ים של שלמה על חולין מח

מסקי האי ביני ביני דאתי' לקמי' דרב אשי סבר ר"א למיטרפה א"ל הונא מר בר רב אחא לר"א כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו וקרו להו טבחי עינוניתא דוורדא וה"מ מגווה אבל מגבה אפי' כטרפא דאכא טריפה וכ' הרא"ש אבל פחותה מטרפא דאסא פ' אחר שנפחוה כשרה וכ"ד רוב המחברים וכן המנהג מ"כ בהגהות הל' בדיקת וז"ל שמעתי משום ה"ר סעדיה שיעור טרפא דאסא הוי כסת' ציפורן של אגודל אדם בינוני ואם קבלה נקבל אבל מן הדין אינו כן שהרי אפי' עלה של הדס בינוני רחב יותר מאגודל וגם ארוך יות' ואמ' שתואר האונא לאורכה ולרחבה הוא דומה לעלה של הדס ע"כ בו שיערו חכמים ועיקר ופירש"י ומדסבר ר"א למטריפה ש"מ לאו אורחא ובהני דידן דרובא אית להו אי משכחינן דלית להו עינוניתא דוורדא כשרה ואי אית ליה תרתי טרפה דהא יתר' דביני ביני היא ולאו אורחא דהדא גופא לא מכשרינן אלא דהני חיוי ברייתא הכי אית להו ומ"מ כ' ראבי"ה מתוך הקבלה שאם נחלקה העינוניתא לשנים ומחובר קצת למטה בעובי אצבע דכשרה וכ"כ הא"ז בשמו וכת' עוד רש"י וי"א שאם חסר (אונות) הימין מצרפינן ליה בהדייה הואיל ויתרת היא ובתשוב' הבבליים מצאתי כן ואין הדבר נר' בעיני הואיל ולא קיימי בדר' דידהו יתרת היא ואותן הראיות חסרות והוי ליה כחליף וטרפה ע"כ אבל ר"א היה מכשיר בשתים משום דעל אחת לא היה אומ' כל חיוי ברייתא הכי אית להו שהרי כל בהמות שלנו יש להם א' אלא על השנייה אמר דכשרה משום דברייתא הכי אית להו ולכן היכי דלית לי' כלל מיטריף והנה הרא"ש הביא דברי שניהם ובסוף כ' שמצא בשם הגאונים דכיון דיש בהמות שאין להם וישנ' במקצת' אין להטריף בשום שינוי שימצא בהן בין שאין להם כלום ובין שימצא שתים ושלש ע"כ אבל הא"ז כתב שאין נראה לר"י פי' ר"א דהא לישנא משמע שלא היה שם אלא אחת היתירה על האונות של ימין ושמאל וקאמר וקרו ליה טבחי עינוניתא דוורדא משמע שלא היה שם אלא אחד אלא ודאי כפירש"י קי"ל דתרתי עינוניתא טרפה ע"כ וכ"כ בעיני עיקר מדקאמר רבא ה' אוני אית ליה לריאה כו' ולא אמר שית אוני תלתא בימינא ותרתי בשמאלה וחדא בין הערוגות מגוה א"ו לא קפדינן אהא ומ"מ אי הוה תרתי בדין הוא דהוי טרפה שהרי יתרת שלא בדרי דאוני הוא ואם לא נמצ' שום וורדא מן הדין כשר וכמו שפירש"י אלא שלא מלאני לבי להקל באלו המדינו' שנהגו לאסור בשתיהן בין שנמצא ב' עינוניתא דוורדא בין לא נמצא כלל ומהשת' דדברי רש"י עיקר א"כ לא מכשרי' האי חדא אא"כ עומדת ביני ביני ויש לה צורת אונא וכמו שנקרא עינוניתא דוורדא אבל אם נשתנה מצורת' טריפה מכח יתרת שהרי מכח דכל הני חיוי ברייתא אית להו הכי הוא דמכשירין וז"ל האגור נשאל א"א