ים של שלמה על חולין כד

הצבור להיות להם ש"ץ כו' לא הזכיר שום פרט אלא קולו ערב ורגיל לקרות וא"ל אפי' הוא בעל עבירות נמי בזה לא היה צרי' להזהי' פשיט' שזה אינו היו וא"ל א"כ לשם בה' תעני' אמאי הזהירו עליו שיהא ביתו ריקם מעבירות פשיטא אין ה"נ והרמב"ם נשמר בזה וכ' לשם וז"ל ולא יהיה בבניו ובבני ביתו וכל קרוביו הנלוים אליו בעל עבירה אלא שיהיה ביתו ריקן מן העבירות וכל אילו שיש בידו למחות קרוביו וביתו ובפי' המשנה כ' להדיא וז"ל והאיש הראוי למנותו קודם לכל אדם הוא מי שרגיל בתפילה ולדבר על ראש הקהילה ואחר כך שיהיה לו זקן ויש לו נעימות וזהו ש"ץ נוסף עליו זה שמדבר בו בזה המקו' שיהי' מטופל בבני' ובביתו ריקן ושלא יצא עליו שם רע בילדותו כדי שיתרצו אליו לבות בני אדם ויקבלו כולם דבריו ברצון ע"כ והיינו ממש כמ"ש שכל אלו הפרטים לא בעינן בסתם ש"צ והמעיין בדברי הרמב"ם יראה איך שחכם גדול היה והיה מדקדק בפרטים בסתם ש"ץ בה' תפילה כתב שיהא קולו ערב כדרך החזנים (כדכתיב) השמיעני את קולך כי קולך ערב ולשם בה' תעניות כ' ושיהא לו נעימות וקולו ערב כדברי הברייתא ר"ל דלשם בעינן כל הפרטי' ביותר כדי שיתרצו אליו כל הלבבות מסקנא דמילתא דהחשוב חשוב קודם לש"ץ והצבור מחוייבים להשתדל להם ש"ץ שיהא קולו ערב ורגיל בתנ"ך ואינו צ"ל ש"צ הגון שאינו בעל עבירו' וממילא נמי שלא יהא טיפש וסכל אלא שיהא יכול לדבר בעסקי הקהל כפי הצורך וזהו ש"צ המוזכר בכ"מ דהיינו להיות עסוק בצרכי הצבור כדפרי' ואחר שאר הפרטים א"צ לחקור והלוואי שנמצא ש"ץ הגון כמ"ש ועכשיו בעונותי' חוקרים אחרי שני פרטים האילו נעימו' קול וקולו ערב אפי' הוא בעל עבירו' לפניהם ואני הגב' אשר ראה עני עמי ואין בידי למחות כי מן הדין שהרב ממנה אחד מתלמידיו להיות ש"ץ כמ"ש הרמב"ם ובזמנינו אם היה הרב בוחר מתלמידיו היו בורחים הקהל ממנו אפילו אם היה הראוי וראוי לכך כדי שלא יקרא שם הרי עליו

ג דין ש"ץ שקולו ערב ומאריך בתפילתו ומתנאה בכך ושמח בלבו על שנותן הודאה לשם ית' ה"ז משובח אבל מ"מ לא יאריך ביותר ואם מכוין להשמיע קולו ושמח בקולו הרי זה מגונה

פסק כ' הרשב"א מה ששאלת ש"ץ שקולו ערב ומאריך בתפלתו כדי שישמעו קולו ערב ומתנאה בכך אם ראוי למחות בו. תשובה דברי' אילו אחר כוונת הלב הם אמורי' אם ש"ץ זה שמח בלבו על שנותן הודאה לשם ית' בנעימה תע"ב שהא' מהדברים המחוייבים לש"ץ שיש לו נעימה כדתניא בפ"ב דתעניות ר"י אומר מרוצ' לעם ויש לו נעימה וקולו ערב כו' אבל צריך להתפלל בכוב' ראש ועומד באימה כדאי' בפ' א"ע לפי' ש"ץ זה אם שמח ועומד ביראה ה"ז משובח אבל אם מכוין להשמיע קולו ושמח בקולו ה"ז מגונה ועליו נאמר נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתיה ומ"מ כל שמאריך בתפלתו לא טוב עשה ובכמה מקומות אמרו לקצר מפני טורח הצבור עכ"ל ויפה כת' שלא להאריך בשום עניין שלא ברצון הקהל אפי' בשבתות וי"ט ואף ברצון הקהל יותר מדאי מגונה כי אין זה לא מחציה לה' ולא מחציה לכם ומה שהזהיר שלא לשמח בקולו יפה כתב ויותר מזה מצאתי בס"ח בשעה שרשב"ג יצא לדון ליהרג אמר לר"י כה"ג אחי מפני מה אני יוצ' ליהרג א"ל שמ' היית דורש ברבי' ושמח לבך ונהנית מד"ת א' אחי נחמתני

