ים של שלמה על חולין קמו

יטלטלו אותה כלל אפי' איכא כהן קטן דאין נוהגין לתת חלה לכהן קטן משום דלא מחזקינן בזמן הזה בכהן ודאי

ה דין שבשר בחלב דאורייתא אפילו בבשר עוף ואין לאכול גבינה אחר שום בשר אפי' בקנוח והדחה ואחר תבשיל של בשר מותר אלא שלא נהגו כן ואפילו אחר שומן של אווזא ומ"מ אין למחות במי שנוהג היתר בדבר ומי שנוהג איסור בדבר לא מהני סילוק ובירך בנתיים לחזור ולאכול מיד וצריך קנוח והדחה בגבינה אחר תבשיל של בשר ואף בב' תבשילין שא' הוא של גבינ' והשני של בשר המנהג הוא ליטול אבל לא חובה ולעניין קנוח והדחה אפילו מנהג אינו

תנא אגרא חמוה דר' אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורין הוא תני לה והוא א"ל בלא קנוח הפה ובלא נ"י ר"י בריה דרב משרשי' איקלע לביה דרב אשי אייתו ליה גבינה ואכל אייתי ליה בישר' ואכיל ולא משא ידיה א"ל והא תנא אגר' חמו' דר"א עוף וגבינ' נאכלין באפיקורן עוף וגבינ' אין בשר וגבינה לא א"ל ה"מ בלילא אבל ביומא הא קא חזינן דלית בהו מידי והקשו בתו' מאי פריך מגבינה אחר בשר אבשר אחר גבינה דר"י אכיל גבינה ואח"כ בשר וי"ל דברייתא דאגרא משמע דעוף וגבינה נאכלין בלא קינוח ונטילה אבל שאר בשר וגבינה בעי קינוח ונטילה וה"ד אי בשר תחילה אפילו בקינוח ונטילה לא סגי עד סעודה אחריתי כדאמר לקמן אכל בשר אסור לאכול גבינה אלא לאו בגבינה תחילה והאי דנקט בשר וגבינה לא דק אלא גבינה ובשר לא ואגב דנקט בבריית' עוף תחילה לרבותא נקט נמי הכא בשר תחילה ור"ת פי' בשם ה"ג מה דאמרינן לקמן אכל בשר אסור לאכול גבינ' היינו בלא נטיל' וקנוח אבל בנטילה וקנוח שרי אף באותה סעודה אכל גבינה מותר לאכול בשר אף בל' נטילה וקינוח ומר עוקבא דלא אכיל עד סעודה אחריתי היינו בלא נטילה וקנוח א"נ מחמיר על עצמו היה והא דפריך הכא לר"י צ"ל לפירושו דלעניין נטילה אין חילוק בין בשר תחילה ובין גבינ' תחילה דדוקא לעניין קנוח יש חילוק ביניהם ומנטילה פריך לר"י ונהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר בשר אפי' אחר עוף ואין לשנות המנהג וכ' הרא"ש וכיון שהביא הרי"ף ז"ל הא דתני אגרא אלמא דס"ל כר"ע דאמר חיה ועוף דרבנן כדשני ר"א לעיל כולה ר"ע היא וגם אביי דחה דברי ר"י דהוה בעי למימר ש"מ בשר בחלב דאורייתא וכ"פ הגאונים הא דנקט אגרא עוף ולא נקט חיה משום דשכיחא טפי ור"ת פירש דעוף אין נדבק בידים ובשינים ובחניכיים ע"כ ואני אומר מאחר דאמר ר"י ש"מ דבשר עוף בחלב מדאורייתא הכי הלכתה ואף אביי ל"פ אלא דליכא ראייה לדבר זה דלא גזרינן גזירה לגזירה ועוד אפשר לומר דאפי' על ראיתו ל"פ אלא שאמ' אין לו ראייה מחלה אבל מסברת עצמינו דייקינן שפיר דהוה דאורייתא דאי מדרבנן לא גזרינן גזירה לגזירה ואפי' במילי דשבת אשכחן דאמר רבא היא גופא גזיר' ואנן נגזור גזירה לגזירה ואפי' אביי דגזר התם גזירה לגזירה גבי כרמלית ואמר היא היא אפשר משום חומרא דשבת הוא דאיכא מיתה וסקיל' ומה שמוקי מתניתן כר"ע היינו אף כר"ע קאמר דלא תקשה רישא לסיפ' דגבי נדרים מתוקמא דווקא כר"ע ע"כ משני דרישא דמתניתין נמי אתיא כר"ע ויש מהן ד"ת מהן ד"ס אבל מכ"ש דריש' דמתניתין נמי אתיא