ים של שלמה על גיטין שכד

ולצאת כגון התענית' שנוהגים במדינת אשכנ' בב"ה אחר החג שאז המנהג מי שלא התענה שאינו עולה בתורה לפרשת ויחל ואם יש שם כהן שלא התענ' ואין כאן כהן אחר צריך לצאת מבית הכנסת ונקראו לישראל במקומו וכן פסק מהררי"ק בתשובה וכתב עוד על קהל שהיו נוהגים שבשבת בראשית היה אחד מתנדב מהקהל מעות לצורך ב"ה כדי שיקר' ראשון בהתחלת התור' וגם נהגו שאם יש שם כהן הוא קונה אותו מצוה או מוחל על כבודו ויוצא מב"ה ובשנה אחת אירע שלא רצה הכהן לקנו' המצו' וגם לא רצה לצאת מב"ה וע"כ הכריחוהו הקהל ע"י השלטון שלא יכנוס לב"ה כדי שלא יתבטל כבוד התורה כמנהג אבותיהם שבידם והשיב שיפה עשו שכפאוהו כדי שלא יתבטל מנהגם ע"כ והקאר"ו השיג וכתב וז"ל ואינו יודע למה צריך הכהן לצאת מב"ה כשכהן מוחל על כבודו כדי שיקיימו הציבור מנהגם דהא רב הונא ורב כי הוה קרי בכהני לא משמע שהיו יוצאים הכהני' מב"ה דאם יצאו הכהנים מב"ה לכל אדם קורין ראשון ומאי רבותיה דרב ורב הונא אין נראה לומר דהיינו רבותייהו שהיו הכהנים יוצאים מב"ה מפני כבודם ולא מפני כבוד אדם אחר דא"כ ה"ל לתלמודא להזכיר שהיו יוצאים הכהנים מב"ה כו' והאריך בדברים שאין בהם ממש דבודאי מקוד' לא היו יוצאים הכהנים שלא היו נתפרסם הדבר לאסור גם מידע ידעי דרב הונא היה גדול מכל הכהני' אבל האידנא שנתפרסם המנהג אפילו עם הארץ כהן קוד' לת"ח מופלג ואם יראו ישראל קורא במקום כהן איכא למיחש לפגמה דלאו כ"ע ידעי בהאי מילתא אכן בחתונה שהמנהג שאין קורין אבל לשמחת הקרואין אם אין שם כהן אחר אלא זה שהוא אבל עולה שפיר לתורה מאחר שעדיין לא קראו החתן אינו בכלל שושבין מכל מקום היכא דאיכא כהן אחר שאינו אבל הוא קודם לכתחילה אם לא שהו' ע"ה שהתלמיד חכם קודם אפילו הוא אבל רק שיתרצה על הסגן לקרותו במקו' שקונים המצות

כג אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה פירש רש"י איבד הלוי בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן ומורי ר' יצחק בן יהודא וכן סידר רב עמרם אבל מתלמידי מורי ר' יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים ולכאורה משמע דלא שרי לקרות הלוי אלא במקום כהן אבל אם קראו לישראל ראשון אין לקרות ללוי אחריו במקומו הראוי אכן התו' כתבו בשם הר"ר יצחק בן ר' יהודא דיקרא הלוי במקום הראוי לו והא דאמר בכתובות מוחזקני בזה שהוא כהן שקרא אחריו לוי צ"ל דקים ליה דלא קרא במקום הראוי לו דגדול היו משלפניו או קטן של אחריו ע"כ יראה מלשון הרא"ש שכתב לפי' אחר שפירש רש"י שלא יקרא לוי במקומו פי' במקום כהן ויכול ישראל לקרות לפניו ע"כ ונראה דלדידן בזמן הזה אין לקרות כלל ללוי במקום הראוי לו דליכא לנו הכירא כל כך אם הוא מקום הראוי לו ושמא יאמרו שלא היה מקום הראוי לו ומחזיקי' הראשון בכהן ולא משגיחין האידנא במה שקרא הראשון במקום כהן מאחר שאין חיובו בכך לקרותו הכי כמו שנכת' לקמן דכל דבר שאין הכירא בכך אין בונין עליו בניין או שמא הבאים שראו איך שהיה קורא בתורה לפני הלוי ולא שמעו הקריאה מן הש"ץ במקו' כהן יאמרו כהן הוא ולעניין הכרע בין הפרושים של רש"י הרא"ש כתב שריצב"א היה תופס פי' אחרון עיקר וכתב עוד ודווקא אם הישראל חשוב ממנו אבל אם שוים לוי קודם ואפי' לקרות במקום כהן כדאמר ר' יהושע בן לוי במגילה מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני ור' יהושע בן לוי היה לוי כדאמרינן בחולין בפרק כל הבשר דר' אשי בר בריה דלוי היה