ים של שלמה על חולין ריד

טבל ודאי ובלבד שיוציא התנאי בפיו והק"א שנטל ג"כ צריך לקרוא לשם תרומת מעשר שבהם מספק הרי ב' סאין של תרומת מעשר מספק מ"מ והכל מתוקן בכך שאין כאן אלא סאה אחת ודאי ויעלה בק"א מהשתא נתבטלו דברי התוס' בסוף פרק השולח שכ' אמה שפירש"י לשם טבל וחולין ומעורבין כו' אין לך כל חטה שאין חציה טבל וחציה חולין שחלק הגוי פטור ואף לאח' שחלקו התבואה הלוקח מן הגוי צריך לעשר וישראל צריך לעשר את שלו מיני' וביה ולא ממנו על טבל גמור ולא מטבל גמור עליו מפני שמפרי' מן הפטור על החיוב ומן החיוב על הפטור אבל כי מעשר מיניה וביה מעשר שלם נמצא מעשר מן חיוב על החיוב שבו ומן הפטור שבו על הפטור שבו וכ' התו' נראה דאין תקנה לטבל זו דכיון דאין ברירה שמא הגיע לו כל חלקו של גוי או חציו ולא ידעינן כמה ואי מעשר מיני' וביה שמא מעשר מחלקו והשאר חלקו של גוי או איפכא או מקצתו ומיהו יכול לתקנן שיפריש עליו ממקום אחר וגם עליו ממקום אחר ואחרון אחרון מקולקל עד שלא ישאר כ"א מעט וכל המעשרות והתרומות יתנם לכהן ולוי ע"כ וכבר הוכחנו שיכול לפרוש עליו ממקום אחר וגם רש"י גופא חזר כאן ממ"ש בפ' השולח שלא יכול להפריש עליו ממקום אחר וגם מיניה וביה יכול לעשר עליו באופן שפירשנו

ד דין דראשית הגז מפרישין מחדש על הישן וממין גיזה זו על מין גיזה אחרת הלוקח גז צאנו של גוי אינו חייב בראשית הגז אבל אם לקח עיקר הצאן שיהיה שלו עד שיגזוז חייב בראשית הגז היה לו רחלות שחורות ולבנות או זכרים ונקבות ומכר שחורו' או זכרים ושייר אצלו לבנות או נקבות הוי שפיר שיור ומוכר חייב ואם ירצ' המוכר יקנה מהלוקח מהשחורי' או מהזכרים שיעור כדי להפריש כדי שלא יצטרך להפריש כן היפה על הרעה

