ים של שלמה על גיטין רצא

הדומה לזה אכן מכתיבת שם בנימין דס"ל לבעל התשובה בפשיטות לכתוב מלא. מהרא"י בת"ה כתב שיש לכתוב חסר. ולקמן אכתוב הכרעתי א"ה ושם של יעקל נתפשט המנהג שאין לכתוב המכונה כי אם היכא דאיכא חששא דתרי יוסף בר שמעון כמ"ש מהררא"י בכתבי' ואף שלפעמים נמצא יעקל כינוי לאליקום מ"מ לא שכיח כלל כמו שאין כותבין יצחק המכונה אייזק אף שהוא לפעמים כינוי לשלתיאל. א"ל במקומות שמצוי הכינו לאליקום דאז כותבין המכונה יעקל כנו שנהג מהרי"ל וכדכתבתי לעיל בסי' שלפני זה. עתה אתחיל לכתוב נוסח כל השמות בין בלשון קורש בין בלשון לע"ז ע"ד אל"ף בי"ת לא אהוביה כבר כתבתי בסימן שלפני זה אברהם מן הסתם יש לכתוב בה"א אם לא שיש בקבלה לאותה משפחה שנקרא על שם אברם וחותמין כך בשטרותיהם על איזה סיבה כי לפעמים שם אביו הוא בחיים אברהם ושם אבי אשתו הוא ג"כ אברהם ומת ורוצה לקרות בכו אחריו שהוא זקינו או איפכא וכדי שלא יהי' נגד האב שהוא בחיים ויקפיד על זה כדרך האדם ולכן הי' משונה שמו אברם. וכן פסק מהררי"ב. אברוש או אברשקא אין צריך לכתוב אותו הכינוי בגט אלא כותב אברהם לחוד ואף עברלין אין לכתוב כדפרי' לעיל סימן כ"ז. אביגדור לכתוב בוי"ו היכא שחותם בשטרות מלא ויש לו קבלה בכך מאבותיו ואף שאביגדור הנאמר בקרא נקרא אביגדר בן זמר חסר וי"ו. מקרוב נשתנה וחותמין עצמם מלא. ואפשר שבאיזה סיבה נשתנה וכן אחד יחיד שעשה ר' אביגדור חתם עצמו בוי"ו וכן חתם מהר"ר אברהם בן מהר"ר אביגדור ז"ל אבל מן הסתם יש לכתוב חסר אחר לשון המקרא וכ"כ בקובץ שיש לכתוב חסר וכותבים בחד תיבה וכן עמינדב עמיהוד עמיאל צורי שדי בת שבע אביעזר אבי שלום נגזר מן אבשולם אלא דלא מסקי בשמיה אור שרגא כולהון חד תיבה הוא ועיין לקמן בסימן יו"ד גבי ידידי"ה. איחל בחי"ת ותמצאנו באות יו"ד אצל יחיאל:

אכתריאל אינו בנמצא בזמנינו כי אם כתריאל:

אלעזר מצינו במקרא ביו"ד ונקרא הלמ"ד חירק ומצינו במקרא אלעזר בלא יו"ד ונבלע בלמ"ד כמו אלעזר בן אהרן הכהן ודבר זה תלוי בקבלה אם נדגש הלמ"ד בחירק כותבין ביו"ד ואם מובלע כותבין בלא יו"ד ורוב לאזיר נקרא בס"ת אלעזר וכן חותמין בשטרות וליזר נקרא בס"ת אליעזר ומ"ה א"ל לכתוב בגט אליעזר המכונה ליזר או אלעזר המכונ' לאזר אם לא שנקרא לס"ת אלעזר בקבלה וכינוי ליזר או נקרא לס"ת אליעזר וכינוי לאזיר שאז כותבין המכונה. ראיתי גט שהובא מפוזנא שכתוב בו אליעזר המכונה ליזר ואין צריך. ובודאי דעת המסדר הי' מאחר שיש אליעזר שכינוי ליפמן א"כ צריך לברר בכינוי איזה אליעזר הוא וטעות הוא בידו דמה בכך ס"ס אותן שקוראין אותו ליזר לא יאמרו שהוא אחר שהרי כל ליזר בא מאליעזר בשלמא אם היו שמות ג"כ בשם ליזר אז הי' צריך המכונה שלא יאמרו שהוא אחר. אבל מאחר שאין זה בנמצא ליכא למיחש. שאותו הסדרן לא הי' בר סמכן אלישיב בתרי יודין וכן נמצא כתוב בד"ה ובעזרא. אלי"ה כתב מהרח"י בת"ה וז"ל נראה דכל היכא דמסתפקא לן נכתיב אליהו ולא אליה דרובן כתיב כך אליהו ולא כתיב אליה רק ב"ה מקומות ודרשו חז"ל לפי שלקח משכון משמו של אלי' שיבשר את בניו והכי פי' רש"י בפ' בחקתי אלמא דעיקר השם הוא אליהו. וא"ת והלא כתיב בד"ה ויעשיה מאליה וזכריה בני ירוחם. ואיתא בתוספות בפרק המקבל שנמצא בתשובות גאון שיש בסדר אליהו רבא שאמר לחכמי ישראל שהוא מזרעו של רחל אמרו לו תן לנו סימן לדבריך אמר להן כך כתוב ביחוסי של בנימין ויעשיה ואליה וזכריה בני יריחם. הא קמן דביחוסו מזכירו בשם אליה. מ"מ מי שקורא את בנו ע"ש הנביא הזה ז"ל תפס השם המבואר וביחוסו מבואר דאיהו הוא אל. על פי תשובת הגאון. ורוב בני אדם לא ידעי בהכי אע"ג דנמצא ג"כ אנשים אחרים בד"ה ששמם אליה היה. מ"מ מסתמא דמילתא האחרונים כולם או רובם לא נקראו אלא על שם אליהו הנביא ז"ל וכל זאת מן הסת' אבל לא במקובל כמו שמצאתי כתוב בליקוטין משמו וז"ל יש לכתוב אליהו שהוא הרוב אם לא שמקובל אותו פלוני מאבותיו שקראוהו לס"ת וכן חתם עצמו אליה אז כותבין אליה וכן מצאתי כתוב בשם מהרר"יב ונתן טעם לדבר אותו שמקובל מאבותיו בשם אליה ולא בשם אליהו ואומרי' שדי לעולם להשתמש בשתי אותיות השם י"ה ולא בשלש אותיות כגון אליהו:

אליקים בשתי יודין וכינוי גוצלק עיין באות ג':

אלכסנדר מן הסתם מצאתי כתוב אלכסנדרי ומ"מ אם ברור לו ששמו אלכסנדר כותבין בלא יו"ד והכל תלוי בקבל' ובחתימת שמו ואין כותבין המכונה סעדנרלא או סענדר כי כולם קיצור השם הוא:

אלקנה בה"א וכן נקרא ירוחם בן אלקנה. ואין צריך לכתוב אלקנה המכונה אליקא כי קיצור השם הוא:

אלימלך המכונה פילטא כותבין. אעפ"י שאין כותבין פלטיאל המכונה פילטא כי לשם קיצור השם הוא ורוב פילטא שם המובהק פלטיאל ודומה ליצחק אייזק כדפרי' לעיל בסימן כ"ז:

אושעיא נמצא בתלמוד כתוב באל"ף אכן עקיבא נמי נמצא כתוב בא"לף ויש הרבה שכותבין בה"א. ומצאתי בקובץ וז"ל שמעתי שמהר"ש אמר בשם מהר"ה ז"ל שכל שמות שיש ספק אם לכתוב סופו א"לף או ה"א כגון אושעי"א עקיבא שמרי' סעדי' וכיוצא בזה כותבין ה"א שבמקרא לא תמצא שום שם אלא שסופה ה"א הררז"ך ז"ל ע"כ. ומ"מ נראה היכא שיש קבלה במשפחה שכך היו חותמין משפחתו בכוונה כך ראוי לעשות כקבלתם אצל. שם הוא בדברי הימים. ואם הכינוי איצל וידוע בקבלה ששם המובהק אצל אז כותבין אצל. ואם אינו ידוע אלא על פיו שאומר כך היו קוראין אותו לס"ת אצל והוא איש נכרי. נראה שיש לכתוב איצל מאחר שאפילו לא נכתב אלא שם הכינוי לבד הוא כשר. אם כן מוטב לכתוב איצל דשמא קראוהו בטעות אצל ועיקר השם היה יצחק ונמצא שינה שמו ממש:

אשר המכונה אנשיל מצאתי:

אשר המכונה לאם או לעמיל תמצא באות הלמ"ד:

אייזק במקום שכותבין כגון לשלתיאל המכונה אייזק בשני יודי"ן אפילו היכא שכותבין המכונה אייזק ליצחק כגון איכא תרי יוסף בן שמעון וכאשר פסק מהר"אי בכתבי' שכך ראוי לעשות לכל קיצורי השם במקום דאיכא תרי יוסף בן שמעון מ"מ כותבין בשני יודי"ן ולא כותבין איזק מאחר שנגזר מיצחק שהוא בחיר"ק וכן הגוים קורין כל יצחק איזק לא משגחינן בהו אלא בתר קריא' העברים שהוא עיקר:

אליקים וכינויו געטשליק עיין באות ג'. בניה בניהו אינו בנמצא לפנינו בנימין כתב מהר"אי בת"ה וז"ל יראה דבנימין יש לכתוב חסר יו"ד בתרא. וכן נמצא כתוב ע"ש אחד מהגדולים שאמר שכל הגיטין שראה שהיה כתוב בהן בנימין נכתב חסר. ונראה דכן הוא לפום ההלכה דפרק אלו נאמרים במסכת סוטה שהחמשים אותיות על שנים עשר שבטים היו כתובים על האפוד. עשרים וחמשה על זה ועשרים וחמשה על זה. ופריך תלמודא הני חמשין נכי חדא אינון. ומשני אמר ר' יצחק הוסיפו אות אחת דכתיב עדות ביהוסף שמו. רב נחמן בר יצחק אמר כל התורה כולה בנימן חסר וכאן מלא משום דכתיב על האבן השני כתולדותם. וכתיב ואביו קרא לו בנימין. פי' כתולדותם משמע שיכתבו כמו שנכתבו בתחלת תולדותם. הא קמן דלפי מה דפריך בתחלה דנכי חדא אינון וגם לשינויא של ר' יצחק דינו של בנימן לכתוב חסר ולשינויא דרב נחמן נמי אי לאו דפריש קרא כתולדותם היה נכתב חסר ואם כן לגבי גיטין לבתר כל התורה אזלינן וגבי אפוד מסתמא טעמא יש בדבר ובאולי כדי להשלים החמשים אותיות. אך אתמהא דבמסורת דידן יש דבתורה יש שבע עשרה בנימין מלאים ובנביאים עוד יותר. וצריך לומר דכל התורה כלומר רוב התורה דרובו ככולו ואי לא הוה כ' כתולדות' היה נכתב אחר הרוב עוד נרא' להבי' ראייה מן הפייטן ר' בנימין הגדול שיסד האופני' בלולי אש ומימו' ומרומי רום חתם שמו בנימן ומצאתי אח"כ שאחד מן הגדולים הביא ג"כ ראיי' זו מן הפייט עכ"ל. וראיו' חלשו' קא חזינא מאחר שמצינו ששם הלידה היה מלא ובאפוד היה מלא ושם הבנים נקראו על שם היחס למה לא ניזול בתרייהו ולא נשגיח בתר כתיבת התורה חסר לאיזה כוונה ידוע ועוד המנהג בעו"ה כשמתה אם הילד קודם הברית שקורין אותו על שם המאורע ומסתמא קוראין אותו מלא מאחר שהוא זכר לדבר כי התם שהיה שם הלידה מלא והא לך הגה' מתיקוני גיטין וז"ל מצאתי כתוב בשם גדול ושמו שכחתי דיכתוב בגט בנימין מלא וראי' דאמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין בנימין היה כתוב מלא על אבני האפוד מדכתיב כתולדותם ובתולדותם כתיב מלא וכן הורה פה קדוש מהריל ז"ל. אכן אי כתבו חסר אין לפוסלו דיעבד כלל כיון דרובם כתי' במקרא חסר וגדולה מזה כתב האשר"י בתשובות ומייתי לה בטור א"ע אי כתב כסליו מלא אין לפוסלו בשטר זה כיון דלשון העולם הוא כך. אע"ג דבמקרא לא אשכחן מלא דכולה כתיב חסר. ומכ"ש הכא דרובם כתיב חסרים ואף דרגילי רובא דעולם לחתום בשטרות חסרים הועתק מכתב ידי מהר"י ווייל כך כתב לי שארי מהר"ן י"ץ. נאם הקטן שמואל. ע"כ הגה' וכן מצאתי בשם הררז"ך. ואני מצאתי בקובץ שאחד מן הגדולים כתב שראה שמהר"יל פוסל הגט אפי' בדיעבד. ע"כ יראה לי להחמיר אף שמהרא"י כתב שיש לכתבו חסר. ובפרט האידנא שרובא דעלמא רגילין לחתום מלא והכינוי וואלף נכתוב לקמן באות הוי"ו:

בונמי הוא קיצור השם ואין צריך לכתוב בנימין המכונה בונמי מצאתי ה"ה שאין צריך לכתוב המכונה בינא או בינש או בונם שכולם קיצור השם הוא ובמקום דאיכא תרי יוסף בן שמעון שכותבין המכונה בינא יש לכתב' בלשון אל"ף ולא בה"א שהוא מלשון דעת ובינה וזה אין לו מקום כאן אלא מקיצור בנימין שהוא מלשון ימין אלא שהוא לעז בעלמא לשם המובהק. ע"כ ראוי לכתוב בא"לף. ומ"מ בדיעבד ליכא קפידא ברכיה שם הוא במקרא ואם נקרא ברוך ועולה לס"ת וחותם ברכיה כותבין ברכי' דמתקרי ברוך ולא אמרינן שהוא קיצור השם שהרי ברוך הוא נמי שם בפני עצמו במקרא:

בכודר אין לכתוב כי אין זה שם כינוי אלא הדרך לקרוא הבן שנולד אחר מיתת אביו ברודר מצאתי:

ברכה הוא שם מצוי שקוראין בו הילדים לסימן טוב בעלמא כמו יום טוב והדומה לו שם זה מצוי לאיש ולאשה נמי שמתה א' ואעפ"י שבדברי הימים נימצא זה השם. ובזה אני אומר שאם חותם שמו או עולה לס"ת בשם ברוך או ברכיה ונקרא ברכה לכינוי בעלמא שאין כותבין ברכה כלל כי אין זה שם מבורר במקרא גם לא מצינו שהוא כינוי לשם אחר אם כן דינו דינו כקיצור השם. אף שהוא ארוך יותר מברוך אין קפידא כמו חנה וחנינא וכמו שנאריך בזה לקמן בסי' ל"ב:

בילא הוא שם של אשה ואם