וקאמר שלא היה מניח לישראל לברך לפניו ובשווין איירי דומיא דלא ברכתי לפני כהן דמוקי התם בשווין ע"כ. והיכא שמוכר' במקום כהן א"כ מי שקנה הוא החשוב אפי' הוא ע"ה בין ישראל בין לוי אבל במקום שאין מוכרן אפי' מי שקנה מצות סגן לא נקרא אלא חשוב שבעיר ואינו דומה למקום שיש שם כהן שקורא אפי' ע"ה לפני כהן ת"ח היינו משום דמעלת הכהונה גורמת אבל היכא שאין שם כהן שחזרה המעלה למעלות התורה ועושה מצות וגמילות חסדים א"כ לא יקרא אלא חשוב שבעיר ולא חיישינן כה"ג לאנצויי משום שהוא דבר דלא שכיחא ואף שכמה גדולים תפסו פי' ראשון של רש"י וכן הסכמת הרמב"ן והרא"ש והאבודרה"ם כתב שכן נהגו שלא יקרא כלל אכן לשון נתפרדה חבילה משמע כפי' השני ועיקר וכן הוא המנהג בימינו כתב המרדכי וז"ל מצאתי שכתב ר' אברהם בשם הר"ם אחיו דהיכא דליכא כהן ויש שם לוים וישראלים אין לקרות לוי כלל אם יש שם ז' ישראלים יקראו כולם ואם אין שם אלא ישראל אחד ולאחר קריאתו ישב ויעמוד מעט פעם שנייה וכן יעשה עד סיום ז' ואם אין שם ישראל יקרא קטנים או נשים ולא יקרא לוים ע"כ ובוודאי זה פי' לשיט' הראשון של רש"י אבל לפי מה שכתבתי שפירש השני הוא עיקר שרי לקרות לוים בין הישראלים היכא דליכא ז' ישראלים ואף שכתבתי אין שרי ללוי לקרות אלא במקום כהן היינו היכא דאיכא ישראל לקרות אבל היכא דליכא ישראלים ליכא למיחש כולי האי לפגם או לומר שהראשון כהן דהא מידע ידעי דליכא שבעה ישראלים ומילתא דאית' לי' קלא הוא וגם שעת הדחק הוא ולא קפדינן כולי האי ומאחר שהלוי לא יקרא במקומו כ"ש שלא יקרא אח"כ שלא במקומו כלל לשנות הסדר וגם הכא איכא למיחש משום הבאי' שלא ידעו תחילת קריאה ולא ראו אלא זה שקדם לפניו ויאמרו כהן הוא או אפי' היה שם מתחילת הקריאה ואמר כולם כהנים היה והיה סובר שמותרים לעלות כהנים זה אחר זה או יאמר דמשתכחי חללים עד בא האחרון שהוא כהן גמור ומ"ה קראו אחריו לוי ועיקר שלא לשנות את הסדר כהן לוי ישראל ללוי ולוי לכהן כתב הטור וז"ל כשאין שם כהן קורא לישראל במקומו ואומר במקום כהן כדי שלא יטעו להאכילו חלות אבל עולה במקו' הלוי דמעשר ראשון מותר לזרים וגם לא שכיח ע"כ וכן המנהג

כד אמר אביי אם אין שם לוי קורא את הכהן פעם אחרת במקום לוי אבל לא כהן אח' דא' ר' יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא מפני פגמו של ראשון ולוי אחר לוי לא יקרא מפני פגם שניהם דיאמרו חד מינייהו לאו לוי שיאמרו הראשון נודע שלא הי' לוי אלא חלל ומ"ה חזרו וקראו ללוי אחר או יאמרו שהשני לאו לוי אלא חלל והוא כישראל אבל גבי כהן לא שייך פגמה של שני דא"כ הוי חלל וא"כ למה קורא במקום לוי וכתב המרדכי וז"ל היכא שאין לוי צריך כהן לישב ולחזור במקומו ושוב יעמוד ויקרא במקום לוי בפעם שני' כדאמר בתוס' במקום שאין כי אם ישראל אחד שיודע לקרות בתורה ישב למקומו בין פרשה לפרשה ויחזור ויעמוד ויקרא ואז יעמוד למנין ז' ור"י פירש דהאי תוס' מיירי קודם שתקנו דכל אחד מברך לפניה ולאחריה דאז נראה הכל כקריאה אחת ומ"ה היה צריך לישב אבל עכשיו יש בזה היכר ודיו וא"צ לחזור ולישב למקומו ולשוב וכן אנו רגילים שכהן קרא פעמים ע"כ וכן המנהג והטור כתב וז"ל תניא בתוס' בני הכנסת שאין להם מי שיקר' אלא אחד כגון שאין בה מי שיודע לקרות אלא חד עומד וקורא ויושב אפי' ז' פעמים וכתב א"א הרא"ש ז"ל דזו התו' נישנית לפי המנהג ראשון שהי' ראשון מברך לפני' והאחרון לאחריה לכך צריך ליישב בכל פעם ופעם להכיר שהן ז' אבל האידנא שצריך לברך בכל פעם ופעם ברכה ראשונה ואחרונה כמו כהן שקורא במקו' לוי א"ל לישב ע"כ, ובהגהת מיימוני כת' שאם קרא החזן הכהן או הלוי ואינו שם לא יקרא לאחר בשם משו' פגמו של ראשון אלא אחד יעמוד מעצמו ע"כ. והמנהג הוא מי שקדם זכה במקומו אף שמן הדין מי שקנה מצות סגן יכול לרמוז לאחר בשם ולומר לו שיעלה במקום זה אלא שכך נתפשט המנהג מאחר שהש"ץ אינו קורא אותו א"כ כל הקודם זכה א"נ דחשו לדבר שאם יהיה הכח ביד הסגן שקנה המצות לומר לו שיעלה א"כ יבא נמי לקרותו בשמו ואיכא למיחש לפגמה כתב המרדכי בשם מהר"ם ז"ל עיר שכולו כהנים ואין בה כי אם ב' או ג' ישראלים לא יקראו כהנים במקום הישראל להשלים למנין ז' דכהן אחר כהן לא יקרא גם בשני וחמישי משום פגם שניהם פגם ראשון מפני היוצאי' לאחר שקרא כהן שני שיאמרו שנודע לחזן עכשיו שחלל היה הראשון וצריך להחזיר בסדר ולקרות כהן נהי דנהגו עתה לקרות בשם הקרואים משום דלמא אתי לאנצויי מכל מקום אין חובה להזכר הכהן ועוד אפילו שמו א"צ להזכיר אלא מרמז לו שיעלה וכן שמעתי שהיה עושה קרובו הר"ר שמואל מבימגד"ך ועוד אם יקרא הכהן אחר בד' או בה' יש לו פגם לעצמו כי יאמרו שאין כהן אלא חלל כיון שקורא במקום ישראל כמו לוי אחר לוי לא יקרא משו' פגם שניהם דהלוי הקורא במקום ישראל יאמרו שישראל הוא ה"נ כהן הקורא בד' או בה' ששי ושביעי יאמר חלל הוא ובשמחת תורה שקורין כהן או לוי חתן תור' או חתן בראשי' שאני התם שכבר קראו ה' כמשפט היום ולא סלקי למניינא וכן ליכא למיחש לנכנסין ויוצאין ועוד שמפסיקין להם וקורין בשם חתן תור' ובשם חתן בראשית וברוב מקו' הולכין עמהם חשובי הקהל ומינכרא מילתא טובא ועיר שכול' כהנים ואין שם ישראל נראה לי דהכהן יקראו ב' פעמים ושוב יקרא נשים דהכל משלימין למנין ז' ואפילו אשה ועבד וקטן ופירש רבינו שמחה דלאו דווקא למניין ז' אלא ה"ה לג' מדתני סתמא בפ' שלישי דמגילה קטן קורא בתורה ומתרגם אבל בעיר שיש שם ג' ישראלים קורין וחוזרין וקורין כמו בני העיר שאין להם מי שקורא אלא אחד עומד וקורא ויושב וחוזר ועומד וקורא עד ז' פעמי' כדאיתא בתוס' דמגילה ואם יש קטנים ישראלים שהגיעו לחינוך גם הם עולים למנין ואע"ג שכתב רבינו שמחה שיש בירושלמי גבי ההוא דאשה מברכ' לבעלה וכן לאביו לא כן אמר ר' חייא בר יוסי בר נהוראי כל שאמרו בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו תיפתר בעונה אחריהם אנן דתנינן כהאי מי שהיה אשה או עבד מקרין אות' עונים אחריהם מה שהם אומרי' ה"נ הרי החזן קורא עמהם ועיר שכולה כהני' ואין בה נשים ועבדים וקטנים וישראלים לא יקראו בתור' כלל ושלו' מאיר בר"ב אבל הרשב"א כתב בתשובה וז"ל לפי פשטה של שמועה היה נראה שאין כהן קורא בעולם אחר כהן ועיר שכולה כהנים כהן אחד קורא ויושב ז' פעמים אלא שבירושלמי דהניזקין אמר ר' חנינא עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום כלומר אם יש שם ישראל אחד ביניהם מכאן אתה למד שבמקום שכולה כהנים או שאין ישראל כדי סיפוקו כהן קורא אחר כהן שאין שם שום פגם שהכל יודעים שאין שם אלא הכהנים ואין כהן שני קורא משום פגם הראשון אלא מפני שאין שם ישראל וכן שלישי וכן רביעי. וכן כולם והקאר"ו כתב וז"ל ורבי' הגדול מהרר"י אבוה"ב כתב ואם אין בב"ה אלא כהני' יש מי שכת' שכהן א' קורא ומברך וחוזר ומברך עד שישל' למניין הקוראי' והרשב"א כ' בתשובה שכהן אחר כהן קורא שאין שם שום פגם הראשון שהרי הכל יודעים שאין שם אלא כהנים וכן יעשה