ים של שלמה על חולין קפז

ציר גמור בהרבה מים לא חשי' עוד כרותח אפילו אין במים ס' דכיון דאותו ציר מעורב במים הרבה ע"כ וכן בהג"ה בסמ"ק

עו דין בשר שנמלח ושהה כבר שיעור מליחה ונתנו בכלי בלא הדחה ונתמלא הכלי ציר ונמצא חתיכה בשר בתוך הציר אזי מה שבתוך הציר אסור כולו ומה שחוץ לציר צריך קליפה וגם הכלי נאסר

מעשה אירע בביתו של רש"י שלאחר שנמלח הבשר ושהה שיעור צלייה ואח"כ נתנו לכלי בלא הדחה ונתמל' הכלי ציר והתירו דמשום הציר אין לאוסרו דאינו דם אלא מוהל הבשר ולחותו שהרי אחר ששהה כשיעור צלייה מדיחין אותו לבשלה בקדרה ואין חוששין לציר הנפלט ממנו ואע"פ שהמלח שעל הבשר אסור שדם מעורב בו ולכך צריך להדי' הבש' יפה יפה קוד' שיבשלוה בקדרה מ"מ אותו דם שנמלח נדבק הוא במלח ומתייבש בתוכו ואין לו כח לבלוע בבשר ואעפ"י שנמחה בתוך המוהל כדפרי' לעיל גבי גומות ואם באנו לאסרו מחמת דם המלח שעל הבשר א"כ נאסו' כל בשר שמניחין אותן במים להדיחו כי נמחה המלח והדם שבתוכו נבלע בבשר דמה לי מים ומ"ל מוהל דשניהם היתר הם א"ו דם המלח נתייבש בתוכו ואין לו עוד כח לצאת כ"כ התו' והרא"ש וכ' הרא"ש עוד וז"ל א"נ פסק כח המלח מחמ' שהפליט את הדם מן הבשר ויצא כח המלח עם הדם ומחמ' אותו המלח לא יחשב עוד כרות' לאחר גמר פליטתו ולא דמי לבר יונה דנפל לכמ' שהיה נחשב כרותח אם לא היה הכותח נאכל מחמת מלחו אף שהיה הכותח' נמלח מזמן מרובה דהתם לא פסי' כח המלח וכ"כ הסמ"ג וכת' שזה טעם הגון הוא ומה שיש להקשות אדברי הרא"ש שכ' כאן שאין לדמות לבר יונה כו' ולעיל בסי' שלפני זה הביא ראיה מבר יונה לסתור סברא זו שאין לחלק ולומ' דאחר פליטתו לא חשיב כרותח לק"מ דבודאי גבי מלח יש לחל' אבל גבי גוף הציר אין לחל' והארכתי לעיל בזה בסי' ס"ג ועניין פסק הלכה כ' המרדכי בשם ר"א ממי"ץ אפי' אם שהה כדי שיעור מליחה על דף מודרן או בכלי מנוקב ונותן אח"כ תוך כלי שאינו מנוקב ונמצא ציר למטה בכלי הכל אסור אפילו בדיעב' ע"כ מ"מ נ"ל דברי רש"י עיקר שהרי התו' הוכיחו דבריו בראיות ברורות וכ"ד רוב המחברים אלא שכ' מ"מ אין לחלק שכבר נהגו העם לאסו' וכן בסמ"ג ובש"ד וז"ל מהרא"י בשערים שלו שכבר נהגו העם לאסור וכדי הם התו' להחזיק המנהג ואפשר דר"ל נמי בלא קליפה ואסור הכל דקאמר יראה דאין ר"ל כל הבשר די"ל כיון דאין בו איסור אלא משום דם שבמלח כדמוכ' בהדיא מדבריו דלא מיירי שנמצא שם כ"א מוהל א"כ אין כח במלח להשקיע הדם שנבלע בתוכו תוך הבשר שפלט ממנו אבל בכלי הוא נוח יותר להבליע הואיל ואין לו מקום לצאת וחילוק כה"ג אשכחן בתוס' ובאשר"י פכ"ה וכן מוכח בסמוך דיותר יש היתר לבש' מלכלי ע"כ וצרי' פי' לדבריו מ"ש ר"ל בלא קליפה דאז העם נהגו לאיסור אבל בקליפה שרי ומ"ש אבל בכלי כו' פי' מאחר שאנו נוהגין לאסור א"כ אנו תופסי' דברי ר"א ממי"ץ שכ' הכל אסור ואם באנו להתיר בקליפה צריכין אנו לומר דהכל אסו' דקאמר ר"א ממי"ץ אינו ר"ל כל הבשר והכלי אבל לעולם הבשר בקליפה שרי ולעניין פסק הלכה נ"ל לאסור הכל מה שנמצא בתוך הציר ולא מועיל קליפ' ודינו כמו בש' שנמצא בתוך הציר דלא שרי בקליפ' אלא מה שלמעל' חוץ לציר שהרי סתמ' כ' לאסו' א"כ משמע דאסו' כל מה שנמצ' בתוך המוה' כמו בש' הנמצ' בצי' וכ"נ מלשון הסמ"ג שכ' ואין להקל בבש' שנמצא בציר שכב' נהגו העם לאיסור הרי שקרא אות' כמו בשר שנפל לציר וגם לישנא דאסור הכל דכ' המר' מסתמא כפשוטו קאמר כל מה שנמצא בציר ומ"ש השערי' דרגילין להתיר ע"י קליפה פי' ואפי' מה שבתוך הציר א"ל אלא קליפה מקצת מורים כך עושין אבל מ"מ אנו לא ק"ל הכי שהרי כתבו שנהגו להתיר בקליפה אבל א"ל מה שכ' השערים להתיר בקליפה היינו מה שחוץ לציר דלא תימא ליהוי ככלי שאינו מנוקב ויאסר הכל אבל מה שבתוך הציר גם הוא מודה דנאסו' כולה כמ"ש דא"כ פשיטא הוא דאינו אסור מה שחוץ לציר דגבי כלי שאינו מנוקב גופא חומרא יתיר' היא כמ"ש לקמן וא"כ מאי קמ"ל בהאי דכ' דרגילין להתיר ע"י קליפה ומ"ש שנוח יותר לבלוע הכלי ולאסו' כו' מדברי ראבי"ה לא נרא' כן שהרי כ' לפי דעת רש"י שיתיר הבשר כ"ש הכלי אלמא דס"ל לגבי האי מילת' לא אמרינן דכלי עדיף לבלוע מהבשר אלא ס"ל מאחר שאף הבשר לא נאסר אלא כד"ק א"כ הכלי לא נאסר אבל כבר כ' דנאסר הכל דקאמר ר"ל כפשוטו ולא סגי בקליפה ואף מהרא"י לא החליט הדין להתיר בקליפה שהרי התחיל דבריו בספק שכ' ואפשר בלא קליפה קאמר ואם כן אף הכלי נאסר ואף שאנו נוהגין לאסור הבשר לכתחילה ובדיעבד אכן אם נתערב אח"כ בשאר החתיכות ואינו ידוע יראה להתיר ולסמוך על רש"י עיין לקמן בסימן צ"ז ומהר"ם בת"ח רצה להקל ולסמוך על המתירין בודאי אין כח בידינו למחות אבל לא ישר בעיני לחלוק בלי ראייה מה שנמצא נמי באו"ה שנהגו לאסור כולו

עז דין חתיכה שלא נמלחה ונפל' לציר או שנפל עליה ציר יחזור וימלחנה ומות' ואפילו לא הודח הדחה קמיית' ואם היה מודח הדחה קמיית' א"צ לחזור ולהדיחו שנית כשיחזור וימלחנה ואפילו הרוצה להחמיר ישפוך עליו מים ודיו והיכא שנמלח הבשר ושהה כבר שיעור מליחה ונפלה תוך ציר כו' אין לו תקנה שיחזור וימלחנה

פסק כתב ש"ד ריש שער ד' חתיכה שלא נמלחה ונפל עליה ציר ש מבשר מלוח או נפלה לתוך הציר יחזו' ויומלחנ' ומותר דאגב דפולטת ציר דידה פולטת נמי ציר הבלוע בה אבל חתיכה שנמלחה ואינ' פולטת ציר שלה הואיל וכבר פלטה כל צרכה אינה פולטת נמי ציר הבלוע וא"ל שלפי טעם זה לדידן יהא שרי לחזור ולמלוח אפילו אחר שפלט כל דמו דהא פתוח עדיין לפלוט ציר דהא ק"ל כר"י דס"ל דפתוח לפלוט ציר יום או יומים כמ"ש לעיל בסימ' ע"ד והשערים גופה הביאו דבריו וא"כ אמרינן אגב דפלט ציר דידיה פלט נמי דם הבלוע בה ממקום אחר ז"א דבודאי מ"ש אגב דפלט ציר דידיה ר"ל דם שלה עם הציר אבל היכא שנמלח שיעור מליחה ופלטה כל דמה אע"ג דעדיין יש בה ציר מ"מ לא אמרינן אגב דפלטה ציר דידה כו' דהיינו שאין בה שום דם שתפלוט ציר הבלוע מדם דא"ל כן לר"ת לא יאסר לעולם בשר שנפל לתוך הציר דהא אמר שפולט ציר לעולם וכן באשר"י בדין מליחה בכש"מ דלא דמי לחתיכה שנפלה בציר כו' דהתם החתיכה נמלח כדינה ופלטה כל דמה כו' א"כ משמע שהכל תלוי בפליטת הדם ולענין פסק הלכה הסכמת כל הגאו' שאוסרי' החתיכה אחר שפלט כל צרכה מדם ולא מועיל אם יחזו' וימלחנ' וכן ל' המר' בהדיא בפ' כ"ה ואע"פ שמעש' בכל יום שאוסרים בשר ששהה שיעו' מליחה ונפל לתוך הציר ואינו מותר' אפי' לצלי כו' והוא מתו' דפ' כ"צ ומאחר דאסור אפילו לצלי כ"ש שאין לחזור ולמלחנה דכמה דברים שאסורין בחזרת מליחה ומותרין בצלייה:

והא דשרינן לחזור ולמלוח אגב דפליט ציר דידיה דוקא חתיכה שלא נאסרה אלא מדם פליטה כגון ציר והדומה לו כגון חתיכה שלא נמלחה שנתערבה בחתיכות המלוחות וכאשר כתב נמי הרא"ש בסתם בשר שנמלח שנתנו על בשר שלא נמלח ובלע מבשר שנמלח שיחזור וימלחנו וכמו שפול' את דמו כך פולט דם הבלו' ומה שמהר"ם כ' בת"ח שלו שאפי' לא שהה שיעור מליח' שדינו לחזור ולמלחנה אפ"ה אם שהה שיעור כביש' נאסר חוץ לכבודו לא דק כדפרי' נהי דבלע מ"מ חוזר ופולט אגב דמו אע"פי שאמרי' גבי ציר כבוש כמבושל היינו שאוסר כולו ולא סגי בקליפה והיינו דווקא אחר ששהה שיעור מליחה אבל קודם ששהה שיש תקנה לחזור ולמלחנ' אינו כמו מבושל גמור ואמרי' כמו שפולט את דמו כך פולט דם הבלוע ואינו דומה להיכא ששרוי במים מע"ל דאז אסור אפילו בלא ציר דחשוב בישול גמור משא"כ בכבישת ציר ואם תרד לעומק דעת הפוסקים תמצא ממש כדברי ודווקא גבי דם פליטה אב' חתיכה שנמלחה בלא הדחה קמייתא שנאסר משום דם שבעין כמ"ש מהרר"י טרוישין והבאתי לעיל בפ"ה סימן י"ח שוב אין תקנ' דדם שבעין שנבלע כבר שוב אינו יוצא ע"י מליחה כלל ואפילו בחתיכה שלא נמלח שנפלה בציר מסתפקא למהרא"י היכא שלא הודחה מתחילה אי אמרינן נמי שתחזור וידיחנה וימלחנה וכתב ויראה לאסור כיון דמסקי' גבי דם בעין דהיינו בשר שנמלח ולא הודח שנאסר ולא אמרי' כבכ"פ ואפי' גבי מלוח ולאלתר כ"ש גבי כבוש שהיא כמבושל שהוא חמור מרותח דצלי ותו הכא הפליטה לאחר זמן הבליעה ע"כ וא"י למה הכריע לאיסור הקצרה יד השערי' לכתוב הבשר שהודחה ולא נמלחה וכן בס"ת שכתב בשר שנמלח ששמו על בשר שלא נמלח כו' ולא כ' על בשר שהודח ולא נמלח ומאחר שכ' סתמא בשר שלא נמלח משמ' אפי' לא הודח דסתם בשר שהודח מולחין מיד אחר השרייה ויש חילוק גדול ביניהן דדווקא המלח שמולחין החתיכה הוא מבליע הדם שעליה אבל בנפל לציר משריק שרי' נמי הדם שעלי' ונמחה בתוך הציר אלא שבולע אח"כ מתוך הציר משום כבישה א"כ יחזור וימלחנ' כשאר חתיכ' ועוד איכא למימר אפי' שתאמר שכח הציר מבליע לדם שבעין בתוך החתיכה וגבי דם שבעין לא אמרינן אגב דפליט דם דידיה כו' היינו היכא שאין בחתיכה אלא דם של עצמו שלא פירש אגב זה לא פליט דם שבחוץ אבל הכא שבלוע החתיכה כבר דם של עצמ' ודם פליטה ממקום אחר מאן לימא תרי מיני דמא שלא יפליט נמי דם שבעין בפרט שדם הפליטה והדם שבעין שעליו קבלה החתיכה באחת בנפילתה לציר ומאחר שאין לו ראייה לאסור לא לנו להחמיר כ"כ ולאבד ממונם של ישראל ובפרט שמהר"ם פליג אפי' על חתיכה