ים של שלמה על גיטין רצד

דע כי שאלתיהו פעמים אם כך שמו. ידעתי שלא ימצא בכתיבה רק ירחמאל ואומרים להדיא ששמו ירחמיאל ודחק בלשונו החירי"ק. וכן העידו עליו מיודעיו ששמעו שעלה לקרות בתורה ירחמיאל. וכתב האשיר"י פרק השולח דבהא תליא מילתא דאין לנו אלא שם שמחזיק בו לםנינו ומה בכך אם לא נמצא בכתיבה רק בלא יו"ד אשכחן נמי איפכא שם נחמנו ימצא בכתובים אבל נחמן לא ימצא כלל ואפ"ה אשכחן כמה אמוראים נקראו רב נחמן. ואפשר ע"י שם שינוי בחולי נקרא אחד מאבותיו כך ירחמיאל לסימן טוב לאמור ירחם אותי אל וכן נחמן ר"ל מנחם לכל, וק"ל ע"כ. ובשם מהרז"ך מצאתי כתוב להדיא שמן הסתם כותבין מלא וז"ל יש לכתוב ירחמיאל ביו"ד וכן איתא במקרא חסר ומלא ומשפחה הידוע חסר יש לכותבו חסר וכה"ג עשיתי מעשה ע"כ. ירמי' חסר וי"ו מן הסתם ואף שכתב מהרי"ו וז"ל נמצא ירמיה ירמיהו יש ליתן שני גיטין ויתן של ירמיהו קוד' כי הוא העיקר והטעם דלא אזלינן בתר רובא לכתוב ירמיהו לבד כי נמצא שני בני אדם שנקראו בשינוי שני שמו' חד ירמיהו הנביא ועוד איש אחר ירמיה ע"כ ואני אומר לכתוב מן הסתם ירמיה כמו חזקיה וכמו שהכריע מהרא"י עיין לעיל באות החי"ת:

ירחם חסר וי"ו:

ישעיהו כך נמצא כתוב ישעיהו בכל ספרי מלכים וישעיהו. אכן העולם אין רגילין לקרות לשום אדם ישעיהו כ"א ישעיה לחוד ומצאתי בד"ה ישעיה. ואינו ישעיהו הנביא ואמינה מסתמא לא קראו אחריו כי ריע מזליה ובן בנו מנשה קטליה במיתא קשה ומשונה וקראו הבנים אחר ישעיה של דברי הימים. ואולי כוונו ג"כ למעלת הנביא ושינו בו קצת. ולכן מן הסתם יש לכתוב ישעיה. והיכא שהוא כינוי לסעדיה תמצא לקמן באות סמ"ך:

יוטא יוטל יוטלין יוכבד המכונה יוטלין מצאתי וצ"ל דשם העריסה היה יוכבד ואחר שם המשפחה והכינוי הוא יוטלין משום הכי כותבין תרווייהו כדפרישית לעיל בסימן כ"ו:

יכנט בכ"ף:

קודם שאכנוס במבוי הכ"ף אדבר מענין חילוקי הדברי' מתיבה אחת או משני תיבו' כי לפי הסוגיא שהזכרתי דק"ל כרבא דאמר מרחב יה וכס יה אם כן למה כותבין הסופרים על פי תיקונם כס יה כעין שני תיבות נגד הסוגיא נגד ההלכה. ואף את"ל שאין הלכה כרבא הלא אף רב חסדא בשם ר' יוחנן נמי ס"ל הכי. ועוד אין מחלוקת בכס יה מדפריך התם לרב דאמר ידידיה נחלק לשנים הללויה מהו ולא פריך כס יה משמע דאין מחלוקת בכס יה. ואין לומר מה שאמרו התם חדא היא ר"ל שלא יכול לכתוב בשני שיטות. והיינו דמסיק התם דהללוי' שתי תיבות שיכול לכתוב בשתי תיבות כמו שהיה כתוב בתהילי' דר' חייא. זה אינו. חדא דלישנא אחת היא לא משמע אלא תיבה אחת. ועוד דלפי זה משמע אבל ידידיה לרב דנחלק לשתים וכותבין בשני שיטות זהו ליתא כאשר הוכחתי מכדרלעומר שהוא שני תיבות ואין לחלק בשתי שיטות. אם לא שתפרש שכדרלעומר אין צריך לכתוב בשתי תיבות לאפוקי בת היענה שצריך שני שיטות. וכבר הוכיח מהרא"י דלית' כי לא נמצא כן בס"ת. ע"כ אומר אני אי איישר חילי אבטליני' ולהזהיר הסופרים:

כלב כתריאל. בנמצא אע"פ שעיקר השם אכתריאל אולי משו' קדושת השם לא רצו לקרות בני אדם כך אלא כתריאל גם הוא סימן ורמז לתורה שהיא כתר אל ובגי' תרי"ג מצות ומ"ח בריתות שנכרתו על כל מצוה ומצוה:

