ים של שלמה על חולין ד

לישא במשא וא"א להוציא מכח אל הפועל בב' טעמים או מבלי זמן להכיל כל החיבור או מפני גדול שילאו בו כל הקורי' וישטטו בו עיני המורי' וכמה משאות לא ישאוהו. וכמה מקומות לא יסבלוהו. וכל הכחול ודיו לא יכלכלוהו. וכל הסופרי' לא יכלוהו. מרוב גדלו והנה חכם ר"מ בר חסדאי שהוזכר בין הגדולים בתשו' שחיבר כ' תמיד נגד הפילוסופי' ועשה יריעה קטנה ובו מצאתי וז"ל רבינא ור"א כת' את התלמוד כי ראו שאינו מתקיים ע"פ כאשר נהגו דורות הראשוני' ועשו כדי לקיים הגי' ותהא נוחה הגמ' בפיהם ובלבם וכדי לקיים התלמוד לקבל שכר ואע"פכ לא כ' הגמ' רק לד' סדרים והניחו ב' סדרים שאינם נוהגים כדי שיכולים להספיק וללמוד בד' סדרים ואנו מניחין רובן ומעמיקי' במקצת חצאי מוסכתות וניעורי' יום ולילה בעמוד א' ולמחר התעיף בו עיניך ואיננו וכ"ז נסינו ומצאנו הטורח והיגיע ומצינו בחכמים המצירי' על הדבר ראו בחזיון לילה כי כמה מרביצים התורה נענשו על הדבר כי על ידם נתמעטה התורה ולומדיה וכן נגלה להם בחזיון הלילה כי על ריבוי הדעות נתחדשו הגזרות ושמענו כי ר"י כשראה תוספי כתובות דקדוקים וגלגולים על פירושיה וירע בעיניו ונצטער על התורה שתתמעט ואמר מה שאמ' והקדם ר"י ב"ש בן אחותו החוצב בהר ומשבר סלעי' כשמיר היורד לעומקה של תורה והלכה ומהר לגלות הסוד בפלפולו אמר ראוי להמתין עד ביאת גואל עד שיתקיים המקרא ואשפוך את רוחי על כל בשר וגו' ונהיה לומדים ולא נהיה שוכחים שנא' ונתתי את תורתי בקרבכם וגו' כי אז יהיו המים הרווחים ושניהם ארוכי' ויאבד לב טיפש ואז נוכל להגיע ולקדם אבל עתה אשרי מי שיוכל להסיר המכשול הזה מלפנינו כו' ע"כ ויותר מזה האריך בעל ספר המדו' ודומה לזה בס"ח ואבי' סעד לדבריה' כי עשות ספרים אין קץ ובודאי מה שהזהיר החכם גם על מחב' ספרים אמר דאי כדברי רבותינו דפ' מושין פס'ן למו' הל"מ ולעשות ספרים אין קץ מאחר שאינו אומר תשובה על השאלה וא"ת למה לא נכתבו דברי סופרי' כו' אלא הזהיר החכם כפשוטו ואמר ויותר ממ' שהזהרתי לשומעי דברי חכמי' ומחלוק' ולחקיק דברי' על לוח לבך לבלתי יסירו ממך כל הימים וש"ת א"כ אתקן הכל וכל דעת החלוקה יהי' חקיקה וכל הראייות והשינויים אעלם על יריעה לחבר כל הדברי' להיותם כשלחן ערוך אל בני לא טובה השמוע' הזהר יותר מאזהרה ראשונה למשול ברוחך על עשיית ספרים אין קץ כלומר שתעשה ספרים מבלי קץ ותכלית כי בתקו' יתקלקל הענין ויצא שכרו בהפסדו והשלחן אשר דמית לערוך יתהרס ויתקלקל הכל וישכח כל הטובה אלא אם יאוה לבך לעשות ספר וחיבור תחברו בתכלית הקיצור שיהיה קץ לכל דבר ומכל זאת יראתי ונרתעתי לאחורי ולבשתי רוח חדש' והיה בדעתי שלא להעלו' כל הדעות המבוכי' בספר בפרט אורך הפלפול אלא בראייה קצרה ולפעמי' בתכלי' הקצור א"ל היכ' שיש צורך גדול שנפלה מבוכה בסוגיא דשמעת' זה אומ' בכה וזה אומר בכה דעתי לפרשה סוגיא באר היטב רק אותן המסכתו' כיון שעלו בשלמותן שוב לא ירדו ויהיו לי לנפש בניין ופרק מצות חליצה היה מן הראוי לקצר אלא מאחר שהגאון מהרר"י ברונא עשה תיקון להל' חליצה וצור' המנעל וראיתי בו מקצת דברים הנאותים וכ' הכל בביאור יפה ובראיו' מופתיי' כי בענין המנעל ראיתי מכמה מורים מה שאינו מוסכם בעיני כלל ורבים לא חקרו אחרי שורש ההלכה אלא מסדרים