נא דין דבשאר ימות השנה חוץ מתענית של גשמים לא בעינן ש"ץ שיהא מרוצה לכל העם אבל מוחין בו להדיא אפי' יחיד יכול לעכב אם הוא אדם חשוב וכל מעשיו לש"ש ונותן אמתלא לדבריו שמידותיו של הש"ץ אינם ישרים בעיניו ואם ידוע שכבר שונאים זה את זה יכול למחות אפילו אינו חשוב רק שאמיד ונותן מסים ועולים

פסק כת' בתשובה וז"ל הורה מורי רבי' שמחה הלכה למעשה שיחיד יכול לעכב החזנות שלא יעשו ש"ץ כ"א מאגודה א' וגם פשוט בכל ריינ"וס שמיעוט מעכב על הרוב אמנ' לא שאלתי אי מנהג הוא או דינא ואומ' אני שדינא הוא מדאורייתא דתני' אמ' רשב"ג ש"צ מוציא הרבי' ידי חובתן ותניא אמר להן ר"ג לדבריכם למה ש"ץ יורד לפני התיבה א"ל כדי להוציא את שאינו בקי א"ל כשם שמוציא את שאינו בקי כך הוא מוציא את הבקי וא"כ הואיל ומתפלל שלא מתוך אגודה אחת איך יוצאי' י"ח בתפילתו של זה והרי אינן מסכימים לתפילתו ות"ר במסכת תענית בפ"ב עומדין בתפיל' כו' אין מורידין לפני התיבה כו' כ"א שפל ברך ומרוצה לעם ופירש"י מרוצה לעם שמסכימי' לתפילתו ואם תרי רובי מסכימים ומיעוט אינן מסכימים אפי' הוא מתכוון בעבורם היאך תתקבל תפילתו עבורם הואי' ואינם מסכימים לתפילתו אע"פ שיש בידו כל המדו' טובות שהוזכרו בבריי' אפ"ה בעינן נמי שמרוצה לעם כדי שיסכימו לתפילתו ואין מורידין דקאמר היינו כל השנה ואפי' את"ל דוקא בשעת עצירת הגשמים ר"ה וי"כ דרחמי (נינהו) לא גרעו מעצירת גשמים ועוד סברא הוא שאין יוצאי' בתפילתו כיון שאינם מסכימי' עמו דהא ישראל שהפריש קרבן חובתו ובא כהן והקריב ובעל הקרבן אינו חפץ שיקריב את קרבנו וכי מתכפר לו כו' עד הא למדת שאין לכהן להקריב קרבנו אלא א"כ יודע שמסכים לעבודתו ה"נ התפילה שהיא במקום קרבן אין נעש' ש"ץ אא"כ יודע שהצבור מסכימי' לתפילתו והיינו דתניא בבריית' דבעינן שיהא מרוצה לעם כדפירש"י ז"ל שיהו מסכימי' לתפילתו וא"ת יעשו אות' שאינ' מסכימי' לתפילתו ש"ץ אחר האיך יתפללו שנים כא' או זה בדרום וזה בצפון היתכן דרך זה או מאיזה כח יגרשום מב"ה לעשות ב"ה אחר כו' והאריך וקצרתי והנה מ"ש דאין מורידין כו' כל השנה קאמר ליתא כמ"ש לעיל ומה שבא באחרונה לומ' דתפילת ר"ה ויום כיפור לא גרעו מתפילת גשמים ל"כ דר"ה וי"כ אימת הדין ישנה היא וכל השנ' צריכים להיות חרידים לתשובה משא"כ בגזירה חדשה בעצירת גשמים כאשר מוכח מרוב התפילות והתעניות והמעמדו' שתקנו שם מה שלא תקנו בי' ימי תשובה ומ"מ נר' בעיני נהי דלא בעינן בסתם ש"ץ שיהא מרוצה לעם היינו להשתדל אחר ש"צ שיהא מרוצה לעם מן הסתם ר"ל שיהא נוח לבריות וכן ראיתי בפירש רש"י שפי' כך להדי' וז"ל שפל ברך עם מרוצ' לעם נח לבריות שמסכימי' לתפילתו ע"כ דוק' הני מידי פרטיות להיות נועם ונח לבריו' הוא דלא בעינן מן הסת' כ"א בתפיל' גשמי' שיהיו מסכימי' בלב שלם לתפילתו אבל אם אינו מרוצ' להדיא שמוחין בו פשיט' שאין זה ש"צ שלהם להוציא י"ח מאח' שלא יסכימו לתפילתו ויפה הורה אכן נר' בעיני דלא כל כמיני' מכל יחיד שבעירו למחות א"ל שהוא אדם חשוב וכל מעשיו לש"ש ונותן אמתלא לדבריו על מה אינו בוחר בו אם אומר ששונא אותו לאו כל כמיני' לשנוא את אחיו בלבבו א"ל על דבר תוכחה וא"כ ילבן את דבריו ויוכיחו ביניהם א"ל שיאמר שאינו נח בדעתו ומידותיו אינן ישרים בעיניו יוכל למחות בו ומ"מ אם ידוע באמת שכבר שונאי' זא"ז א א"כ פשיטא שיכול למחות בו אף אם אינו חשוב אלא שהוא אמיד והוא מבעלי' הנושאים עולים ומסים ואם ידוע שכבר הוציא זה ש"ר עליו אפי' קבל דינו ופייסו מ"מ יכול למחו' בו דאין לך אמתלא גדולה מזו כמ"ש חז"ל בהוצא' ש"ר שאין לו מחילה עולמית בירו' פ' החובל והסמ"ג הביאו אבל הרבה שבאי' יחידי' למחו' בש"ץ מתוך המחלוקת דהיינו לבטל מחשבות אותן שבחרו בו וחפצי' בו ואין באותו ש"צ מום שיפסל מאומנתו כפי שכתבתי פשיט' שהולכין אחר הרוב כמ"ש מהר"ם בתשוב' דכל מילי דקהילה לענין מינוי ז' טוב' וגבאי העיר וכל כה"ג הולכים במינוי אחר הרוב ועוד נר' בעיני היכא שבא היחיד למחו' בש"ץ מחמת שנאה לבד היינו שיש ש"ץ אחר שיוכלו הקהל לשכור בדמיו של זה אבל אם אינו בנמצא לאו כל כמיניה לעכב על הקהל בעבור שנאתו ולא עוד אלא אפי' יש א' בנמצא אלא שבא להוסיף בדמים יכולים הקהל לומר לו ומה לנו בכך אין בידינו להוסיף על שיעור הקצוב בעבור שנאתו אלא הוא יוסיף משלו ואף אם הוא יברר בטענתו שזה השני מעולה מן הראשון כנג' הוספת הדמים אפ"ה יכולים לומר אין יכולת בידינו להוסיף כ"כ בדמים בפרט היכא שלא הורגלו עד עתה לשוכרו בדמים כאילו