כרבנן וכולן דאוריית' קאמר ועוד נר' בעיני דברי התו' שכ' וז"ל ונהגו שלא לאכול גבינה אחר בשר כלל ואפי' אחר עוף ואע"ג דתני אגרא עוף וגבינ' נאכלין באפיקורן דמשמע עוף תחילה דילמא משום דסבר עוף בחלב לאו דאורייתא ולא ק"ל הכי ע"כ ודבריהם נכונים דאל"כ למה נהגו העם להחמיר ואפי' לפי' ר"ת שפי' הטעם משום דעוף אינו נדבק בידים ובשיניים ובחניכיים איכא למימ' מש"ה נהגו להחמי' דלא כוותי' שלא יאמרו הטעם הוא משום דבשר עוף אינה דאורייתא ויבואו להקל בו ומהררא"י נמי כ' בשערי' שלו וז"ל והתו' כ' דלא ק"ל הכי וק' להקל בבשר עוף נגד דעת התו' אע"ג דרבי' פליגי עלייהו וכ' נמי שהעולם אין נוהגין חילוק בין בשר עוף לבשר בהמה ע"כ ויש שמקילין לאכול גבינ' אחר תבשיל של בשר משום דמסקינין לקמן אמצעיים רשות אמר ר"נ ל"ש אלא בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה ופי' רשב"ם בין תבשיל לתבשיל שניהם של בשר או שניהם של גבינה אבל בין תבשיל של בשר לגבינה שלפניו חובה אבל בין תבשיל של בשר לגבינה שלאחריו לא קאמר דאפילו בנטילה אסור עד סעודה אחרת ור"ת ז"ל היה אומר בין תבשיל לגבינה משמע תבשיל תחילה כדא' לעיל כמה ישהה בין בשר לגבינה ולא כלום ופריך והאמר ר"ח אכל בשר אסור לאכול גבינה אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר ועוד בין תבשיל לתבשיל ששניהם של בשר או של גבינה למה לו ליטול ידיו כלל ולכן פי' דבין תבשיל להבשיל היינו בין תבשיל של בשר לתבשיל של גבינה דכיון שאין הבשר בעין וליכא אלא טעם לא החמירו שיה' חובה ליטול ביניהם אבל בין תבשיל של בשר לגבינה שהגבינה בעין חובה ויתכן פי' זה אפי' לדברי האוסרים גבינה אחר בשר בנטילה וקינוח ע"כ בתו' ואשיר"י ובסמ"ק נמי כ' ודווק' כשאוכל בשר בשומן בעין אבל תבשיל של בשר כגון ביצי' מטוגנים בשמן או של קו"ק בלע"ז מותר לאכול גבינה ע"י קינוח והדחה לכל הפי' ע"כ וכ' עליו מהרא"י בשערים שלו מותר לאכול אחריו גבינה לכל הפי' ע"י קנוח והכי נהוג לפי שרוב הגאונים שרו כה"ג ולכל היותר מסעודה לסעודה רק בסילוק ובירך בנתיים אע"פ שהן סמוכות זו לזו יש לסמוך על דברי רבותינו המתירין ומ"מ האי לכל הפי' דקאמר ר"ל ההיא דר"ח אבל הנהו דמפרשי ההיא דנ"נ כה"ג אסור כדכתב האשיר"י בהדיא מ"מ דברי הסמ"ק עיקר דלכאורה פירש דחוק הוא מ"ש רשב"ם בין תבשיל ותבשיל שניהן של בשר או של גבינ' אבל מ"מ נהגו להצריך קנוח והדחה אפילו בין תבשיל של בשר לגבינה וכן איפכא ואין זה כסתרן אהדדי ע"כ המאמר הוא סתום וצריך אני לפרש כי מ"ש בסמ"ק להקל היינו משום דס"ל פי' רשב"ם דחוק הוא כמ"ש לבסוף ומ"ש לכל היותר ר"ל אפי' באת להחמיר נמי כפי' רשב"ם שפי' שאסו' לאכול גבינה אפילו אחר תבשיל של בשר באותו סעוד' מ"מ די בזה שהוא סילק ובירך בנתיים שנקרא סעודה אחרת לפי' ר"י כדלקמן אף שאינו ראוי לנהוג כמותו בזה אלא צריך להמתין שש' שעות משום שהבשר נותן טעם זמן ארוך עד ו' שעות ולפי מנהג העולם להמתין לכל הפחות שעה מ"מ בתבשיל של בשר לכ"ע בסליק ובירך דיו ומ"ש אח"כ ומ"מ נהגו להצריך קינוח והדחה כו' עד ואין זה כסתרין אהדדי ה"פ מאח' שאנו תופסי' כפי' ר"ת שפי' בין תבשיל של בשר לגבינה שלאחריו קאמר וא"כ משמע דוקא כה"ג הוא דבעי נטילה אבל גבינה ואח"כ תבשיל של בשר או איפכא דהיינו תבשיל של גבינה ואח"כ בשר אינה חובה ליטול ידיו וה"ה דלא בעי קינוח והדחה דהא חד דינא אית להו כדא' בבריית' דאגרא נאכלין באפיקורן בלא קינוח פה ונטילה ואין חילוק ביניהם אלא ביממא דלא בעי נטילה משום דקא חזיא ליה וכן מ"ש שנהגו להצריך קינוח והדחה ה"ה נמי נטילה והא דקאמר להצריך קנוח והדחה ולא קאמר נטילה משום דלפעמים א"ל נטילה מן הדין ואף העולם נהגו כן להקל כגון בגבינה ואח"כ תבשיל של בשר וכמ"ש מהרא"י לקמן אלא שאנו מחמירין בדבר וכמ"ש לקמן בסי' ו' וא"כ איך מחמירין להצריך קינוח והדחה אפילו בתבשיל אחר גבינה ולעשו' חובה כמו בבשר אחר גבינה אלא משום דמחמירין כפי' רשב"ם שפי' בין תבשיל לגבינה לגבינה שלפניו וא"כ סתרי אהדדי שהרי מקילין לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כפירש ר"ת ע"כ אומר שאין זה כסתרי אהדדי כי נוכל לפרש כפיר' ר"ת דבין תבשיל לגבינה לגבינה שלאחריו קאמר וה"ה איפכא ולא קאמר בין תבשיל לגבינה אלא לרבות' דאפי' אחר תבשיל של בשר מותר לאכול גבינה וה"ה איפכא ולא מקילין בנטילה להיות רשות אלא בשניהן תבשילין שאין שום דבר בעין ומ"מ שמעינן מהאי מילתא דבשתי תבשילין בין תבשיל של בשר קודם ובין תבשיל א' קודם א"ל לא נטילה ולא קנוח והדח' ע"כ פירושו ואחוה דעתי גם אני מ"ש הכי נהוג כדברי הסמ"ק יפה כ' אף שלא ראיתי להקל בזה כ"א בשומן של אווזא מ"מ לא נתפשט ג"כ המנהג לאיסור כ"כ ע"כ אין לאסור מי שנוהג היתר לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר בקינוח והדחה ונטילה אבל מי שנוהג איסו' כמנהג העולם ורוצה להחמיר ולסלק ולברך בנתיים לאכול מיד ל"כ דחומרא דאתא לידי קולא הוא שיעשה בין בשר וגבינה ממש ויאמר שזהו נקרא סעודה אחרת ואף בל"ז נר' שאינו נכון שלא יהא דברינו כחוכא ואטלולא מאחר שנהגו העם שלא לאכול אפי' בסילוק ובירך עד אחר שעה לכל הפחות וזה סילק ובירך ואוכל מיד ומה שנהגו העם להקל בשומן אווזא לא נרא' בעיני להקל מאחר דק"ל דבש' עוף בחלב דאורייתא אלא שצ"ל משום דלרוב דקותו וזכותו אין נדבק כלל ומ"מ ל"כ להקל כמ"ש לעיל גבי עוף וגבינה שלא נהגו בהא באפיקורין אפי' אם אין בשר העוף נדבק בשינים כדי שלא יבאו להקל ועוד הלא כ' במרד' להדיא שלא להקל בו וראיתי מורי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים מטוגנים בשומן של אווזא ואף שיש לדחות דוקא גבי ביצים משום גזירה אטו שומן וחלב ולא כדברי ה"ג ור"ת ע"כ וא"כ אפי' מהר"ם דס"ל בשר עוף בחלב דרבנן ומקיל בו כאשר נכתוב לקמן מ"מ החמיר בכאן שלא לאכול גבינה אחר ביצים מטוגנים בשומן של אווזא ואף שיש לדחות דווקא גבי ביצים מטוגנים בשומן שהשומן הוא הרבה ונימוח והוא בעין וחשיב כממש וכן משמע הל' מדכ' דלא כר"ת וה"ג והיינו שהם מתירי' לאכול גבינה אפי' אחר מאכל בשר ממש מ"מ נר' שלא לחלק בין תבשיל של בשר לביצים מטוגנים בשומן דג"כ לפעמי' גבי תבשיל שהשומן צף על התבשיל והוי בעין גם לדברי ר' יונה שאין חילוק בין בעין לשאינו בעין שכ' בפ' א"ד דאמר מרק של בשר ודאי מותר