מסקינן בסוגיא תניא ר' אילעאי אומר מתנות אין נוהגין אלא בארץ וכן היה ר"א אומר ראשי' הגז אינו נהוג אלא בארץ מ"ט דר"א אמר רבא יליף נתינ' נתינה מתרומה מה תרומה בארץ אין בח"ל לא אף ראשית הגז בא"י אין בח"ל לא מסיק אי מה תרומה מחדש על הישן לא אף ראשית הגז מחדש על הישן לא אין והתניא היו לו שתי רחילות גזז והניח גזז והניח ב' ג' שנים אין מצטרפות הא חמש מצטרפות והתניא אין מצטרפות אלא ש"מ הא ר' אילעאי והא רבנן אי מה תרומה גדל בחיוב חייב גדל בפטור פטור אף ראשית הגז נמי גדל בחיוב חייב בפטור פטור וגבי תרומה מנלן דתניא וישראל שלקח שדה בסוריא מגוי עד שלא הביאה שליש חייב משהביא שליש ר"ע מחייב בתוספ' וחכמי' פוטרי' וכ"ת אין ה"נ והתנן הלוקח גז צאן נכרי פטור מראשית הגז הא צונו לגזוז חייב חייב מתניתין דלא כר"א אי מה תרומה ממין על שאינו מינו לא אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא וגבי תרומה מנלן דתניא היו לו שתי מיני תאנים שחורות ולבנות וכן שני מיני חיטין אין תורמין ומעשרין מזה על זה אף ראשי' הגז ממין על שאינו מינו לא אין והתנן היו לו ב' מיני שחופות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנו' זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו אלא מעתה סיפא דקתני זכרי' אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו ה"נ דב' מיני נינהו אלא עצה טובה קמל"ן דליהיב ליה מהאי דרכיך ומהאי דאשון ה"נ עצה טובה קמ"ל דליתיב ליה מתרווייהו לפי שהלבנות טובות מן השחופות ויקנה מן הלוקח בשעיר שחופות וליתנה לו לכהן אבל אם ירצה יכול המוכר ליתן משלו על השחופות ומשני הא אוקימנא מתני' דלא כר"א ופירש הרשב"א בחידושיו וז"ל נ"ל דה"פ הא אוקמינא אידך מתני' דהלוקח גז צאן מן הנכרי דלא כר' אילעאי כלו' וכי היכי דאוקמינא האי דלא כר"א כי היכא דלא תקשה לו נוקי נמי הא מתני' דשחופות ולבנות דלא כר"א אי מה תרומה בעינן ששיריה ניכרין אף ראשית הגז ששיריה ניכרין אין והתניא האומר כל גרני תרומה כל עיסתי חלה לא אמר ולא כלום הא כל גוזזי ראשית דבריו קיימין ותניא אידך לא אמר כלום אלא לאו ש"מ הא רבי אילעאי והא רבנן ש"מ ונראה דבכל הני שמעתה לא ק"ל כר' אלעאי אלא כרבנן וכן פסק הרמב"ם והסמ"ג אחריו וכן יראה מדעת הטור שהרי פסק באותו דלוקח גז צאן נכרי פטור הא צאנו לגזז דחייב ולא כרבי אילעאי ואע"ג דק"ל כרבי אלעאי דראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ אלמא דיליף נתינה נתינה מתרומה וא"כ לכל מילי מדמינן היכא דאפשר לא ס"ל האי טעמא דנתינה נתינה ילפינן לכל מיל' כמו שנפרש לקמן ואף שאין זה ראייה כל כך שהרי הר"ן כתב דאפילו אם ק"ל בכולהו כרבי אילעאי אפ"ה אפשר דבגז צאנו מחמירין כרבנן כו' מ"מ יש להוכיח מדברי הטור להדיא שסובר כרבנן שהרי בההיא דשחופות ולבנות כתב שהמוכר חייב ומקרי שפיר שיור ודרך עצה טובה אם ירצה המוכר יקנה מהלוקח כו' והיינו ממש כרבנן וי"מ על דברי הרמב"ם שכתב וז"ל היו שני מיני גיזה כגון גיזה לבנה וגיזה שחופה או גיזת זכרים וגיזת נקבות ומכר מין זה והניח המין האח' זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו זה נותן על מה שלקח וזה נותן על מה שמכר ע"כ ועלה על דעת המתמיהי' שהרמב"ם פי' המשנה משום שהם שני מינים וזהו אליבא דר"א ואנו ק"ל כרבנן דמפרישין ממין על מין אח' וכמ"ש אח"כ מפרישין מחדש על הישן וממין גיזה זו על מין גיזה אחר ותמה אני על תמיהם א"כ תשובתו בצידו שלא כיון ג"כ אלא לעצה טובה והעתיק המשנה כצורתה ועוד שהרי כתב ג"כ נקבות וזכרים שא"א לטעות שהטעם מפני שנ' מינין כמו שמוכח בסוגיא

ה דין ראשית הגז האידנא אינו נוהג בח"ל אבל מתנות נוהג אף האידנא וירא שמים יפרישנו כששוחט בהמה לעצמו אכן לוקח בשר טבחים א"צ להרי'

