ים של שלמה על גיטין רצ

יעקל. אפילו בשם אכי המגרש. וכ"ש במגרש עצמו במקומות שנמצא הכינוי יעקל לאליקים

כח פסק מהרי"ב היכא דשם המגרש מן ולס"ת קורין אותו מנחם. נראה לי שיש לכתוב המכונה מן או דמתקרי מן כיון דנגזר מן ממנחם שייך למכתב דמתקרי. ואע"ג שמן הוא כמו ציפורה פורה. מ"מ יש לחלק שאין לחבר פורה אלא אות להשלים ציפורה וכל פורה נגזר מציפורה אבל מן הוא גם כן שם כינוי למנשה למנוח. ואם כן אי כתב בגט מנחם לא מוכח מי הוא ולא הוי ידים מוכיחות כי אולי יאמרו שאותן שקורין אותו מן הוא שמו מנשה או מנוח ואם כן אותו שכתוב בגט מנחם הוא איש אחר. וק"ל בהמגרש ופרק קונם דבעינן ידים מוכיחות. הלכך יש לכתוב המכונה מן או דמתקרי מן. ונראה שטוב יותר לכתוב דמתקרי כיון שהוא תיבה דכתיבא בתורה וגם היא בקריאתה שם דבר שנאמר ויקראו שמו מן. ואולי אפשר שגם לאדם קורים לו מן. משום הכי נראה נמי דלא סגי במנחם לחודי'. והנה אותו המגרש הי' לו אביו והיה שמו קלונימו' וקורין לו קלמן והסכימו חכמי רינו"ס עם מהר"ר זיסקינד ז"ל לכתוב המכונה קלמן כיון שאינו סמוכי' יחד בתיבה קלונימוס שוב כתב דראוי לכתוב כינוי מן בתוך הגט אע"פ שהו' קיצור של מנחם דלא זו דלא ידעינן אי כינוי הוא לשם אחר למנוח למנשה אלא דלא ידעינן אי כינוי הוא מאחרי השם כמו נחמן וכן בלשון אשכנז נמי קלמן שלמן כמו ברעגנשבורג שלמן ולס"ת קורין לו יועץ וכתיב נמי בתור' שלמן ולשון אשכנז נמי זלמן אם כן לא ידעינן האי מן אי קיצור בתראי של שם הוא כמו יצחק חקין ציפורה פורה או לפני השם הוא ממנשה או מנחם הלכך צריך לכתוב המכונ' מן כדפרי' ולא דמתקרי מן דלא ידעינן אי נגזר מעברי או לשון אשכנז לפניו או לאחריו הלכך הסכמנו לכתוב המכונה מן. וגם לא הסכמנו לכתוב המכונה קלמן גבי' אבי המגרש לפי שמהר"ר זיסקינד הצריך לכתוב גבי אבי המגרש קלונימוס המכונה קלמן ומהרז"ק מנו"ר לא כתב המכונה קלמן כמו יצחק חקין והוא. הוה בתראי ובקי בגיטין הלכך באתי כמכריע גבי מגרש גופא לכתוב המכונה קלמן כדברי ממהר"ר זיסקינד ז"ל וגבי אבי המגרש לא יכתוב קלמן כמו מהרז"ך כיון דכתב באבן העזר דגבי אבי המגרש אין להקפיד ויש בו להקל וכן עשיתי מעשה. נאם ישראל מברונא. והנה מה שכתב דצריך לכתוב הכינוי מן יפה כתב דאינו כל כך מוכרח שהוא נגזר מן מנחם דשמא מאיש אחר הוא וכ"ש שיש לכתוב המכונה מניס. אבל מה שכתב לכתוב המכונה ולא דמתקרי לא נהירא לי שהרי מלה עברית היא ושם עברי הוא ולמה נאמר שהו' נגזר מלשון אשכנז