ים של שלמה על חולין קסד

ועבדינהו כעין תור' שרי ופירש"י והתו' שם כעין תורא שלש כי אם דבר מועט עוגה קטנה כעינו של שור ורי"ף והרמב"ם פי' שעושין בו שינוי להיכרא ושני הפירושים אnת כמ"ש בפרק ג"ה סימן י"ד

מה דין איסור שנבלע בהיתר ונתן בו טעם ואסור וחזר ובישול היתר זה עם היתר הרבה אפילו אם יש בהיתר ששים נגד כל אותה החתיכה שנאסרה אותה החתיכה באיסורה עומדת ואין לה היתר כי אפשר לסוחטו ק"ל דאסור

מתניתין טיפת חלב שנפלה על חתיכה אחת אם יש בה בנ"ט באותה חתיכה אסורה ניער אח"כ את הקדיר' אם יש בה בנ"ט באות' קדירה אסור' וכבר כתבתי בפג"ה סי' כ"א שלדעת רש"י תלוי הכל בניער וכיסה אבל כ"ז שלא ניער וכיסה אפי' היא חציה ברוטב אין שאר החתיכות מסייעות לבטל אלא היא נעשית נבילה אם אין ששים בחתיכ' נגד האיסור ועוד נאריך בזה לקמן בסי' מ"ט גבי לב שנתבשל בטלה ומסיק איתמר רב ור"ח ור"י אמרי אפשר לסוחטו אסור שמואל ור"ש בר ר' ור"ל אמרי אפש' לסוחטו מותר וכת' הרא"ש פי' איסור שנבלע בהיתר וליחלק בהית' האחרון וליבטיל בס' קא סברי רב ור"ח ור"י כיון שנאסרה החתיכה שוב אין לה היתר בסחיטה שאף ההיתר שבה נעשה איסור וכל היוצא ממנה אסור והיא נשארת באיסור וצריך ס' לבטל את כולה ואף כשיש ס' לבטל את כולה אותה חתיכה אסורה והשאר מותרות ואם אין מכירו הרוטב מותר וכל החתיכ' אסורות אם חתיכות איסור ראוייה להתכבד ודוקא בשר בחלב אבל בשאר איסורין אף החתיכה ראוייה להתכבד אינה אוסרת האחרות ובטלה ברוב מאחר שאותה חתיכה אין לה איסור מחמת עצמה אלא שבלעה איסור ונאסרה בבליע' וכמ"ש למעלה בפג"ה והלכת' כרב לגבי שמואל באיסור' כר"י לגבי ר"ל הלכך ק"ל אפשר לסוחטו אסור ולדברי רבינו אפרי' צ"ל לא נחלקו אלא בבש' בחלב שתערובת אוסרתן ונעשה שם אחד של איסור אבל שאר איסורין לא ע"כ ונראה להבין מפירושו שאפשר לסוחטו וחתיכה נעשית נבילה הוא חדא מילתא וליתא דבאפשר לסוחטו אף ר' אפרים מודה דאמרינן בכל דוכתא הכי וכמ"ש למעלה סי' ט' תו מסקינן דפליגי נמי תנאי באפשר לסוחטו כו' דתניא טפת חלב שנפלה על החתיכה כיון שנתנה טעם בחתיכ' חתיכה עצמה נעשית נבילה ואוסרת כולן מפני שהן מינה דברי ר"י וח"א עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות אמר ר' נראין דר"י בשלא ניער ושלא כיסה וד"ח כשניע' וכיסה ומפרש תלמודא דה"ק נראין דברי ר"י כשלא ניער וכיסה מתחילה בשעת נפילת איסור אלא בסוף וס"ל אפשר לסוחטו אסור ולאפוקי רבנן דס"ל אפש' לסוחטו מותר ור"י לטעמיה דס"ל מין במינו אוס' במשהו ונראין ד"ח בשניער וכיסה מתחילה ועד סוף ולאו דוקא עד סוף אלא ר"ל לאפוקי כשניע' בסוף ולא מתחילה ואגב דקאמר כבר לא ניער לא כיסה מתחילה אלא בסוף אמר השתא מתחילה ועד סוף והטעם מאחר שניער מתחילה א"כ כתפשט הטעם בכולה ובטלה החלב בס' בכל הקדירה וטעמא דר"י דאוסר אפי' ניער מתחילה משום דחייש שמא לא ניער יפה ובזה נראין ד"ח דלא חיישינן להכי ופסק רש"י מאחר דקם ליה ר' בשיטתי' דר"י וס"ל איפשר לסחטו אסור הכי ק"ל וה"ה במין במינו נמי כותיה ק"ל דהא קם ליה בשיטתיה ובפרט דקאמר ר' רואה אני ורואה הלכה קאמר ואני אומר שכבר כתבנו בפ' ג"ה סימן ל"א דהלכה כר"י ור"ל וריב"ל דסברי כל האיסורין בין במינו בין שלא במינו בששים חוץ מחמץ בפסח וטבל וי"נ ומהכא נראה לי דאין ראייה ואדרבה איכא למידק מדקאמר ר' נראין דברי כו' ולא אמר נראה כר"י ומ"ה מפרש"י בדוכת' אחריתא כשאומר כהך שמעתתא נראין ונראין כו' דהיינו נראין דברי פלוני לחכמים וד"ח לפלוני כו' שאף חכמים לא נחלקו עליו כו' כדאשכחן בפ' המוכר גבי בור ושובך ופ"ק גבי אבדו לו גדייו כו' אלא צ"ל מה שאמר נראין דברי ר' היינו שר' לא בא להכריע אם מין במינו במשהו או בס' אלא נראין דברי ר"י לפי שיטתו דס"ל דבמין במינו במשהו שיפה פסק בשלא ניעור מתחילה משום דק"ל אפשר לסוחטו אסור ונראין ד"ח בשניער וכיסה מתחיל' ועד סוף וה"ה דהוי מ"ל נראין כחכמי' בשניער וכיסה מאחר דלא חיישינן לומר שמא לא ניער יפה א"כ שרי אפילו למאי דס"ל מין במינו במשהו אלא אגב דקאמר נראין דברי ר"י קאמר נמי נראין דברי חכמים

