ים של שלמה על חולין קנח

הסמ"ק דאינו כשר אלא שישפו' דרך נקב אלא נר' בעיני שהטור השיג עליו לפי סברת הסמ"ק דס"ל היכא דניקב בכונס משקה שאין נוטלין ממנו לגמרי אפי' דרך הנקב א"כ ה"ה ביחדו לזיתי' נמי דינא הכי ויש נפקו' נמי לפי סברתו דס"ל היכא דניקב פחות מכונס משקה כשר ליטול אפי' דרך פיו וא"כ לפי סבר' הסמ' דמהני יחוד לזיתי' הוי כשר אפילו דרך פיו ע"כ כתב דיש לחלק דיחוד לא מהני אלא לעניין טומאה והשתא נמי נראה מ"ש הר"אש וכלי שהוא מלא נקבי' מתחתיו ופיו צר מלמעלה וכשמניח אצבעו למעלה אין המים יוצאים וכשמסיר אצבעו המים יוצאים ונקרא בלשון תלמוד מיארוג בפ"ב דערובין שמותר ליטול הימנו לידים אע"פ שאין מחזיק כלום מאחר שעשוי לקבלה בעניין זה וזה תשמישו ועיקר קבלתו נקרא כלי והביא ראייה ממס' כלים שהוא כלי לקבל טומאה ול"נ נהי דחשוב כלי לעניין טומאה מ"מ לעניין נ"י דבעינן כלי חשוב שהרי ניקב בכונס משקה פסול אפי' כלי שטף ואעפ"י שהוא עדיין כלי לפי שבטל חשיבות כלי כ"ש הכא שאין שם כלי עליו לתשמיש גמור אלא לחידוש בעלמא

כח דין צריך שיהא הכלי מחזיק רביעית וצריך רביעית מים לנטילת כל א' וא' ואם באו שני' ליטול מרביעית צריכי' אח"כ עוד רביעי' לשתיהן והעיק' הוא שמתחילה צריך להיות שיעור שלם דהיינו רביעית ומאותה רביעית נוטלין אפי' לשנ' ובלבד שיוסיפו אח"כ עד חשבון רביעי' לכל א' ואע"פ שמתחילה לא היה בו שיעור רביעית לכ"א אין קפידא מאחר שאתו משירי טהרה ובארנו דאף לחולין צריך מים שניים לטהר הראשונים היכא דלא שפך בראשון רביעי' בפעם א' ובארנו עוד דאפילו ד' וה' נוטלין זה בצד זה או זה ע"ג זה ובלבד שירפו ידיהם שיבאו בהם המים וגם יזהר שלא ירחיקו ידיהם זה מזה וזה שמותר ליטול ד' וה' דווקא כשמגיע רביעית על כל א' וא'