דלא ידעינן ולא ניזל בתר גופא דשמא שהוא שם בפני עצמו ולענין קלונימוס לא נראה כלל דבריו דמה בכך שאינם סמוכים בתיבה של קלונימוס מ"מ לא גרע מיצחק חקין דאינו דומ' אלא בשתי תיבות אותיות אחרונות וכ"ש אייזק שהו' רחוק יותר אלא מ"מ מאחר שיודעי' שכל חקין ואייזק היו קורין לס"ת יצחק בדמיון כל דהוא סגי ה"נ גבי קלונימוס וקלמן והי' קשה בעיני לחלוק על הגדולים שהורו לכתוב קלונימוס המכונה קלמן עד שמצאתי תשובה בשם הגדול מוהר"ר ווייבוש וז"ל מה שכתבת לי שכתב לך מהררי"ב מקלמן וקלונימוס לא נתיישב אל לבי וכל אחד עושה לו סברת הכרס כמו שיחפוץ כי מה שייך לחלק אם האותיות קרובות או רחוקות אם ידוע לכל שאין הכינוי שייך כי אם על אותו שם הקודש כדרך זה שאין קלמן נקרא אלא אותו אדם הנקרא לס"ת קלונימוס אם כן מאי נ"מ אם אותיות שם הקודש מרוחקות בשם הכינוי אם לא משו' חשש בני אדם כגון נשים וריקים שאינם שומעין שנקראו לס"ת קלונימוס ולדידהו הוי שם אחר לגמרי כי שם קלונימוס נעלם מהם. אם כן ה"ה נמי במקורבות והיינו טעמא שכתב האשר"י דמשום הכי כותבין וכל שום וחניכה משום העכו"ם שמשנים קצת בדבר מועט שמות היהודים. אך בברור נראה לי שינוי גדול הוא מחמת היפוך האותיות כי הנו"ן והמ"ם מהופכים ובלשון העברי משנ' פירוש התיב' הרבה לפי היפוך האותיות וכו' והאריך והוא עיקר מאחר שנתהפכו האותיות ולא בנהו קלנם אם כן נראה ששם אחר הוא לגמרי ולכן נראה לכתוב המכונה קלונימוס אף לגבי אביו. ותמה אני על מהררי"ב נהי דלא מחמירין כולי האי גבי אביו היינו היכא דלא ידעינן. אבל היכא דידעינן אמאי לא נכתוב נמי מתקנת ר"ג כמו שתקן וכל שום כו' מפני הלעז ה"ה אשם אביו מפני הלעז וגרע מאילו לא כתבו לגמרי וכמו שכתבנו לעי' סימן ט"ז ועוד הקצרה ידינו לכתוב המכונה הלא אין שום חשש בעולם אם כותבין המכונ' אעפ"י שאינו צריך אבל היכא דלא כתבינן איכא למיחש ללעז ובפרט לפי הכרעתו שצוה לכתוב על שם של עצמו המכונה קלמן א"כ לגבי אביו איכא לעז שהרואה אומר מאחר שהדרך לכתוב המכונ' קלמן ובכאן לא נכתב בודאי כן איש אחר הוא שלא יכונה בשם קלמן. שוב מצאתי שמהרי"ל היה כותב יעקב המכונה יעקיל וגבי שם אבי המגרש לא היה כותב המכוכ' וזהו סברת מהרי"ב מ"מ הנרא' בעיני כתבתי גם נרא' בעיני שלא לכתוב כלל המכונה דלא גרע מיצחק חקין וכן מצאתי כתוב בתיקוני גיטין אלא שכתב אח"כ שבמרדכי ארוך בהלכות גיטין שמ"מ נהגו לכתוב המכונה יעקל ע"כ ונ"ל דהאי טעמא מאחר שאליקום הוא נמי מכונה יעקל. א"כ לא מוכח בגט מי הוא כי יאמרו שזה הוא. אינו הבעל דאי היה הבעל הי' שמו אליקום שהרי הוא מכונה בשם יעקל. ודומה לשלמה שכותבין המכונה זלמן כדלעיל אכן במקומו' שלא נמצא כינוי יעקל לאליקום אזלינן בתר רובא ולא כתבינן כלל המכונה כדלקמן בסימן ה'

