ים של שלמה על גיטין שמא

עלי' ל' יום ודפרכינן בפ' המגרש א"ה בכולהו תנאין דעלמא נמי לא תנסיב נהי דודאי אסורה לנשא עד שיהא א"א לתנאי לבטל אפ"ה יש לומר שאפי' בקיים התנאי לא תנסוב לפי שכיון שבשעת נתינת הגט הי' ראוי לחוש נמצא שאין זה כריתות ופרכינן הכא לר' עקיבא דחייש התם כה"ג ואחרים מקילין בהם ואומרים כל תנאי שהוא בידה בין שהוא בשב ואל תעשה בין שיש בה קום עשה כגון ע"מ שתשתי יין וע"מ שלא תשתי מותר' לינשא מיד והכי מוכח בפ' המגרש גבי ע"מ שתנשאי לפלוני דבעינן למימר התם דשרי' לינשא לאחר ופרכינן התם והא לא איקיים תנאי לבטל הגט וכ"ת דאפשר שתנשא לאחר היום ומתגרשת למחר אטו בדידה קאי לגרשה דאלמא אי הוה קאי בדידה הוה מותרת לינשא ולא היינו חוששין שמא לא יתקיים התנאי והיינו נמי דאמרינן התם הכי השתא התם בדידיה קאי לקיומי לתנאי דאי בעי מבריא נפשי' בסולת ולא נאים כו' אלמא כל שבידו אין חוששין לו דכי תימא היכא אמרינן הכי דלאחר לא תנשא עד שתתן היינו טעמא לפי שהוא תנאי שתלוי בדעת אחרים דשמא ילך לו הבעל למדינת הים ונתינה בע"כ שלא בפניו לא שמה נתינה וכמו שנתבאר לפנינו בסי' ד' וכל שהדבר תלוי ברשות אחרים חוששין לו שהרי באם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש אפי' מת גזרינן אבל בתנאי שבידה אין חוששין שמא לא תקיימנו אפי' הוא בקום עשה וזהו דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ח מהל' גרושין שכתב ויש לה לינשא לכתחלה דאע"פ שלא נתקיים התנאי עדיין אין חוששין שמא לא יתקיים הואיל והי' התנאי כמעכשיו או בע"מ המחוור שדבריהם אלו שבתנאי שבידה והוא בשב ואל תעשה לא חיישינן שמא תעבור עליו אבל אם הוא בקום ועשה חוששין שמא לא תקיימנו וכל תנאי שהוא תלוי באחרים בין שיש בו קום עשה בין שהוא שב ואל תעשה חוששין שמא לא יתקיים התנאי ולפ"ז משמע דהאומר לחבירו הרי אני נותן לך כך וכך ע"מ שתעשה דבר פלוני על המקבל להביא ראיי' שקיים התנאי אבל אמר ע"מ שלא תעשה על הנותן להביא ראיי' שביטל תנאי ע"כ דבריו וכל הדיעות נראה דהכא גבי אם לא תתן לא תנשא דלא שייך לומר דיש בידה ליתן דשמא לאחר שעה תרד מנכסי ותעני שלא יהי' לה במה לשלם ובשאר תנאים נראה דרך המחוור כמו שכתב הר"ן וכ"כ המגיד משנה בשם הרמב"ן והרשב"א ולא כדעת הרא"ש שכתב לקמן בפ' המגרש סי' ג' בשם ה"ג דכל שיש בידה לקיימה בין הוא בשב ואל תעשה בין בקום ועשה תוכל להנשא מיד ועיין בפ' האומר סי' ה' תו תנן אמר לה ע"מ שתתני לי אצטליתי ואבד אצטליתו איצטלית דוקא קאמ' רשב"ג אומ' תתן לו את דמיה ואין הלכה כרשב"ג בציידן כדלקמן ומסיק בעי מיני' רב אסי מר' יוחנן ה"ז גיטך ע"מ שתתן לי מאתים זוז וחזר ואמר מחולין לך מהו א"ל אינה מגורשת דהא לצעורה קא מיכוון ולא צערה תו מסיק ההוא גברא דא"ל לאריסי' כ"ע דלו תלת דלוותא ואכלו ריבעי' פי' כל עולם שוכרים פועלים שידלו וישקו השדות ג' פעמים בשנה ונוטלין רביעית השבח וההוא גברא התנה שידלה ד' פעמים ויאכל שליש התבוא' ואת הפירות דלי ד' ואכול תלת' לסוף אתא מיטרא פי' קודם שדלה רביעי רב יוסף אמר הא לא דלה רבה אמר הא לא איצטריך וכתבו התוס' והרא"ש והא דאמרינן בפ' השוכר את האומנים אתא מטרא בפלגא דיומא פסידא דפועלים הוא שאני התם דשכירי יום היו והרי לא עשו מלאכה אבל הכא נחות לי' לארעא מידי דהוה אשאר אריסין דלו תלתא ואכלי ריבעא אפי' אתא מיטרא ולא אצטריך כלל לדלות וכתבו הרי"ף והרא"ש והלכתא כרבה ולא דמי למתני' דאמרינן איצטלית דוקא קאמר דהת' קאמ' לצעורה קא מכוין כדאית' בסוגי' תו מסקינן בסוגי' תנן התם בראשונ' הי' נטמן מי