כולהו הוא שם בדברי הימים וקרינן כלוהו ואי איתרמי כך שמי' כותבין כלוהי דמתקרי כלוהו

למך אינו בנמצא: ליוא הוא כינוי ליהודה שהוא גור אריה וכותבין דמתקרי כדפרישית לעיל בפירקין וכותבין ליוא בחד וי"ו ודוקא באשכנז אבל בארצות הללו שקורין ליהודה ליב כותבין דמתקרי ליב. ואם שם המובהק לוי אין צריך כלל לכתוב המכונה ליוא לפי שהוא ממש כמו לוי: ליב קינד ולא יכתוב ליבא קינד ויכתו' בחד תיבה מצאתי: ליבר מן הוא כינוי המצוי ליהודה וכן לאליעזר ואף לשאר שמות כמו ליפמן שהוא כינוי לכמה שמות: ליזר כתבתי לעיל גבי אליעזר: לעמיל הוא כינוי לאשר ולפעמים לאם והכל לפי המקומות ואיך הם רגילין לקרותו וכמו שכתבתי לעיל גבי וואלף וואלבלין: ליבקא באל"ף ואם כתבו ליפקא בפ"א אין זה פסול כמו ליפמן

מיכל הוא כינוי ליחיאל וכותבין המכונה מיכל בכ"ף וכבר ביארתי הכל באו' היוד גבי יחיאל:

מיכליין כתוב בשני יודי"ן בגט שתיקן מהר"ר יעקב כהן וכ"כ מהרז"ך שוב מצאתי בתיקוני גיטין מ"כלין ונראה דהכל תלוי בחילוק, קריאת המקומות שאם באותו מקום קוראין מיכלין באחרונה בחיריק כותבין ביו"ד אח"ת ואם קוראין כעין פת"ח כותבין מיכליין ואם שם העריסה מיכל אין צריך לכתוב המכונה מיכליין אלא מיכל לחוד. וה"ה שמיכליין נמי כשר. אבל אין ידוע שעיקר השם הוא מיכל אז אין לכתוב אלא מיכליין לחוד וכמו שכתבתי לעיל גבי שרה ושערכין:

מואל הוא קיצור השם לשמואל:

מיכאל כך כותבין. ואם כינוי שלו מיכל אין צריך לכתוב המכו' דקיצור השם הוא:

מנחם המכונה מענדיל:

מנחם דמתקרי מן כאשר כתבתי לעיל סימן כ"ז וכ"ח:

מצאתי מנחם המכונה מענלא:

מרדכי המכונה גו גומפרכט בלי עיי"ן מערקל הוא כינוי למרדכי וראוי היה שלא לכותבו דהוי כמו יצחק חקין אם לא מאחר שהוא כינוי זר שרוב שמות מרדכי כינויים גומפריכט וזה נשתנ'. ומ"ה כותבין המכונ' וכ"ש בארץ רוסי' שכותבין המכונה מייקו וכן. נראה מלשון מהרא"י שכתב בכתבי' סימן ו' דיחזקאל קהינול פתחיה צחריים מרדכי מערהל חיים קסהריים אלו הכינויים קרובים ג"כ ללשון עברי אבל מ"מ אינם ממש קיצור לשון כגון יעקב יעקל יצסק חקי דחד מוצא אינון. מצאתי שמעתי שמהר"ר מרקל גירש את אשתו וכתב המכונה מערקל ועמד עליו חכם אחד והוציא לעז ואמר שיש לכתוב מורקל ונידה מהר"ם ז"ל אותו החכם מכח חרם ר"ת שלא להוציא לעז על הגט ונצח אותו על פי חכמים שבאותו הדור שיפה כתב שכך קראוהו מערקל בלא חו"לם משלם חסר בדברי הימים וכן בעזרא וכן במלכים וז"ל מהררי"ב בגט שסידר מהר"ר אנשיל כתב משלם חסר וי"ו באמצע כי הפייט רבי משלם חתם שמו באפיק רנן בקרובץ משל' חסר וי"ו. אבל הבעל בעצמו היה מסופק אם חסר או מלא. ואני ישראל קבלתי מזקן אח' באולמיץ בן פ' שנה ולמד בישיב' כל ימיו ושמו משה, כהן ואמר לי שני משפחות היו במדינת. רינו"ס אחרת חתמו משולם מלא ואחת משלם חסר. ע"כ ואני אומ' מאחר שבמקרא חסר הוא. אם כן יש לכותבו חסר מן הסתם מושיל הוא כינוי למשה ואין צריך לכתוב המכונ' וכן מושמן אבל וישל שהוא כינוי למשה צריך לכתוב המכונה וישל כמו שכתוב לעיל באות וי"ו בשם הגאון מהר"ר וייבש:

מתתיהו מצאתי בשם מהררז"ך ליתן שני גיטין הראשון מתתיהו והשני מתתיה והא לך מה שכתב מהרא"י בת"ה ובשם מתתיה נרא' דבסתמא דמלתא שאין ידוע היאך עלה לקרות בתור' יש לכתוב מתתיהו ואע"ג דשם מתתיה אשכחן תרי גברי חד בעזרא וחד בד"ה מ"מ במעשה דחניכה שהוא שגור בפי כל ומזכירין אותו בכל שנה ח' ימים מתתיהו בן יוחנן כ"ג סברא לומר שעל אותו השם נקראו הבנים וסברא רחבה היא שיש לתלות שמות האחרונים שנקראו על שמות הראשונים דוקא בהני דידעי ושכיחי לאינשי להזכירם ע"כ וקצת נמי סיוע לדבריו דבד"ה מצינו ד' פעמים מתתיהו אם כן הכי הוי הרוב. מ"מ איכא למימר שמא אזלינן בתר הרוב ספרי' עזרא וד"ה. ויותר תימא על הגאון שדרכו בכל המקומות להחמיר טובא ובכאן הקיל טובא באיסורא א"א דשמא שמו היה מתתיה נמצא שינה ממש דהכינוי הוא לרוב המקומות מתתיה אבל אי כתב מתתיה כשר לכ"ע אפילו הוי שמו מתתיהו וכמו שפי' הוא גופא גבי חזקיה ע"כ נראה מן הסתם לכתוב מתתיה בפרט מאחר שנקרא בשם מתתיה ואינני כחולק על הגאון אפשר שבזמנו היו נקראין רובן בשם מתתיהו משא"כ האידנא שהוא בהיפך. ומ"מ אם חתם שמו מתתיהו או עולה לס"ת בשם מתתיהו אין ראי' כ"כ דאין לבנות עליו יסוד דשמא לא דקדק כ"כ כאשר כתבתי לעיל בסימן למ"ד:

מתניהו כך כותבין וכך נמצא כתוב. מרנא הוא שם בא"לף מירוש הוא כינוי לאשה וכבר כתבתי דינו בסימן כ"ו:

נחמי' נחמן. נתנאל. אין כותבין המכונה. נעכלא שם לאשה ולפעמים נקראה נעכלין וכולן בעי"ן:

סעדי' מקצת אנשים שנקראו ישעיה ועולין לס"ת בשם סעדיה כותבין סעדיה דמתקרי ישעיה ובארצות הללו לעגי שפה שקוראין לכל ישעיה שעיה נראה בעיני לכתוב סעדיה דמתקרי ישעיה אבל אי אין עולין בשם סעדיה פשיטא שכותבין ישעיה ותו לא אפילו נקרא שעיה:

סנדרליין בארץ אשכנז ובמקומות הללו סנדרלא

עובדיה כ כותבין מן הסתם ונמצא נמי בקרא עובדיהו ומ"ה אם יש לו כך קבלה כותבין עובדיהו: עזיאל ולא עוזיאל וכן נמצא בקרא. עוזר וקורין לו לס"ת עזרא מצאתי כתוב וז"ל אשר דמית עזרא ועוזר ליצחק חקין לכאורה בלי דקדוק נראה בעיני דלא דמי כי חקין איננה מלה בפני עצמה בלשון הקודש רק כינוי לשם יצחק וכן בנימין בונמי לכן אין לחשוב אותה תיבה רק לקיצור השם ולכן אין צריך להזכיר בפני עצמו. אבל עוזר היא תיבה בפני עצמה בלשון הקודש ויש לו פתרון פירוש אחר מעזרא כי עזרא הוא באל"ף בסוף התיב' ואינו לשון עזרה בה"א בפני עצמה לכן אין להחשיבה לקצור השם רק למלה אחרת. ולכאורה יש לכתוב עזרא דמתקרי עוזר ועוד שמות רבות יש באותו לשון משונה כל חד וחד מחבריה עזרא עזרי' אליעזר אביעזר עזריאל השומע שקורין לו עוזר ואפילו אם יודע בוודאי שהוא כינוי לשם אחר הדומה לו מי יודע לאיזה אחד מן השמות הנ"ל יכונה ונקצרים לכן נראה לפרש שיש לכותבו בבירור אך האמת לא דקדקתי בדבר ע"כ בשם הגאון מהר"ר ווייבש וה"ה לעזריה וקורין לו עוזר וכמו שכתב נמי מהרי"ב וז"ל ועל שם האיש עזריה וקורין עוזר נ"ל שיש לכתוב עזריה בה"א ויש לכתוב עזריה דמתקרי עוזר ול"ד ליצחק חקין דפשוט היה דכל חקין קורין לס"ת יצחק וחותמין בשטרות יצחק אבל עוזר אשכחן דחתו' בשטרות וקוראין לס"ת רק בשם עוזר אלמא שם בפני עצמו הוא ואשכחן במקרא נמי שם עוזר מ"מ הכא יש לכתוב עזריה דמתקרי עוזר בוי"ו דילמא לישתמע עזר. אבל אין לחוש לעזרא אע"ג דעזריה הוא עזרא כדמוכח בעזרא בכמה דוכתי וכן פי' רש"י בריש פירקי אבות