דין היכא דנקרא שלמן בשי"ן ונקרא לס"ת שלמה. יש לכתוב שלמה דמתקרי שלמן בלא וי"ו וכן ראוי לכתוב מנחם דמתקרי נחם בלא וי"ו. ואם נקרא בלשון בני אדם נחום בחולם וכן שלמון יש לכתוב בוי"ו

כט פסק היכא שנקרא בכינוי שלמן בשין ונקרא לס"ת בשם שלמה, נראה דיש לכתוב שלמה דמתקרי שלמן אף דכל שלמן בשין הוא בשם שלמה. ונמצא בשם מרדכי דאין צריך לכתוב. אכן מאחר דמצינו שם שלמן בפני עצמו. אם כן אינו ברור שמגזרת שלמה הוא ושמא שם בפני עצמו וצריך לכתבו ומשום הכי תמה אני על שמצאתי בליקוטי גיטין דיש לכתוב שלמה המכונה שלמן כי זה לא יתכן דאי חשבינן לכינוי אם כן אין צריך לכתבו דהא בודאי משלמה היא אי לאו דחיישינן ללעז שיאמרו דשם של עצמו הוא אם כן שם הכתוב בתורה הוא וצריך לכתוב דמתקרי שלמן בלא וי"ו אף שבתורה כתוב בוי"ו שלמון. מ"מ אין לכתוב שלמון חדא דשמא בא משם שלמה שהוא בלא וי"ו ועוד שלמון נמי מצינו שנקרא בשם שלמה בשי"ן בלא וי"ו. וגם את"ל שהוא משם שיש לו וי"ו מ"מ תוכל לקרוא אותו בחולם כמו שאפרש וכן ראוי לכתוב מנחם דאתקרי נחם לפי שמצינו נחם שם בפני עצמו הוא. ואף שכל נחום שבתורה ובתלמוד כתוב בוי"ו נחום. מ"מ אף בלא וי"ו תוכל לקרות נחם בחולם כמו יעקב שהוא בלא וי"ו לאפוקי אם כתב דאתקרי נחום שמא לא מקרי נחום בחולם והוי שינוי השם. ומ"מ אם נקרא בלשון בני אדם בחולם נחום וכן שלמון יש לכתוב הכי שהרי כך מתקרי

למד אהובי וידידי שארי מהר"ז יצ"ו ועשיי"א. על ספיקא החדשה שהחזן אמר שקרא אותו לס"ת אהוביה בשבא ואהובייה בשני יודין והו' שינוי שע"כ נקודות הבי"ת נקרא בחירק דע אהו' שזה גוטליף ספר לפני הדברים כאשר אבאר. אח"כ קראתי לפני בני יצ"ו אשר שמו. יעקב ליווא ואמרתי לו אמור דבריך בפני בני כאשר אמר' לי וכן עשה אמר שאביו ז"ל צוה לו בפירוש לחתום שמו בשני יודין וגם ר' משה עלקאן ז"ל הזקיקו פה לחתום לו שטר וכתב לו בטינ"ד על השלחן שמו בשני יודין צוה לו לחתום בכך זימנא חדא חתם שטר חליצה בעיר גיזשאר וחתם שמו בשני יודין והשטר נשתלח למדינת לועז ושמה לא היתה ניכרת חתימת העדים והלכו לגוטינגן ורבי ליברמן י"ץ קיים החתימות שישרות הן. ומזה אין כל כך ראייה דדילמא לא קיים רק כתב ידם מ"מ רמז