מהר"י לנדא על עינוניתא דוורדא שנמצאת חדודה בראש' ולא עגולה כמנהגה אם נקראת שינוי וטרפה או לא והשיב הנני כותב לך לשון הבדיקות שלי אם אין לה בתואר עינוניתא דוורדא טרפה ואם היא גדולה יותר מדאי כאונא הסמוכה לאומא או שינר' תואר שיש לכל וורדא או שפחותה מעלה של הדס בנפיחה הרי היא כאונא וטרפה עכ"ל כבדיקות לשון תואר ר"ל צורתה הרגילה בה וא"כ כשהיא משוכה באונא ולא עגולה יש להטריפה והא דא דאמרינן למ"ד אם מוצאו שתי' שהאח' עולה למנין אונא שחסרה ל"ק דודאי באונא אין קפיד' אם אין משוש וחדוד' דדוקא בעינוניתא אמרינן שינתה תוארה טרפה ולא באונות דדיני טרפות לויות בדרכי גידול הריאה וקים להו לרבנן דאונא פעמים עגולה ופעמים חדודה אבל עינוניתא דוורדא דינא עגולה נה עכ"ל (ומיהו) מ"כ שאם יעינוניתא עגולה כולה בלי חריץ שהיא טרפה שהרי תוארה ידוע ולפי תוארה (קראו אותה) בשם זה אבל מ"ש הרא"ש מדברי התו' ויראה שאם נמצאת העינוניתא מצד שמאל טרפ' כיון שאין זה מקומה והא דמיטריף מגבה ולא מיטריף מגוה ומשמאל רבותא אשמועינן דמגבה אפי' מימין טרפה ע"כ ותימא מאחר שהתלמוד לא נתן קביעו' מקום לעינוניתא אלא שאמר האי ביני ביני א"כ מנ"ל להוסיף בטרפות ולפסול בשינוי מקום מאחר שאין שם שינוי בגוף תוארה וכ"ד הרי"ף והרשב"א וכ"פ רמב"ן ור"י הלבן ויתר גדולי' וכן עיק' ואפי' את"ל מאחר שגידול הבהמה להיות בצד ימין אונא יתירה על צד שמאל זולת עינוניתא דוורדא א"כ ממילא כשבא התו' בחיוי ברייתא ראויה להיות בימין בשם עיקר מקום ההוספה אבל לא בצד שמאל אבל מה שהוסיפו לפסול אותה בשינוי מקום אין טעם לדבר וגם התו' כתבו להיתר וכתבו שאף רש"י לא היה מטריף בשני עינוניתא משום שהאח' אינה עוו במקומה אלא משום שהם שנים אבל בחדא לא קפדינן אלא שכ' בסוף אך מורי דודי הרב ז"ל היה אומר שהו' מקובל לאסור ואפשר דטעמיה משום דלאו אורחיה בהכי ע"כ וכבר כ' דליתא להאי סברא שהרי לא קבע לה התלמוד מקום אלא להיות עומדת ביני ביני ושלא תשנה צורת' כדפריך גם בזו לא מלאני לבי להקל מאחר שכ' התו' מפי הקבל' וכך נתפשט המנהג אכן מה שנמצא כת' בהלכו' בדיקת אשכנזים וז"ל העינוניתא דוורדא דרכה לעמוד בצד ימין למטה מן האונות ויש לה חריץ וכשנופחי' הריאה החריץ מכוון נגד החיתוך שבין אונא לאומא וגבה כנגד הלב ופניה כנגד הכליות אם נתהפכה כגון שהחריץ כנגד הלב וגבה נגד החיתוך טרפה ואם החריץ הפוך מעט נגד האומא או נגד האונא כשרה ע"כ ולזו אין טעם וריח מאחר שלא שינתה מקו' ואין שינוי בצורתה כתוארה רק שהחריץ הפוך מה בכך אין זה אלא איבוד ממון של ישראל ואי איישר חילי אבטלנה ודין בועא בעינוניתא דוורדא תמצא לקמן בסימן ל"ח

לב דין אם הוודדא גדולה יותר מאונא הסמוכה לאומא טרפה ואם נמצא ב' וורדות ובעיקרן מחוברות כשיעור אצבע כשרה בין בדקה בין בגסה ואם אין לה כיס לגמרי כשרה ואם נמצא הוורדא חוץ לכיס' י"א דטרפה

פסק מ"כ בה' ב"א שיש שכתבו שאם העינוניתא דוורדא גדולה יותר מהאונא שאצלה דהיינו אונא התחתונה הסמוכה לאומא טרפה ע"כ ויפה כתב וכ"נ עיקר שהרי קוראים עינונית' דוורד' בשמה כן היא ואם היא גדולה כ"כ שם אונא ממש עליה וה' אוני' אית לה לריאה ולא שית וחיוי ברייתי לאו הכי אית להו אבל אם הי' קטנה משיעורה כל היכא שאחר הניפוח גדולה כטרפא דאסא שהוא שיעור המספיק לאונא וכ"ש לעינונית' דוורדא כשרה שיותר נקרא' עינוניתא דוורדא בקטנותא מבגדלותא עוד כתב שאם נחלקת לשנים ויש לה שורש א' כעובי אצבע כשרה ובגסה ב' אצבעות ע"כ והנה מ"ש שיעור (רוחב) אצבע יפה כ' דשיעור זה מצינו ג"כ לקמן גבי שני מעיים היוצא ממקום א' שסתם גבול ושיעור הוא רוחב אצבע אבל לחלק בין גסה לדקה בכה"ג מה חילוק מאחר שרוחב אצבע נקרא שורש אחד הוא (הדין בגסה) וכן לקמן גבי מעי' כ' לא מחלקים בין גסה לדקה והא"ז כ' נמי סתמא בשם ראבי"ה שקיבל שאם נחלקת העינוניתא לשנים ומחובר מקצתה למטה כעובי אצבע דכשרה עוד נמצא כ' אם נמצאת עינוניתא חוץ לכיסה י"א דטריפה וי"א שיכניסה לכיסה וינפחנ' אם נשאר' בו כשרה ואם לאו טרפ' ואם אין לה כיס לגמרי טרפ' וסומכין במלת חכמי' ווי חסרון כיס ע"כ אמנם מ"כ בכל בו וז"ל עינונית' דוורדא שאין לה כיס כ' ה"ר משה בר"י שאוסרין ור' מרדכי מאוגימן כ' שכשרה דהא לא אידכר כיס כלל בגמ' ע"כ וכ"נ עיקר דאין להוסיף בטרפות מה שלא מזכיר התלמוד אפי' ברמז

לג דין אם היו בצד ימין ב' אונות גדולות והשלישי ניכר בה חתוך ובצד שמאל נמצאו שלש אונות טרפה ואם נמצאו ג' כהלכתן בימין וג' בשמאל ועוד סדק בשמאל שנראה כרביעי כשר

פסק כ' הא"ז מעשה בריאה שהיתה בצד ימין ב' אונות גדולות והני ניכר בה חתוך גמור שהוא כדי להכשיר על ידו והיו בה עוד שנוי אחר ג' אונות בצד שמאל ואסר רב אחאי והשיב ר"י לא ידעתי מה ראה לאסור אם לא קיבל בקבל' מרבותיו כי נ"ל הית' גמור ע"כ ונר' דטעם האוסר עיקר נהי דמכשירין ע"י היכר חתוך מ"מ שם חלוף עליה שהרי ג' בימין וד' בשמאל חליף הוא ונהי דמכשירין כשהן ג' בימין וג' בשמאל ולא כמ"ש במקצת הל' בדיקות שלעולם צרי' שיהיו בימין יותר בשמאל ט"ס הוא אלא שלעולם צריך שלא יהא בשמאל מרובין על ימין וא"כ בשוה כשרים ומ"מ הכא אינן שוים שהרי בשמאל ג' אונות של ימין ובימין אינה אלא ב' שלימין והג' בכל דהו לא עדיף בשל שמאל וכן מ"כ וז"ל סדק מועיל להשלים ה' אונות מ"מ אם היה בימין ב' אונות ובג' ניכר סדק ובשל שמאל נמצא ג' אונות טרפה כיון שיותר בשמאל מבימין ואותו סדק אינו חשוב להכשיר ע"כ ונ"ל ה"ה נמי להקל היכא שיש ג' בימין וג' בשמאל ועוד סדק בשמאל שנר' כרביעית שאין לומר דחשיב חליף וטרפה אלא סדק אינו מעלה ומוריד אלא להשלים וכ"מ כ' שהסדק אינו מועיל לעשות' אונא יתיר' על המניין מאחר שהאונות כולן כתיקונן וכן נ"ל עיקר וכל זה לסבר' המכשירין אונא בהיכר בתוך אבל שי מ"ש לקמן בסימן ל"ה שאינו מועיל אין אנו צריכין לכל זה

לד דין דאם האונא למטה והאומא למעלה הוי חליף וטריפה וכן אם חסרה אונא א' ויש בסוף שיפולי האומא כמין אונא אין להשלים בה האונות אבל אם האונא העליונה של ימין גדולה מאונא עליונה של שמאל או שהאונא שמצד שמאל שהיא אצל אומא של מעלה הימנה כיוצא בה אין נקרא חילוף והיכא דליכא חסרון באונות ו"ט ויש בשיפולי האומא כמין אונא כשרה: