ים של שלמה על גיטין שכה

עד שישלם המניין הקוראים ובב"ה שרובם כהנים ויש ביניהם ישראל אואו שנים י"א שיעלה כהן ואחריו ישראל וישראל חוזר וקורא עד שישלם ומרי בעל המנהג כתב ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום מפני שלא יהא מחלוקת בין כהנים לומר למה אתה עולה ראשון יותר ממני אבל כשישראל קורא ראשון אח"כ יעלה מי שיעלה אינו עולה אלא בתורת ישראל ע"כ ונראה דברי הרשב"א עיק' לגבי מהר"ם בנדון זה מאחר שהירושלמי מסייעו ואף אי מהר"ם היה, רואה בירושלמי אפשר היה חוזר מדבריו והטור נמי פסק עיר שכולה כהנים או לוים כולן קורין בתורה פעמי' זה ראשון ופעמים זה ראשון אכן מה שאמרו לקרות ישראל ראשון ולבטל מצות וקדשתו דאיכא למ"ד דאוריית' ממש ואפי' מאן דס"ל איסור בעלמא מכל מקום למה נעבור עליה בפרט דליכא בכך לאנצויי משום דהוה ככולה ישראלים אלא שקשה לחלק על מ"מ נדחוק לומר דלא קאמר אלא היכא דליכא ז' כהנים וצריכין אנו למלאות בישראל כה"ג ס"ל דמוטב להקדי' הישראל משום ד"ש עבור דבלא"ה צריך למלאות מניין הקרואים בכהנים ואז לא נעבור על וקדשתו ובטל מעלות הכהנים וכולם עולין זה אחר זה ומה שהשמיט הטור הא דישראל קורא ראשון בעיר שכולה כהנים ואף מדברי הר"י אבו"הב משמע שלא חילק בזו מכל מקום מה שכתבו הוא נכון ובפרט האידנא שנתפרסם המנהג וניכר שהוא בהכרח גדול ונראה אם הוא במקום שמוסיפין על המניין הקרואים אחר שקראוהו הכהנים מנין שבעה עולים הישראלי' אבל יש שם חמשה לא נתפרדה חבילה ויקרא כהן אחר במקומו במקום לוי ואח"כ יקראו חמשה ישראלים להשלים מניין שבעה. וכתב הטור וז"ל יש מקומות שנוהגים לקרות הרבה כהנים בהפסק ישראל ביניהם ואין חוששין שיאמרו הראשון פגום הוא ביום שקראו ישראל אחריו וכת' הקאר"ו וז"ל וכ"כ רבינו הגדול הר"י אבוה"ב בשם אורח' החיים ותשובת הרשב"א וששמע שכך נוהגים במקומ' מארגון וזה עולה כפי מה שכתב רבים שנוהגים בקצת מקומות לקרות הרבה כהנים בהפסק ישראל ביניהם ומ"מ תמהני האיך כתב שהשיב כן רשב"א שהרי גבי לוי אחר לוי כתב בשמו שאע"פ שישראל מפסיק ביניהם ואפי' אמר אעפ"י שהוא לוי אינו מוציא מידי פגם אם לא שנאמר שהרשב"א לחוד ורשב"א לחוד מ"מ האידנא נהוג עלמא לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם וכשקורא החזן לשני אומר אעפ"י שהוא כהן ואפשר דטעמא משום דבזמן התלמוד שהיו ישראלי' מרובים במקום אחד אף על פי שהנשארים בב"ה יודעים שהוא כהן ליכא למיחש לנככסי' אבל האידנא דקהילות קטנו' בעוו"ה ליכא למיחש לנכנסי' שהנשארים בב"ה יודעים שכבר אמר החזן אף על פי שהוא כהן ואפ"ה לא נהגי לקרות כהן אחר כהן בלא הפסק ישראל ביניהם כדי שלא יהא נראים כחלוקים בהדיא על דין התלמוד דאמר כהן אחר כהן לא יקראו ועי"ל שמי שהנהיג מנהג זה סבר דלא אמרינן כהן אחר כהן לא יקרא אלא כשאין הפסק ישראל ביניהם כו' וכדברי רבי עמרם לכן נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם דווקא ומה שנהגו לקרות אעפ"י שהוא כהן לרווחא דמילתא הוא שאומרים כן אעפ"י שאינו מעלה ולא מוריד ע"כ והנה כל שטח אשכנז לא נשמע מנהג זה ולא כיוצ' בו ולעולם אין לשנות הסדר שאין כהן עולה אחר ישראל ובחתנה שיש ב' או ג' כהנים נכתב לקמן

כה פסק והנה מה שכת' מהר"ם לעיל היכא דסליק מנינא שאין חשש אם יעלה כהן או לוי מזה נוהגין בכמה מקומות שאם יש שני לוים אורחים נכבדים שקורין השני לאחרון במקום שקורין יותר משבעה ולא נהירא דבודאי אין כהן קורא אחר כהן ואין לוי אחר לוי ולאו דווקא בסמוך ה"ה במופלג כמו שכתב מהר"ם לעיל ולא קשרי מהר"ם מהא טעמא לחוד אלא בצירוף טעמ' דמינכרא מילתא אבל אחרון לחוד שהוא כמו שאר הקרואי' ולא מינכר מידי ובקריאת החזן שקורין אחרון לא משגחינן בזה ועוד אפשר שהבאים סוברים שקורין לשביעי נמי אחרון א"כ לא יקרא כלל אכן למפטור הוא ידוע שאינו כלל מענין הפרשה שהרי כבר אומרים קדיש ושרי בשבתות ואפי' בי"ט מאחר שאינו מעיקר קריאת חיוב היום שהרי כבר אמרו קדיש קודם קריאת המוספין על ס"ת הראשונה וזו היא קריאת שני' אכן כשיש שני' חתנים כהנים או לוים אחד עולה לאחרון לפי ששעת הדחק הוא גם אי' היכרא בפיוט' שאומרים לחתן כגון מרשו' שאירי' כו' (שאירי' ע"ח המעדים היה) ושאר זמרים שמזמרים עליו ואוושא מילתא ואי' הכירא וגם לקריאת אחרון הוא מקום חשוב שאפילו גדולי ת"ח רגילים לקרות בו ואחרון אחרון חביב ע"כ אבל מה שכת' הכל בו בשם הרב אשבו' דאי איכא ב' כהנים חתנים אין ראוי שיקרא אותם זה אחר זה מפני פגמו של ראשון אלא עושין שתי שורות וקורא כהן לוי וישראל ואם ירצה לעשות כל השורה מהשבעה יעשו וכל מאן דקשיש או חשיב טפי ראוי להקדימו ע"כ לא נהיגינן כן גם כתבתי שאין ראוי לשנות הסדר שיעלה הכהן אחר ישראל כלל אם לא באחרון ובחתן כמו שפי' וכ"ש דלית' נמי למה שכתב הרשב"א וז"ל אם אין שם כהן ולוים הרבה שנכון כדברי האומר נתפרדה חבילה לגמרי ובתשובת לרבינו האי והרי"ף אם יש שם כהן ולוים הרבה ורוצה להעלות מהם שני' לכבוד חתן כיצד יעש'. תשובה יעלה כהן ולוי וישראל ואחריו כהן ואחריו לוי ואחריו ישראל ואחריו כהן ואחריו לוי ואחריו ישראל וכן השיבו ז"ל עכ"ל והכלל היכא דאיכא שני חתנים כהנים או לוים אין משנים שום דבר משאר שבתות אפילו באורחים ונכבדים והיכא דאיכא ג' כהנים חתנים נ"ל דאחד ידחה אם שוים הם יעלה על פי הגורל ואם אינם שוים החשוב חשוב קודם והשלישי ידחה ואם ירצה יעלה למפטיר ומזמרים לפניו כמו שמזמרים לאחר' והוא גולל הס"ת מאחר שלא עלה לקרות כשאר הקרואים הנראה בעיני כתבתי לפי מנהג מדינתינו שאין רגילין לשנות הסדר לעולם כהן ולוי ישראל אבל בארץ תורגמ' ובשאר קהלות הספרדי' אם נהגו כדברי הרשב"א חלילה לי לחלק

כו כתב מהר"י קולין בשורש ט' שנשאל הרשב"א ס"ת פתוח ויש שם כהן שמתפלל במקום שאינו רשאי להפסיק אם ממתינן לו עד שסיים תפלתו והשיב שאין ממתינן לו שלא אמרו להקדים כהן שהרי ת"ח קודם לו ואפי' גר ולא יהיה כבוד הציבור פחות מצורבא דרבנן ובכמה מקומות חיישינן לטירחא דציבורא כו' וכ"ש שיש כאן כבוד ס"ת עכ"ל ומזה שמעינן שאסור להמתין הרבה שהס"ת פתוח בעבור קריאת אדם אחר שהוא רב ועדיין לא בא ומה גרוע המנהג במקום אבליו שממתינין על הקרואים עד שיבואו ממקום ועד שלהם עוד כת' קאר"ו בשם מהר"י אבוהב בשם תשובת הרשב"א וז"ל כהן שקראו אותו לקרות בתור' והוא קורא את שמע אינו רשאי להפסיק ואצ"ל במקום שיש ת"ח שאפילו בעלמא ת"ח קודם כדאמרינן רב קרא בכהני אלא אפי' אין חכם יותר ממנו אין מספיק שלא להקדימו אלא משו' כבוד כהונתו והרב' ראיו' לדבריו ע"כ וכל אלו הדברי' הם כנגד מה שכתוב הטור בשם בעל המנהג בסי' ס"ו שאפילו ישראל שהיה קורא את שמע וקרוהו לקרות בתורה מפסיק והקאר"ו כתב דנקטינן כדברי הרשב"א דרב מובהק הוא ע"כ ואפשר שיש לחלק ביניהם דקריא' הכהן לא היו מסיק עליו אלא משום כבוד כהונה ואף שהיו כהנים אחרים לשם מכל מקום הוא היה חביב בעיניו משאר כהנים ע"כ לא יפסיק ועולה כהן אחר או ישראל חשוב במקומו אבל קריאת ישראל שלא היה כבוד הקריאה אלא אליו בפרט צריך להפסיק לכבוד התורה ויראה ויתכבד בה יותר מכבוד הבריו' שמפסיק בעבורה עוד כ' הקאר"ו בשם מהר"י אבוהב שכתב בשם אורחת חיים שבאם בא כהן לב"ה קודם שיברך ישראל על התורה אע"פ שאמר ברכו את ה' המבורך כתב הרי"ף יעמוד בתיבה ולא יקרא עד שישלימו כהן ולוי ואח"כ יקרא ואין בזה בשת כלל וכ"כ הר"ר דוד אבודרהם שאם נכנס הכהן אחר שהתחיל ישראל לברך ברכת התורה אינו פוסק אבל ברכו לא הוי התחלה וכתב עוד וכן אם היה כהן ולוי בב"ה וקרא הכהן ראשון וסבר שאין שם לוי והתחיל לברך ברכה שנייה אין מפסיקין אותה דאין דוחין מצות לא תעשה כו' משום פגמו של לוי וכ"כ הרשב"א בתשובה וסיים בה ועוד שלא מצינו פגם ללוי כיוצא בזה דיש לתלות שלא היה שם בשעה שפסק הכהן בקריאה ראשונה או שמא שגגה היה סבורים היו שאין שם לוי ולפיכך לא נקרא ולא קרא ע"כ וכל דבריו סברות ישרות הן

כז פסק כתב המרדכי בפרק הקורא את המגילה עומד שרבינו אפרים היה מוחה לכהן שהוא שליח צבור לקרות הכהן חבירו לס"ת. וכן לוי שהוא רוצה לקרות לוי חבירו לס"ת מפני פגמו ורבינו יואל דחה דבריו שהרי הכל יודעים שכהן מותר להיות ש"ץ וכתוב האגור דאין הלכה כרבינו אפרים וכן נוהגים העולם כרבינו יואל מכל מקום משמע דמי שקנה סגן והוא כהן שאסור לקרות כהן אחר וה"ה בלוי ומ"מ היכא שקרא לכהן מופלג בחכמה וזקנה כולי עלמא ידעי בשמיה שמשום חשיבתו הוא ולא משום פגמו של זה וה"ה אם הוא אב"ד שבעירו וכן לאביו ולאחיו הגדול שמחויב בכבודו אין זה פגם אכן אם הוא רבו מסתפק אני בזה אף שהוא חייב בכבודו לאו כ"ע ידעי שהיה רבו ואב קורא את בנו ליכא פגמו כלל שהרי בוודאי אינו פגום מאחר שבנו עולה במקום כהן וא"ל לעיל איכא פגמה דשמא איכא יוצאין ובאין שאינם מכירין אם הוא אביו או אחיו או בנו אפשר לומר דאין ש"ל פגמה אלא לגבי אותו שכבר מכירין אותו בחזקת כהן אלא שאמרו בודאי נודע בב"ד שהוא חלל ופסלוהו מן הכהונה וא"כ סתם מכירין נמי אביו ואחיו ובנו וכ"ש במקומות שלנו שקורא החזן בשמו ובשם אבותיו א"כ מרגישין נמי קצת בקריאת החזן

כח מסקינן שלחו ליה בני גלילא לר' חלבו אחריהן מי קוראין לא הוי בידי' אתא ושיילי' לר' יצחק נפחא א"ל אחריהן קוראין ת"ח הממונים פרנסי' על הצבור ואחריהם ת"ח הראוי' למנותם פרנסי' על הצבו' ואחריהן מי שאבותיהן ממונים פרנסי' על הצבור ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם פרש"י הראוים למנותם כדאמרינן פרק כל כתבי איזה ת"ח הראוי למנותו פרנס על הציבור כל ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה והאידנא שקונים מצות סגן קוראין למי שירצה ורגילין לקרות קרובים ומחותניהם ולכבוד אורחים ומה שמוסיפין בדמי' יפול לכיס של צדקה לפרנס עניים ותיקון גדול הוא חדא דלא אתי לאנצויי ועוד בעבור הצדקה מלבד הכהנים והלוים מחוייבים לקרות רק שברירה בידם לברר איזה כהן או לוי שירצה ובמקומו' שיש אב"ד קבוע הממונה מן כל הקהל והוברר לש"ש שלא ע"י מחלוקות ראוי' לקרותו שלישי בשבתות ובי"ט וכן המנהג בקהילות אשכנז. ותו מסקינן שלחו לי' בני גליל' לר' חלבו מהו לקרות בחומשין בב"ה בציבור לא הוי בידי' אתא שייל' לר' יצחק נפחא לא הוה בידיה אתא שאיל בי מדרשא ופשטוה מהא דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן ס"ת שחסר יריעה אחת אין קורין בו ולא היא התם מחסר במילת' הכא לא מחסר במילתי' רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו אין קורין בחומשין