נב דין כשיתמנה לש"ץ ויכניס לתפילה ואח"כ יאמרו ב' או ג' אנשי' אין אנו חפצים בו והוא לא פשע כלום אינן יכולין להעבירו ואפ' אם חצי הקהל אין חפצים בו אינן יכולין להעבירו אפי' רוצין ליתן לו שכרו אבל כל הקהל יכולין להעבירו אם ירצו ליתן לו שכרו משלם

פסק עוד כ' באותו תשו' וכשיתמ' לש"ץ ויכנוס לתפילה ואח"כ יאמרו ב' או ג' אנשים אין אנו חפיצים בך ולא פשע בשום דבר הקרוי פשיעה שלא כהוגן לא כל כמינייהו להעבירו ולבטל המועדות הואיל וכבר נתמנה וקבלו עליהם כו' יצחק ב"ש תנב"ה ע"כ ובימי חורפי בא מעשה לידי הקהל באגודה מחלוקת שלא לש"ש באו לפסול הש"ץ בתוך זמנו ולא יוכלו בדין לברר עליו דופי והשבתי מן התשו' הנזכרת דלאו כל כמינייהו וזו היא נוסח' ומדקאמר שלא פשע בשום דבר שקרוי פשיעה שלא כהוגן משמע דווקא שעשה פשיעה שנחשבו לו שלא כהוגן דהיינו מעשה רשעה דומי' דש"ץ שאינו הגון דלעיל שפירש"י רשע וא"כ ש"ץ שלא נמצא בו פשיעה שלא כהוגן אינן יכולין להעבירו תוך זמנו והא דקאמר א' או ב' או ג' לאו דווקא המיעוט ה"ה המחצה מה"ט אלא שההוה תפס שאינו בנמצא שחצי הקהל אינן רוצין בו דאטו ידבר בצדדי' כמו הענין הרע אשר נתן אלהים לפנינו אפשר נמי דהא קמ"ל דאפי' ב' או ג' אם מצאו בו עולה ומעשה שלא כהוגן יכולי' להעבירו בע"כ של כל הקהל אפי' בתוך זמנו אבל לעולם היכ'