אמר ר"נ בר יצחק האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי כר"א בראשית הגז דתניא ר' אלעאי אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ כר"י ב"ב בדברי תורה דתניא רי"א אין ד"ת מקבלין טומאה כר' יאשיה בכלאי הכרם דתניא ר' יאשיה אמר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפילת יד וכ' הרא"ש מדברי התו' וז"ל ופירש"י כיון דנהוג עלמא כר"א בראשית הגז ה"ה נמי במתנות דחד טעמא נינהו משום דיליף נתינה נתינה מתרומה ואע"ג דלעיל בפרק הזרוע סברי כולהו אמוראי דמתנו' נוהגין בח"ל גם בראשית הגז היו נוהגין בו באותן הדורות ושוב בדורות האחרונים חזרו לנהוג כר' אלעאי בשניהם ולהכי קאמרי האידנא נהוג עלמא אע"פ שעד עתה לא נהגים וכן לענין כלאים ברוב מקומות בתלמוד סוברים האמוראים דלא כר' יאשיה בשבת בפר' חולין שלחו לה בני בשך ללוי כשות' בכרמא מהו שלח להו כשותא בכרמא עירובא ולישלח להו כר"ט דאמר כשות' בכרמא אינו כלאים ולא פריך לישלח להו כר' יאשיה וכן קאמר התם בפ' תולין מכריז רב עמרם האי מאן דזרע כשותא בכרמא ליזרע כרבי טרפון אבל כר' יאשיה לא קאמר וכן בפ' מי שמתו רוב תנאים ואמוראים סברי דלא כר"י ב"ב ואפ"ה פסק הכ' הלכתא כר' יאשיה וכר"י ב"ב ור"נ בר יצחק חיבר אילו שלשה יחד לפי שנשתנה בהו המנהג ואיהו גופא קאמר לעיל (בפ' הזרוע סי' י') דקניס אטמא כי כן היו נוהגין בתחילת ימיו וע"ז סמכו ונהגו כן בדורות האחרונים והרמב"ם ז"ל כתב דנוהגין בזמן הזה וכ"כ ר"מ מרוטנ"בורג והעולם לא נהגו כן ע"כ והקאר"ו כתב וט"ס יש בדבריו וצריך להגיהן לכתוב הרמב"ן במקום הרמב"ם שהרי הרמב"ם כתב שאינו נוהג אלא בארץ והוא טעה דדברי הרא"ש אמתנו' קאמר ולא אראשית הגז ואמתנות כתב הרמב"ם שנוהג אף בח"ל וכדברי הר"מ מרוטנ"בורג בורג רק שחילק ביניהן ועל עיקר הדין יש לי לתמוה למה לא נהגו כן הלא מהר"ם הוכיח בראייה ברורה דלא נהוג כוותיה אלא בראשית הגז ולא במתנות מדאמרינן פרק שלוח הקן כל היכא דתניא בין בא"י בין בח"ל שלא לצורך לבד מבראשית הגז לאפוקי מדר' אלעאי דאמר אין ראשית הגז נוהג אלא בארץ ואדרבא טפו הל"ל ממתנות דפרק הזרוע והלחיים נשנית קודם ראשית הגז וכיון דפרק הזרוע תני בארץ ובח"ל לאפוקי מדר' אלעאי א"כ הדר קתני בארץ ובח"ל דראשית הגז שלא לצורך דמפרק הזרוע שמעינן לאפוקי מדר' אילעאי כיון דאידי ואידי חד טעמא הוא ומאן דפליג עלי' בהאי פליג נמי בהאי וכתב עוד ואע"ג דהתם מפרש דר' אלעאי דיליף נתינ' נתינה מתרומה ואיהו סבר בין במתנו' בין בראשי' הגז מ"ה איצריכנא להאי טעמא מיהו אנן לא ק"ל כותיה אלא בראשית הגז ולא במתנות כמו שאפרש הטעם ע"כ ולא אוכל למצוא הטעם בדבריו אכן בדברי הר"ן מ"כ כמה טעמים שאינן עולין על הדעת והדבר המחוור בעיני מ"ש וז"ל ואפשר לי לומר שראו דבריו של ר' אלעאי בראשית הגז ולא ראו אותה במתנו' משום דראשית הגז מעורב עם חלקו של ישראל דומה לתרומה וראוי ללמוד הימנו בנתינה נתינה מש"כ במתנות שהן מובדלות ועומדות דמ"ה נמי פרכינן עליה דר' אלעאי בגמרא אי מה תרומה טובלת אף ראשית הגז טובלת ומפרקינן עליך אמר קרא וראשית גז צאנך תתן לו אין לך אלא מראשית ואילך לא פרכינן הכי במתנות דפשיטא לן דמתנות לא דמו לתרומה אע"ג דר' אלעאי מתנות נמי יליף מתרומה בנתינה נתינה ומ"ה נמי אנן כיון דראשית הגז דמו לתרומה טפי ממתנות מסתברא לן טעמא דר' אלעאי בראשית הגז דונתן אמר רחמנא בתרומה לאגמורי אראשית הגז דדמי ליה כתביה ולא מסתברא לן במתנות דלא דמו לתרומה וכ"ד הרמב"ם ז"ל שהמתנו' נוהגת בכ"מ אע"פ שראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ ע"כ ואני אומר דבודאי לא ק"ל ג"ש דנתינה נתינה ולא גמרי להו מרבותא