ים של שלמה על חולין מז

שנתקרבו אח"כ להדדי והוי כקרום שעלה מחמת מכה בריאה שאינה קרום

כח דין סירכא תלויה היוצא מן הבועה אסורה ואפי' באונא אבל היוצא מן הטינרי כשר

פסק כתב הראב"ד שאם סירכא תלויה יוצא' מן הבועא אסורה ואפי' באונא ולא אמרי' דדופן מגין עליה וכ' ב"י וא"י טעם לדבר ולא יהא אלא ניקבה הא אמרינן ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה והרוק' כ' כ"מ שיש סריכת חוט בבועא טורפין ואפילו דשלא במקום רביתא קאמר ע"כ ואני אומ' יפה כ' דלא אמרי' דדופן מגין אפי' למאן דמכשיר בנקב בסתימת הדופן אלא על חליקת הריאה שאין בה שום בליטה ואז היא מתדבקת שפיר לדופן הצלעות מש"כ בבועא הבולטת ומ"ה קאמ' לעיל תלמודא סתמא אין מקיפין בבועות כו' שאם יש נקב בבועא שטריפה בכל ענין בין באונא בין באומא וה"ה סירכא תלויה שאין סירכא בלא נקב בפרט כה"ג דאיכא ריעותא לפנינו והסירכא יוצא ממנה וכ"ע מודים בזה וכ"מ וז"ל סירכא היוצא' מתוך הבועא טריפה אפילו אינ' נסרכת למקום אחר אבל היוצא מן הטינרי כשרה ע"כ

כט דין כשהבהמה תלויה ברגליה ופניה כלפי הבודק אז יש לריאה ג' אוני בימין וב' משמאל אי חסיר או חליף טרפה כאשר יתבאר עוד ואם יתרת עומד' בדרי דאוני כשרה אבל שלא בדרי דאוני טריפ' כגון על גבה או ביני ביני חוץ מוורד' וא' יתרת עומד בדרי דאוני וכשנופחי' אותה נוטה לצד גבה טרפה אבל אם לצד קמא כשר ודוקא יתרת הוא דטריפה כשנוטה לצד גבה אבל בלי יתרת אפי' נוטה לצד גבה כשרה אם השורש בדרי דאוני ואם יש פיצול ע"ג וגומא תחתיה וכשנופחין נופל הפיצול וממלא הגומא ושוה עם שאר בשר הריא' כשר ומה שמטריפין יתרת שע"ג הריאה דוקא שדומה לאוני אבל אם רק כמו גבשושית כשרה ואם חד למעל' או למטה טרפה ובאונא העליונה הסמוכה לגרגרת אפי' יש פיצול על גבה אם הוא מחריץ ולמעלה לצד חודו של אונו כשרה שדרכה להתפצל שם מן החריץ ולמטה לצד השורש טריפה ודוקא באונ' העליון של צד ימין מכשירין אבל בשל שמאל אין חילוק והוי כשאר אונות והא דמטריפין ביתרת שלא בדרי דאוני דוקא כשהיא כטרפא דאסא אבל פחות מטרפא דאסא כשר ובארנו שאפי' נמצא יותר מעשרה אוני בין הכל בשני צדדין כשרה

ואמר רבא ה' אוני אית ליה לריאה פי' כשהיא תלויה ברגליה ופניה כלפי אדם הבודק ואז ימין הבהמה לימין הבודק תלתא בימינא ותרתי בשמאלה אי חסיר אי יתיר אי חליף טרפה ולית הלכתא כותיה דרבא ביתרת וה"מ דקיימא בדרא דאוני אבל ביני ביני טרפה פי' אפי' כטרפא דאסא טרפה אבל פחות מטרפא דאסא אחר שנפחוה כשרה כדלקמן וכ' הא"ז ביני ביני טרפה כגון מלמטה לערוגה כעינוניתא דוורדא או בין שתי הערוגות מלמטה או באמצע האומות על גבה שלא כסד' חיתוכא דאונא טריפה וז"ל הטור וכת' ב"הע דלא מכשרינן אלא בעומד ממש בסדר האונות אבל אם היה ביני ביני שלא כסדרן כדרך הוורד' טריפה בין בימין בין בשמאל אבל הרמב"ם כתב כ"מ שהוא כלפי פנים הריאה אין התוספ' אוסר אא"כ יהיה בגב' וא"א הרא"ש ז"ל הסכים לסבר' בה"ע שכ' שאם נמצאת הוורדא בצד שמאל טריפה פי' לדבריו מאח' שהכשיר הרא"ש אפי' אין לה עינונית' דוורדא כלל כמ"ש לקמן א"כ לית כאן פסול דבר אלא משום יתיר אלמא דכה"ג הוי יתרת ואע"פ שדעתי מסכמת לקמן גבי עינוניתא דוורדא בכ"מ שהיא עומדת כשרה רק שתהא ביני ביני שאני הת' שהתלמוד קבע לה מקום ביני ביני ולא קא ממעט אלא מגבה וה"ט דבכך רביתייהו אבל יתרת צריכה להיות בדרי דאוני ממש וכן עיקר:

תו מ"כ בה"ל בדיקות יתרת העומדת בדרי דאוני וכשנופחים הריאה אז הית' היתרת נוטה (לצד גבה) של ריאה טרפה אבל כשנוטה לצד קמא של ריאה אז היא כשרה ע"כ ואף שמ"כ בבדיקות ישנות כל היכא דקיימא בדרי דאוני ואפי' נוטה מעט לצד חוץ בין מקמא בין מגבה כשרה שבשביל (בליטת) חוץ לא מטרפין הואיל ועומד בשוה ומשורש עם חבירתה ע"כ מ"מ נראה שלא להקל מאחר שרבא מטריף כל יתרת אפי' בדרא דאוני נהי דלית הלכתא כוותיה כדקיימא בדרי דאוני מ"מ כל היכ' דלא קיימא ממש בדרא דאוני אין לנו כח להכשיר מה שמטריף רבא ומ"מ אם נוטה לצד קמא כשרה ולא כדע' מהרי"ו שמטריף אפי' בנוטה לצד קמא והא דמטריף בנוטה לצד גבה דוקא היתרת אבל בלי יתרת לית לן בה חשש' רק שיהא השורש עומד בדר' דאוני וכ"מ עוד בה' בדיקות אם יש פיצול על גב הריאה וגומא תחתי' וכשנופחי' אותה נופלת לתוך הגומא כשר ונר' בעיני אפי' בולטת אחר הנפיחה לחוץ שאינו בשוה לשאר בשר הריאה אפ"ה כשרה דהא חזינן (דכך) רביתייהו ועדיף מיתרת בדרי דאוני אבל מה אעשה שכ' בהל' ודוק' שממלא את הגומא ושוה לשאר בשר ואינה בולטת כלל עוד כי הא דמטריפין יתרת שלא בדרי דאוני היינו דוקא שיש לה צורת אונא אבל אם נמצא ע"ג הריאה מקום גבוה כמו הר אין זה יתרת ונקראת גבשושית וכשר' ואם למעלה או למטה חד ככובע הוי יתרת וטרפ' וכ' המרדכי בשם ראבי"ה וז"ל שמעתי מא"מ שכל מה שהטריפו מגבה ל"ש באונות מלב' האונא של ימין הסמוכה לגרגרת במיצר החזה אצל הצואר ממש התחתונה שהיא העליונה הסמוכה לצואר שאם ימצא על גבה כטרפה דאס' נמי כשר מפני שכן דרכו ליפצל וכן הורה רבינו זקני הלכה למעשה אבל בכל שאר אונות טריפה ע"כ וכת' בה' בדיקות ודוקא שנמצאת היתר' מחציו ולמעלה לצד חוץ של אונ' אבל אם נמצאה יתרת מחצי' ולמטה לצד שרשי האונא טרפה דאין דרכה להתפצל שם וטרפה וי"א שאם נמצא היתרת מן החריץ שיש באונא העליונ' לצד עיקרו אז היא טרפה ואינו כשר אלא כשנמצאת היתרת מן החריץ ולצד ראשו ונרא' דהאי י"מ הוא דעת הראשון אלא שהוסיף שאפי' לצד ראשו אין להכשי' אלא מן החריץ ולמעלה לצד הקנה ולא למטה מן החריץ לצד הריאה וה"ט לפי שמן החריץ ולמעלה יש שם דוחק מיצר החזה מ"ש מן החריץ ולמטה מ"ה נמי ראוי לחלק שלא יכשירו שום פיצול אלא למעלה באונא אבל למטה באונא העליונה סמוך לחיתוך האונות לא לפי שהוא ברוחב וגם אין דרכה להתפצל ובאונא העליונה על שמאל ג"כ ראוי להטריף הפיצול לפי שאין דרכה להתפצל וגם היא ברוחב וכן נמצא בשחיטו' ישנות להטרי' הפיצול בשמאל וכן עיקר כמ"ש הא"ז מצאתי בליקוטים שאין להכשיר רק עד עשרה אונות בשני צדדים דהיינו חמשה בכל צד יותר טריפה כיון שיש יותר מחשבון האונו' בכל צד סי' גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ע"כ ולפי דעתי שאינן בנמצ' אבל אם הוא בנמצא יהא רעוא שיבא לידי ואיזבין מיניה דשופרי שופרי' כי בוודאי אח' מן המבהילי' בדה זאת מלבו

ל דין עינוניתא דוורדא לכ"מ שנסרך טרפה בין לכיסו בין חוץ לכיסו ואפי' דבוקה כולה לכיסו ודוקא שדבוקה ונסרכת אבל אם לא נסרכה יפרדנו בנחת ואם עולה בנפיחה אז כשרה

פסק כתוב בהל' בדיקות אשכנזי' עינוניתא דוורדא בכ"מ שהיא נסרכת הוי שלא כסדרן בין שנסרכת לכיסו או חוץ לכיסו הכל נקרא שלא כסדרן אבל במג"ענץ נוהגים להכשיר וסימן להיות כל איש שרר בביתו ואנו נוהגים להטריף כל היכא דנסרך וסי' אל כל אשר יפנה ירשיע ע"כ וכ"נ עיקר שהרי כך הסכימו רוב הגדולים בין דבוקה לכיסו בין סרוכה כאשר כתב הרמב"ם והעיטור וכ"כ ר"י בשם הרא"ש וכ"כ הטור וכ"כ הרשב"א בת"ה שכך הסכימו וכן נהגו והר"ן נתן טעם לדבר דכלה לגבי דיד' לאו היינו מקו' רביתא שאפי' כיס שמונחת בה הרבה פעמים יוצאה ממנה ואני מוסיף בטעם מאח' שאין סירכא בלא נקב א"כ סתימה זו לא הוי סתימה אפי' למאן דמכשי' ניקב הריאה והדופן סתמתו שהי' סתימה חזקה משא"כ הכא והטור כ' אפי' כולה דבוקה לכיסה טרפה ומ"מ נ"ל דוקא דבוקה ונסרכה אבל דבוקה בלא סירכא אז יפרידנה בנחת ואם לא נסרכה כשרה וכ"מ ופי' שכשרה בנפיחה אם אינה מבצבצת אח"כ וזהו פשוט עוד מ"כ אונא העליונה אם היא דבוקה כולה לגרגרת בלי הפרש אז היא כשר' דהוא רביתייהו אבל אם אינה דבוקה כולה אם יכול להכניס אצבע בין הגרגרת לאונא אז היא טרפה ואם נפרד למעלה מעט מן הגרגר' שניכר החיתוך כשר שכן גידולה האומה הדבוקה מעיקרה לסופה לסימפון שומן הדבוקה בשדרה כשרה דהיינו רביתייהו אבל אם אינה דבוקה עם סופ' טריפה והאומא למעלה במקום שהיא דבוקה להערוגה נגד הכליות סמוך לחצר הכבד צריכ' שתהא נפרדת לשם מחצר הכבד כעובי אגודל ויש מכשירין אפי' בכ"ש ע"כ וכל מ"ש הוא דברי ראבי"ה כאשר כ' המרדכי בשמו וכמעט שכל הגדולי' הושוו בזה אלא ששם כ' בין אונא בין אומא ואנו לא נהיגינן אלא באומא ולא באונא כלל ודוקא שדבוקה בגג האומא פירש אינו רוחב כל הגג כי לא הקפידו אלא שיהיה חלון באמצע כדפרי' אבל אם קצת רוחבו של צד חוץ דבוק וצד של פנים אינו דבוק פשיטא דלאו היינו רבייתייהו ואונא הנסרכת בשומן הלב ודבוק בו נכתוב לקמן אי"ה בשמעת' דחלב טהור סותם כו' בסימן ע"ב

לא דין אם נמצאו ב' וורדות או שלא נמצא כלל טרפה והוורדא אינה כשרה אא"כ יש לה תואר הוורדא שיש לה חריץ ואינ' גדולה יותר מדאי ואם עגולה כולה בלי חריץ או משוכה כאונה ואינה עגולה טרפה ואם נהפכה הוורדא שאין החריץ מבחוץ נגד חיתוך האונא יש אוסרין וראוי לבטל המנהג ולהכשיר (ושם נתבאר שיעור טרחא דאסא שבו שיעורו חז"ל):