ים של שלמה על חולין פב

שהרי לא הוו ב' כתובי' הבאים כאחד משום דתלת סימנים הדרי בי"ט עופות מעופות הכתובי' בפרשה ותרי בעורב ובמינו וחד שהוא סימן הרביעי ישנה בפרס או בעזניה ואין נמצא בשום עוף טמא יותר מעופות הכתובים בפרש' א"כ נשר ל"ל אלא מנשר ילפינן להיתירא ותורים דכתב רחמנא לא נכתב לסימן אלא להקרבה אר"נ היה בקי בהן ובשמותיהן עוף הבא בסי' א' טהור לא היה בקי בהן ובשמותיהן עוף הבא בסי' אחד טמא ב' סימנים טהור והוא שיכיר עורב וכל מין עורב אמר אמימר הלכתא עוף הבא בסי' א' טהור והוא דלא דריס א"ל רב אשי לאמימר הא דר"נ מאי לא שמיע לי כלומ' לא ס"ל ואב"א פרס ועזניה לא שכיחי ביישוב פי' בשום מקום שיש יישוב וצ"ל דקאמרינן לקמן בשמעתין הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה היינו במקום הסמוך למדבר וכ' הרא"ש וז"ל ור"ח ז"ל כתב דקבלה בידינו דהאי בסי' א' דקאמר דהיינו קורקבן נקלף שהוא סימן החדש וניחא השת' דכל כמה דלא חזינן ליה דדריס ליכ' לספוקי למידי דכל הני עופות הטמאין דכתיב' לית בהן הסי' החדש ופרס ועזניה לא שכיחי ביישוב וע"ז היה ראוי לסמוך אלא שרש"י ז"ל פי' בשמעתין גבי תרנגולתא דאגמא דהוו אכלי ליה ושוב חזיוה דדרסה ואכלה ואסרוה וז"ל ומתוך שאין אנו בקיאין בהן נ"ל שכל עוף הבא לפנינו י"ל שמא דורס דהא תרנגולתא דאגמא היו מוחזקים בה דטהורה ואח"כ ראוה שדורס' ע"כ ותימ' גדולה בעיני איך עלה על הדעת לסמוך על קבלת ר"ח בזה א"כ לפי דבריו כל הג' סימנים אשר הם בי"ח עופות הן זפק ואצבע יתירה ואינו דורס וזהו פלא שיהיו לרוב עופות זפק כי אדרבא לרובא דרובא אין להם זפק גם יותר התימא שיהיו כולן אינן דורסין וחכמי המשנ' אמרו כל עוף הדורס טמא לסימנא לא קאי אלא אמיעוט דמיעוטא ועוד הרי נץ הכתוב בתור' דורס ואף א"ת שאין אנו יודעין מהו נץ הלא חכמי המשנה זכרוהו דרוסת הנץ הרי הוא ידוע ועוד רוב עופות הטמאין דורסין ומ"ש הרשב"א והר"ן שנר' בעיניהם גיר' ר"מ בר יוסף ופי' תלתא הדרי בכולהו שיש לכל אותן הי"ט עופות סי' אח' של טהרה מהג' סימנים וסי' טהרה הרביעי שהוא סימן הרדש הוא שאינו דורס וכל הי"ט עופות וגם העורב דורסים וא"כ מ"ש חכמים כל עוף הדורס טמא הוא כלל בפני עצמו הוא שידוע מאחר שדורס הוא מן הטמאין שאין שום עוף טהור דורס וכן מ"ש כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבן נקלף הוא בודאי מן הטהורים שאין לך עוף בג' סימני טהרה שהוא דורס ואפי' בב' סימני טהרה לא תמצא מי שדורס אלא שאנו חוששין לעורב ומינו וכ' עוד ר"מ נגד קבלת ר"ח כי העורב הוא דורס ויש לו ב' סימנים בגופו והם אצבע יתירה וקורקבן נקלף שכבר בדקו אותו ומצאו לו כן ואין ספק שזה שאנו קורין קורב' הוא העורב לרוב שחרותו וגם בניו יוצאים לבנים קצת כמו שנ' עליו בהגדה והוא שצועק תמיד כמ"ש בפ' לא יחפור אפיקו לי קורקור מהכ' ע"כ ומהשתא ל"ק מתרנגולא דאגמ' שהיו אוכלים בודאי עוף טהור עד שראו שדרס' והיו יודעין שמין עורב הוא ואמר שאות' תרנגולא דאגמא דומי' בכמה מיני סימנים לעורב אבל לעולם בו' סימנים הוא כשר ומ"ש חכמים כל הדורס טמא דמשמע אפי' יש לו כל סימני טהרה הוא טמא מה בכך מאחר שלא נמצא עוף בג' סימנים שהוא דורס ומ"ש התו' שריב"ם בדק באותו עורב שאנו קורין קורב"ל ומצא שיש לו זפק ואצבע יתירה אלא שהיו מסופקי' אם הקורבי"ל הוא העורב ממש מ"מ דעתו מסכמת ג"כ להרב ר"מ שנתן סימנים מובהקים לעורב ואמר שבדקוהו ומצאו לו אצבע יתירה וקורקבן נקלף ואין חילוק ביניהן בזה שלשניהם יש לו ב' סימני טהרה בגופו אלמא שדורס ואפשר ששניהם קושט' קא מסהדי כי הם סימנים בעורב ומינהון כאשר אפרש לקמן אלא שריב"ם תופס גירסת ספרים שלנו דכל הג' סימנים איתנהו בי"ט עופות ומ"ה סוברים דאפי' יש לו ג' סימני טהרה אפ"ה אם הוא דורס טמא וזהו תרנגולתא דאגמא שהיה לה כל ג' סימני טהרה ופי' דכל י"ט עופות יש להם כל ג' סימני טהרה ודורסים ועורב יש לו ב' סימני טהרה ודורס ולפי דבריו צ"ל הכלל שאמר במתני' כל עוף שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף שהוא טהור איירי באינו דורס וארישא סמוך שכבר אמ' כל עוף הדורס טמא זהו דוחק כי הל' לא משמע כלל גם ר"ת כ' מה שאמרינן כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף טהור היינו ר"ל בידוע שאינו דורס אלא שהוא דחוק לפי פי' שתופס גירס' מהספרים שכל ג' הסימנים של טהרה יש בי"ט עופות וא"כ צ"ל שכולן אין דורסין וגם עורב אינו דורס וזהו דחוק כי לכל הבדיקות יש לו ב' סימנים טהרה בגופו לבדיקת ריב"ם יש לו אצבע יתירה וזפק ולבדיקת ר"מ אצבע יתירה וקורקבנו נקלף ומכולן שמעינן דדורס דאל"כ יהיה לו ג' סימני טהרה כדפרי' אבל מ"מ שמעינן מדברי ר"ת דפי' הנכון הוא כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף בידוע שהוא כשר והנה לגירס' ר"מ ופי' לק"מ ואין לבנו' יסוד על חומרתו של רש"י שפוסל כל עוף מן הסת' עד שנדע במסורת שלא דרס דשמא לאו דוקא בג' סימני טהרה קאמ' אלא בב' סימני טהר' ולאפוקי מקבלה ר"ח והגאוני' המתירין בקורקבנן נקלף ועוד סי' אחר עמו גם רש"י לא היה לו ברור דעת בעצמו בתוכן שמעתא דעופות כי בתחילת השמעתא פי' מה שאמרו במשנה דכל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבן נקלף דטהור קאי אהיכא דידעינן שלא דרס כפי' ר"יבם וא"כ לפ"ז סימן הד' שהו' חדש היינו שאינו דורס ובשמעתא דתלתא הדרי בכולהו כת' שלא ידעינן מהו סימן הד' ובסוף שמעתא גבי ח' ספיקות מוכח להדיא מדבריו דאינו דורס לא הוי סימן הד' החדש ואדרבא משמע שקורקבן נקלף הוא סי' החדש כקבלת ר"ח כמ"ש התו' שכך הוא לפרש"י אלמא שלא עמד לפי דעתו עלה גם כת' ר"ן הוכחות ברורות לסתור סבר' כל המפרשי' שלא יתכנו כ"א כאשר פי' ר"מ שהכי נבדק האישפרוי"יד שהו' נץ האמור בתורה כמו שפירש"י בפי' התורה ובמשנה דרוסת הנץ וכ"נ שהוא המורגל לצוד בו ודורס תמי' ומצאו שאין לו אלא אצבע יתיר' בלבד וכן עוף הגס שבמיני הנץ ששנינו בו דרוסת הגס בעוף הגס והוא הא"ס טו"ר שצדין בו תמיד ואין לו ג"כ אלא אצבע יתירה בלבד וכן מצאו את בת הימנ' הנקראת בלשון חכמ' נעמה ואין להסתפק בה שהוא האש טרי"ף מפני שאוכלת הברזל והזכוכית כמ"ש בפ' מפנין ואת הזכוכית מפני שהוא מאכל לנעמיות והי' העושה אבל תמי' שאינ' משוררת ולא משמעת קול כלל כעניין שנ' אבל כבנות יענה ואין לה זפק ולא אצבע יתירה שאין לה אלא ב' אצבעות לפניה ואחד יוצא גודל ואין זו אצבע יתירה כמו שפי' במשנתינו אלא שקורקבנ' נקלף ועוד בדק הרמב"ן ז"ל העוף הנקרא מילא"ן והוא דורס וצד תמיד תרנגולים קטנים וכיוצא בהם ואין לו אלא אצבע יתירה בלבד וכיון שכן הרי מצינו עוף הבא בסי' אח' וטמא וא"ל שהוא פרס או עזניה שהרי הוא מצוי ביישוב בשוקים וברחובות וכן בדק במיני העופות שעיניהם הולכים לפניהם כשל אדם ויש להם לוסתות כאדם והם קריא' וקיפוף כדאית' בפ' המפלת ואין להם לא זפק ולא קורקבן אלא אצבע יתירה וכן בדק עוף הנקרא וולטור"א שהוא בלשון חכמים דיו ובלשון תורה דיה והיא שרואה נבלה מרחוק יותר מכל עופות כמו שמוזכר בשמועה זו ואין לו אלא אצבע יתירה בלבד וכן העטלוף שהוא העכבר הפורח בלילה ואין לה זפק ולא קורקבן נקלף אלא אצבע יתירה לפי שיש לו חמש אצבעות לפניו האמצעי ארוך והוא הית' ע"כ ואף שר"י כ' שאין אנו בקיאי' בשמות העופו' כאשר נכתוב לקמן בשמו סי' קט"ו והביא מקצת עופות אילו לראות' מ"מ לא בירר דבריו כל כך להיותם צודקי' כמו הדברים הללו שביררנו אבל צריכין אנו לדקדק בשמעתא דח' ספיקות דמסקינן לקמן דח' ספיקות הן ומאי ספיקייהו עופות טהורין קורקבנן נקלף וטמאים אין קורקבנן נקלף והני קורקבנן נקלף בסכינ' כו' והשתא במאי איירי הני ח' ספיקות אי איירי שלא היה בהן סימן טהרה אלא זו א"כ אפי' נקלף ממש שמא ממין פרס ועזניה הן וא"ל משום דפרס ועזניה ביישוב לא שכיחי ז"א מדקאמר עופות טהורין קורקבנן נקלף כו' משמע דליכא שום ספיקא אלא קורקבנן נקלף אבל אי הוה נקלף הוי טהור ממש וכ"כ התוס' גם א"ל שהיה להן עוד סימן אחר בגופן חוץ מן הקילוף וא"כ בשיהיה זה הקילוף חשוב לסימן הוי טהור ודאי בקבלת ר"ח הלא כבר הוכחנו דליתא לקבלתו וכבר השיגוהו הקדמונים אשר לפני א"כ אפי' יהיה קילוף גמור איכא למיחש שמא מין עורב הוא דיש לו ב' סימנים ואם נפרש כפירש"י שהי' להם כבר כל סימנים של טהרה ולא היו מסופקים אלא בקילוף שיהיה לו ד' סימנים אבל כל זמן שלא יהיה לו ג' סימנים הוא בספיקא של י"ט עופות שיש להם ג' סימ' וזה לא יתכן לפי' ריב"ם שפי' שכל הי"ט עופות דורסין וא"כ מאחר שאלו הספיקות לא היו דורסין א"כ אפי' קורקבנן אינו נקלף שריין ולפי מ"ש מתוקן הכל שהיה לה' כבר ב' סימנים בגופן אלא שיש לחוש שמא מין עורב הוא אבל כשיהיה קורקבנן נקלף השתא הוי להו ג' סימנים וטהורין בודאי לכ"ע וגם מצאתי ראייה ברורה כדברי הר"מ בר יוסף מהא דמסקינן תניא עורב זה עורב למינהו ר"א אומר להביא את הזרזיר א"ל והלא אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלין אותו מפני שיש להם זפק א"ל אף הן עתידין ליתן עליו את הדין ד"א למינהו להביא סנונית לבנה דברי ר"א א"ל והלא אנשי גליל העליון אוכלין אותה מפני שקורקבנן נקלף א"ל אף הם עתידין ליתן עליו את הדין ע"כ ובודאי להני עופו' היו להן ב' סימני טהור' שהרי מין עורב הן וא"כ מה השיבו לו חכמי' לר"א והל' אנשי כפר תמרת' אוכלין אותו מפני שיש לו זפק אדרב' היא הנותנת מ"ה ראוי לאוסרו דמין עורב שהרי יש לו ב' סימנים ואם לא היה לו זפק הוי שרי יותר דאז לא הוי אלא סימן א' דפרס ועזניה לא שכיחי ביישוב א"ו היה לאותן עופות ב' סימני' בגופו חוץ מן הזפק וכן באידך עובדא