שקנ' בית בבתי ערי חומה ביום שנים עשר לחדש כדי שיהא חולט לו התקין הלל הזקן שיהא חולש לו מעותיו ללשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס ואימת שירצה יבא הלה ויטול מעותיו אמר רבא מתקנותיו של הלל נשמע ה"ז גיטך ע"מ שתתן לי מאתי' זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת בע"כ אינה מגורשת מדאיצטרך לי' להילל לתקוני דנתינה בע"כ הוי נתינה מכלל דבעלמא נתינה בע"כ לא הוי נתינה ודתיקון תיקון ודלא תיקון לא תיקון. ואין להקשות א"כ למה הי' נטמן בראשונה מאחר דנתינה בע"כ לא הוי נתינה דאפשר בפניו לא הי' יכול להעיז שלא לקבל כאשר פי' התוס' מתקיף לה רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי ודלמא כי אצטריך ליה לתקוני שלא בפניו אבל בפניו בין מדעתו בין בע"כ הוי נתינה וכתב הרא"ש הא דשקיל וטרי רבא בנתינ' בע"כ לאו לענין מתנת חנם איירי דמילתא דפשיטא היא דאינו זוכה בע"כ ולענין פריעת חוב נמי פשיטא דהוי פרעון ומיפטר אם זרק לו חובו בפניו בע"כ וכן נמי לענין פקדון כדתנן בפ' הגוזל בתרא הלוה מחבירו או הפקיד אצלו בישוב לא יחזור לו במדבר הא בישוב מחזיר לו אפי' בע"כ אלא הכא מיירי בדבר שהוא זקוק לקבל מחבירו וחבירו יש לו לזכות בד"א כנגדו כגון גט על תנאי דמאתים זוז ובתי ערי חומה והא דלא חייש בקושיות דרב פפא משום דס"ל דאם איתא דבע"כ הוי נתינה ה"ה נמי שלא בפניו ולא הי' צריך לתקן ואי משום ליחודי מקום שיתן שם מעות אפשר שיזכה לו ע"י אחר ע"כ. א"ד אמר רבא מתקנתו של הילל ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו בין מדעתו בין בע"כ הוי נתינה וכי איצטריך לי' הילל לתקוני שלא בפניו אבל בפניו בין מדעתו בין בע"כ הוי נתינה מתקיף לה רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי ודלמא אפי' בפניו נמי מדעתו אין בע"כ לא והלל מאי דצריך לי' תיקן וכתב הרא"ש וז"ל בעל העיטור ז"ל כתב בשם ר' האי גאון ז"ל דהלכתא כלישנא בתרא ולא כדחויי דרב פפא וסבר רב האי דחשיב דברי רבא עיקר אע"ג דרב פפא בתרא הוא משום דרב פפא לא בא לחלק על רבא אלא נשא ונתן בדבריו כתלמיד לפני רבו והקשה בלשון ודלמא ואף לעצמו לא הוה הדבר ברור ורבא לא חש להשיבו כדפירש לעיל והרמב"ם ז"ל כת' דספק מגורש' היא וטוב להחמיר ע"כ ונראה לי שאין זה מדברי הרמב"ם אלא הרמב"ן כי הרמב"ם כתב שהוא גט פסול וכל פעם שכתב גט פסול פי' שלא תנשא לכתחלה כאשר נתן כללים בספרו וכ"כ עליו המ"מ וכן הר"ן שסובר כבעל העיטור שכתב כלשנא בתרא דרבא אלא לחומרא בעלמא פסלו אכן לא אוכל להשיג כוונת הרמב"ם כי מנין להחמיר ולעשות פסולים ואם הוא מסופק בהלכה אי הוה מגורשת ואינה מגורשת ע"כ וכן נראה לי עיקר כדברי הרמב"ן שבספק הדבר עומד וכן פסק הרשב"א דעיקר מגורשת ואינה מגורשת ותו מסיק אמר רשב"ג מעשה בצידן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כ"ע ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה וכתב הרי"ף וז"ל הלכך אצטלית דוקא בעי למיתב לי' ואי אבדה אע"ג דיהבה לי' דמים לא הוה גיטא וכתב עליו הרא"ש וז"ל יראה דמדעתו הוי גט ואע"ג דמחולין לך לא הוי גיטא שאני התם דלא ציערה אבל הכא דיהיבה דמי וציערה על גוף האיצטלית יכול למחול ע"כ ותימא א"כ לפירושו לא פליגי רבנן ורשב"ג אלא בנתנו שלא מדעתו וא"כ תיפשוט דנתינה בע"כ הוי נתינה והמחבר גופא הביא דברי הרמב"ן שבספק עומד וכן דעתו נוטה וגם רישא פי' להדיא דאיירי בקבלת הדמים מרצון הבעל ואפ"ה לרבנן לא אקיים תנאה דדוקא אצטלית קאמר אכן נראה לישב דעתו שסבר דהכא לא שייך לומר נתינה בע"כ מאחר שהיא חייבת איצטלית שלו והוא מבקש את שלו ואם אבד וצריכה לשלם לו וא"כ כל היכא שהיא רוצה להחזיר לו את שלו אפי' בע"כ איקרי נתינה כעין פריעת חוב אלא שהוא יכול לומר לא קיימת תנאך דוקא אצטלית התניתי וכל זה דוחק גם קשה לי מאחר דאמרינן לצעורי קמיכוין בתחלה שתתן דוקא את האצטלית מאי מועיל מחילה שלאחר זמן