יש. ואח"כ בנורבערג מר"ז כהן ז"ל ומהררי"ו ז"ל ומהר"ר יועלין ז"ל כולם נתעסקו שלשה ימים על ספיקות היודין דוקא ולא על הה"א כאשר כתבת לי עד לסוף מצא מהר"ז ז"ל ראיה לשני יודין ורק"ד לבית החורף בשמחתו וכן הסכימו עמו. כל דברים אלו אמר בפני ובפני בני יצ"ו מעתה יש ראיות גדולות שעיקר שמו בשני יודין ואם בעבור קריאת החזן שקרא אותו בשב"א ולא בחיר"ק. מסתמא קרוב לודאי שהחזן לא דקדק אחריו לשאול אחר נקודת השם וכן הדרך כי זימנין סגיאין שמעתי שהחזן קורא לאיש ששמו אלעזר אליעזר או אפכא ודומיהם. ושאל פי החזן ותמצא שכן הוא אף הבעל עצמו אלא ודאי שעל פי הדקדוק לא ידע חילוק בזה ע"פ האמת. ואפשר שאעפ"י שכתב בשני יודין אפ"ה נקוד בשב"א והנה אעתיק לך פסק א' מדברי אמ"ו וז"ל ע"ד בנימין חסר או מלא. מצאתי כתוב בשם גדול ושמו שכחתי דיכתוב בגט בנימין מלא וראייתו מסוטה פרק אלו כאמרין כו' וכן הורה פה קדוש מהריש"ל ז"ל. אכן אי כתב חסר אין לפוסלו בשביל זה בדיעבד כלל כיון דרובם כתיבי במקרא חסר. וגדולה מזה כתב האשיר"י בתשובה ומייתי לה בטור באבן העזר אי כתב כסליו מלא דאין לפוסלו בשביל זה כיון דלשון העולם הוא כך אע"ג דבקרא לא אשכחן מלא דכלהו כתיב חסר וכ"ש הכא דרובא כתיב חסרים ואף רגילים רובא דעלמא לחתום בשטרות בחתימה חסרים כן העתקתי מכתב יד מהר"ם שי' עכ"ל אמ"ו ז"ל אלמא דאזלינן בתר שם התולדה אע"ג דרובה מקראי כתיב חסר ואף רובא דעלמא רגילין בחסר אפ"ה כתבינן לכתחל' מלא' כ"ש בנדון דידן אפי' הנהו דקרו לי' בשב"א וחסר יו"ד אחת דזהו משום דלא ידעי בשמו ולא דייקי ביה וא"ת דיש לחלק דבנימן בין מלא בין חסר מ"מ נקראת בחירק כגון ביד חזקה ביום צואתו וכן הוא בקריאת השבאי"ם ולכן דומה ממש זה לזה. ואשר באת לדמותו ליעקב דמתקרי יעקל. האמת טופס הגט אינו בידי אך אינני מאמין כלל ואין נכון לחלק בין יעקב ויעקל ויצחק חקין ודומיא. אך יש ליתן טעם איידי דמצינו יעקל דנקרא בשם הקודש אליקים ולכן אי כתב יעקב לבד איכא למטעי דיעקל הוא שם אחר הנקרא בקודש אליקום ולכן כתב בגט ג"כ יעקל. על ספיקא גוטליפא וגוטליף דעתו נוטה לכותבו בא' אחרי שכותב עצמו שמו כך ידעתי קודם שנתתי גט שאלתי פי מהר"ז אם לכתוב נהר ארפ"א בא' בסופו או לאו והי' דעתו לכותבו אר"ף והוכחתי לפי ע"ד לכתוב בא' בסופו אחרי שהפ"א רפוי' ולא דגושה והבאתי ראייה ממקראות רבות ושכחתי ושלחתי אז ולא רצה להשיבני יותר ע"כ עיקר תשובה זו הבאתי לדמות מילתא למילתא באם יזדמן איזה ספק בקריאת השם