מו דין כזית בשר שנפל לתוך יורה רותחת של חלב אם יש בחלב ס' כנגד הבשר החלב מותר והבש' אסור ל"ש קדם וסילק הבשר קודם שתנוח יורה מרתיחתו ל"ש לא קדם וסילקה ואם אין ס' הכל אסור ובסימן הזה מבוארים ה' חילוקי דינים בעניין תערובות בשר וחלב שכ' הסמ"ג ובעל השערים ר"י מדורא הוסיף עליהן וכתב ששה דינים והגאון המחבר מ"כ וז"ל וה"ה עה"ב הוסיף דין שביעי ואלו הן רמזי פרטי הדינים ואע"פ שהמחבר ז"ל סדר כל רמז בתחילת הדין העתקתים פה והיה לאחדים למען יהיו מוצעים לפני הקורא מסודרים כהלכתן וכמשפטם לריח ניחוח ולא יכשל בהם וידעם מתחלתו והחכם עיניו בראשו ויאמר לחכמה אחותי כשם שברור לו שאחותו אסורה

הדין הראשון כף חולבת בת יומא שתחבו בקדירה של בשר אם יש ס' ממה שתחב מן הכף בקדירה הקדירה והתבשיל מותרין והכף אסור ואפילו בדיעבד אוסר אם חזרו ותחבו בין בבשר בין בחלב כל זמן שהיא בת יומא ואם אין ס' אז המאכל אסור בהנא' ואסור ליתן אפילו לכלב דעלמא ואפילו לגוי דעלמא כ"ש דאסור לשפחתו ולכלבו והכלים שנאסרו בבשר וחלב אסורין גם כן ומיהו מותר ליתן בתוכן דבר צונן ודווקא יבש אבל דבר לח אסור וכן מותר לרחוץ ממנו ראשו שקורין לויגא והכלי שנאסר בבשר וחלב אם שוב בישלו בו מאכל אם הוא בת יומא כל המאכל אסור ואם אינו בת יומא ישליך דמי קדירה לנהר והמאכל מותר

דדין השני כשאין כף ב"י אפילו אין ס' הכל מותר הקדירה והתבשיל אבל הכף אסור לכתחילה בין עם בשר בין עם חלב אבל בדיעבד אם תחבו באותו מין שתחבו בראשונה מותר וכן קדירה של בשר שאינה ב"י ובישל בה חלב אסור לבשל באותו קדרה לא בשר ולא חלב ואם של מתכת יגעילנה לאחר מע"ל של בישול שני ואם של חרס אין לה תקנה ודין אם בשלו בקדרות של בשר ירקות או כיוצא בו לא אמרינן שבישל זה נעשה גיעול ואסור לבשל בו חלב וכן איפכא

הדין השלישי דין כשבא החכם להתיר האיסור בששים צריך לחקור אם אחר שתחבו בקדירה נתנו מים בקדרה שאז המים שנתוספו אין מצטרפין

הדין הרביעי דין אם נשפכו מים שבקדרה וספק אם היה ס' או לא אם הוא מין בשאינו מינו אסור ואם הוא מין במינו אם ידוע שהיה רוב תולין להקל ואם אינו ידוע שהיה רוב אסור והיכא דאין אדם יודע לשער לפי שאינו בקי ואחרים הבקיאים יודעים לשער אינו קרוי ספיקא ואסור ובארנו דאם נתערב במינו ובשאינו מינו ונשפך אפי' היה ידוע שמינו ההיתר היה רוב לא אמרינן סלק את שאינו מינו כמי שאינו ומים רבה עליו ומבטלו אלא אסרינן

הדין החמישי דין אם בישל בקדירה של איסור ב"י כל התבשיל אסור שהרי צריך ס' נגד כל הקדירה ואם בישל בקדרה שאינה ב"י התבשיל מותר אבל אסור לבשל בקדירה של איסור אפי' נטל"פ ואם שמו פלפלין בקדירה של איסור אפילו אינה ב"י אסור אם התבלין מורגשים במאכל ומתובלים היטב

הדין הששי דין כלי של איסור שהוחמו בו מים תוך מע"ל חשוב ב"י אבל בבשר וחלב אינו כן ואפילו אם הוחמו מים תוך מע"ל בכלי של בשר או איפכא חשוב נ"ט לפגם ודין כל שלא שהה מעת לעת כ"ד שעות נקרא ב"י

הדין השביעי דין אם שמו כסוי חולבת על קדירה של בשר או איפכא צריך ס' נגד כל הכיסוי ובארנו דאותן כיסויין שהם צרים וקצרים מלמעלה אפי' אין בני יומא אפ"ה חשיבי כב"י אבל אם הם רחבים מלמעלה דינן כשאר קדרות שאם אינן ב"י אינם אוסרים

איתמר כזית בשר שנפלה לתוך היורה של חלב אמרינן בשר אסו' חלב מותר ומיירי שנפלה לתוך יורה רותח וקדם וסילקו קודם שנח מרתיחתו דמיבלע בלע מיפלט לא פליט היינו מה שבלע ואע"ג שהחלב בולע שמנונית הנפלט מן הבשר אין בו שיעור לאסור אותו אבל אין בחלב ס' כנגד הבשר אפי' סלקו מיד הכל אסור ע"כ והנה דברי הסמ"ג שכ' הא דאמרי' כגון שנפל לתוך יורה של חלב רותח דמיבלע בלע מיפלט לא פליט פירושו מה שבולע השתא אינו פולט שכל זמן שאינו נח מרתיחותיו אינו פולט אבל מה שבלע קוד' לכן הוא פולט שהרי דבר הנרא' לעינים כשנותנין ירק בקדירה רותחת משתנים מראית המים ובשר שמן נימוח בתוכה ונראית שמנונית על הרוטב ע"כ ולפ"ז לא מהני הא דקדם וסלקו אלא לרב דס"ל כר"י דמין במינו במשהו דא"כ אי לא קדם וסילקו מפלט פלט החלב שבלע והחלב נעשה נבילה ואוסר כל החלב במינו אבל לדידן דק"ל מין במינו בטל בס' אין חילוק בין קדם וסילקו ללא קדם כל היכא שיש ס' בחלב אז החלב מותר ואם לאו אסורה וכ"כ הר"ן בשם ר"ת וכ"כ הטור ותו מסקינן חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה אמר רב לוק' על אכילתו ואין לוקה על בישולו ומפרש בגמרא שבא מיורה גדולה ולצדדין אמר רב למילתיה אכל חצי זית בשר וחצי זית חלב הבא מיורה גדולה שנתבשל בה שיעור מזה ומזה ונאסרו לוק' על אכילתו שאכל שיעור של שם א' ואין לוקה על בישולו דאם