י ת"ר ה"ז גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת ע"מ שתחזירי לי את הנייר מגורשת מ"ש רישא ומ"ש סיפא אמר אביי הא מני ר' מאיר היא דאמר בעינן תנאי כפול וסיפא איירי בדלא כפליה לתנאי' אבל רישא איירי בלא תנאי שלא נתן לה הנייר כלל אינה מגורשת רבא אמר משום דהוי מעשה קודם לתנאי שאמר ה"ז גיטך ואח"כ התנאי ע"מ שתחזיר לי הנייר רב אדא בר אהבה משום דהוי תנאי ומעשה בדבר אחד וכתב הרא"ש מדברי התו' וז"ל בכולהו תנאי דמתני' לא דק התלמו' לפ' אם נעשו כהלכתן וסמך על זה מאח' שהוצרך לדקדק על תנאי דהכא מכח קושיא דפריך מרישא לסיפא ופי' לך כל דין תנאים מהכא איכא למילף בכל דוכתא דמידכר תנאי בגמרא שצריך שיעשה כמו שפי' כאן תדע דהא רבא קאמר בפ"ק דקדושין אתרוג זה נתון לך במתנה ע"מ שתחזירהו לי אם לא יחזירו לא יצא ורבא בעי תנאי כפול בשמעתין וא"כ אמאי לא יצא אם לא החזירו הא לא כפלי' לתנאי א"ו מיירי כשהתנה כדין תנאים אלא דלא נחת תלמודא לפרש דדבר פשוט הוא הא בכ"מ שיזכיר תנאי דתלמוד מיירי נעשה כדין תנאים ומסקינן אתקין שמואל בגיטא דש"מ אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ופריך ולימא אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט ומשני לא מקדים איניש פורענותי' לנפשיה ומתקיף לה רבה והא בעינן הן קודם ללאו אלא אמר רבא אם לא מתי לא יהא גט דלא מקדים איניש פורענות לנפשי' אם מתי יהא גט דבעינן הן קודם ללאו כתב הרא"ש מדברי התוס' מכאן משמע דהלכה כר"מ דבעינן תנאי כפול ואין לומר דשמואל ורבא לשופרא דשטרי הוא דתקון דא"כ נפיק מיני' חורבה היכי דאתני ולא כפל וכן פסק בה"ג ובע"מ נמי בעי כפילות לר"מ דהא בע"מ איירי בשמעתין ולקמן נמי פליגי בע"מ שתשמשי את אבא ושתניקי את בני ומילתא דר"מ מיתניא בפ' האומר גבי ע"מ לפיכך צריך ליזהר בכל התנאים שיהא תנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה ושלא יהא תנאי ומעשה בדבר אחד והא דקאמר בפ' איזהו נשך ההיא דאמרה אי קיימת דידך אנא ואמרינן פטומי מילי נינהו פי' דמשמע שאם התנה הוא כמו שאמרה הי' מועיל ואמאי הא בעינן תנאי כפול והא לא כפלי' לתנאי לר"מ לא איצטריך דבעי תנאי כפול ואיצטריך לאשמועינן דאפי' לרבנן לא מהני ומיהו יש דברים דלא בעינן אלא גילוי דעת פי' שאמר בשעת מכירה דאדעתא דלמסיק זבין וסגי בהכי ולא זו דלא בעי תנאי כפול אלא אף תנאי לא בעינן כ"כ הרא"ש להדיא בפר' יש נוחלין כי ההוא דזבין נכסי אדעתא למיסק לארעא דישראל ויש דברים דאפי' גילוי דעת לא בעי כגון שטר מברחת ובידוע שאם בנו קיים וזבין ולא איצטרכי לי' זוזי דאזלינן בתר אומדן דעתיה אבל היכא דבעי תנאי בעי כפילות ואם לא כפל התנאי בטל והמעשה קיים אפי' בגט כדאמר ר"מ אע"פ שלא נתקיים התנאיים ה"ז גט וכתב עוד וז"ל הרב אלפסי ז"ל כתב בתשובה דהאומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי בין באסורא בין בממונא וכ"כ בשמעתין אע"ג דבעינן בגיטין תנאי כפול ה"מ באם תשמשי ואם לא תשמשי כענין שנאמ' ואם לא יעברו בני ראובן וגו' וכדאתקין שמואל בגיטא אבל בע"מ לא דק"ל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ואף משמו של רב האי גאון כתב שכן כתב בתשובה וכן כתב הרמב"ם ז"ל כל האומר