ כאלו לא נתקיים ומיהו דוקא כשהסכימה היא בביטולו לא כדברי מי שמפרש שמא נתפייס ובטלו שאע"פ ששנינו משהגיע גט ליד' אינו יכול לבטלו הכ' כיון שעל תנאי ניתן ולא נתקיים עדיין התנאי יכול הוא לבטלו ואין זה מחוור כמו שכת' הרי"ף ז"ל בתשוב' דכיון שאם נתקרע הגט או שאבד ה"ז גט כ"ש שאינו יכול לבטלו וכ"כ רב אחא גאון ז"ל בשאלת' דרב אחא אבל כשהסכימה היא בביטול התנאי משמע דבטל הגט דהא פרכינן ליחוש שמא פייס ומיהו דוקא בתנאי שהו' בידם שלא נתקיים שמתוך שבידם שלא נתקיים יכולים הם לומר שאע"פ שיתקיים יהא כאלו לא נתקיים דאל"ת הכי לעיל בפירקין בגמרא דשקלי וטרי ברואה שנתייחדה עמה באפילה אי חוששין משום קדושין או לא למה אין חוששין בביטול התנאי דהא אמתני' דאם מתי קיימין א"ו כל תנאי שהוא מתקיים ע"כ אין בידם לבטלו אבל בתנאי שאפשר להתבטל רשאין לבטלו ולפי' כתב הרמב"ן ז"ל ע"מ שתתנו לי מאתים זוז אם קבל' עלי' שלא תתקיים התנאי ולא תתגרש באותה נתינה בטל הגט מעת' ואצ"ל שאם לא נתנה לשם תנאי ונתנה לו לשם מתנה דגט בטל אלא אפי' אמרה אח"כ נותנת אני ומקיימה התנאי כבר נתבטל שכיון שבידם לבטל התנאי שלא תתן וכיון שבטלתו בטל לגמרי ושוב אין לו קיום ואני תמה אם איתא שהיא יכולה לבטל התנאי לומר שאע"פ שנתקיים כאלו לא נתקיים ולבטל הגט היכא אסיקנא לעיל מחולין לך דאינה מגורשת נהי דמעיקרא לצעורה קמיכוין למה לא יהא בידו לומר שיהא כאלו נתקיים התנאי כשם שבידה לומר שיהא כאלו לא נתקיים ולפיכך אני אומר שבכל גט הניתן במעכשיו או בע"מ דכמעכשיו דמי ואין ביד שניהם לבטל התנאי אלא דוקא במתנה להנאתה של אשה כי הכא שהתנה אם לא באתי וכל זמן שאעבור מכנגד פניך מסתמא להנאתה מתנ' עמה לומר שאם לא ינהג עמה בזמן הזה המנהג שהתנה שלא תתעגן מחמתו ותהא מגורשת ומש"ה פרכינן וליחוש שמא פייס ומחלה לו והויא כאומרת כלום אמרת אלא להנאתי זו היא הנאתי אבל במתנה עמה ע"מ שתתן לי מאתים זוז ונתגרשה מעכשיו ודאי לאו כל הימנה לומר שאפי' קיימו שלא תהא מגורשת וההיא בריית' דלעיל דבטל דבריו האחרונים את הראשונים או תתפרש כדברי רש"י ז"ל או אתא כמ"ד ע"מ לאו כמעכשיו דמי ע"כ ודברים ישרים הם והטור כתב בשם הרמב"ם היכא שאומר מעכשיו או ע"מ כיון שנתקיים התנאי חל הגט למפרע משעת נתינ' ואינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאי משיגיע הגט לידה ואם אבד הגט או נשרף אפי' מת הבעל קוד' שנתקיים ה"ז מקיימת התנאי