אמר רבא כלי שאין בו רביעית אין נוטלין ממנו לידים איני והא' רבא כלי שאינו מחזיק רביעית אין נוטלין הימנו לידים הא מחזיק אע"ג דלית ביה לא קשיא הא לחד והא לתרין כתב הרא"ש פירוש לא' צריך רביעית לשנים אין האחרון צריך רביעית אלא שנים הבאים ליטול בזא"ז די ברביעית אעפ"י שלא נשאר לאחרון רביעי' כיון דאתו משירי טהרה דתנן בריש מס' ידים מי רביעית נוטלין לידים לאחד ואפי' לשנים מחצי לוג לג' ואפי' לד' מלוג לה' לי' לק' בין שנוטלין בזא"ז בין שנוטלין כולן כאחת דתנן בפ"ב דידים נוטלין ארבעה וה' זה בצד זה או זה ע"ג זה ובלבד שירפו ידיהן שיבאו המים וכת' הטור פי' שיכולין להניח ידיהן זה ע"ג זה וליטול כאחד ובלבד שירפו ידיהן שיגיע המים לכל א' וכ' הרמב"ם בפי' המשנה בפ"ב דמסכת ידים במתניתין דנוטלין ד' וה' זה בצד זה או זה על גב זה ובלבד שירפו שיבאו בהן המים וכת' הוא וז"ל והתיר שירחצו אנשים רבים ידיה' קצתם על קצתם ואם היו טמאים ולא נאמר כי המים היורדים מידים העליונים הן משקים טמאים לפי שהן מים הראשונים והידים אשר תחתיהן לא יטהרו במים ההם כיון שהוא טמא לפי שהן כולן במדריגה יד אחד אנו חושבין אותן ובתנאי שלא ידחקו ידיהן שלא יכנסו בה המים כדי שלא תהיה חציצ' ע"כ ומ"מ נר' שאם ידי השני מרוחקות מידי הראשון לא עלתה לו נטילה לפי שהוא נוטל במי רחיצת חבירו אלא כשידי השני סמוכין לידי הראשון מיירי דחשובים להו כיד א' כ"כ ב"י ויפה כתב ופי' ר"ש דגוזמא קאמר כלו' כל זמן שמספיקו' המים לשפוך על הידי' ב' פעמי' וכ"ד התו' והרא"ש והר' יונה פי' בפ' א"ד דהא דאמרינן בפרק כ"ה אשיעורא לא קפדינן דתנן מי רביעית נוטלין לידים לא' ואפילו לשנים לאו למימרא דפחות מרביעית לא קפדינן שזה א"א דודאי צריך רביעית שלם כדאמרינן בעלמ' חצי רביעי' לטהר את הידים וחצי רביעית לטהר את המים שעל הידים אלא ה"ק אם לא יהיה בכלי מתחילה שיעור שלם כיון שמשלים אח"כ לשיעור לא קפדינן בהכי שהרי שנינו מרביעי' נוטלין לידים לא' ואפילו לב' וכשנוטל האחד נמצא שלא ישאר לשני אלא חצי רביעית ואעפ"י שהיו נוטלין אח"כ עם רביעית אפ"ה נמצינו דלא קפדינן שיהיה בכלי מתחילה שיעור שלם אלא כיון שהכלי מחזיק רביעית אעפ"י שלא יהיה בו מתחילה שיעור שלם לא קפדינן בהכי מאחר שהשלים אח"כ לשיעור רביעית ודחינן ולא היא שאני התם דקאתו משירי טהרה כלומר אין ללמוד מזה דלא בעינן שיהיה בו מתחילה שיעור שלם דהתם מתוך כך אמרו שהוא מותר מפני שבשעה שנוטל השני אעפ"י שלא היה בו אלא חצי שיעור אותו חצי שיעור בא משיעור שלם שהיה בו מתחילה ושיירו הראשון ולפיכך מותר כיון שמשלימו אח"כ בחצי שיעור אחר ואפי' לא תבא השלמה משיירי טהרה אבל כשלא היה בו מתחילה שיעור אחר אינו נוטל ממנו לידים ואעפ"י שמשלים הנטילה בחצי שיעור אחר אין הנטילה כלום עכ"ל וכ' ר"י בספרו שכ"ד הראב"ד דלעולם א"א לנטילה בפחות מרביעית לכל אחד וא' אפילו בדאתו משירי טהרה דלא מהני אתו משירי טהרה אלא להכשיר כשאין בכלי אלא רביעית ונוטל בו ואח"כ נתן לתוכו חצי רביעית ונוטל בו ע"כ וכ"ד הרמב"ם דאין נטילה בפחות מרביעית אלא שנ' מ"ש אי אתו משירי טהרה דלא בעי רביעית קאי אמים שניים שבאין לטהר את הראשונים וס"ל דבעי רביעית למים הראשונים ולא פחות מהן וסגי בהכי לחולין אבל לתרומה בעי אף מים שניים ואותם שניים אפי' אין בהם רביעי' אלא אתו משירי טהרה סגי ואמתנית' דנוטלין ד' וה' זה בצד זה כ' נמי ובלבד שיגיע רביעית לכל א' וא' ובודאי הדין עמו דבעי רביעי' לכל א' וא' אבל מה שסבר דמים שניים א"צ אלא לתרומ' נחלקו עליו כל המחברים גם כבר כ' שאין לחלק בין תרומה לחולין בכל דיני דמס' ידים אלא היכא דאיתמר בהדיא ומ"מ הרוצה לצאת דעת הרמב"ם דבעי רביעית מים למים ראשונים ואין לו יותר מרביעית ישפכם כאחת ויטהרם דאז לכ"ע לא בעי מים שניים כמ"ש לקמן תניא בתוספת' א' הנוטל ידו אחת וא' הנוטל ב' ידיו אחד ידו של גדול וא' ידו של קטן צריך ליטול מרביעית רשב"ג אומר ב' ידים של שנים נידונות כשתי אנשים כיצד שנים שנטלו ב' ידיהן ברביעי' לא יחזור השני ויטול ידיו משיירי רביעית ופי' ר"ש לא יחזור השני ויטול ידיו כלו' ידו השניי' דמתחילה לא נטל אלא ידו א' וזאת השנייה נעשית ביד אדם אחר שלישי ומי רביעי' נוטלין לשנים ולא לשלש' עכ"ל וכ"כ הרשב"א בת"ה בין שנטל ידו א' וכן משמע בת"ה ה' וז"ל רביעי' שאמרו בין שנטל שתי ידיו של גדול ובין ידיו של קטן נטלו ב' בני אדם זה ידו אחת וזה ידו א' ואח"כ חזר השני ונוטל ידו השנית הרי אלו כג' ולפיכך אם היה בכלי חצי לוג ידיו טהורות ואם לאו אין ידו השנית טהורה שאין נוטלין בפחות מחצי לוג יותר מב' ב"א עכ"ל ולפי מ"ש שלעולם צריך רביעית לאדם אחד א"כ צריך נמי לפרש דמיירי שמשלים אח"כ לשיעור ולא מהני שיירי רביעית אלא לעניין זה שאין בכלי רביעית כאחת ומסקינן אתקין ר"י מנהר פקוד נטלא בת רביעתא ואמר רבא מגופת חביות שתיקנה נוטלין ממנה לידים חמת וכפישה שתיקנה נוטלין מהן לידים שק וקופה אעפ"י שתיקנה אין נוטלין מהן לידים וכ' רבינו יונה בפירושיו בפ' א"ד אעפ"י שאם הכלי מחזיק יותר הר"ז משובח ואפ"ה התקין כלי שיחזיק רביעית מצומצם כדי שיודע הדבר וידעו הכל שיעור רביעית מפי מורי הרב נר"ו ואני אומר דמ"ה תיקן להודיע שצריכין שיעור רביעי' מכונסים במקום א' ולא שיטול מכלי שיחזיק חצי רביעית אעפ"י שהוא שם כלי עליו לכל דבר בפרט אם הוא מתחיל' עשוי לכך כדאית' פ' א"ט סי' פ"א (צ"ע דמה שייכו' לו לסי' פ"א שבפרק א"ט ואולי צ"ל פ' א"ד) ונאמר שאח"כ יחזור וימלא אותו ויטול ע"כ תיקן הוא שיעור הכלי להודיע שיהיו המים מכונסי' במקום אחד וכמו שמ"כ בשם הרשב"א שצריך שיהיה רביעית המים מכונס במקום א' שאם נטל וחזר ונטל ידיו טמאו' כשהיו וכ"כ ר"ש במשנה קמייתא דמס' ידים תניא בתוספתא ב' שנטלו שתי ידיהם זו משמינית וזו משמינית אעפ"י שחוזרין ומערבין בקלוח ידיהם טמאות שמתחילה לא נטלו מן הרביעית אלא פוסלין ידיהם פי' ב' כלים שאין בכל א' כ"א שמיני' דהיינו רביעית בין שניהם ואלו השנים לא נטל כל א' כ"א ידו א' ובבת אחת שפכו מב' כלים על שתיהן שהקילוח מתערב אפ"ה ידיהם פסולים ע"כ והיינו כדברי הרשב"א שצריך שיהיה רביעית מכונס במקום אחד

כט דין אם נטל הראשונים ולא הגיעו לפרק אין מוסיף עליהם אלא צריך לנגב ידו תחילה ואח"כ נוטל והוא שלא היה טופח על מנת להטפיח אבל היה טופח על מנת להטפיח רשאי להוסיף ובמים שניים יכול להוסיף עליה' אף אם לא הספיקו מתחילה לטהר את כל המים הראשונים יכול להוסיף עליהם ודין שא"ע ליטול שני ידיו כאחת אלא אפילו זא"ז ולא בעינן שיהיה נטילה בשוה אלא אפי' א' בנטילה וא' בשטיפה סגי

תנן התם במסכ' ידים מוסיפין על השניי' ואין מוסיפין על הראשונים והנה בפי' הרא"ש שפיר' על מס' ידים כת' וז"ל הנוט' ידיו צריך ליטול עד הפר' וראשונים ושניי' דתנן בכולה מכילתן היינו בששופך על ידיו פעמי' כדי ליטול יפה וכך היא דין נטילה אם אדם שופך על ב' ידיו רביעית כא' נטהרו ידיו אבל כששופך פעמיי' נטמאו הראשונים והשניים מטהרים את הראשונים וקא אמרה מתני' דאם נטל הראשונים ולא הגיעו לפר' אין מוסיף עליהן שכל מה שמוסיף עליהן הוא מוסיף טומאה כיון שלא נטל בפעם א' עד הפרק אלא צריך לנגב תחילה ואח"כ נוטל אבל השניים שבאים לטהר הראשוני' יוכל להוסיף עליהם ואפשר לומר דהא דאסרה מתניתין להוסיף על הראשונים היינו שאינו שופך אלא במקום שלא הגיעו המים הראשונים אבל אם כשהוסיף נטל עד