החליצה מתוך הסדר כמו שמסדרים ההגד' בליל פסח מתוך הסדורי' ועכ"פ היה בדעתי להיות יושב ומתון בכל דין ודין קוד' שאחתים ואחקוק בספר כמו שעשיתי עד הנה ולראות ולעיין אחר כל המחברי הראשוני' והאחרוני' כבראשונה ולירד לעומק' של הלכה כאשר חנני אלקים ויש לי כל ברוך המקום ברוב חסדו כל הרואה במה שעבר ידע שת"ל לא מן חסרון העיון וטורח והיגיע וקוצר השכל אקצר לפעמים או ח"ו שסמכתי ברוח הגאוה ברוח יתירא חלילה לולי המניעה מהטעמים שהזכרתי ומ"מ אף שאבא לקצר אפ"ה מה שנפל בסוגיא בסדר קדשים וטהרות וזרעים חלילה לי לדלג אף שאינו נוהג כמ"ש הסמ"ג בהקדמה וכן עשיתי במס' שעברו וכן עשיתי במס' כמדומה ב"ב וכן היה בדעתי לסיים כל החיבור כך אלא שכבר ארז"ל ל"ה המחשבו' מועלות אפי' לד"ת הקדוש' וכן היה כי חדש מקרוב בא לידינו ספר וחיבור שעש' מהר"י קאר"ו על הטורים והראה כמה חידושים מספרים הקדמונים שלא היו בידים בימים שעברו ותשו' נכריות וחידושים אשר נמצאו בכל הספרים ולא חיסר דבר מכל אשר עלה במחשב' לפניו וכמעט שלא הניח מקום להתגדר בו אבל עשה פשרות בענייני פסקי הלכות מדעתו מסברת הכרס ברוב הפעמים בא"וה נגד הקבלה אשר קבלנו ונהגו עד הנה והתלמידי' הולכי' אחר דבריו ופסקיו ולא ידעו שבנפשם הוא שהוא הכריע כמה פעמים נגד התוס' והפוסקים אשר אנו נוהגין לפסוק כוותייהו והנה שגו בזה מאחר שראו שכ"כ בספרו שכך הלכ' אמרו כ"כ הקאר"ו להדיא כי כך העניין הרע אשר לפניהם מה שכ' בספר יאמינו אם יעמוד א' חי וצוח ככרוכיא שאין הדין כן בראיות גמורות או אפי' בקבלה לא יחישו לדבריו כאשר כתבתי בהקדמ' ראשונה ובפרט האידנא שבעונות הרבים הנסמכים מרובים והלומדים מועטים ומ"ה תופסי' דברי הספר אשר מצאו בו כל החידושי' ובזה הושוו הקטני' לגדולים והנערים לזקנים אני הגבר אש' בעו"ה ראה כל אלה ולא די בזה למהר"י קאר"ו מה שעשה פשרה על אילו שלש' הגדולים הרי"ף והרא"ש והרמב"ם היכא שהושוו שנים מהם דאזלינן בתרייהו ולא חש לכל הגדולים האחרים כאילו מסורה הקבלה בידו מימות הזקני' אלא אף במקומות אחרים עשה פשרה כגון דורון לעניין י"ט שני שה"ג וכל בעלי התורה וכל האחרוני' אוסרים ואף מהרא"י כתב לאיסו' וכך נתפשט בארצנו והוא כ' להיתר והלך אחר הרוב אשר אין נר' לעינים וכן בכמה מקומות לא ירד לעומק' ההלכ' לגודל המלאכה רבה שהיתה עליו כאשר תמצא בחיבורי בכמה וכמה מקומות ובהגהותי על הטורי' זאת ועוד אחרת לא היו לפניו ספרי' מוגהים והעתיקם בטעות כאשר ימצאו בדפוס ולפעמי' בנה יסוד על הטעו' ההוא ע"כ הוכרחתי להעלות על הספר דבריו באריכותיה' וגלגוליהם וצרופיה' במקום דאיכא למטעי ולהוציא מלב התלמידים שלא יתלו עצמם בחיבוריו ולומר עלי באחרי' הימי' שלא ידעתי ממנו ע"כ באתי לחזור למנהגי הראשון להאריך הכל דין ודין ולהביא כל חידושיו אף שלפעמים אין בהן צריך אלא כדי להיותו מצוי בספרי ולחוות דעתי גם אני וע"כ חזרתי ותקנתי מסכת חולין שתלוי בו כללי' גדולי' בדת יהדותינו באריכות ובביאור יפה כל הלכו' שחיטה ובדיקות הדין והמנהג וכן בא"ו ובפ"ק דחולין תמצא נמי דיני דש"ץ ובפ' כ"ה תמצא כל דיני הל' נ"י בכל מה דצריך לן ולכל ישראל בגולה בכלל ובפרט וע"כ הוכרחתי להאריך:

רבש"ע האר עיני בתורתך ודבקני במצותיך ובהם תאזרני חיל אמן אמן סלה: