ים של שלמה על גיטין רפט

קוראים אפילו פורתא שרה עכ"ל. דע אהובי שאין דעתי מסכמת עמך כלל וקרוי בעיני שינה שמה ממש כאשר אודיעך מעשה היה פה ברעגנשבורג והיה אצלינו מהרר"ז קיצינגן ומהר"ר בענדיט ומהר"ר יונה י"ץ ויתר לומדים. באשה אחת ששמה היה שערלין ובאו לכתוב שרה המכונה שערלין ודרשתי באמה שנקראה ג"כ שערלין ולא שרה ג"כ נקראת בעריכם שערלין אחר זקינתה והסכימו עמי דלא יכתבו רק שערלין ולא שרה כלל ולא שרלין רק שערלין, אח"כ שלחתי לניאושטט למהרר"י כ"ץ והשיב לי וז"ל אם נקראת האשה מעריסתה שערלין למה יכתבו שמה שרה פשיטא דהוה כמו שינה שמה עכ"ל. והשתא אפילו כתב שרה המכונה שערלין חשוב לי' כמו שינה שמה שרה לחודה דלא נקראת בה כלל לא מיבעי' דהוה שינה שמה ואפילו בדיעבד פסול כיון דלא היא ולא זקינתה נקראת שרה אפילו פורתא. ותמיהני טובא הרי ע"כ שני שמות הן שהרי כמה נשים יולדות אחת קרי לה שרה ואחת שערלין ואנן בעינן ידים מוכיחות וכיון דלא מתקרי שרה למה תכתוב שרה הרי פרק השולח דרובה קרו לה מרי' ופורתא שרה אע"ג דכתב שרה וכל שום וחניכ' פסול אפי' דיעבד מדאמ' מרי' וכל שום וחניכ' ולא שרה וכל שום וחניכה וכן כתב המיימוני פ"ג כתב השם שאין יודעין בו ביותר וכתב וכל שום וחניכה פסול וכן כותב כאן רעכלין ולא רחלין ולא רחל וכ"כ מהרי"ץ על שמות הנשי' שרלין רעכלין חנלין מנלין שרלין יש לכתוב שרה וחנלין חנה ורעכלין רחל ואין ספיקא בו וכו'. אכן נרא' בעיני תשובת מהרי"ב עיקר שהיו כמה חכמים בצוותא חדא ועלה הסכמת כולן לכתוב שערלין ולא עיקר השם כי האשה אינה עולה לס"ת ולא קפדינן בעיקר השם כמו שחילקנו בסימן כ"ט וגם הוא העיד בשם מהר"ר יעקב ווייל שכך נהג. שוב עיינתי בכתבים ומצאתי כתוב וז"ל אשר כתבת משערלין פשיטא לי דהיינו כמו יצחק חקין פי' ואין צריך לכתוב שניה' ומה בכך אם ישתכח שם שרה רגילות הוא שכינויים כאלו ישכחו שם המובהק בנשים שאין קורין אותן לעלות בתורה ע"כ. ומדברים אלו ירא' אפילו היה שמה שרה אחר זקינתה מ"מ מאחר שכל העולם אין קוראין אותה אלא בחניכ' שערלין או שערכין דיש לכתוב הכי ובודאי הוה כמו חניכת' שבירושלים שנקיי דעת היו עושין כך לכתחלה כדפרי' לעיל סימן י"ד ומ"מ שרה נמי כשר אף לכתחל' דשם המובהק לכ"ע כשר ואין שייך לכתוב המכונ' שערכין דהוי כמו יצחק חקין אבל אם לא הוי קוראים שמה בעריסה שרה אחר זקינת' וכתב שרה או אפילו תרווייהו הוי שינה שמה ופסול וכן נראה כה"ג שארקא וסירקא שאם נקראו בעריס' שכך כותבין בגט וכותבין בשין ולא בסמך לפי שהוא קרוב מאוד לשרה והא ראיי' שאם הי' שם עריסתה שרה ונקראת שארקא או שירקא שאין כותבין כלל המכונ' לפי שהן מעין שם המובהק. והיכא ששמה פערלא אין לכתוב כלל מרגליות וכן איפכא כי יש קבלה ששני שמות הן. ואם בא במקרה ששם העריסה היה מרגליות וקורין אותה פערלא בודאי אם לא היו כותבין אלא פערלא לחוד פשיטא הוי כשר להינשא אף לכתחלה דלא גרע משם חניכתו וכ"ש כה"ג דכ"ע לא ידעי בו אלא משם פערלא לחוד ולא משם עריסתה ולכן אם לא היו כותבין אלא שם העריסה מרגליות לחוד נרא' דהוי כמו שינה שמה ממש ואינו דומה לשרה ושערכין דחד הבר' הוא ומ"ה אפילו כתבו שרה לחוד כשר אבל הכא שני הברות ומשפחות חלוקות שיש משפחה ששם הנשי' מרגליות ויש ששמן פערלא ומ"ה נראה נמי דלכתחלה יש לכתוב מרגליות דמתקרי פערלא ואף שגבי שערכין כ' אפילו לכתחלה לא בעי למיכתב שם העריסה שם שרה שאני התם דהעבר' אחת היא וכ"ע ידעי דחד הוא כדפרי' משא"כ בנדון דידן ואיכא למיח' שמא יודע דשם עריסה היה מרגליות ואיכא למיחש ללעז אבל פשיטא דליכא למיחש כלל לענין דיעבד כדפרישית כתב מהרי"ב שאלוני מנורבערג. שם אשה צריט. אם יש לכתוב צאריט באלף או צרינו או צריוה ומצאתי גט בנורבערק וכתיב בו צרינו ותו לא. (עם מהרז"ק) אבל בשמה גיטיל בשוריק יש לכתוב גוטיל ואם שם האשה גויטמש לכתוב גוטא באלף בסוף וכן יוטא במלאפו"ם אבל בשם האיש גוטקינד יש לכתוב בחד תיבה ולא יפסיק בנתים ולא לכתוב גוטא קינד ב' תיבות וכן ליב קינד ולא יכתוב ליבא קינד אלא כשהוא חד תיבה כגון ליבא ודומיהן ואם שמה גיטיל לא יכתוב גוטלין אלא גוטל ואין כותבין גוטיל ביו"ד וכן אם שמה גוטלין לא יכתוב גוטל וצריך שיאמר לה בפני עדים. ויש חילוק גוטא נוטל גוטלין וכן יוטא יוטל יוטלין אשה שמה גימל וכתבנו נימא כי כן נקראת בעריסה ע"ש

דין דיקדוק בשמות האשה ודין שם מירוש אי ידוע ששם העריסה היה מרים או שנקראת ע"פ האבות אז יש לכתוב מרים המכונה מירוש אמנם אם אי אפשר לידע שם אבות והעריסה אז כותבין מירוש לחוד

כו פסק כתב מהררי"ב בתשובה אשה שנקראה מירוש אי ידעינן ששם העריסה היה מרים או שנקראת על פי האבות דשמן מרים אז יש לכתוב מרים המכונה מירוש אף שנגזר ממרים כמו אברהם המכונה אברוש וכך עשיתי מעשה אמנם אם אי אפשר לידע שם האבות ושם העריסה אז כותבין מירוש לחוד דאי כתבו מרים גרע טפי דלמא לא היה שמה מרים והיינו כדלעיל ע"כ והנה מה שכתב שכותבין מרים המכונה מירוש יפה כתב ולא מטעמא דיליה שכתב שם לחלק בין יצחק חקין משום שכל יצחק בימיהם היו קורין חקין וכל חקין היה עולה לס"ת בשם יצחק מה שא"כ בנדון זה שהרבה נקראים מרים ולא מירוש זה אינו דמי הוא הנביא שהגיד לו שכל יצחק היו קורין חקין ומהרא"י לעיל נמי כתב דשערלין ושרה הוי כמו יצחק חקין אע"ג דלאו כל שרה נקראת שערלין ומ"מ נראה דיפה פסק גבי מירוש שאינה כ"כ העברה אחת עם מרים ואף שיצחק חקין ג"כ אינו העברה אחת. מ"מ כשכותבין יצחק לחוד אין כאן דמיון לעז שיאמרו הוי שמו חקין ואיש אחר הוא שהרי כל חקין היו קורין לס"ת יצחק ואפשר כך היו חותמין בשטרות אבל גבי אשה שאינה עולה לס"ת וחותמת בשטרות לא נוכל לידע בברור שכל שם מירוש שבא ממרים ע"כ חוששין דשמא שם אחר הוא לגמרי אבל שערכין ושערלין הברתה קרובה לשרה טפי וגם קרוב הוא בפי כל שערכין ושערלין באו ממקור שרה אף שלא נוכל לסמוך על זה כדפרישית לעיל דשמא שם אחר הוא. מ"מ רובא דרובי כך הוא שנקראי' כן ע"ש שרה ומ"ה היכא שידוע שהיה שם האבות שרה או נקראה כך בעריסה אין צריך לכתוב אלא שרה ולא שערכין וכו', אבל במירוש אינו מבורר כל כך. וכתב עוד ראי' לדבריו ממה שכתב במרדכי הארוך דבילא אין צריך לכתוב בילטא. אבל משמע בילא כותבין ולא בלהה אע"ג דמשמע שנגזר בילא מבלהה ואולי בילא על שם נוי ויפוי הו' כמו בלשון כנען ואילו מירו' נמי כמו כן ע"כ

שמעתי ממשה לורך כשגירש אשתו ובא לפני מהרי"ל והיה שם אביו כינוי זלמן ובלשון הקודש שמרי' ולא היה לו שום שם אחר והי' תמי' מהרי"ל דאין מצוי לקרות זלמן שמרי' והי' ירא שמא יש לאביו נמי שם אחר כגון שלמה או יקותיאל שרגילין לקרות בשם הקודש זלמן וצוה מהרי"ל לשנים לילך לבית החיים במגנצ"א ושם היו נטמנים אותה משפחת ומצא אבי אבי אביו גם שמו שהי' ניכר ששמו זלמן ונחרט במצבה שלו שמרי' ואז ניתן הגט ושאלו למהרי"ל מ"ט דלפעמי' נשתנ' השם הלעז לכמה שמות בלשון הקודש כגון זלמן נמצא שם הקודש שלמה יקותיאל משלם שמרי' וכהנה רבות והשיב דודאי כל שם לעז יש לו חד שם הקודש מדינא אלא לפעמים האיש ואשתו מחולקים בקריאות בניהם כל א' וא' ממשפחתו ולפעמי' נעשה פשרה ביניהם דהלעז נקרא ע"ש משפחת האשה ושם הקודש על שם משפחת האיש או איפכא וגם אני הקטן ידעתי לזקיני הר"ר מנחם ציון היה לו בן ושם אביו מהר"ר מאיר ושם חמיו מהר"ר אור"י והיו מחולקים בקריאת הבן וקראוהו שניאור כלומר שני אור, מאיר הוא אור. ואורי אור. ודין שלמה המכונה שלומקא או שלומיצא אין צריך לכתוב כלל עיין לקמן בסימן ל"ב ודע שכל קצורי השם אעפ"י שאין כותבין אותן במקום דאיכא תרי יוסף בר' שמעון כותבין כמו שכת' מהרא"י בכתבי' גבי יעקב ויעקיל וה"ה לכל השמו' האלו ודומיהן

דין דאין צריך לכתוב אברהם המכונה אברוש. וכן אין לכתוב אברהם המכונה עברלין וכן יצחק המכונה אייזק. אכן היכא דקורא לס"ת שלתיאל וקורין לו ב"א אייזק צריך לכתוב המכונה אייזק וכן כותבין שלמה המכונה זלמן וכן מנחם המכונה מענדיל

כז פסק לענין כינוי אברוש שכתב במהררי"ב דיש לכתוב אברהם המכונה אברוש לא נהירא כלל כי העברה אחת להם. וגם כל ג' אותיות ראשונות דומות לשם העיקר. וגם ידוע שכל אברוש קורין לס"ת אברהם וכן מצאתי להדיא וגדולה מזו כתבו שאין לכתוב אברהם המכונה עברלין ואף שאינה כל כך העברה אחת. מ"מ מאחר שקרוב ללשון העברי וגם שם העברי בא מאברלא שקרוב לאברהם גם ידוע שכל עברלין עולה לס"ת בשם אברהם וכן חותמין בשטרות הוי כמו יצחק חקין ואמת דלא בעינן להיות העברה אחת כי אם גבי שמות הנשים שאינן עולין לס"ת ומ"ה לא בעינן לכתוב יצחק המכונה אייזק כן הסכימו כל האחרונים אף שרב צרפתי אחד החמיר וכתב המכונה אייזק מ"מ חלקו עליו האחרונים ואמרו מאחר שהוא יצחק ממש אכן היכא דקורין לס"ת שלתיאל וקורין לו בני אדם אייזק אז צכיך לכתוב המכונה אייזק וא"ל אם כן מאחר שאינה מוכח שבא השם מיצחק ואינה העברה אחת אם כן אמאי אין כותבין יצחק המכונה אייזק. ונראה לתרץ דאזלינן בתר רובא ורובא דרובא לא תמצא אייזק כ"א מיצחק ושלתיאל שקורין אייזק הוא מיעוט דמיעוטי ומשו' הכי שלמה המכונה זלמן כותבין כי הכינוי של זלמן אינה מבורר כלל. דלפעמים הוא כינוי לשלמה ולפעמים הוא למשלם ולפעמים לשמריה ולפעמים ליקותיאל. ומשום הכי כותבין נמי מנחם המכונה מענדיל כי לפעמים הוא כינוי לזכרי' וכן כל כדומה לזה. תן לחכם ויחכם עוד. מצאתי כתוב בליקוטי גיטין וז"ל אולי יאמרו שאותן שקוראין אותו מן הוא שמו מנשה או מנוח. וא"כ אותו שכתוב בגט מנחם הוא איש אחר

דין היכא דשם המגרש מן. ולס"ת נקרא מנחם יש לכתוב מנחם דמתקרי מן. ובקלונימוס לכתוב המכונה קלמן. אפילו גבי אבי המגרש. וגם יש לכתוב יעקב המכונה